פישר קינג

כשאיתי שכטר היה בן ה-18, ילד מעמק יזרעאל שעוד לא שיחק דקה בליגת העל, הוא כבר היה מבוקש על ידי מכבי ת"א. אלא ששכטר העדיף לעשות את הפרמיירה שלו בבוגרים בנצרת עילית ו-ויתר על ההצעה של ניר קלינגר. שנה אחרי, בקיץ החולף, שלושה שערים והרבה כישרון החזירו את הצהובים לתמונה והחלוץ אף סיכם את תנאיו בקרית שלום. עד שהגיע הטלפון מאיל ברקוביץ'.

את הפגישה הראשונה בין השניים שכטר לא ישכח. "כשאיל נכנס לחדר רעדתי מהתרגשות. היו לי צמרמורות בכל הגוף. יש לי פוסטרים שלו על הקירות. הוא נכנס ואמר לאבא שלי שהוא רוצה אותי בנתניה ומוכן לשלם עלי יותר ממכבי תל אביב". עשר שניות לקח למשפחת שכטר לענות בחיוב להצעה של המנג'ר והחלוץ נחת במכבי נתניה. "לא האמנתי שאני הולך לשחק בקבוצה שלו", מודה שכטר, שבהמשך הפגישה אף קיבל מברקוביץ' הבטחה לשמור לו את החולצה מספר 9. באותו רגע ממש הבין שכטר כי הוא לא הולך להיות עוד שחקן במכבי נתניה.

במשך כל הקיץ עבד שכטר בצמוד למאמן הכושר, ערן שדו, שהכין אותו מנטלית ופיסית לנחיתה בנתניה, "ערן עשה לי דברים מדהימים. למדתי איך לנוח נכון, איך להפיק יותר מהגוף שלי. הייתי מכור לקולה והפסקתי עם זה, עברתי למיצים", הוא מספר.

כשהחלו האימונים פגש שכטר את אלי גוטמן, שהפך את החלוץ לפרויקט אישי שלו. אין אימון בו שכטר לא חוטף צעקות מגוטמן. "תראה איפה המגן שלך". "שוב אתה לא מרים את הראש". "אתה לא חוזר לעמדה שלך בזמן". "אתה מאחר במסירה". זהו מדגם מייצג מהדברים ששכטר שומע מדי אימון. בשבוע שעבר, באחד המשחקונים, איחר השחקן לחזור להגנה והשחקן עליו היה אמור לשמור כבש שער בצד השני. "אם זה מה שיקרה לך בשבת, אתה לא תשחק אצלי יותר כדורגל", זעם גוטמן. לאחר מכן הוא לקח את שכטר ביד, הלך אתו במגרש והסביר לו בדיוק את כיוון התנועה שעליו לעשות על מנת לא להפקיר את העמדה שלו.

למהפך פנים רבות. עד לפני חודשיים הסתובב שכטר במסעדות מדי יום, ניגב חומוס בלי חשבון ועשה חיים. זה נגמר כשגוטמן גילה כי באחת הפעמים שהחלוץ שלו אכל סחינה שלוש שעות לפני אימון. "אתה פישר קטן, תגיד לאמא שלך שתכין לך אוכל בריא", זעם עליו המאמן.

"אלי צועק וכועס אבל הוא כמו אבא בשבילי. הוא מאמן גדול ואני קצת שובב, שלא תמיד עושה מה שצריך", מעיד שכטר על עצמו, "אבל אלי יודע איך להכניס אותי חזרה למסגרת ולגרום לי לחשוב בכיוון הנכון".

גוטמן הסביר לא פעם שאת הצעקות הוא מכוון רק לשחקנים שהוא מחזיק מהם. "הדריבל שלו זה כישרון מולד, אבל הוא חייב לדעת לשפר את המחויבות להגנה ולהיות יותר קבוצתי", מספר המאמן על בן טיפוחיו, "אי אפשר רק לקבל כדור ולרוץ אתו קדימה, הוא חייב ללמוד להניע אותו". גוטמן לא מרפה משכטר לרגע. לפני שבוע הוזמן החלוץ להקרנת וידיאו פרטית שארגנו לו גוטמן ועוזרו מרקו בלבול. במשך שעה צפה שכטר בלקט של הטעויות שלו, כשצמד המאמנים מלווה את הסרט בתרגום סימולטני שהורכב מביקורת בונה, שהבהירה איך היה צריך לנהוג בכל מהלך.

אבל זה לא נגמר בזה. השאיפה של הצוות המקצועי לקדם את הקריירה של הכישרון הצעיר מורגשת גם באימונים. את תרגיל "הרם את הראש" המציא גוטמן במיוחד עבור שכטר: באימון לפני המשחק מול מכבי פ"ת לקח גוטמן שני שחקנים וחילק לכל אחד מהם חולצה בצבע אחר; משכטר הוא דרש למסור תוך כדי תנועה לשחקן שאת צבע החולצה שלו הוא מרים. "מדהים מה שעושים בשבילי בקבוצה", מתרגש שכטר, "הם נותנים לי הכל כדי שאצליח ואגדל להיות שחקן. כולם כל הזמן מסבירים לי דברים ואומרים לי מה לעשות. אני יודע שיש לי את הטכניקה אבל אסור לשכוח את כל המסביב, והם דואגים לכך".

לשכטר יש העונה שלושה שערים, בדיוק אותה כמות שהבקיע בעונה שעברה. מול בית"ר י-ם הוא הבקיע בנגיחה ומיד רץ לחגוג. זאת לא היתה חגיגה רגילה - שכטר הגיע בריצת אמוק אל הטריבונה המפוצצת באוהדים והחל לקפץ בקצב מסחרר, להניף ידיים מעלה ולנשק את סמל החולצה. כשסיים, התפנה להתחבק עם חבריו לקבוצה. למחרת, באימון השחרור, שיחזר שכטר את החגיגות מול הטריבונה הריקה. אותן תנועות, אותן נשיקות, אפילו החברים לקבוצה הצטרפו לחיבוקים. "איך אני יכול לכעוס עליו?", שואל גוטמן, "יש לו חיוך מקסים וגם כשהוא מכעיס אותי, אז מיד הוא מחייך אליי ואני נמס".