וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחממים את הפרקט: גולדן סטייט ווריירס

גיל קדרון

20.10.2005 / 12:05

אחרי שנים של טעויות וכשלונות, הגורל של הווריירס השתנה עם נחיתתו של בארון דייוויס המצוין. המטרה - תחזיקו חזק - פלייאוף

אחת הנמושות התמידיות של הליגה משנה כיוון ומנסה לעשות משהו שלא עשתה הרבה זמן, כלומר לנצח. הסמל הגדול של המועדון, כריס מאלין, התמנה אשתקד לג'נרל מנג'ר, ואחרי פתיחה מגומגמת וכמה מהלכים תמוהים ביותר, התאפס על עצמו ושידרג את הקבוצה. זה נראה דמיוני, אבל הווריירס מתחילים את העונה בעמדת זינוק טובה - תחזיקו חזק - לפלייאוף.

טיפול קוסמטי

מה עשו בעונה שעברה:

לפני העונה הקודמת החתים מאלין את ג'ייסון ריצ'ארדסון, טרוי מרפי, אדונל פויל ודרק פישר על חוזים של יותר מ-200 מיליון דולר סך הכל, והוסיף את מייק מונטגומרי, מאמן סטנפורד, למרות היסטוריה רוויה בכשלונות של מאמני מכללות ב-NBA. כצפוי זה הספיק כדי להגיע לעמדה הקבועה של הווריירס - מפסידנים.

אבל אז, במהלך בטרייד דד-ליין, מאלין הבריק כששלח את ספידי קלקסטון ודייל דיוויס לניו אורלינס בתמורה לרכז הממורמר בארון דיוויס. לקבוצה כבר לא היה סיכוי להעפיל לפלייאוף, אבל הניצחונות החלו להיערם בקצב מהיר, תרתי משמע, תוך כדי קליעת 110 נקודות בממוצע. זו גם נקודת הפתיחה המבטיחה של העונה הנוכחית.

באו: אייק דיוגו (בחירה 11)

הלכו: ניקולוז סקיטשוילי (למינסוטה)

חמישייה: דיוויס, ריצ'ארדסון, מייק דאנליבי, טרוי מרפי, אדונל פויל

ספסל: מיקאל פייטרוס, דרק פישר, דיוגו, אנדריס ביידרינס, זארקו צ'ברקאפה, קלברט צ'ייני

מאמן: מייק מונטגומרי

מה נסגר איתם?

בחודשים מרץ-אפריל הווריורס אצו רצו למאזן 9:18, ובעונה הנוכחית כולם חושבים שם על דבר אחד: לסיים את בצורת הפלייאוף, שנמשכת מאז שכריס וובר היה רוקי באיזור המפרץ. עכשיו כשבעמדת הרכז מתייצב דייוויס, שחקן סופר אתלטי שדוחף את הכדור קדימה וגם שומר חזק (1.9 חטיפות למשחק לאורך הקריירה), אין שום סיבה שזה לא יקרה. אלא אם כן דיוויס ייפצע בקרסוליים או בגב, כמובן. בשלושת העונות האחרונות הוא החמיץ לא פחות מ-85 משחקים. אבל כשדייווס בריא הוא לא פחות טוב מאף פוינט גארד בליגה, בתנאי שהוא מואיל בטובו להיכנס קצת לסל ולהפסיק להסתפק בהפגזות מבחוץ. קואץ' מונטגומרי צריך לשכנע אותו לזרוק פחות מ-7.7 (!) השלשות שלו למשחק לאורך הקריירה, שכן הן צוללות פנימה רק ב-33 אחוזים. במקרה של פציעה, חס וחלילה, דרק פישר הוותיק ייזרק למערכה, אבל עם כל הכבוד לאקס לייקר, עתידה של הקבוצה שוכן בידיו, רגליו וגבו של דיוויס.

ליד של דיוויס מחכה ג'ייסון ריצ'ארדסון, שעכשיו מתפקד על תקן כינור שני. ג'יי ריץ' עבד כל הקיץ על הזריקה מבחוץ, אבל במועדון רוצים לראות אותו נכנס יותר לסל ומנצל את הניתורים הוינס קרטריים שלו. מייק דאנליבי מאייש כרגע את עמדת הסמול פורוורד, ויש לו הרבה מה להוכיח, אם הוא מעוניין לקבל הארכת חוזה בקרוב, ואם זה לא יקרה, הוא יהיה שחקן חופשי מוגבל בקיץ הבא. דאנליבי הוא בן של מאמן, כך שהוא מבין כדורסל, אולם הבעיה שלו היא חוסר יציבות ורכרוכיות בהגנה. דיווחים מעודדים ממחנה האימונים מספרים על מסת שרירים משופרת, שאמורה לסייע לו גם לקבל לא מעט דקות כפאוור פורוורד, כשמונטגומרי יילך על "סמול בול". פייטרוס הצרפתי יגבה את עמדות 2 ו-3 מהספסל, ויקווה לפרוץ קדימה העונה. כדי שזה יקרה עליו להוכיח שביכולתו לספק גם התקפה סבירה, לא רק הגנה אימתנית.

הקו הקדמי הוא הצד החלש של הלוחמים. טרוי מרפי אמנם מוריד ריבאונדים בקצב משכנע (10.8 למשחק, מקום חמישי בליגה), אבל זורק לבנים (41 אחוזים) ולא מצליח לשמור על עמודים (חסימה אחת כל שני משחקים). לידו משחק אדונל פויל, שעדיין שולח כל בוקר פרחים למשרדו של מאלין על כך שבחר להחתים אותו על חוזה של 36 מיליון בתמורה לממוצע קריירה של 4 נקודות למשחק. הגנה הוא ייתן, אבל כל עוד לא ירחיב את טווח הקליעה שלו מעבר לשלושה סנטימטרים מהטבעת, לא נראה אותו על הפרקט במאני טיים. מהספסל יעלה ויבוא הרוקי אייק דיוגו, אבל אל תצפו ממנו לגדולות ונצורות כבר העונה, למרות שסקאוטים אוהבים להשוות אותו לאלטון ברנד.

בסך הכל, הווריורס ינסו לרוץ כמה שיותר והכי מהר שרק אפשר. חמישיות נמוכות, שבהן מרפי הוא הסנטר, יהיו דבר שבשגרה. מונטגומרי רוצה לגרום לחניכיו לשחק גם קצת הגנה, אבל כדי לנצח יהיה עליהם לקלוע יותר מהיריבות.

בטח לא ידעתם ש:

בחודש אפריל דייוויס הרשית בממוצע 22.7 נקודות, פירגן עם 9.7 אסיסטים, קטף 4.3 ריבאונדים, צלף 2.9 שלשות והוסיף 2.5 גניבות. 82 משחקים מזה ובמפרץ יהיו די מרוצים, לא?

sheen-shitof

תוצאות מהיום ה-1

הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - כעת במבצע מיוחד

בשיתוף נומייר פלוס

מטרות ותסריטים

מטרה:

להתחיל בנייה של קבוצה, שתוכל לאיים על הגדולות. כל דבר מלבד פלייאוף ייחשב כשלון חרוץ, והעיניים נשואות לסיבוב השני.

תסריט אופטימי:

דייוויס בריא, דאנליבי שומר, וריצ'ארדסון אוהב את החיים כסיידקיק בדרך ל-50 ניצחונות ויתרון ביתיות בסיבוב הראשון.

תסריט פסימי:

הגב של דייוויס עושה בעיות, ואז כבר לא משנה מה עושים האחרים - העונה הופכת לכשלון.

גזר דין:

תביטו שוב בתסריט האופטימי - זו העונה של בארון. לא רק שהוא יוליך את חבריו לארץ המובטחת, אלא גם ימצא את עצמו באולסטאר ובחמישייה הראשונה של העונה. אולי הווריירס לא יעפילו לסיבוב השני, אבל הם יהיו קבוצה מהנה, שלא קל לשחק נגדה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully