זה היה באוויר מתחילת הסדרה, אבל לא האמנו שזה יקרה עד שראינו את זה במו עינינו. אז למי שפיספס הגולדן סטייט ווריורס, שהעפילו לפלייאוף ביום האחרון של העונה הרגילה, ניצחה בעוד משחק בלתי נשכח את הדאלאס מאבריקס, 86:111, השלימה 2:4 בסיבוב הראשון, והדיחה את הקבוצה הטובה ביותר בליגה מהמשך משחקי הפלייאוף.
הפייבוריטית לזכות בתואר, הקבוצה שניצחה 67 משחקים ושברה במהלך העונה אינספור שיאי ניצחונות - בחוץ. הקבוצה המטורפת והמטריפה של דון נלסון - בסיבוב השני. זו הפעם השלישית בלבד אי פעם שמדורגת שמינית מדיחה מדורגת ראשונה בפלייאוף (אחרי דנבר ב-1994 והניקס ב-1999), אבל זו עושה רושם כהפתעה גדולה עוד יותר.
במשחק הראשון של הלילה, בין שתי הקבוצות שמתמודדות על הזכות לפגוש את הווריורס, גברה יוטה 82:94 על יוסטון, והשתיים תתמודדנה במשחק השביעי והמכריע ב-3:30 בלילה שבין שבת לראשון.
גולדן סטייט (8) - דאלאס (1) 86:111 (2:4 לווריורס)
המשחק התחילת בטירוף של שתי הקבוצות, אבל הקצב נעצר כשבארון דייויס, הכוכב הבלתי מעורער של הלוחמים הנפלאים, מתח את שריר הירך האחורי וירד לחדרי ההלבשה לטיפול. גם כשחזר הוא צלע ודידה, אבל זה לא מה שימנע ממנהיג כמוהו לבוא לעבודה כשהקבוצה זקוקה לו, בדרך ל-20 נקודות, 10 ריבאונדים, 6 אסיסטים ושליטה מוחלטת במגרש, גם על רגל אחת.
סטיבן ג'קסון הגיע בטירוף אחרי ההרחקה מהמשחק הקודם והקנס שחטף ממאמנו, וענה לכל מבקריו עם 33 נקודות ענקיות, כולל 7 מ-8 הפגזות מהשלוש. שני השחקנים שצוינו לעיל וחבריהם הפכו ברבע השלישי יתרון ביתי של 2 נקודות בלבד לתבוסה מוחצת, כשבתפקיד הדלק הקהל הפנאטי של הקבוצה.
ומה עם ה-MVP העתידי של העונה, דירק נוביצקי, אתם שואלים? הגרמני סבל כל הסדרה מההתמקדות האובססיבית של גולדן סטייט, אבל הצליח להעמיד ממוצעים סבירים של 20 (42 אחוזים מהשדה) ו-11 ריבאונדים. במשחק החשוב ביותר שלו העונה הוא נחנק, נבלע, נעלם ופג מן האולם עוד בחימום - 8 נקודות ב-2 מ-13 מהשדה, כולל 0 מ-6 מהשלוש. 10 הריבאונדים שלקח היו חסרי כל משמעות. כשדייויד שטרן יעניק לו את התואר זה יהיה רגע עצוב במיוחד עבורו.
מט בארנס וג'ייסון ריצ'ארדסון הפגיזו בתורות שלשות והטבעות מהדהדות על ראשי המאבס ההמומים והמושפלים עם 15 ו-16, בהתאמה, כשבארנס גם מוסיף 10 כדורים חוזרים, מכות ומלחמה. לאנדריס ביידרינץ היו 12 ו-12 קרשים. גולדן סטייט סיימה עם מבול שלשות של 14 מ-30, עוד יום רגיל עבורם בפלייאוף 2007. מעבר לכך המשכנו לראות ברוב שלבי המשחק את המהירות והכוח הבלתי רגילים של הקבוצה שהייתה בנויה טוב יותר מכל אחת אחרת לגבור על הקבוצה העמוקה, המאוזנת והמגוונת בליגה.
לאייברי ג'ונסון שוב לא הייתה תשובה לכל הנשקים שנלי זרק לפרקט, וזה איפשר לאחרון להשלים נקמה מתוקו במעסיקו לשעבר, מארק קיובן, איתו יש לו סכסוך משפטי ואישי. ג'וש הווארד סיים עם 20, וג'רי סטאקהאוס, שקלע 4 שלשות ברבע הראשון, תרם גם הוא 20.
אפילו שארונס יסיקביצ'יוס לא ידע את נפשו על הספסל, וזכה גם הוא לטעום את טעם התהילה בשניות הגארבג' טיים. עכשיו הלהקה המופלאה מסן פרנסיסקו תחכה ליוסטון או יוטה, במה שצפויה להיות סדרה מלהיבה נוספת, ובכושר ובמומנטום הנוכחיים לא תמצאו אף לוחם שלא מאמין ביכולתם לחולל סנסציה נוספת. אל תפספסו.
יוטה (4) - יוסטון (5) 82:94 (3:3 בסדרה)
אנדריי קירילנקו הטיל צל גדול על טרייסי מקגריידי כל הערב, ועכשיו ינסה לעשות זאת גם במשחק מספר 7 ביוסטון.
הרוסי רשם את המשחק הטוב ביותר שלו בסדרה עם 14 נקודות, 5 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 3 חטיפות ו-5 חסימות, כדי להוביל את הג'אז ל-82:94, בניצחון ראשון שלהם במשחק מספר 6 בסדרה כלשהי מאז 1997. אגב, הקורבן אז הייתה גם כן יוסטון.
קרלוס בוזר עם 22 נקודות ומהמט אוקור עם 19 עשו גם הם את העבודה, כשהטורקי סוף סוף מאפס את היד מבחוץ. "אני לא מוותר", הבהיר הסנטר. "אם אני פנוי אני אקח את הזריקה בכל מקרה".
טימאק אמנם קלע 26 לרוקטס, אבל 9 מהם הגיעו מהקו אחרי ששחקני יוטה בכלל וקירילנקו בפרט פשוט לא נתנו לו לנשום. יאו מינג תרם 25 נקודות, אך עם 8 איבודים אחרי לחץ גדול בהגנה מצידם של אוקור ופול מיסלאפ. הבעיה העיקרית של הרוקטס הייתה שחוץ מיאו וממקגריידי, שאר השחקנים קלעו 31 נקודות ביחד.
"נלחמנו על החיים שלנו", הסביר מאמן יוטה ג'רי סלואן. דרון וויליאמס בלט גם הוא אצל הביתיים עם 15 נקודות ו-8 אסיסטים ומקגריידי עצמו שיבח את ההגנה של הג'אז כשאמר: "הם פשוט הפעילו עלינו המון לחץ וכל דבר שעשינו היה קשה".
עכשיו, כאמור, הסדרה חוזרת למשחק שביעי ומכריע ביוסטון, ב-3:30 בלילה שבין שבת לראשון. בפעמיים האחרונות שטימאק היה במשחק של משחק מספר 7, הוא לא תיפקד והודח. הפעם, כמו שאמר, האחריות היא שלו לקחת את הקבוצה שלו שלב אחד קדימה, לראשונה בקריירה המצוינת שלו.