הטובים
1. כוכב השלום. קובי בריאנט הופיע כאן בעבר, ולא פעם אחת במסגרת המושמצים. אבל כאשר מגיעה מילה טובה, היא מגיעה. וקובי בריאנט ראוי לה השבוע, ואפילו לצרור מחמאות. לא רק שהאיש מוליך את הליגה בנקודות, ולא רק שהוא רשם בתקופה האחרונה הישג שלא נרשם בליגה מאז ימי צ'מברליין הגדול (3 פעמים ברציפות 45 נקודות או יותר), הוא גם לוקח את הלייקרס הבינוניים לכאורה למקום ממנו רואים ביום בהיר את הארץ המובטחת, הלוא היא פלייאוף. אף אחד בליגה הטובה בעולם לא משתלט על משחקים כמו שקובי עושה, אף אחד לא מסוגל לנצח משחקים כמו שקובי מסוגל, ואין אחד שלא עומד מן הצד ומריע לביצועים המדהימים של האיש הזה. ואחרי השלום המתוקשר עם שאקיל אוניל, לא נותר לנו אלא לעמוד מן הצד ולהריע בעצמנו.
2. שושלת. בבדיקה מקרית שביצעתי, מתברר שיש בליגה 34 שחקנים אשר שם משפחתם הוא וויליאמס או סמית'. מעטים שבמעטים בהם באמת שווים איזכור, או שיש להם איזושהי השפעה על הליגה הטובה בעולם. לעומת זאת, יש בליגה רק 4 שחקנים ששם משפחתם וואלאס, ולמעט ג'ון ממיאמי, כולם שחקנים נפלאים, ובדיוק בתקופה הזו של השנה הם בכושר יוצא דופן.
שני הוואלאסים של דטרויט, ראשיד ובן, טוחנים את הליגה. בן חוטף וחוסם ללא הכרה, וראשיד מטיל שלשות כמו שלא עשה מעולם. והוואלאס השלישי, ג'ראלד, משארלוט, נמצא בכושר הטוב בקריירה שלו, ורשם בשבוע החולף סטטיסטיקות מטורפות לחלוטין. המסקנה היא שאם אתם רוצים שהילד שלכם ישחק ב-NBA, סמית' או וויליאמס יהיו שמות טובים, אבל אם אתם רוצים שיהיה כוכב, לכו על וואלאס.
3. צלצול פעמונים. ראג'ה בל עבר הקיץ מיוטה לפיניקס. שחקן סולידי, אשר יכולותיו ידועות פחות או יותר, לא ילד, כי אם בחור מנוסה במושגים של NBA, עם 5 עונות בליגה. ולפתע מתברר שהחיים החיים יפים יותר לצד סטיב נאש, אשר הבשיל בשנתיים האחרונות להיות הרכז המושלם והטוב בליגה ללא כל צל של ספק. פתאום בל משחק כמו שאף אחד לא חשב שהוא יכול לשחק, והשבוע החולף הוא החותם הסופי על חבילת הכישרון הזו, אשר קלעה השבוע 20 נקודות לערב, ב-53 אחוזים מן השדה, 4 שלשות למשחק וכן 1.4 חטיפות. ראג'ה בל (לצד בוריס דיאו הנפלא) כבר הספיק להשכיח את העובדה שהיו כאן רק לא מזמן שמות כמו קוונטין ריצ'ארדסון או ג'ו ג'ונסון, ומראה שההימור עליו (הימור בשווי 24 מיליון דולר) לא נכשל, אלא בדיוק להיפך - הוא הצלחה מסחררת.
4. טריקולד. מעדני הקצפת של הליגה הם הטריפל דאבלים, ואנחנו התברכנו בכמות יחסית יפה של כמה לא רעים בתקופה האחרונה. מייק מילר הוא המפתיע מבין הזוכים האחרונים בהישג המכובד, עם טריפל דאבל מרשים מול סקרמנטו (21, 10 ו-10), דווין וויד המשיך ופינק אותנו מול סיאטל בטריפל דאבל משלו, עם 15, 10 ו-14. בארון דיוויס רשם 24, 11 ו-13 מול הלייקרס, ואנדריי קירילנקו שרף את טורונטו עם 18, 16 ו-11, בדרך לטריפל דאבל הראשון בקריירה.
5. רוקי השנה. שחקנים רבים סובלים מפציעות ב-NBA, ליגה שבה משחקים 82 פעמים בעונה רגילה, ועוד כך וכך משחקים בפוסט סיזן. המשחק פיזי, קשוח, מהיר, וזה לא פעם גובה מחיר. שחקנים רבים וטובים בליגה ידועים ככאלו הנוטים להיפצע ולהפסיד משחקים (מישהו אמר קמבי?) אבל כשכריס פול קרע את רצועות הבוהן בשבוע שעבר, פציעה אשר על פי כל הקריטריונים אמורה להושיב אותו בחוץ לפחות לשבועיים, ראינו כמה שהילד הזה קשוח. הוא חזר לשחק כבר אחרי משחק אחד עם כאבים, תוך הגבלה ברורה ופגיעה ביכולת הקליעה. אבל הוא שיחק, והמשיך לעזור להורנטס בעונתם המצוינת. לקראת סוף השבוע פול כבר רשם מול שארלוט 24 נקודות, 7 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-4 חטיפות. וזה עדיין במשחק בו הוא אמור היה לשבת בחוץ. מלך.
עוד בוואלה!
הרעים
1. הקלע הכי יפה בגן. מי הילדה הכי יפה בגן? התינוקת החדשה של טימאק. ומי הקלע הכי דפוק בגן? דיימון ג'ונס. האיש שהכריז על עצמו כשוטר הטוב בעולם והודיע שלעולם אינו חושש לקחת זריקה, הוכיח את עצמו חזור והוכח מאז תחילת ינואר, עם 24 אחוזים מן השדה. והאחוז הזה בהחלט מייצג גם את מה שג'ונס עשה בתקופה האחרונה של דצמבר. בעונה כולה קולע התותח המוצהר ב-37 אחוזים, שלא לדבר על 0 תרומה בכל שאר הקטגוריות הרלבנטיות (לא ספרנו חגיגות, עקיצות, בדיחות וקשקושי טראש טוק, רק ענייני כדורסל. מצערים). בינתיים, ג'ונס גם חתם על עסקת אימוץ עם חברת נעליים סינית, בחירה שמראה שהסינים עדיין רחוקים שנות אור מאמריקה, מה לעשות.
2. שכונה. כל שנה מחדש סטיב פרנסיס מסתבך. האטיטיוד שלו בעייתי, הוא לא מסוגל לקבל מרות, וכבר היה מעורב באינספור פרשיות על רקע התנהגות ומשמעת. בשבוע החולף שוב ישב סטיבי (כאשר הכינוי פרנצ'ייז נשמע כיום יותר כמו הקנטה) מחוץ למגרש, לאחר שאורלנדו השעתה אותו לזמן בלתי מוגבל אחרי עוד טאקל עם המאמן, שהחליט משום מה להכניס את הגארד שלו למשחק ברבע רביעי של משחק גמור בסיאטל. בינתיים הוחזר פרנסיס לקבוצה המקרטעת של המג'יק, אבל דיבורי הטרייד שוב החלו לצבור תאוצה, ובאורלנדו ינסו להעביר את תפוח האדמה הלוהט הזה למישהו אחר. רק הם צריכים לסבול איתו?
3. אגדה על גב ובוהן. מספרים על שני ענקים שיכלו לשלוט בעולם כולו, יכלו להפוך את הגלובוס למגרש משחקים קטן, יכלו לעשות בפלנטה ככל העולה על רוחם. אולם האחד, בחור חסון, מוצאו מן המזרח הרחוק, אלמוני שהגיח מן האפלה והותיר צל אדיר, בגובה 2.26 מטר ליתר דיוק, מספרים עליו שבוהן אחת קטנה, עם ציפורן חודרנית אחת, הייתה היחידה שיכולה הייתה לעצור אותו ולהאט את פעולתו. וחברו, בחור חסון וחזק בזכות עצמו, עם צל פחות אדיר, אך עם מבט מוזר וישנוני בעיניים, מספרים שהגב שלו היה פגום, גב מסכן, גב מעיק. יחד הם היו הבחור עם הבוהן והבחור עם הגב. ולך תסביר שזו רק בוהן ולך תסביר שזו רק מתיחה בגב. לא ענקים ולא נעליים, הם הלכו ודעכו עד שנראה שכבר נעלמו בתהום הנשייה. מוסר השכל- לכל אחד יש עקב אכילס משלו, גם אם אתה סיני ענק, או אחד שקוראים לך מקגריידי.
4. מנוחה בחצר המלך. שמישהו בבקשה יעיר את קליבלנד. חמישה הפסדים רצופים לקבוצה של לברון ג'יימס, אשר נראה שלא מסתדרת ללא לארי יוז הפצוע. לברון נותן מספרים משובחים, זידרונאס אילגאוסקאס מנפק נקודות על ימין ועל שמאל, וגם דרו גודן ודוניאל מארשל עושים את מה שהם עושים כל השנה, שזה לא יותר מדי, אבל כצוות מסייע זה לא רע. מה שכן, ההגנה לא מספיק טובה, והקלאץ', איך לומר, לא עומד בקנה אחד עם שאר התכונות הטובות של הוד מלכותו. בינתיים. ושוב, כמו בשנה שעברה, נראה שהקאבס מאבדים את הראש, והם עוד עלולים שוב להסתבך ולסכן את המקום בפלייאוף. מישהו צריך לעצור את המפולת, רגע לפני שקינג ג'יימס יצטרך לעמוד ולתרץ, שזה משהו שמלכים לא אוהבים לעשות.
5. מה המדיניות? פינת כריס קרוס, ע"ש כריס מיהם, גאה לארח הפעם אורח חדש, אשר טרם ביקר במדור בעבר. זהו מייק ביבי, רכזה המוכשר של סקרמנטו המג'עג'עת, אשר קלע ב-6 לינואר 32 נקודות, עם 5 ריבאונדים ו-8 אסיסטים, וחזר יומיים אחרי כך בפליק פלאק רציני עם 5 נקודות ב-1 מ-10 מהשדה, וללא כל תרומה אחרת למשחק. גם ב-13 לחודש רשם ביבי משחק מזעזע של 6 נקודות, ב-3 מ-12 מהשדה עם ריבאונד אחד בלבד ו-3 אסיסטים, אבל חזר בגדול כבר (שוב) אחרי יומיים עם שיא קריירה של 42 נקודות עם 5 שלשות ו-4 אסיסטים. ביבי, ביבי, אולי תחליט כבר מה המדיניות?
ואגב, הערה מיוחדת ליקיר המדור כריס מיהם, אשר אני עוקב אחריו באופן צפוף, אך מתקשה לתפוס אותו לאחרונה בפליק פלאקים אופייניים. בסך הכל הסנטר הלבנבן של הלייקרס מציג עונה סולידית וטובה, ולאף אחד אין תלונות. רק לנו, שאוהבים לראות את מיהם מככב בפינה אשר נושאת בגאווה את שמו.
צופים 5
כמדי שבועיים, נמליץ על 5 המעדנים של השבועיים הבאים. לא בטוח שתוכלו לראות אותם בטלוויזיה אצלנו, אבל שווה לנסות:
1. בין שישי לשבת, 21.01.2006, 03:00, מיאמי מארחת את סאן אנטוניו: שתי הקבוצות בחצי הילוך, דאנקן קצת פצוע ושאקיל בנסיגה. ועדיין, שתי מועמדות ללכת עד הסוף.
2. בין שלישי לרביעי, 25.01.2006, 02:00, קליבלנד מארחת את אינדיאנה: לברון ינסה להדוף את ניסיון הפייסרס לעבור את הקאבס בקרב ישיר על המקום השני בבית המרכז.
3. בין חמישי לשישי, 27.01.2006, 03:00, מיאמי מארחת את פיניקס: עוד קרב סגנונות בין מיאמי של ריילי לראן אנד גאן של סטיב נאש.
4. בין ראשון לשני, 30.01.2006, 01:30, דטרויט מארחת את הלייקרס: ההתקפה של דטרויט מול הטירוף של קובי. האם טיישון פרינס הוא ה"קובי סטופר" האמיתי?
5. בין שני לשלישי, 31.01.2006, 04:00, יוטה מארחת את סאן אנטוניו: יוטה בתקופה נפל