כבר הרבה זמן שחובבי הכדורגל הישראלי מחכים להתנגשות בין בית"ר ירושלים למכבי חיפה, בין ממלכת גאידמק ליעקב שחר, בין שלטון הישן למתעשרים החדשים. במיוחד לאור המצב בטבלה, נטען שבית"ר תדיח את מכבי חיפה מהבכורה בכדורגל הישראלי אם תנצח את האלופה ביום ראשון בטדי. האמנם? הייתכן כי ניצחון אחד או אליפות אחת ימחקו את הפערים בין שתי הקבוצות בכל הנוגע לארון התארים, הישגים באירופה, ייצוא כוכבים לחו"ל ושאר הדברים שהפכו את האימפריה של שחר למועדון מס' 1 בישראל? ממש לא.
היריבות בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים החלה בשנות ה- 80. בסוף העונה יציינו בבית"ר 20 שנה לאליפות הראשונה. מאז זכתה הקבוצה בעוד שלוש אליפויות, אבל מכבי חיפה בשמונה. אם תוסיפו את שתי האליפויות ב-84' ו- 85', לאחר מאבק צמוד בין השתיים, תגלו שחיפה שולטת בליגה ללא עוררין, בעוד שבית"ר היוותה גורם לא יציב בעשרים השנים האחרונות.
הירוקים נמנו על מייסדי הליגה בשנות ה- 50. בית"ר עלתה למעשה על המפה רק בשנות ה- 70. הדור של אהרון אמר, אברהם מנצ'ל ואשר אלמני הביא לחיפה גביע היסטורי ב- 62' עם 2:5 על מכבי ת"א בגמר, וגם נוכחות משמעותית בנבחרת, שהתבססה בעיקר על מכבי והפועל ת"א והפועל פ"ת. הגביע הראשון של בית"ר הגיע רק ב- 76', גם הפעם נגד מכבי ת"א, עם 1:2 לעיני יותר מ-50 אלף צופים בר"ג. לפני האליפות הראשונה הספיקה בית"ר לזכות בארבעה גביעים, שלושה מתוכם במקביל לסגנות בליגה (76', 79', 85'), ולכן הודבק לה הכינוי "קבוצת גביע טיפוסית", כלומר לא מצליחה לקטוף אליפות, אבל יודעת להתעלות בגביע.
שתי הקבוצות שיחקו בליגה השנייה (הארצית של אז) בעונת 1980/81 ועלו ביחד. אחרי שלוש שנים הצליחו שלמה שרף וחיפה "לגנוב" אליפות מדוביד שוויצר ובית"ר, שהפסידה במשחק המפורסם ההוא 3:1 בבית להפועל ת"א ומשה סיני. שנה אחרי זה הירוקים השלימו עוד תואר, הפעם עם חמש נקודות פער על בית"ר הסגנית. הכוכבים היו זאהי ארמלי, רוני רוזנטל, משה סלקטר, ברוך ממן ואבי רן ז"ל. אחרי איבוד האליפות השלישית להפועל ת"א ב- 86', באו שתי עונות רזות. את הראשונה ניצלה בית"ר כדי לזכות באליפות היסטורית עם דרור קשטן על הקווים, ואורי מלמיליאן, אלי אוחנה, יוסי מזרחי, אבי כהן ושלמה שירזי על כר הדשא. אחרי האליפות, בית"ר הידרדרה וחיפה זכתה בעוד כתר ב-89' עם ארמלי, עופר מזרחי וניר קלינגר.
שנות ה-90 החלו בדאבל חיפאי ב-1991 עם שלישיית עטר-בנין ברקוביץ, בזמן שבית"ר ירדה לארצית. אוחנה חזר מבלגיה, רונן חרזי צורף והכתר חזר לבירה ב- 1993. שנה אחרי זה חיפה קרעה את הליגה, אבל המשיכה ל"עונות פיננסיות" ובית"ר זכתה באליפויות ב- 97' ו- 98' (באדיבות טייב). בעשור הנוכחי חיפה חגגה כבר חמש אליפויות. בית"ר לא זכתה בכלום. הירושלמים אולי התנחמו בשני גביעים בעימותים ישירים בגמרים של 85' ו- 89', אבל מאז חיפה זכתה בארבעה גביעים ובית"ר בכלום.
גם מבחינת נוכחות בנבחרת נגלה יתרון בולט לחיפה מאז הכניסה לאירופה ב-1992. השנה דווקא לבית"ר יש יתרון מספרי בסגל. יעקב שחר שואף לייצא שחקנים לחו"ל וברשימה נמנים רוני רוזנטל, אייל ברקוביץ, חיים רביבו, סרגיי קנדאורוב, אלון חזן ואלון מזרחי בעשור הקודם ויוסי בניון, איגביני יעקובו ודודו אוואט בנוכחי. בית"ר ייצאה ב- 87' את אלי אוחנה שהיה שותף בכיר בגביע המחזיקות עם מכלן ב- 1988 וכן את רונן חרזי ודוד אמסלם, שלא כל כך הצליחו ביבשת. גם בגביע אירופה חיפה מובילה עם ליגת אלופות ב- 2003, רבע גמר גביע המחזיקות ב-1999, ניצחונות על פארמה, טורפדו מוסקבה, פאריס סן ז'רמן, מנצ'סטר יונייטד, אולימפיאקוס ושלב הבתים באופ"א השנה.
בית"ר, לעומת זאת, מעולם לא עברה את הסיבוב הראשון באף מסגרת אירופית, וחתומה על שתיים מהפאדיחות הגדולות של קבוצות ישראליות ביבשת: 6:0 מול בנפיקה ו-5:1 בבית בודו גלימט. הקטגוריה היחידה שבה בית"ר מנצחת בבירור לאורך השנים היא כמות הקהל. וזהו.
אל תפספס
מדוביד ועד יוסי מזרחי
שלא תחשבו שיש לנו תלונות שסופסוף מישהי נאבקת בהגמוניה של מכבי חיפה, פשוט חשוב לשים את הדברים בפרופורציות ההיסטוריות. בכל מקרה, יש לנו ליגה צמודה והפכפכה, שמבטיחה רבות. בואו ננסה להיזכר במקרים בולטים לליגה עוצרת נשימה, שהוכרעה ממש על קו הסיום.
מקרה כזה הופיע לאחרונה בעונת 2002/03. מכבי חיפה רשמה העפלה ראשונה של קבוצה ישראלית לליגת האלופות ושילמה את המחיר בליגה עם המאמן יצחק שום. בית"ר ירושלים נחשבה לקבוצת תחתית, אבל הביסה את חיפה 0:4 בטדי לאחר הניצחון על יונייטד. את המצב ניצלו התל אביביות. מכבי בעונה הראשונה של ניר קלינגר, עם ברוך דגו, טל בנין, רודריגו גולדברג, אלי ביטון ואבי נמני המסופסל שדאג לגולים מכריעים לקראת הסוף, והפועל של קשטן עם יוסי אבוקסיס, עמרי אפק פיני בלילי וסלים טועמה. האליפות הוכרעה במחזור האחרון, כשערב המחזור יכלו כל השלוש לזכות בתואר. אחרי שריקת הסיום התברר שמכבי ת"א זכתה בכתר בזכות הפרש שערים עם 69 נק', בדיוק כמו חיפה. הפועל נשארה עם 67. יצחק שום עזב את מכבי חיפה בתום עונה אחת ועבר לפנאתינייקוס.
סיטואציה דומה היתה בעונת 1985/86. חיפה הגיעה אחרי שתי אליפויות רצופות ודהרה אל השלישית עם שלישיית החוד רוזנטל, ארמלי וסלקטר ושלמה שרף על הקווים. הפועל ת"א עם משה סיני, מוריס ז'אנו שבתאי לוי ודוביד על הקווים חיפשה תואר ראשון אחרי חמש שנים. מכבי ת"א, בעשור השחור בתולדותיה, העלתה קבוצה צעירה עם אלי דריקס, אלון נתן, מוטי איווניר ומנשה שמעונוב עם המאמן שמעון שנהר. ההכרעה היתה דרמטית במיוחד והושגה בעימותים ישירים בסיום העונה. במחזור ה- 29 הגיעה מכבי ת"א לקרית אליעזר וחטפה 3:1, שהוציא אותה מהמירוץ. לחיפה הספיק תיקו בבלומפילד נגד הפועל ת"א במחזור האחרון, אבל חמש דקות לסיום הבקיע המחליף גילי לנדאו את שער האליפות (0:1), מקרה שמוכר בהיסטוריה בשם "נבדל פסיבי". חיפה חיכתה עוד 20 שנה לשלוש אליפויות רצופות.
מירוץ משולש היה גם בעונת 1963/64. הפועל פ"ת חיפשה אליפות שישית ברציפות של דור הזהב, מכבי יפו המיתולוגית של בוחוס ובובי קלמי רצתה תואר ראשון אחרי שתי סגנויות רצופות, והחברה המפתיעה בשלישיה היתה העולה החדשה הפועל ר"ג, עם דוביד שוויצר ז"ל על הקווים והרכב נוצץ, שכלל רכש כמו יענקל'ה חודורוב, מרדכי בנבנישתי ושלמה לוי פלוס המקומיים ואנשי הגדנ"ע. פ"ת פתחה עם שבעה ניצחונות רצופים ונראה היה שהעונה סגורה, אבל החלה לאבד נקודות כשהשיא היה בהפסד הדרמטי 3:2 במשחק העונה להפועל ר"ג במחזור ה-21. שער מכריע של משה פרל בניצחון במחזור האחרון 0:1 על מכבי חיפה הביא אליפות היסטורית למכתש (40 נק'). יפו סיימה שוב שנייה (39) ופ"ת הסתפקה במקום השלישי (38), מאז היא מחפשת את האליפות, בעוד יפו נמחקה ור"ג הידרדרה.