אלופה או טלנובלה?

באו:

הגנה: דקל קינן, אסלאם כנען, אייל משומר; קישור: רביד גזל (מתנדנד), עבאס סואן, שאבייר אנדרסון, מאור מליקסון, אלן מסודי; התקפה: יניב קטן

הלכו:

הגנה: אריק בנאדו (מתנדנד), קלימי סבן, שי מימון; קישור: עידן טל, מיכאל זנדברג, שי בירוק, פרננדו לורפיסה

מטרות:

ממש כמו בית"ר של גאידמק, אליפות ורק אליפות. הודות להגרלה הבלתי אפשרית במוקדמות ליגת האלופות, מכבי חיפה יכולה ללא בושה להתרכז במטרות הריאליות מבחינתה, ואלו הם המפעלים הישראלים. רק במקרה של סנסציה באנפילד והעפלה לשלב הבתים, יהיה מותר לאלופה הישראלית להוריד הילוך בליגה. לא תהיה לה גם ברירה אחרת, לאור איכות הספסל שלה.

1. בגלל הכישלון הצפוי באירופה. אחרי הנפילות מול מאלמו ורוזנבורג, רוני לוי, שהתכונן באופן מואץ מהרגיל לתחילת המשחקים והגיע לפתיחת העונה בהילוך שלישי, דרס את ליגת העל ופתח פער בלתי מחיק בתום הסיבוב השני. לא יהיה נמהר לומר לאור היכולת של בית"ר ירושלים, מכבי והפועל ת"א בגביע הטוטו, ששלוש היריבות האפשריות שלו לתואר, במיוחד זו מהבירה, זקוקות להרבה מאוד זמן כדי לחבר את כמות השחקנים החדשה שלהן לכדי קבוצה. אם חיפה תדע גם הפעם לנצל במחזורים הראשונים את חוסר היציבות של השלוש, שלהבדיל ממנה שוב החליפו את רוב הסגל, חגיגות האליפות יישארו בקרית אליעזר.

2. בגלל אלן מסודי, קשר זר עם יכולות בלתי מוגבלות בקנה מידה ישראלי. מסודי, שאם הכל היה הולך בסדר בקריירה שלו הוא היה בארסנל, יכול עם הכוונה נכונה להשכיח את החסרון של מיכאל זנדברג ויותר מזה. ראובן עטר עשה זאת טוב מכולם, רוני לוי יהיה חייב להכפיף את שיטת המשחק הקבועה והמאוד קבוצתית שלו לאינדיבידואליזם של מסודי. גמישות טקטית מצידו של לוי, פלוס רגישות אנושית לטרבל מייקר מקונגו, תיתן לו זר שאין אפילו בבית"ר של גאידמק. מסודי ביכולת של העונה שעברה, יחד עם דירסאו, קולאוטי ובוקולי, מרכיב חולית זרים מנצחת, שתכפה על ההיחלשות בחולית הישראלים.

3. בגלל רוני לוי. עד שלא יוכח אחרת, אין מאמן טוב ממנו בליגת העל.

1. בגלל הכישלון הצפוי באירופה. בשנתיים האחרונות מכבי חיפה שאבה כוח מהכישלון במוקדמות ליגת האלופות ופתחה את ליגת העל בבליץ מוחץ, אבל מקרה ליברפול קצת שונה. נגד רוזנבורג ומאלמו כולם ציפו מחיפה להצליח והביקורת הקטלנית שבאה בעקבות ההתפכחות נתנה לשחקני חיפה רצון להוכיח את עצמם מחדש ולפצות את הקהל. הפעם, תוצאה רעה מצידה של חיפה מול ליברפול, גם בגלל היעדר הביתיות, תתקבל בהבנה הן על-ידי התקשורת והאוהדים והן על-ידי האלופה עצמה.

מי שראה את חיפה במשחקי האימון המקרטעים וצפה ביניב קטן, רוברטו קולאוטי וגוסטבו בוקולי מול מכבי נתניה, יודע היטב כמה חיפה זקוקה לקטליזטור כמו זה שבא בעקבות הכישלונות מול מאלמו ורוזנבורג. קטן, קולאוטי ובוקולי, על כל הכישרון שלהם, הם כבר שחקנים די שבעים בליגה שלנו, בה הם השיגו הכל, בעיות שהתבטאו היטב ביכולת של החלוץ הארגנטיני בחלקים מהעונה שעברה. קצת ביקורת קטלנית, שכנראה לא תגיעה אחרי ההפסד בליברפול, לא תזיק כדי להעיר אותם ואת המערכת כולה.

2. בגלל חבייר דירסאו. לא, הדברים אינם מכוונים לירידה בכושרו לפרקים בעונה שעברה, אלא בשינוי התפקוד הצפוי לו העונה. כבר מול נתניה בגביע הטוטו ראינו את חבייר אנדרסון על המשבצת הישנה של דירסאו, שהוסט לעמדה הקדמית יותר של עידן טל. לדירסאו יש טכניקה נהדרת לעמוד במשימה הזאת, אך באותה מידה חיפה עלולה לצאת קרחת משני הצדדים בניסוי הזה. קודם כל היא תפסיד קשר אחורי נהדר בשביל אנדרסון החידתי, שנית היא תתפשר על קשר שלא ממש מתאים לתפקיד של עידן טל.

3. אפרופו טל, ללא קשר בולטון וללא מיכאל זנדברג, חיפה מאבדת שני שחקנים דומיננטיים עם רגל שמאל. המחסור בשחקנים שמאליים עלול לפגוע בגיוון ובכשרון השופע של האלופה העונה, שתצטרך להתבסס יותר מדי על אגף ימין והקבוצתיות.

כמו כל קבוצה ישראלית, מכבי חיפה לא תהנה מרוח גבית מהיציע. אחרי שלוש אליפויות רצופות, רוב הקהל הירוק שבע מדי, מדושן מדי ולא נאמן מספיק בהתאם (להוציא את ארגון הקופים הירוקים הנהדר). סימנים לכך ניכרו כבר בעונה שעברה, כך שאל תצפו לסלחנות מצד אוהדי מכבי חיפה ועידוד מסיבי ברגע שלאלופה לא יילך.

דקל קינן. בעוד חודש ימלאו לו 22, אבל מנטלית הוא מבוגר בהרבה. אחרי שחזר למכבי חיפה, הגיע הזמן לשים לב לבלם בעל האופי הכל כך לא ישראלי, מתנשא מעל כל הבינוניות. להבדיל מהרבה ילדים מפונקים שצומחים בקבוצה גדולה, מתנוונים על הספסל ופוחדים לעזוב, קינן האמיץ התעקש להתחשל בקבוצות כמו סכנין ונתניה, על-מנת שהכישרון הנהדר שלו לא יקפא. מספיק לשים לב לדיבור הבטוח שלו לקראת המשימות הקשות שלפניו – ליברפול, הנעליים הענקיות של בנאדו - כדי לאמוד שמדובר בטל בן חיים בפוטנציה. חזק, נחוש, מדויק, חכם, בעל טיימינג לא רע, רק תהיו איתו קצת סבלניים בהתחלה ותקבלו בלם ענק בסוף העונה.

לאלן מסודי. עם לוק של ראפר אמריקאי קשוח, חובש כובע רחב שוליים שמסתיר את רוב הפנים, תכשיטים בוטים ובגדים לא קונבנציונליים, יהיה קשה שלא לשים לב אליו בדיסקוטקים בחיפה. לצידו, אם תהיה לכן בעיה בזיהוי, תמצאו את ליאור רפאלוב. לפי הסגל של חיפה, לרפאלוב יהיה העונה הרבה זמן פנוי.

טוק בק אופייני לקבוצה

"המשטרה בדרך לבית של גאידמק" (יעקב ש, סוחר מכוניות)

איפה הם יהיו בעוד 5 שנים

ברשימת הנכסים של ארקדי גאידמק, אחרי שלא נותרה לו דרך אחרת להעביר את האליפות מחיפה לירושלים, כולל 15 מאמנים ו-100 שחקני רכש כושלים בטדי. הפועל חיפה תהפוך לקבוצה הבכירה בכרמל.

אליפות, גביע הטוטו ומפלה בגביע המדינה. מה שהיה הוא שיהיה.