היזהרו מחיקויים

אחת הבעיות של הכדורסל הישראלי בשנים האחרונות היא מכת החקיינים של פיני גרשון. כמעט כל מאמן מקומי אימץ אלמנטים מהכדורסל הגרשוני. למרבה הצער, ברוב המקרים נלקחו המרכיבים הלא נכונים והונחלו לשחקנים שאינם מסוגלים ליישם אותם. אחרי צפייה בתצוגת התכלית של מכבי תל אביב מול לה מאן, מובן מדוע קשה לאותם מאמנים לעמוד בפיתוי.

כשהשיטה של גרשון מבוצעת היטב, קשה לחשוב על דרך אחרת לשחק כדורסל. זה מה שקרה במחצית הראשונה אתמול. השיפור שחל בהתקפה המתפרצת של מכבי בשבועות הספורים מאז הצטרף גרשון לקבוצה כמעט בלתי נתפש. מקבוצה שיוצאת למתפרצת בכדרור היא הפכה לכזו שטסה קדימה במסירות מהירות, ומסוגלת לעשות נקודות בתוך ארבע שניות גם אחרי שספגה סל. היא מנצלת את תכונות השחקנים שלה, ומאפשרת לאליהו ולכספי לעוף למעלה ולצבור נקודות קלות. המהירות ממחישה את התוקפנות שמאפיינת את הכדורסל של גרשון. בניגוד ללה מאן, שמשחקת תרגילים קונבנציונליים ולא מאוד אפקטיביים, מכבי תקפה את הטבעת כבר בתחילת ההתקפה. גם בהגנה מכבי אילצה את יריבתה לחשוב כל הערב מה שומרת היריבה (על פי רוב, אזורית שהופכת לאישית) במקום להתרכז בעשיית סל. מאז נחת גרשון, הפכה מכבי מקבוצה שמגיבה לקבוצה שיוזמת.

האם כל זה יספיק להישג ממשי ביורוליג? ספק. מצד אחד, ארויו הציג את המשחק הטוב ביותר שלו העונה, תוך שליטה מוחלטת בקצב המשחק ולמרות כמה זריקות קשות. מנגד, מכבי עדיין תתקשה לעשות סל בהתקפה מסודרת מול קבוצות מעט יותר קשוחות מהצרפתים הרכים. במחצית השנייה היא נראתה פחות זורמת ולעתים מעט תקועה, גם מפני שהעייפות נותנת את אותותיה על השחקנים המעטים שנושאים בנטל. הרכש החדש, אלטון בראון, נראה כרגע כמו נטע זר וכבד בכדורסל השוטף של הרביעייה סביבו.

אלא שגם אם עונת היורוליג הזאת אבודה, וגם אם מכבי לא תגבור על אולימפיאקוס ומלאגה, גרשון מוכיח שחילופי המאמנים היו חיוניים. כרגע, מכבי היא קבוצת כדורסל מאומנת היטב, שממצה את מרבית הפוטנציאל שלה. כשגרשון חזר, אמרו מבקריו שיהיה עליו להוכיח שביכולתו להצליח גם בלי כוכבי על. הכדורסל שקבוצתו משחקת עכשיו, עוד לפני האימונים האינטנסיביים של פגרת חג המולד, מלמד שאת הגיבנת הזאת הוא כבר הצליח להוריד מגבו.