כששאול אדר, שסיקר עבור וואלה! ספורט את מסיבת העיתונאים שבה הוצג לפני שלושה שבועות אברהם גרנט כמאמן פורטסמות, רצה לקבל פרספקטיבה מקומית למינוי, הוא פנה לכתב ה"טיימס" ניק שפצ'ניאק. "ברגע שגרנט היה בקבוצה והתוצאות של פול הארט לא היו מספיק טובות", אמר שפצ'ניאק, "היה ברור שצעד כזה יקרה במוקדם או במאוחר. זה מהלך טבעי לאור הנסיבות".
קבלת הפנים המלבבת, בלי מרכאות, שערכו האנגלים לגרנט עם כניסתו לקדנציה שנייה בפרמייר ליג קצת מבלבלת. מילא אנחנו, שרואים בו רב-תחבולן שיידע ליפול למשבצת הנכונה, לקחנו את זה בחשבון וראינו אותו אפילו משתחל לסיבוב בנבחרת גרמניה או בברצלונה. אלא שנדמה היה שמבחינתם ברגע שרומן אברמוביץ' פיטר את הישראלי, נגמר הסיפור של "אברג' גרנט" באי הבריטי. זה היה, לכאורה, עוד גימיק שולי ולא מוצלח בדברי ימי הכדורגל האנגלי, יתוש טורדני שנמחץ כהרף עין, אבל גרנט נשאר בכותרות העיתונים בממלכה במשך יותר משנה, מדיווחים על התרסקות מטוס בנמיביה בזמן ששהה על המסלול ועד מועמדות לאימון נבחרת טימבוקטו עילית.
גרנט הוא אכן בית חרושת לספינים, אולם נראה שבמקרה הזה יותר משרצה העגל לינוק, רצתה הפרה להיניק. גרנט נשאר בתודעה לא רק משום שהוא כיוון לכך, אלא כי לאנגלים היה דחף להשאיר אותו שם. באיזשהו מקום נשארה להם הערכה אליו גם אם כביכול איבדו אותה לחלוטין. נדמה כי חלק גדול מהתקשורת הבריטית בלע ועודו בולע את המלים שלו בשקיקה. הרי אמירת הבל כמו "כשהגעתי לא ידעתי על המצב הכלכלי הקשה של פורטסמות", מקומה במדור הסאטירה ולא בכותרות הראשיות של עמודי הספורט. ובכל זאת, כולנו יודעים איפה זה פורסם ואיזו התייחסות רצינית זה קיבל.
ובכלל, אם נחזור להלך הרוח במסיבת העיתונאים, מה פירוש "מהלך טבעי לאור הנסיבות"? האין זה סוג של אוקסימורון, שאלת הביצה והתרנגולת? הרי את הנסיבות יצר גרנט עצמו כשהגיע לפורטסמות, בדיוק כמו הנסיבות שיצר כשהזדנב מאחורי ז'וזה מוריניו בצ'לסי. ואחרי שהנסיבות הללו נוצרו, הוא היה הפרונט-ראנר לתפקיד. כמה פשוט. אלא שבניגוד למינוי ההוא, שנראה כמו הנחתה קולוניאלית תמוהה מצד הכובש המרוחק, פתאום התמונה נראית "טבעית". עכשיו, אחרי שלפומפי יש בשלושה משחקים ארבע נקודות, יותר ממחצית התפוקה שלה ב-13 המחזורים הקודמים, זה לא רק טבעי, זה אפילו מתבקש.
הרבה מלים כבר נשפכו על ההשפעה המאגית-קטלנית של גרנט, על המניפולציות התקשורתיות והתגנבויות היחידים להנהלות של קבוצות בפרמייר ליג. בכל הדיון תמיד נסוגה לשוליים השאלה האם הוא מאמן מספיק ראוי לליגה הזו. ונניח כהנחת היסוד שאכן כך - האם יהיה טוב יותר אם ישאיר את פורטסמות בליגה, או גרוע יותר אם לא יצליח להציל אותה? מכיוון שרובנו לא באמת עקבנו באופן רציף אחרי פורטסמות במחזורים הקודמים (וטוב שכך, איזה כדורגל גועלי יש שם, בתחתית), אין לדעת בשלב זה מה השינוי המקצועי שהביא עמו גרנט. דבר אחד ברור השחקנים משחקים בשבילו, נשמעים להוראות ומכבדים אותו. גם הם, כמו ניק שפצ'ניאק, רואים בו חילוף טבעי להארט, בניגוד לכל הקדנציה שלו בצ'לסי, בה הוטל ספק מתמיד ביכולותיו.
יותר משנה וחצי אחרי ההחלקה המפורסמת של ג'ון טרי, חוזר גרנט לביתו הקודם, הפעם כמאמן הקבוצה האורחת. הוא יעמוד על הקווים כשמהיציעים יושמעו לא מעט קריאות שיזכירו לו כמה לא אוהבים אותו בלונדון. על כר הדשא יצטלב מבטו עם דידייה דרוגבה, האיש שנהג באופן קבוע לעשות לו דה-לגיטימציה, ועם ניקולאס אנלקה, שגרנט הצהיר שלא רצה להביא אותו למועדון. יש סבירות מסוימת, בעיקר כשפטר צ'ך וההגנה שלו במשבר קיומי, שגרנט יצליח להוציא משהו מהמשחק הזה, אבל הגיוני יותר להניח שהוא ייצא ממנו עם הפסד שני, אולי אפילו עם תבוסה קשה. רק שהתוצאה לא תשנה דבר, כי גרנט יעלה לכר הדשא בסטמפורד ברידג' כמאמן לגיטימי בפרמייר ליג, הכרה בה לא זכה מעולם באצטדיון הזה. את הניצחון שלו הוא לא ישיג אחרי שריקת הסיום, אלא עוד לפני בעיטת הפתיחה.
מי שלא רצה אותו בסטמפורד ברידג'
15.12.2009 / 11:41