ספיישל מחממים את הפרקט: ניו יורק ניקס

העונה שעברה לא האירה פנים לניו יורק ניקס. שחקנים נפצעו, מאמנים התחלפו ותחושת יאוש כללית אפפה את הקבוצה, שסיימה אחרונה בדיוויזיה האטלנטית החלשה. בחודש מאי האחרון היתה הקבוצה ללא סנטר, ללא מאמן וללא תקווה. רק איזיאה תומאס לא התייאש, הפשיל שרוולים והתחיל לפעול מיד עם שריקת הפתיחה של עונת המלפפונים.

הוא החתים מאמן חדש, לארי בראון, שלח את קורט תומאס לפניקס עבור קוונטין ריצ'רדסון והרוקי נמוך הקומה והשרירי נייט רובינסון, גייס עוד שתי בחירות דראפט, צ'אנינג פריי ודייויד לי, והחתים את ג'רום ג'יימס, הסנטר הרדום מסיאטל. וכאילו לא די בכך, טרח ועמל תומס שעות נוספות ודיבר על ליבו של ג'ון פקסון, מנהל שיקגו בולס, כדי שייתן לו את אדי קרי. עקשנותו עשתה את שלה ובשבוע שעבר, לאחר ימים מותחים של בדיקות גופניות, הצטרף קרי לאימון הראשון שלו עם הניקס. פתאום העתיד מחייך לניו יורק ניקס, אחרי שנים רבות של אפלה.

ביום שני שעבר, רגע לפני פתיחת מחנה האימונים, התיישבו שחקני הקבוצה לשוחח עם התקשורת המקומית, באווירה אופטימית וחגיגית. "שחקנים נפצעו", מסביר סטפון מרבורי את ההדרדרות. "כשאתה מפסיד את הנשק העיקרי שלך (הכוונה לאלן יוסטון), קשה לך לנצח בקרב יריות. אי אפשר לנצח ככה, בלי תחמושת. לזכות הקבוצה יאמר, שכולם נשארו בעניין והמשיכו לשחק. לא רצינו לעלות על המגרש כדי להפסיד, אף אחד לא אוהב שמביכים אותו על המגרש, עשינו מה שיכולנו".

ומה לגבי העונה הקרובה, תחת לארי בראון?

"השנה אנחנו כקבוצה יכולים לדבר על אליפות", מאשר מרבורי." זה ריאלי עכשיו בגלל המאמן החדש. לא שאני מנסה להלחיץ את המאמן, כי השחקנים הם אלה שעדיין צריכים לעלות על המגרש ולנצח, אבל כל מה שיהיה נחוץ, כל עמדה, אני בטוח שאנחנו מוכנים למלא כל חלל שייווצר".

והאם מרבורי יסכים לשחק כקלע ולא כרכז, כפי שעשה אלן אייברסון תחת בראון? "מעולם לא היתה לי הזדמנות לעלות על מגרש במחשבה על התקפה בלבד, מבלי לדאוג לערב שחקנים אחרים במשחק. תמיד הייתי מהטובים באסיסטים, למרות שאנשים אומרים שאני לא מחלק כדורים, המספרים שלי מדברים בעד עצמם". מחייך מרבורי. "אבל אני חושב שאם אתה לא מנצח, זה לא משנה. אני מבין ומקבל את זה, שכקבוצה אי אפשר לבוא בגישה של 'זו העמדה שלי, זה התפקיד שלי'. אם יבקשו ממני לשחק בעמדה שתיים, אצא ואשחק בעמדה שתיים; אם אתבקש לשחק בעמדת הרכז, אשחק בעמדת הרכז. אם זה מה שהמאמן חושב שיעזור לנו לזכות באליפות, זה כל מה שמשנה."


יהיה מי שיהיה הרכז הפותח, אין ספק שנייט רובינסון יזכה לראות דקות משחק, אפילו אצל בראון, המסתייג בדרך כלל משחקנים טריים וחסרי נסיון. רובינסון הספיק כבר להרשים את הסגל המקצועי ואת כל שחקני הקבוצה, בזכות בטחונו העצמי וכושר הניתור המרהיב שלו. "אני לא יודע איפה להתחיל, באמת, הוא זן שונה". מספר עליו ג'מאל קרופורד, ששיחק איתו בביה"ס התיכון. "הוא בחור נהדר, עם כל כך הרבה אנרגיה וכל כך הרבה התלהבות בכל מה שהוא עושה. הוא היה שחקן השנה של מדינת וושינגטון בכדורסל ובפוטבול באותה השנה, אתה פשוט לא יכול להמר נגדו. הוא מאד תחרותי ואני אוהב להיות במחיצתו". קוונטין ריצ'רדסון מוסיף: "הוא פריק אתלטי, ופני הארדאווי מסכים. "הוא תופעת טבע. הבחור הקטן הזה, בן אדם, הוא לא יאומן. הוא קופץ כמו וינס קרטר".

בכלל, התחושה בקבוצה היא, ששלושת הרוקיס יוסיפו לקבוצה מימד של אתלטיות, שהיה חסר לה בעונות הקודמות. "זה יכול לעזור מאד", אומר הארדווי. "בשנה שעברה רק טרוור אריזה היה יכול לעשות את זה. והשנה יש לנו את נייט, צ'אנינג ודיוויד. אתה יכול לזרוק את הכדור לכל מקום באזור הטבעת, והחבר'ה האלה יגיעו אליו, מה שמוסיף אתלטיות לקבוצה". "יש להם הרבה פוטנציאל והם יפרחו כאן", מבטיח טרוור אריזה, שהיה עד לא מזמן רוקי בעצמו. "הם משחקים בקשיחות והם מלהיבים. שלושתם יכולים לקפוץ עד מחוץ למגרש ואני חושב שזה מה שה'גארדן' צריך. את יודעת, שחקנים אתלטיים וצעירים שיחזירו את הנעורים לניו יורק".

כיצד יסתדרו הילדים הזריזים עם המנטליות ההגנתית הקשוחה, המאפיינת את לארי בראון? "אני חושב שיהיה בסדר." אומר ריצ'רדסון. "יש לנו כשרונות צעירים וקבוצה מצוינת, ואני חושב שכולם יקבלו את מה שקואץ' בראון עושה. אני חושב שזו נקודת המפתח, כי הוא המאמן הטוב ביותר שיש".


בתוך ההתרגשות סביב הגעתו של לארי בראון, נשכח כמעט הטרייד שבו הגיע לקבוצה קוונטין ריצ'רדסון, שסיים עונה רגילה טובה ופלייאוף בינוני בסאנס. ריצ'רדסון, ששיחק בקבוצה הכי מהירה בליגה, שמח לקבל הזדמנות לשחק שוב כדורסל מסודר יותר, שבו הוא יוכל לנצל את היכולת שלו עם הגב לסל. "זה דבר שהתעגעגעתי אליו מאד בפניקס. אני שחקן קבוצתי ולכן השתדלתי לזרום עם מה שהמאמן והקבוצה היו צריכים ממני, זה היה המצב שהייתי צריך להתרגל אליו. אבל אני בהחלט מחכה לאפשרות לחדור אל הסל ולשחק מבפנים".

ומה עם אלן יוסטון? עדיין לא ברור. הוא, מבחינתו, מתכוון להמשיך להתחזק עד שיוכל להביא תועלת לקבוצה. יוסטון, שלארי בראון הגדיר אותו כשחקן הטוב ביותר של הניקס בעונה שעברה, לא ממהר לצאת בהצהרות. "כרגע אני עובד על התחזקות, כדי שלא להישבר, כמו שקרה בשנה שעברה. אנחנו לא בלחץ להוכיח משהו מיד, כך שכשיגיע חודש מרץ ואפריל ואנחנו נלך לפלייאוף, אהיה בשיא הכוח כדי להצטרף לקבוצה." בתרגום חופשי, אל תצפו לראות אותו על המגרש בזמן הקרוב.

אז יש עומק בעמדות הגארד למיניהן, יש מי שישחק בעמדת הסמול פורווארד ולא ייעלם ברגעים הקריטיים, עכשוי כשטים תומס עבר לשיקגו, יש פורווארדים ותיקים וצעירים. ומה עם הסנטר, העמדה הנטושה מאז ימיו של פטריק יואינג? עכשיו יש שני סנטרים בכירים, ואולי יותר - תלוי אם אנטוניו דייויס יחליט לשמח את לבו של לארי בראון ולהצטרף לניקס. יש אפילו ילד אחד, בשם ג'קי באטלר, שמוכן לעשות הכל כדי לזכות בכמה דקות משחק. ג'רום ג'יימס, שהגיע אל הניקס כדי להיות הסנטר הפותח, אומנם הורד לדרגת מחליף עם הגעתו של קרי, אבל הוא מתעקש שאין לו בעיה עם זה. "השאיפות האישיות שלי הן השאיפות של הקבוצה", אמר ג'יימס. "אני רק רוצה לנצח ואעשה הכל בשביל זה".

הסנטר שנודע כ"שמן" ו"עצלן", בדומה לכוכב קרי, לא שיחק כדורסל בתיכון ולאחר חמש שנים ממוצעות ומטה בליגה ושנתיים ביוגוסלביה ואיטליה, איזיאה תומס מאמין שהעיתוי מושלם. "כשהוא שיחק 25-30 דקות לערב, הוא נתן מספרים לא רעים", אמר תומאס לאחר צירופו של ג'יימס לקבוצה. "אני חושב שאנחנו תופסים אותו בזמן הנכון בקריירה שלו."

למרות זאת, תומאס החליט לא לסמוך על ג'יימס, והמשיך בחיפושו אחר סנטר דומיננטי. אחרי כמעט שבוע של בדיקות רפואיות אושרה סופית העסקה, ששלחה את טים תומאס, מייקל סוויטני, ג'רמיין ג'קסון ושתי בחירות דראפט עתידיות לשיקגו, והביאה אל הניקס את קרי בלוויית אנטוניו דיוויס הוותיק, אך האיכותי. בהנחה שבריאותו של קרי תקינה, האם היה זה מהלך נבון?

"שיחקתי עם אדי שלוש שנים והוא אחד החברים הטובים שלי, אז אני קצת משוחד בעניין", מודה ג'מאל קרופורד. " בכל מקרה אני חושב שהוא רק רוצה כבר להשאיר את כל העניין (בעיות הלב) מאחוריו ולהמשיך עם החיים שלו." רבים תוהים לגבי התנהלותו העצלה של קרי על המגרש, במיוחד כשהוא עתיד לשחק אצל בראון, שאינו סובל גישה כזאת. קרי, 2.11 מ', עומד על ממוצע מביך של 4.9 ריבאונדים למשחק, לא ממש מרשים עבור סנטר בליגה. מצד שני, הוא מהווה כוח התקפי בעמדת הפנים, שכמותו לא היה לניקס מאז ימיו של יואינג, כאמור. בשנה שעברה הוא קלע 16.1 נקודות למשחק. אנשי הניקס מנסים להרגיע את החששות; מי שעקב אחרי לארי בראון בשנים האחרונות, הם טוענים, יודע שהוא יכול ללמד כל שחקן איך להגן וכל קבוצה איך לנצח.

כשהגיע איזיאה תומאס לניו יורק, הוא הבטיח להפוך את הניקס לקבוצה מהירה יותר, צעירה יותר ואתלטית יותר. וזה בדיוק מה שעשה בקיץ האחרון. עכשיו נותר לראות אם לארי בראון ייצור מהתערובת האקלקטית קבוצה מנצחת. אם הוא לא יעשה זאת, איש לא יוכל.

בטח לא ידעתם ש:

סטפון מרבורי לא ממש נחשב לשחקן קבוצתי או יעיל, אבל לא תנחשו את זה אם תסתכלו על המספרים שלו. בארבע עונות רצופות ובשש משבע האחרונות, סטארבורי משיג ממוצעים של לפחות 20 נקודות ו-8 אסיסטים. ב-2000/01 הוא לא הגיע לרף הזה, אבל קלע 23.9 וחילק 7.6 מסירות לסל. לא רע בכלל. בנוסף, בארבע העונות האחרונות הוא החמיץ שני משחקים בלבד.

מטרות:

הניקס חושבים פלייאוף, זה קודם כל. נשיא הקבוצה, ג'יימס דולן, הביע ביטחון עצום בפרויקט הבנייה של איזיאה, והציפיות הן, מעבר לעונה הזו, להתחיל תהליך שיחזיר את הקבוצה לטופ. כולם מחכים לראות את תחילת הדרך כבר העונה.

תסריט אופטימי:

קרי משחק כמו שאקיל, ולארי בראון מצליח להוציא מהשחקנים שלו את המקסימום, בדרך למקומות 5-6 במזרח ואפשרות להפתעה בסיבוב הראשון.

תסריט פסימי:

אחרי שבועיים בראון עולה למשרד של איזיאה ודורש שיעבירו בטרייד את ג'רום ג'יימס, קרופורד ומארבורי, ועד שזה יקרה השלושה מיובשים על הספסל ברבע הרביעי. הבלגאן חוגג, הקבוצה מתפרקת ואפילו לא מתקרבת לפלייאוף.

גזר דין:

לא כדאי להמר נגד לארי. מרבורי ישחק כשוטינג גארד, ואם קרי וג'יימס חשבו שהיה להם מאמן קשוח בקבוצתם הקודמת (סקוט סקיילס ונייט מקמילן, בהתאמה), הם יגלו שבראון לא מתבייש לספסל שחקנים עם חוזים גדולים. ההגנה תשודרג, והניקס יתגנבו לפלייאוף ממקומות 7-8.