מכבי? לא ברמה של בית"ר

תומר בן יוסף אולי לא שיחק יותר מדי בשנתיים האחרונות בבית"ר ירושלים, אבל מיתג את עצמו כסוג של סמל לשחקני שמעדיפים חוזה טוב על הספסל מאשר חוזה פחות טוב בהרכב. במידה מסוימת, בן יוסף היה לסמל למהפך שעבר שוק השחקנים הישראלי בעידן גאידמק בכלל ובית"ר ירושלים בפרט. גם הקיץ לא מעט קבוצות רצו לקטוף את פירות התסכול של בן יוסף – בלם מוכשר ואתלטי לכל הדיעות – אבל הוא העדיף שוב להישאר בסופו של דבר בבית"ר. לצד גרשון ובנאדו, צמד הבלמים שעל הנייר נראים כמו באנקר בהרכב.

בן יוסף לא מבין את התדמית הזאת, ולדעתו היא מופרכת לגמרי. "מי שטוען את הטענה הזאת לא מבין כדורגל", אומר בלם בית"ר. "החוזה שלי לא קשור להחלטה להישאר, מכבי ת"א הציעה לי חוזה גבוה יותר מבית"ר ולא הייתי נפגע מבחינת הכסף. שחקן כדורגל, אם הוא לא מקבל את דקות המשחק שלו, הוא מאבד את החשק, את חדוות המשחק, ולא משנה כמה כסף הוא מרוויח. לכל אורך הדרך שלי בבית"ר האמנתי שאני מספיק טוב בשביל להיות שחקן הרכב וזה מה שהשאיר אותי בקבוצה. כל עוד יש בי האמונה, ויש לי אותה, אני אשאר בבית"ר וזה לא קשור לחוזה שלי. אגב, אתה מדבר על אתגר. אני חושב שהאתגר הכי גדול זה דווקא כן להישאר בבית"ר וכן להתחרות על מקום בהרכב. זאת הקבוצה הכי טובה וכל שחקן חולם להגיע ולשחק כאן, לא בגלל הכסף, אלא בגלל הפאר של המועדון הזה".

"מכבי ת"א רצתה אותי מאוד והעניינים היו קרובים מאוד לסיכום, אבל בסופו של דבר החלטתי להישאר בבית"ר ירושלים", ממשיך בן יוסף. "לאנשים מבחוץ זה אולי ישמע מוזר, אבל בבית"ר יש משהו שנותן לך הרגשת שייכות עצומה. מהיום הראשון שאני בבית"ר אני מרגיש את זה. קיבלתי המון טלפונים מאוהדים שביקשו ממני להישאר, וזה מה שעשיתי. היו רגעים שחשבתי לעזוב למכבי ת"א, אבל אני תמיד שואף להיות בטופ. ללכת ולשחק בקבוצה אחרת, אפילו אם אתה מקבל הרכב, ולא להרגיש את התחרותיות, זה שוחק בסופו של דבר".

מה גרם לך להאמין שהעונה זה יהיה שונה. הרי בנאדו וגרשון לא יישבו על הספסל בעונה הבאה. עוד עונה על הספסל תהרוג אותך?

"אם לא הייתי מאמין שאני מספיק טוב בשביל לשחק בהרכב, לא הייתי נשאר בבית"ר, וכבר הבהרתי את זה. זה שיש את אריק בנאדו ושמעון גרשון כבלמים לצידי לא אומר שאני לא אשחק. אני עובד קשה בשביל להראות שהמקום שלי בהרכב ואני מאמין שהשנה הזאת תהיה שונה משתי העונות הקודמות. אני רעב מאוד לכדורגל".

כמה אתה מרגיש שהכישרון שלך נפגע, אחרי שנתיים על הספסל?

"היו הרבה רגעים בשנתיים האחרונים שהרגשתי שהגיע לי לשחק ולא קיבלתי את ההזדמנות. אלה היו שנתיים לא קלות. הייתה לי עונה נהדרת עם לואיס פרננדס, אני חושב שזאת הייתה העונה שהכי נהניתי בה כשחקן, הוא נתן לי המון ביטחון והרגשתי מצוין בכל פעם כשעליתי מחדש למגרש. האמנתי שאני על דרך המלך ושעונה לאחר מכן אני רק משתפר. העונה השנייה הייתה איומה. יוסי מזרחי החליט לתת את חולצת ההרכב לאריק בנאדו ולא משנה אם הייתי טוב או לא, הייתי על הספסל. היו רגעים שכמעט נשברתי ואיבדתי את החשק לכדורגל, אבל התמיכה האדירה של האוהדים בי עזרה לי מאוד.

"העונה האחרונה הייתה קצת יותר טובה, אבל שוב – לא כמו שתכננתי. זה לא קל לשבת על הספסל ולא לקבל את ההזדמנויות שאתה כל כך מחכה להן. למזלי, בסוף העונה נוצר מצב שחזרתי לשחק וזה הכניס בי המון התלהבות ורעב. זה עדיין לא מספיק לי ואני מגיע לעונה הזאת עם המון אנרגיות. אם בעבר הייתי לוקח קשה משחקים שבהם לא הייתי משחק, היום אני הרבה יותר בוגר ויודע שאם אני אהיה מספיק טוב אני אשחק. הפגרה הזאת בסופו של דבר עשתה לי טוב, זה כאילו אני מתחיל הכל מהתחלה. יש לי המון רצון לשחק ולתרום לקבוצה כאילו זאת העונה הראשונה שלי בבית"ר. שאלת מה פספסתי בקריירה שלי, אז אולי פספסתי דקות משחק שהייתי יכול לקבל בקבוצות אחרות אבל הרווחתי דאבל שלא הייתי יכול להשיג בשום מקום אחר. ידעתי למה אני נשאר בבית"ר ואני יודע למה אני נשאר גם העונה הזאת".

ומה יקרה אם גם הפעם תגלה שאתה מחליף שלישי, במקרה הטוב?

"אני לא מתעסק בשאלה "אם". נשארתי בבית"ר ירושלים בשביל לשחק ואני אעשה הכל בשביל שזה יקרה, אני מרגיש טוב מאוד מבחינה אישית ואם אני אמשיך לעבוד קשה אין סיבה שאני לא אשחק. אחרי 3 עונות בבית"ר ירושלים אני יודע שהרבה תלוי בי. כרגע אני לא חושב על העתיד ומה יקרה אם, אבל אם יווצר מצב כזה אני אשקול בהתאם מה לעשות".

מה ההבדלים בין בית"ר של העונה לזו של העונה שעברה?

"ההבדל הכי גדול שאתה עכשיו דאבליסט. זהו, השגת את המטרות שהצבת לך בתחילת העונה שעברה ועכשיו אתה צריך להגן על זה. כשיש לך את התואר ביד, יותר קשה לשמור עליו. אתה בטעות יכול להרגיש שבע וזה יכול לבוא ליידי ביטוי על המגרש. אני חושב שזה השינוי הגדול ביותר מהעונה שעברה: אנחנו כבר עם התארים ביד והמטרה היחידה שנשארה לנו זה להצליח בליגת האלופות. אם נשיג את זה השמיים הם הגבול. אם ניכשל ולא נעבור את קראקוב, זה יכול להשפיע עלינו לרעה בהמשך העונה".

מקצועית, אתה מזהה כבר שוני?

"מבחינה קבוצתית עברנו כמה שינויים. אני חושב שאלברמן חסר לכל אחד גם כשחקן ולי אישית כחבר טוב. הצוות המקצועי ידע למלא את החלל החסר בשחקני רכש שלפי דעתי יוכלו לעזור לנו, אבל כל שחקן חדש בקבוצה יצטרך זמן על מנת להתאקלם וזה שינוי נוסף שעברנו. אני שומע הרבה דברים טובים על אבראו ומחכה כבר לשחק איתו, הוא יכול לשדרג אותנו בצורה משמעותית".

מה חסר לבית"ר כדי לעלות לליגת האלופות?

"קודם כל מזל. ויסלה קראקוב היא קבוצה טובה, אבל אנחנו חייבים לעבור אותם. אם נעבור אותם נזדקק להרבה מזל על מנת לא ליפול נגד אחת מאריות היבשת בשלב הבא. בקטע המקצועי אנחנו הרבה יותר מגובשים ממה שהיינו בשנה שעברה. אני חושב שהכל העניין של מסורת וניסיון משתפר, כל שנה שחולפת עוזרת לנו כמועדון וכשחקנים לצבור את הניסיון הזה ולבנות מסורת של אלופים ושל קבוצה שמשתתפת בליגת האלופות. גם אם השנה הזאת לא נעלה לשלב הבתים, נצטרך לעשות צעד נוסף ולפחות לעבור את השלב הקרוב בשביל לצבור את המסורת והניקוד שיעזרו לנו בהמשך. את רומא לא בנו ביום אחד וכך גם לא את בית"ר. איפה בית"ר הייתה לפני 4-5 עונות? רחוקה מאירופה. עכשיו אנחנו בונים את עצמנו גם בזירה הבינלאומית".

מה בנוגע ליציאה לחו"ל. יש עדיין שאיפה כזאת?

"כל שחקן רוצה לצאת ולשחק בחו"ל, אבל תלוי כמובן איפה. אין שום סיבה שאחפש לעצמי קבוצה בבלגיה או קבוצת אמצע טבלה בהולנד, אני לא מחפש הרפתקאות מיותרות".