אם תאמינו, אין זו אגדה

קרל לואיס ובן ג'ונסון הביאו פרנסה ללא מעט עיתונאים בשנות השמונים. בלי שום קשר לצורה שבה נגמרה הקריירה של ג'ונסון, הקרב בין שני הספרינטרים האלה על תואר האיש המהיר בעולם היה לא פחות מעניין מבוסטון נגד הלייקרס בכדורסל, מארגנטינה נגד גרמניה בכדורגל, ובקיצור – אחד ההיילייטים הגדולים של השנה, אם לא הגדול ביותר.

בן ג'ונסון פגע קשות במוניטין של האתלטיקה ושל הספרינטרים בפרט, אבל התחרות בעולם הייתה כל כך מעניינת, כך שתוך זמן קצר מאוד אנשים כבר שכחו מפרשת הסטרואידים של סיאול 88', והעדיפו "לחיות בהכחשה" כדי להתרכז בדו-קרב הבא. בדיעבד, הם היו צריכים לחכות בערך 15 שנה כדי להבין שרבים מבין אלה ששלטו בתחום מאז התגלו כמשתמשים בחומרים אסורים. מלינפורד כריסטי, דרך טים מונטגומרי ועד לג'סטין גאטלין – אלה רק "חסרי המזל" שנתפסו. לכל אלה עוד יכולנו לסלוח, אבל תפיסתה של מריון ג'ונס הייתה זו שהכתה את עולם האתלטיקה בתדהמה. מאז שהשגרירה הסימפטית ביותר של מלכת הספורט הפכה גם היא ל"פושעת נבזית" שמזריקה רעלים לבטן, הבינו בעולם שכבר אי אפשר להאמין לאף אחד. ולא רק זה, אנשי מקצוע בכירים מספרים לנו שאין גבול לחומרים הממריצים החדשים שמופקים בעולם, ועל כל מעבדה שמוסיפים אלה שנלחמים נגד התופעה, מתווספים עוד עשרה כימאים בכירים לצד השני, הצד הרע – היכן שנמצא הכסף הגדול.

יוסאין בולט מבין את זה, ונאלץ לחיות עם זה. לטענתו, הוא נקי וטהור ומוכן לעבור בדיקת סמים בכל זמן ובכל מקום. מאמנו גלן מילס מספר שבולט אפילו שונא לקחת ויטמין C – פשוט מכריחים אותו לעשות את זה. בולט הוא בחור צנוע ונוצרי אדוק מאזור טרלאווני שבג'מייקה. הוא מעולם לא עזב את האי לטובת האפשרויות הבלתי מוגבלות שמחכות בארצות הברית. הוא בא ממנטליות אחרת, ומתקשה להתרגל לגודל המעמד החדש שלו כאיש המהיר בעולם. אחרי שרץ 9:72 שנ' בניו יורק הוא לא רץ להסתגר בסוויטה נשיאותית ב"ריץ'" ולחגוג עם הפמליה. הוא קבע עם עיתונאים לדבר על אתלטיקה, והלך לשבת עם מאמנו כדי לתכנן את התחרויות הבאות.

ליוסאין בולט יש את כל הפוטנציאל הנחוץ כדי שנאמין לו שהוא נקי כמו שהוא מציג את עצמו, למרות שמריון ג'ונס קלקלה לנו כל פיסת אמונה. לנו, זה אומר לכל העולם המערבי, בעיקר ארצות הברית, וניתן להבחין בכך על ידי דרישות השידורים של הטלוויזיה האמריקאית. אם בשנות השמונים ההתעניינות בריצת ה-100 מטר גרמה למארגני אולימפיאדת סיאול לקבוע את הגמר לשעה 11:30 בבוקר שעון מקומי, הרי שעשרים שנה לאחר מכן, באולימפיאדת בייג'ינג, האמריקאים ינמנמו להם כשבולט, פאוול וגיי ייאבקו על התואר. הם כבר לא מאמינים לאף אחד במסלול האתלטיקה. לעומת זאת, הם יזכו לצפות במייקל פלפס בפריים טיים, בעוד שבסין השחיינים יצטרכו להתייצב לגמרים מוקדם בבוקר – רק בשביל הרייטינג.

ההישג האדיר של יוסאין בולט גרם ללא מעט אנשים בעולם להרים גבה בבוקר יום ראשון. איך זה יכול להיות שאצן בן 21 קובע שיא עולם בריצה היוקרתית ביותר, בפעם החמישית בלבד שהוא מתחרה בה? בולט היה ידוע כרץ 200 אדיר, אבל עד השנה הוא לא התערב בחצי המרחק בו שלט בן ארצו אסאפה פאוול. שיאו האישי ב-2007 עמד על 10:03 שנ', וכבר בתחילת מאי השנה הוא התקרב לשיאו של פאוול כשקבע 9:76 שנ'. ובכל זאת – שיא עולם חדש? הרי מדובר בספרינטר גבוה במיוחד (1.96 מ'), שבאופן טבעי הזינוק שלו רחוק משלמות. ועוד להשפיל ככה את טייסון גיי, שהשקיע את השנתיים האחרונות במטרה להשפיל ג'מייקני גבוה אחר, אסאפה פאוול?

יוסאין בולט הוא באמת תופעה שקשה להסביר. אם נגנוב לרגע את אחד ממונחי הכדורגל הישראלי, אז ב"סביבתו" מבינים על מה כל המהומה, אבל מסבירים שזו רק ההתחלה, ושפשוט מדובר באיש המהיר ביותר אי פעם. "אין לי ספק שהוא יכול להגיע לתוצאה של 9:60 שנ'", אמר השבוע הספרינטר לשעבר אטו בולדון, שמשמש כיום כפרשן של NBC. "הוא רק בן 21, הוא עוד יתחזק פיזית וילמד את הריצה הזאת. מדובר בכישרון פנומנלי". מאמנו לשעבר של בולט, פבלו מקניל, הסכים עם האמירה הזאת והוסיף שלבולט יש את היכולת לשבור גם את שיאו העולמי הבלתי נתפש של מייקל ג'ונסון ב-200 מטר, 19:32 שנ'. חשוב לציין, גם תוצאה של 9:68 שנ' ב-100 מטר לא תשתווה לאותה תוצאה מדהימה של מייקל ג'ונסון. זה גם מסביר את העקשנות של בולט ושל מאמנו להשקיע את מירב המאמצים בריצת ה-200. הם פשוט מאמינים שבולט יכול לשבור גם בה את שיא העולם.

בולט עצמו נראה רגוע ביותר בערב שבו שבר את השיא ב-100 בניו יורק. היו לכך מספר סיבות: 1. הוא היה בשוק. 2. המנטליות הג'מייקנית – לא בולט ולא אסאפה פאוול יסירו את החלק העליון של החליפה שלהם כדי לעשות שרירים ולהשוויץ לקהל. מדובר בבחור שמרן וצנוע, ששומר את ההתלהבות שלו בפנים. 3. מבחינתו של בולט, והוא הוכיח והסביר את זה, תוצאות אחרות שקבע בקריירה היו לא פחות מדהימות: הוא זכה באליפות העולם לנוער עוד לפני גיל 16 עם 20:61 שנ' ב-200 מטר. זה בערך כמו שילד הפלא הגדול ביותר של האתלטיקה הישראלית בכל הזמנים, דימיטרי קרויטר, יקפוץ לגובה של 2.30 מ'. שיאו של קרויטר בן ה-16 עומד על 2.12 מ'. כמה שנים לאחר מכן, בולט שבר את שיאו הג'מייקני בן 36 השנים של דון קוורי וקבע 19:75 שנ'. בקיצור, הבחור יודע טוב מאוד מה זה להיות שיאן עולם. אותו מעניין יותר להפוך לאלוף אולימפי. 4. עוד לפני שהתגלה כאצן 100 מדהים, בולט נחשב בג'מייקה לדמות הרבה יותר מרתקת ומקובלת מאשר אסאפה פאוול, בעיקר בגלל שהג'מייקנים מאמינים שהוא יהפוך למייקל ג'ונסון הבא. אחרי הכל, הוא גם אצן 400 מטר מעולה.

המאבק בין קרל לואיס לבן ג'ונסון לא ייצג רק את המאבק האמריקאי-קנדי, או המאבק של הטוב ברע. הוא ייצג גם את המאבק על הגוף המושלם לריצת הספרינט. האם הספרינטר האידיאלי צריך להיות נמוך יחסית ו"מפוצץ" בשרירים? אחד כזה שיצא מהאדנים כמו מלוע של תותח סטייל בן ג'ונסון? או שאולי הוא צריך להיות גבוה וקליל יחסית, עם שרירים וצעדים ארוכים יותר כמו קרל לואיס? עד השנה, לא הצליחו להוכיח אף תאוריה. היו רצים טובים מכאן ומכאן לאורך השנים. מצד שני, שני הרצים היחידים שירדו מגבול ה-9:80 שנ' מלבד מוריס גרין שכבר פרש, מייצגים את הסקטור של קרל לואיס, באופן קיצוני.

יוסאין בולט מתנשא לגובה של 1.96 מ' ולא נראה כמו אחד שמת על עבודה עם משקולות. אסאפה פאוול מזכיר יותר את לואיס, גובהו הוא 1.90 מ', וגם הוא סובל מזמן תגובה איטי בזינוק. אז נכון להיום נראה כי מבנה הגוף האידיאלי לריצת הספרינט נמצא, אלא אם טייסון גיי האמריקאי יוכיח אחרת. החדשות הרעות מבחינת האמריקאים – מדובר במבנה גוף ג'מייקני קלאסי. ודרך אגב, זה לא חדש. נכון שספרינטר ג'מייקני מעולם לא זכה במדליית זהב אולימפית או באליפות העולם ב-100 מטר, אבל היו כאלה שייצגו מדינות אחרות, אבל נולדו בג'מייקה: דונובן ביילי, לינפורד כריסטי ובן ג'ונסון (השניים האחרונים נטלו חומרים אסורים).

גוף האדם לא השתנה יותר מדי ב-100 השנים האחרונות, אבל כמו שהטכנולוגיה גרמה לנו לשיפור משמעותי באיכות החיים בפרק הזמן הזה, כך היא גם תרמה לשיפור השיאים העולמיים באתלטיקה. מסלולי ה"מונדו" שעשויים מגומי טבעי ומשתבחים עם השנים, הטכנולוגיות החדישות בנעלי ה"ספייקס", שיטות אימון ומחקרים פיזיולוגיים חדשים, שמאפשרים לספורטאים להגיע למקסימום הניצול של גופם, אימונים מנטליים ולא פחות חשוב – איתור כישרונות צעירים בכל העולם, לא רק בעולם המערבי.

אם בוחנים את שיא העולם ב-100 מטרים בתקופה המודרנית, דווקא בעשור האחרון קיצצו ממנו פחות מאיות ממה שקיצצו בעשור שלפני כן. לדוגמא, מוריס גרין קבע 9:79 שנ' לפני 9 שנים ביוון, הבדל של 7 מאיות משיאו של פאוול. 8 שנים לפני גרין, לירוי בורל קבע 9:90 שנ', הפרש של 11 מאיות. צריך גם לזכור שיש ספק גדול מאוד אם אכן כל הספרינטרים והשיאנים בתקופה הזאת היו נקיים, כך שההפרש בין גרין לקודמיו יכול להיות אפילו יותר גבוה.

ואחרי הכל, צריך לזכור את הדבר החשוב ביותר. ריצת ה-100 המושלמת צריכה להיות תלויה בהמון גורמים, חלקם קשורים לספרינטר עצמו וחלקם לאיתני הטבע. הסיכוי שכל הגורמים ישתלבו ביחד וייצרו שלמות הוא נמוך, זו בדיוק הסיבה שאמרו על בולט שהוא יוכל להגיע ל-9:60 שנ', הריצות שלו פשוט לא היו מושלמות. הדעה הרווחת היא שספרינטר טוב צריך לדעת לזנק, ולרוץ הכי מהר שאפשר – זה רחוק מהאמת. ספרינטר טוב צריך לשעת לשלוט בארבעה שלבים במהל הריצה: זינוק, האצה, שימור מהירות וסיום. מדובר בטכניקה לכל לדבר, וזו לא טכניקה של קפיצה במוט שאפשר תמיד לשפר בניסיון הבא. זו בדיוק הסיבה שלשיטות האימון הפיזי והמנטלי החדישות ישנה חשיבות רבה כל כך. ואחרי שאותו ספרינטר ישלוט ביד רמה במרכיבים האלה, הוא צריך להתפלל שמזג האוויר באיצטדיון יהיה נוח, ושהוא יזכה לרוח גבית מקסימלית של 2.0 מ' לשניה. רוח גבית חזקה יותר, והשיא לא ייחשב. רוח נגדית, ואין סיכוי לשיא עולם. ברוב שיאי העולם האחרונים, הרוח הגבית נעה בין 1.7 ל-1.9 מ' לשנייה.

מלכת הספורט לימדה אותנו שפעם בדור במקרה הטוב, צומח לו מין גיבור על, שפשוט נולד כדי לעסוק בספורט מאוד ספציפי בשלמות. סרגיי בובקה בקפיצה במוט, מייקל ג'ונסון בספרינטים הארוכים, ג'ונתן אדוארדס בקפיצה המשולשת ואולי גם יוסאין בולט בריצות הספרינט. כשהאולימפיאדה כל כך קרובה, מפתה להתנתק מהעדר האוניברסלי, ויש משהו שכל כך גורם לרצות ולהאמין לבולט שהוא נקי. מצד השני, יש את הפחד מהבגידה, והדילמה אם לתת לראש לזרום עם בולט היא גדולה מאוד. את זה תחליטו כבר בעצמכם, כי כאן תמצאו רק עובדות – בטח שלא עצות.