אגייאר: "כל מה שאני עושה מצליח. אני לא גאידמק"

זה היה אחד מימי החורף בסוף 2008, עוד יום רגיל בשיאו של משבר כלכלי עולמי. בנקים וחברות השקעות ברחבי העולם המשיכו לדווח על קריסות ועל הפסדים. הונאת הענק של ברני מיידוף התפוצצה ברעש גדול, ובמשק אחזה תחושת ייאוש. לאף אחד לא היה כסף, במיוחד לא לתורמים לארגוני הצדקה.

למשרדי "נפש בנפש" בירושלים, ארגון המעלה יהודים מצפון אמריקה ומסייע להם, נכנס באותו יום גבר בשנות ה-30 לחייו. הוא אמנם כיהן כבר שנתיים כחבר במועצת המנהלים של הארגון, אבל לא היה מוכר בקרב העובדים ואיש לא ציפה שיבקר באותו יום. הוא צעד בביטחון למשרדי ההנהלה ובידו צ'ק, שהותיר את הנוכחים בחדר פעורי פה.

בעיתונות היהודית בעולם דווח כי הרבה גבות הורמו למשמע הסכום שהיה רשום בצ'ק - 5 מיליון דולר, שנהפכו מאוחר יותר ל-8 מיליון דולר. זו היתה התרומה הגבוהה ביותר שניתנה אי פעם לארגון, גבוהה אפילו מתמיכת המדינה בו השנה. השם המוזר על הצ'ק לא היה מוכר, אבל כמה חודשים מאוחר יותר הוא כבר התגלגל בווריאציות שונות על לשונם של כתבי ספורט, פוליטיקאים ורבנים: גומא אגייאר.

אגייאר, מיליונר אמריקאי ממוצא ברזילאי, נמצא בישראל מתחילת 2008. "זה היה חלום חיי", הוא אומר בראיון ל-Markerweek. התרומה ל"נפש בנפש" היתה הצעד הראשון בחייו הציבוריים בישראל. הפופולאריות שלו רק נסקה לאחר שהעביר בתחילת החודש 4 מיליון דולר לבית"ר ירושלים והציל אותה מקריסה אחרי עזיבתו של עולה חדש אחר - ארקדי גאידמק. בעוד יומיים יישב אגייאר במגרש ויצפה במשחק הראשון בליגת העל מול הפועל ת"א. בין לבין הוא הספיק לתרום 500 אלף דולר לחב"ד לצורך קיום סדרי פסח בעולם, ובית חב"ד בפלורידה נקרא על שמו, לאחר שתרם לו 500 אלף דולר נוספים.

אגייאר הוזמן ללוות את האפיפיור בביקורו האחרון בישראל, לפי דיווח בערוץ 7, אך סירב ובחר להשתתף בהילולת ל"ג בעומר בהר מירון. את מצעד החיים, המתקיים מדי אפריל במחנות ההשמדה אושוויץ ובירקנאו, הוביל אגייאר וצעד יד ביד עם הרב ישראל לאו ועם השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום. הכבוד הוענק לו בשל היותו נותן החסות למצעד, לו תרם 500 אלף דולר - אחת התרומות הפרטיות הגדולות שניתנו אי פעם לקיום המצעד. חבר המנהלים הבינלאומי של מצעד החיים הכריז בגאווה שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה אדם בודד יהיה נותן החסות לאירוע.

בתום נאומו במצעד החיים הפתיע אגייאר את הנוכחים כששלף שופר ותקע בו שוב ושוב. "לא נרשה לזה לקרות שנית", הכריז בביטחון בנאום. "אנחנו מחויבים לביטחון העם היהודי לנצח".

"הוא כריזמטי מאוד וכוכב לא קטן, אבל הנאום שלו לא ממש התאים לאווירה באושוויץ", אומר אחד המשתתפים במצעד. "זה הזכיר מאוד נאום בקמפיין בחירות, והיו אנשים שהרגישו עם זה לא בנוח". אגייאר, מנגד, שולל בתוקף כל שמועה על כניסה עתידית לחיים הפוליטיים בישראל. "לא, לא, לא", הוא אומר בתגובה לשאלה בעניין.

את הונו עשה אגייאר ממכירתה של חברת לאור אנרג'י, שבה היה שותף עם דודו, תומס קפלן. בנובמבר 2007 הודיעה חברה אנקנה הציבורית על רכישה של 50% מנכסי לאור תמורת 2.55 מיליארד דולר. חלקו של אגייאר בחברה היה 10%. מאז שהגיע לישראל, פורסם בעיתונות כי שוויו מוערך ב-100 מיליון דולר. לטענת אגייאר, מדובר בסכום גבוה הרבה יותר.

"מי שהמציא את המספר הזה צריך לחזור לבית הספר", הוא אומר, ומסביר שמצבו הכספי משתפר והולך. "אני עדיין גדל וכל מה שאני עושה מצליח, אז אני לא יכול להגיד בדיוק כמה אני שווה. אני מתאר לעצמי שאני האדם הכי עשיר בישראל. זה לפחות הניחוש שלי. אף אחד לא יכול לקנות אותי".

דבריו והתנהלותו של המולטי מיליונר, שעלה לישראל לא מזמן, מביע אהבה רבה לירושלים, תורם סכומים גדולים ומממן את בית"ר ירושלים, מזכירים את התבטאויותיו ואת דרכו של מולטי מיליונר זר אחר - ארקדי גאידמק. גם גאידמק חזר וטען שהוא שווה הרבה יותר מההערכות לגביו, בלי לפרט מדוע.

כיום נמצא גאידמק הרחק מכאן. כמה ימים לפני תחילתה של 2009, עזב את ישראל במטוסו הפרטי. הוא הצהיר כי בכוונתו לחזור תוך כמה ימים, ואולם במרץ האחרון הודיע עורך דינו כי הוא לא מתעתד לחזור לישראל בקרוב. מצב העסקים של גאידמק ושרשרת התביעות שבהן הוא מעורב לא מעודדים אותו להגיע לביקור מולדת.

מסע הקניות הססגוני שביצע כאן גאידמק הסתיים בכישלון. החברות, שנרכשו במחירי פרמיה על מחירי הגאות של תחילת 2007, נמכרו בשפל של 2008. בשרשרת העסקות התמוהות הצליח גאידמק להסתכסך עם אנשים רבים ורשימת התביעות שבהן הוא מעורב ארוכה.

אגייאר סולד מכל השוואה אפשרית לאוליגרך. "אני לא מכיר אותו. דיברתי אתו כמה פעמים. אני מעריך הרבה מהדברים שהוא עשה, אבל אני אדם אחר ויש לי חיים משלי. אין בכלל דמיון בינינו. בניגוד אליו, רוב ההיסטוריה שלי פומבית, פשוט אף אחד לא בירר אותה מספיק לעומק".

ובכל זאת, כמו אצל קודמו בבית"ר, גאידמק, גם הסיפור של אגייאר אפוף במעטה מסתורין. רוב הפרטים הידועים על חייו הגיעו לתקשורת מפיו או מפי מקורביו. החברה שהיתה בבעלותו היתה פרטית, וגם הערך שלו בוויקיפדיה עודכן על ידי אנשיו. גרסה שונה לחלוטין על סיפור ההצלחה שלו מופיעה בכתב התביעה שהגיש דודו, שעמו הוא נלחם על כספי המכירה של חברת לאור אנרג'י, הסותרת כמעט לחלוטין פרטים משמעותיים שמספק אגייאר. לפי הטענות של דודו - שאינו מכחיש שאגייאר קיבל יותר מ-200 מיליון דולר ממכירת לאור - הסכום לא הגיע לו ולכן הוא דורש אותו חזרה.

גם הצהרותיו של אגייאר בכמה הזדמנויות על הכוונה לבנות מחדש את הר הבית והאשמותיו של הדוד כי אגייאר חושב שהוא המשיח - לא עוזרות לשיפור תדמיתו.

בנוסף, בחודש שעבר הסתבך אגייאר עם משטרת פלורידה: שוטרים עיכבו אותו בשל עבירת תנועה, ובחיפוש שערכו במכונית מצאו מריחואנה. בחודש הבא יתקיים המשפט בעניין, אך בסביבתו של אגייאר מקלים ראש בהאשמות וטוענים כי "מדובר בעבירות קלות בלבד".

אגייאר מספר כי מאז שהגיע לישראל כבר הספיק ליהפך בחשאי לטייקון נדל"ן מקומי. "פעלתי מתחת לרדאר באמצעים שונים כדי לא לייצר מהומה. מנקודת מבט של משקיע, זה עזר לי להגיע לעמדה הגבוהה ביותר מבחינת נדל"ן בירושלים, ומבלי שאיש יידע".

כשהוא מתבקש לספק הסברים, אגייאר לא מצטנע. "בשנים האחרונות פשוט קניתי, קניתי, קניתי, קניתי וקניתי נכסים", הוא אומר. "כל הכתבות על אירופאים ואמריקאים שמגיעים, קונים נכסים ומעלים את ערך הנדל"ן - הן די באשמתי. עשיתי את זה בסודיות באמצעות חברות שונות שאירגנתי. רכשנו רק נכסים מאנשים בודדים. מי שהתגורר בהם עזב, ואיש לא ידע. פשוט לא רציתי פרסום.

"כשהתחלתי לקרוא כתבות על סטודנטים שתיארו את התסכול שלהם ממחירי הנדל"ן הבנתי מה הבעיה, והתחלתי לסבסד דיירים כדי שיגורו בבתים שרכשתי. חלקם עובדים עבורי, חלקם מעורבים בפרויקטים פילנתרופיים שאני קשור אליהם. אז יש לי כל מיני אנשים שגרים במקומות שונים, כי אני הרי יכול לגור רק בבית אחד בזמן נתון".

אז כמה נכסים יש לך בירושלים?

"הרבה. אני אפילו לא יודע. יש לי נכסים גם מחוץ לעיר, אבל ברובם אני רק שותף".

וכמה שווה הנדל"ן שלך בירושלים?

"אני מרגיש כמו האיש הכי עשיר בעולם, ולפי דעתי אני האדם העשיר בישראל. אף אחד לא יכול לקנות את הנכסים שלי. הם עלו הרבה כסף. מדובר בהשקעה גדולה. יש לי נכס בעיר העתיקה מול הכותל המערבי, ממש ליד הר הבית. גם אם מישהו יציע לי מיליארד דולר במזומן עבורו - אני אסרב בנימוס".

במזרח העיר או במערבה?

"בשבילי אין מזרח או מערב, רק ירושלים".

אגייאר לא מספק פרטים נוספים על עשרות הנכסים שלטענתו נמצאים ברשותו. "אני פשוט לא יודע כמה. הרבה נמצאים בשכונת ממילא, אחרים בשכונת ימין משה, יש נכסים רבים בעיר העתיקה. חלק במזרח העיר וחלק במערבה".

מתווכים באזור ירושלים אישרו שידוע להם כי אגייאר רכש נדל"ן בעיר. מבירור נוסף עם דוברו של אגייאר עולה כי עד כה הוא מחזיק בעשרה נכסים בלבד.

במה אתה מושקע כיום?

"פרשתי מעסקים. הנכס העיקרי של לאור אנרג'י נמכר, ואני מחזיק בעיקר באג"ח של ממשלת ארה"ב ובנדל"ן בירושלים".

אתה מתכוון להיכנס לעסקים נוספים בישראל?

"אני כבר מעורב בעסקים בישראל, אבל אני עושה את זה בחוכמה. פרט לבית"ר, אני מעורב בכמה עסקים בתחומי האנרגיה, הטכנולוגיה, הפיננסים והבנקאות. יש כל מיני עסקות שאני מעורב בהן עם כל מיני חברות. אני מחזיק במניות מיעוט ושומר על פרופיל נמוך".

פגשת אנשי עסקים בישראל?

"נפגשתי עם הרבה ואני מתכוון להיפגש עם רבים נוספים. יש כמה הזדמנויות טובות שאני בוחן. כרגע אני מרוצה מכך ששרדתי את המשבר הכלכלי ושלא הייתי מעורב בעסקים במהלכו, כי אז הייתי מפסיד הרבה כסף".

אגייאר מספר שלפני שנים ספורות פגש כמה מנציגיו של איש העסקים הישראלי יצחק תשובה, שהחברה שבבעלותו מצאה באחרונה מכרה גז טבעי בשטחה של ישראל, קטן יותר מזה שגילתה החברה של אגייאר במזרח טקסס. "בסוף לא ביצענו עסקה ביחד", הוא אומר. עם זאת, דובר מטעם תשובה אמר כי לא ידוע לו במי מדובר.

ביתו של אגייאר בשכונה היוקרתית ימין משה בירושלים משקיף על חומות העיר העתיקה. על דלת הכניסה לא תמצאו את שמו של אגייאר, אלא שם משפחה אחר. מטעמי ביטחון, אומרים לנו. זו גם כנראה הסיבה לכך שבכניסה לבית ניצב שומר חמוש. בסלון כבר ממתינים כמה אנשי עסקים לפגישה עמו, אבל הוא בעיצומה של פגישת עסקים אחרת, עם אנשי "נפש בנפש". העוזרת האישית שלו מסבירה להם באדיבות שיתפנה אליהם בעוד כמה דקות. בינתיים הם מוזמנים להתכבד בפירות ובמאפים ליד המטבח שבכניסה לבית.

הפופולאריות של אגייאר נמצאת בימים אלה בשיאה. לאורך הראיון הוא מקבל כמה שיחות בטלפון הנייד, ומבטיח למטלפנים שייפגש עמם בקרוב. לאחר הראיון, הוא מספר, הוא ממהר לפגישה הקשורה לבית"ר ירושלים.

אגייאר שמר על אופיו העתיק של הבית. קירותיו מכוסים בציורי ענק שצייר אביו, על השידות מונחות כמה תמונות ממוסגרות שלו עם אשתו ג'יימי ועם שלושת ילדיהם, וסמוך להם ניצבים כמה פריטים בעלי מראה עתיק.

אבל את תשומת הלב תופסת הספרייה הרחבה הממוקמת מול הספה בסלון. התלמוד הבבלי מודפס ב-20 כרכים, אבל בספרייה של אגייאר יש יותר. לידם ניצבים כמה עותקים של התנ"ך, סידור, ספרי חב"ד וספרים נוספים. לצדם מונחים כמה ספרי ניהול, כך שסמוך לספר שכותרתו "How to raise money in the stock market" (איך לגייס כספים בשוק ההון) ניצב ספר שכותרתו "How to raise a child of god" (איך לגדל את ילד האלוהים). אגייאר אומר שיש לו עשרות ספרי דת נוספים. "קראתי את כל הספרים האלה עשר פעמים", הוא מספר. "יש לי עשרות במרתף. אני פשוט לומד אותם".

הוא נולד בריו דה ז'ניירו, להורים יהודים שהתנצרו, וגדל כנוצרי עד גיל 26 - אז עבר לטקסס וחיפש קהילה נוצרית להשתייך אליה. הוא שמע במקרה על הרב טוביה זינגר, שמחזיר לשורשים יהודים שהתנצרו. "שמעתי מה הוא עושה וחשבתי שזה נורא. התקשרתי אליו ושאלתי אם הוא השתגע. הוא דיבר אתי ארבע שעות בטלפון, והסביר לי הכל. הוא פשוט פירק והגדיר מחדש את כל הליך המחשבה שלי".

הארגון האנטי מיסיונרי של זינגר נהנה כיום מתרומותיו של אגייאר, וזינגר מלווה אותו בחייו. מאוחר יותר, הוא קרא לחברה שהקים עם דודו לאור אנרג'י, "מפני שידעתי שהמשמעות של המלה בעברית היא אור ואנרגיה". את זהותו היהודית הוא מעדיף לא להגדיר: בציבור הוא מופיע לעתים קרובות חבוש כיפה, אך אותנו הוא קיבל ללא כיפה, בכפכפי אצבע ובחולצת טריקו, ובהמשך עבר לז'קט המפורסם של בית"ר. "אני מפתח מתכונת משלי ליהדות. אני לא מתכוון להיות כלוא בקופסה של איש".

לפני שהגיעה ההצלחה הפיננסית, הוא למד מינהל עסקים באוניברסיטה בדרום קרוליינה אך פרש אחרי שנה וחצי והחליט להתמקד בטניס. "שיחקתי טניס באופן מקצועי והתחלתי לתת שיעורים פרטיים בקאנטרי קלאב בפלורידה. פיתחתי שם מערכות יחסים עם אנשים שונים". אגייאר מספר שבזכות הקשרים עם אחד מלקוחותיו הגיע לעבוד כפקיד בבורסת הסחורות NYMEX במרכז הסחר העולמי בניו יורק, שם עבד מ-1997 עד לספטמבר 2001.

לשרשת הנסים שפקדו אותו יכול אגייאר לצרף נס גדול נוסף: ב-11 בספטמבר, יום מתקפת הטרור על מגדלי התאומים, שם עבד, נסע לבקר את אמו בפלורידה לרגל קבלת התואר השני שלה. "זה היה אסון. עבדתי שם בכל בוקר במשך שנים. איבדתי הרבה אנשים שהכרתי, מאות אנשים. חשבתי שזו ההתחלה של מלחמת העולם השלישית וציפיתי להתקפות טרור נוספות".

בעקבות התמוטטות מרכז הסחר העולמי, החליט אגייאר לחזור לפלורידה, שם עבד בחברת ההשקעות הגדולה פרודנשל ורכש ידע מקצועי. בשלב הבא החליט "לעבור לטקסס ולהקים שם חברה".

לכאורה, סיפור ההצלחה של אגייאר תואם באופן מושלם את החלום האמריקאי, והיה יכול ליהפך לתסריט הוליוודי. זאת הגרסה כפי שהוא מציג אותה: כשהיה צעיר בן 26, ללא תואר וכמעט ללא ניסיון בעולם העסקים, הוא קנה מכונית ועזב את עיר מגוריו בדרום פלורידה. לדבריו, הוא יצא למסע בטקסס, שכר שם דירה צנועה והחל להתעניין בעסקי הנפט והגז וללמוד את הנושא. הוא מספר כי בטקסס הכיר את הגיאולוג ג'ון אמרוסו, שעל שמו קרוי השדה שבו גילה מאוחר יותר את הגז. בראיון שנתן למגזין לעסקי הנפט לאחר מכירת החברה, אמר כי הפגישה עמו היתה בוודאי "התערבות אלוהית".

לאחר ששוטט במדבריות טקסס החליט אגייאר להשקיע במגרש שבו הוא האמין שיש סיכוי גבוה למציאת גז. דודו, איש עסקים בעל ניסיון, שימש לו כמנטור, ונכנס כשותף להרפתקה הפיננסית. רוב ההשקעה הראשונית - כ-25 מיליון דולר - הגיעה מהדוד.

"כמה חברות קדחו באזור הזה בעבר, אך הציוד שלהן פשוט התפוצץ. הטכנולוגיה שבה הן השתמשו לא היתה מסוגלת להתמודד עם הלחץ הגדול. הגענו עם טכנולוגיה חדשה יותר, שיכולה להתמודד עם מעמקים ולחץ. התחלנו לקדוח ולרכוש קרקעות מסביב ב-2004-2003. ב-2007 הקידוח שלנו נהפך לגדול ביותר בצפון אמריקה".

אחד השותפים של לאור אנרג'י במיזם היה תאגיד הגז והנפט האמריקאי הענק אנקנה, שרכש עוד ועוד חלקים מנכסי לאור, עד שהחזיק ב-50% מהם. בלאור אנרג'י השקיעו גם בנקי ההשקעות גולדמן סאקס, ג'יי פי מורגן ומריל לינץ'. "גולדמן סאקס היה השותף האמיתי הראשון שלנו. הם היו הטובים ביותר וההשקעה שלהם היתה הצבעת אמון. אני שומר על מערכת יחסים טובה עמם עד היום", אומר אגייאר.

בתוך זמן קצר כבר היה אפשר לפתוח את בקבוקי השמפניה. לאור אנרג'י מצאה את אחד ממאגרי הגז הטבעי הגדולים בצפון אמריקה, ושאר זכויות הקידוח והשטח נמכרו בנובמבר 2007 לאנקנה שנסחרת בניו יורק לפי שווי שוק של כ-37 מיליארד דולר תמורת 2.55 מיליארד דולר. "אף על פי שהיו לנו מעט משקיעים, יחסית, התכוונו להנפיק את החברה ולהפוך אותה לציבורית. מאות מוסדות בחנו אותנו ופשוט חיכו להשקיע בנו. אבל במקום להנפיק אותה, החלטתי למכור אותה באופן פרטי. אני חושב שקיבלתי את ההחלטה הנכונה, מפני שהשוק התרסק כמה חודשים מאוחר יותר. ידעתי שזה מה שיקרה, כי בקיץ 2007 נהפכו שירותי האשראי של אחד השותפים שלנו לבעייתיים מאוד, וידעתי שהשוק עומד להיות קשה הרבה יותר - אז מכרתי את החברה לפני שהוא נפל".

כמה הרווחת באופן אישי ממכירת לאור אנרג'י?

"הרבה".

וכמה אתה שווה עכשיו?

"הרבה מאוד".

לטענת אגייאר, בתחילת 2008, לאחר שמכרו את נכסי החברה, הוא קנה עם דודו בחזרה 15% מהחלק שהיה בידי השותפים בה, שבהם מריל לינץ' וגולדמן סאקס. אגייאר טוען שבחברה "קצת יותר מ-3 מיליארד דולר מושקעים באג"ח ממשלתיות של ארה"ב, בנוסף למניות בכמה מיזמי גז ונפט". עם זאת, השאלה אם לאגייאר יש בכלל החזקות בחברה נידונה כעת בבתי המשפט בפלורידה ובטקסס. לטענת קפלן התשובה שלילית, ובתביעות המשפטיות שהגיש נגד אגייאר הוא טוען כי אגייאר פוטר מתפקידו כמנכ"ל כחודש לאחר המכירה.

הפרק הזה בחייו של אגייאר הצעיר הסתיים לדבריו באושר ובעושר. מגזין מקצועי בתחום הכתיר אותו כמנכ"ל השנה, וכשמלאו לו 31 הוא החליט לפרוש מעסקים, לעלות לישראל ולהקדיש את חייו לעזרה לזולת.

אבל שלא כמו בערוץ החיים הטובים, נראה שסוף הסיפור רחוק מלהיות מאושר. מאז שמכר את החברה, הוא מצוי במאבק משפטי רווי יצרים עם דודו, שכיהן כיו"ר החברה, והיה המשקיע הראשון בה.

התביעות מציגות באופן זהה את מבנה הבעלות של לאור אנרג'י: אגייאר החזיק ב-10% מהחברה, קרנות משפחתיות בבעלות קפלן החזיקו ב-86% ממנה ו-4% הנותרים הוחזקו בשותפות שווה של קפלן ושל אגייאר. המחלוקת היא בשאלה מי אחראי להצלחה הגדולה של החברה וכמה כסף מגיע לכל אחד מהם לקבל. אגייאר מייחס לעצמו את הצלחת החברה וטוען כי עליו לקבל יותר מאחוזי השליטה בחברה, וכתוצאה מכך, נתח גדול יותר מכספי המכירה. מנגד, טוען קפלן כי אגייאר הרוויח ממכירת החברה יותר מ-200 מיליון דולר, אותם הוא תובע בחזרה.

קפלן, איש עסקים מנוסה שעשה את הונו בעסקי הסחורות, נשוי לדפנה רקנאטי, בתו של איש העסקים הישראלי ליאון רקנאטי, שאותו פגש אגייאר "בכמה אירועים משפחתיים. אין לי בעיות אתו. לא כל מי ששם המשפחה שלו רקנאטי יצא נגדי. דפנה היא דודתי, כך שיש לי מערכת יחסים אתה - פשוט לא מערכת יחסים טובה".

לפי כתב התביעה שהגיש קפלן לבית משפט בפלורידה, הוקמו יסודות החברה על ידו עוד לפני כניסתו של אגייאר לעסקיה. הוא טוען שהכניס את אגייאר לחברה ביוזמתו ושיתף אותו בחזונו - להעמיק את עסקיו בתחום האנרגיה - ואף שלח אותו ליוסטון שבטקסס כדי ללמוד את התחום. הוא טוען עוד כי יזם בעצמו את תחילת הקידוחים באזור ואת מכירתם של נכסי החברה. זאת בעוד שאגייאר, לטענתו, מעל באמונו ובכספי החברה כאשר שימש כמנכ"ל.

קפלן טוען כי בהתאם לתנאי המכירה אמור היה אגייאר לפטר את עובדי החברה אך לא עשה זאת, והמשיך להעסיק את אחד העובדים לצרכיו האישיים. הוא מספר כי אגייאר שכר את שירותיו של מאבטח צמוד ללא אישור, תמורת שכר שנתי של 175 אלף דולר ובונוס שנתי של 100 אלף דולר מכספי החברה. הוא טוען עוד כי אגייאר שכר את שירותיו של גיסו תמורת משכורת שנתית של 50 אלף דולר, בונוסים מנופחים ופיצויי פרישה של 1.4 מיליון דולר, אך הגיס שהה רוב הזמן בישראל וסיפק שירותים לאגייאר בלבד. לדבריו, אגייאר אף העביר מאות אלפי דולרים לאשתו ולאחותו, בטענה שסיפקו שירותים לחברה, וכן השתמש בכרטיסי אשראי של החברה למימון של טיול אישי יקר ולרכישת בגדים.

בנוסף, טוען קפלן כי אגייאר ביקש לנסח הסכם פיצויים לעובדי החברה הנותרים - אף שכבר היה הסכם כזה - והכניס בו סעיפים שפגעו בחברה ולכן הוחלט להשעותו. מאוחר יותר, טוען קפלן, פוטר אגייאר מהחברה - לא לפני שהספיק להוציא ממשרדיה ציוד שכלל שישה מסכי מחשב, ארבע מקלדות, עכבר מחשב, חמישה מחשבים ניידים ומסך פלזמה בן 50 אינץ'.

בתביעה אחרת שהגיש קפלן, הוא ביקש לסלק את אגייאר מניהול הקרן המשפחתית על שם אמו של קפלן, ליליאן ג'ין, בטענה כי הוא מנצל את כספי המשפחה להאדרת שמו, וכי הוא משוכנע שהוא המשיח. במקרה זה פסל השופט את התביעה וקבע כי אין בה ממש.

אגייאר לא נשאר חייב והגיש תביעה נגדית נגד קפלן ונגד עורך הדין שליווה אותו. הוא טוען שפנה לקפלן בבקשה להלוואה אחרי שהחליט להשקיע באזור. לטענתו, הם סיכמו שיהיו שותפים, וקפלן הלווה לו 15 מיליון דולר. אגייאר אומר כי בזכות עבודתו, החליט תאגיד אנקנה להיכנס לשותפות בקידוח תמורת 30% מהמיזם, ומאוחר יותר הגדיל את שותפותו ב-20% נוספים, תמורת 234 מיליון דולר. לטענתו, משקיעים נוספים כיסו את ההלוואה שנתן לו הדוד, שמאז לא השקיע כסף נוסף בחברה. עוד טוען אגייאר שדודו לא היה מעורב בניהול השוטף של החברה.

הוא טען כי לפני המכירה הובטח לו שיקבל בונוס של כ-15 מיליון דולר אם המכירה תצא לפועל, אך הסכום נמנע ממנו. בנוסף לבונוס שאותו הוא דורש, מלין אגייאר כי ב-2008 שולמו לעובדים ולשותפים בחברה 17.5 מיליון דולר באופן לא מוצדק, והוא דורש דין וחשבון על כך והחזרת הכסף לחברה, וכן את החזר הוצאות המשפט ועורכי הדין.

אגייאר טען עוד כי קפלן גרם לו להאמין שהוא שותף ב-10% מהקרנות המשפחתיות, בנוסף ל-10% שהחזיק בחברה, ושנאמר לו כמה פעמים כי החלק שלו בחברה שווה מאות מיליוני דולרים - בעוד למעשה רקם קפלן עם עורך הדין מזימה לסלק את אגייאר מהשותפות כשכבר לא יזדקק לו.

אגייאר דורש גם בירור מעמיק של הנכסים שהיו בבעלות הקרנות המשפחתיות של קפלן - מידע שלטענתו דרש לקבל כמה פעמים לפני המכירה, אך הוסתר ממנו. בתביעה נוספת שהגיש אגייאר הוא תבע את עורכי הדין של החברה על רשלנות מקצועית. בסיום כתב התביעה של אגייאר מופיע פרק מיוחד בשם "סיכום ותפילה", שבו הוא נושא תפילה כי דרישותיו ייענו.

"אני יכול רק לומר בכנות שהוא מקנא בי ושהוא רוצה לגנוב ממני", אומר אגייאר. "הוא לא יצליח, מפני שבתי המשפט בארה"ב לא ייתנו לזה לקרות. כל אדם עם שכל יבין שזו התביעה הכי שערורייתית בעולם. הוא עומד להפסיד".

אגייאר מסרב להתייחס לטענות שעלו בכתבי התביעה, מפני שהעניין עדיין מתברר בבתי המשפט. כאשר מזכירים לו את התביעות שהוגשו נגדו, מאבד אגייאר את קור רוחו. "התביעות הן ההתקפות הקטנות שלו עלי, אבל ההתקפות שלי בחזרה הן מכות מוות", הוא אומר. "המצב הזה גרם לי לכזה נזק מוחי, שהמפסיד בתיק הזה יסבול עד סוף ימיו".

איך בדיוק?

"כי כל העניין ייהפך לפומבי. זה יהיה יפהפה. זה סיפור כל כך יפה ואני לא יכול לחכות עד שאוכל לספר אותו. במקום לספר אותו אני עומד לעשות סרט ואז אכתוב ספר. זה פשוט סיפור נפלא. הוא יהיה כל כך מביך עבור כולם, כך שכל מי שאי פעם האשים אותי בחרא, יסבול בגלל זה. אם מישהו עושה דבר כזה, זה יחזור אליו. קרא לזה קארמה או משהו - אבל דברים חוזרים".

עורך דינו של קפלן, הרלי טרופין, מסר כי אינו יכול להגיב מכיוון שהדיונים בתיק עדיין מתנהלים.

בבית"ר ירושלים כבר התייאשו ממצבה של הקבוצה. רק לפני ארבע שנים, כאשר רכש אותה ארקדי גאידמק, הוא הבטיח ש"כסף לא יהווה יותר בעיה בבית"ר". כאשר התחיל האוליגרך הרוסי להזרים אליה מיליוני דולרים, מעטים האמינו שכמה שנים לאחר מכן תעמוד הקבוצה בפני קריסה. לאורך השנים התנפח תקציבה של בית"ר ל-130 מיליון שקל בשנה, לעומת תקציב של 10-40 מיליון שקל לקבוצות אחרות בליגת העל. במהלך השנים, המשיך גאידמק להזרים אליה מיליוני שקלים ובסך הכל השקיע בה כ-400 מיליון שקל.

אבל כיום נמצא גאידמק בחו"ל, ועל חשבונות הבנק שלו הוטל עיקול. הוא השאיר את הקבוצה בחובות של כ-60 מיליון שקל, שלאחר קיצוץ בשכרם של השחקנים הצטמצמו לכ-30 מיליון שקל. הכנסות הקבוצה צפויות להיות פחות מ-20 מיליון שקל ב-2009. גאידמק מאס בקבוצה והתבטא נגדה בחריפות. נראה היה שדבר לא יכול להציל אותה. המפלט האחרון היה לפנות לבית המשפט כדי לבקש צו להקפאת הליכים.

אבל אז, בדקה ה-90, הגיע גומא אגייאר והבטיח להציל את בית"ר מקריסה. השידוך בין אגייאר לבית"ר התבצע על ידי כדורגלן העבר דני נוימן, המיודד עם אגייאר. "נוימן התקשר אלי במוצאי יום העצמאות ואמר לי שהוא מכיר בחור ששמע על המצוקה של בית"ר, שהוא אוהב מאוד את ירושלים ורוצה לעזור", מספר יו"ר הקבוצה איציק קורנפיין. למחרת נפגשו השניים, וקורנפיין מספר שכבר ברגע הראשון הבחין ב"זיקה המיוחדת של אגייאר לירושלים".

"לאחר כמה שעות של שיחה, כבר היינו בדרך לראש העיר ניר ברקת, וערכנו פגישה לילית טובה מאוד", הוא מספר. על התביעה המתנהלת נגד המושיע החדש של הקבוצה, קורנפיין לא מעוניין להגיב. "אלה לא העניינים שלי", הוא אומר.

אוהדי הקבוצה, שכבר נכוו מגאידמק, לא התמסרו בקלות למושיע התורן וחיכו שאגייאר יוכיח את עצמו. אגייאר שוחח עם גאידמק והגיע עמו להסדר שלפיו יעביר 4 מיליון דולר לכיסוי חובות הקבוצה, והבעלות תועבר אליו כשהדבר יתאפשר - ללא תמורה נוספת. לאחר שאגייאר העביר את הכסף, הוא זכה בלבם של האוהדים. על הפרסומות למכירת מנויים לקבוצה נכתב: "גומא אגייאר הראה שהוא אוהד אמיתי. עכשיו תורך".

אגייאר מתייחס לבית"ר כאל עסק לכל דבר, אבל עם ערך מוסף. "אני משקיע בדברים שאני מאמין שיש להם פוטנציאל צמיחה גבוה, לא רק במובן העסקי אלא גם במישור הפילנתרופי, כמו בבית"ר", אומר אגייאר. יש לו תוכניות לפיתוח חנות המזכרות הלא מתפקדת של הקבוצה, והוא אומר שייתכן שבהמשך ירכוש אותה וישקיע בה.

האם אתה מתכוון להשקיע כספים נוספים בבית"ר?

"ייתכן שכן. יכול להיות שאצטרך להשקיע יותר כדי להרוויח יותר, אבל עדיין לא החלטתי".

מלבד פיתוח החנות, לא ברור כיצד מתכוון אגייאר להפוך את בית"ר לעסק מכניס. אחרי הכל, בעולם הכדורגל הישראלי האפשרות להרוויח כסף מספורט כמעט לא קיימת. אבל הוא מגיב בביטחון מלא: "פשוט חכה ותראה. כולם אומרים לי שאי אפשר להרוויח, אבל אנחנו הולכים לעשות מזה כסף".

סייע בהכנת הכתבה: משה בוקר

גיל: 32

מצב משפחתי: נשוי + 3

מגורים: ירושלים

תפקידים קודמים: פרש מעסקים, סוחר בסחורות

עוד משהו: היה שחקן טניס מקצועי