לא סתם כבויה, מפוררת

אפשר לקוות ששתי המסירות של עומאר סניד להאלי הופס של טימי באוארס ישימו קץ להכחשה שבה חיה מכבי תל אביב עוד מאז משחקי האימון בקיץ. בהתחלה היא אמרה לעצמה ששיחקה מול קבוצות אירופיות גדולות, אחר כך הפנימה שיש לה בעיות בסגל והחתימה את מרכוס בראון, מאוחר יותר התנחמה באופי שגילתה מול לה מאן. אתמול, אחרי שהיתה בפיגור של 30 הפרש, היא חזרה עד מינוס 13 וכמעט חמקה מהשפלה, אבל אז בא סניד והבהיר סופית את שראשי מכבי כבר יודעים בעומק לבם: לקבוצה שהובסה אתמול במלחה יש בעיה חמורה בעמדת המאמן.

את ההפסד הזה כבר אי אפשר לתלות בחומר שחקנים בעייתי, כי מכבי התמודדה מול אחת הקבוצות הצנועות ביותר תקציבית של ירושלים בשנים האחרונות. עם ארויו, מרקוס בראון והסוללה שלצדם, היא אמורה לשלוט בליגה בלי הרבה בעיות. נכון, גם בעונות גדולות שלה היא הפסידה לפעמים במלחה, אך כמעט אף פעם לא איבדה צלם של קבוצה, כפי שקרה לה מול החבורה הלוחמת של גיא גודס.

בהתקפה אין למכבי רעיונות, פרט לכדרורים חסרי תוחלת של ארויו וההגנה היא חרפה גדולה אף יותר. לא ברור מה המדיניות של מכבי מול חסימות (אם להסתמך על מה שעשתה מול ירושלים, ההנחיות הן להיתקע ולחטוף שלשות), אין זכר לרוטציה אחרי חדירה לסל ונושא הריבאונד לא התקדם במילימטר מאז תחילת העונה (18 ריבאונדים בהתקפה לירושלים, מאזן 27:44 בריבאונד בסך הכל). אם לאפי היתה תוכנית משחק אתמול, פרט להצבתו של עומרי כספי על מורן רוט, היא לא באה לידי ביטוי על הפרקט בשום צורה. פרט לכך, שחקניו של "מאמן השחקנים" לא חדלים להתקוטט ביניהם על הפרקט. הקבוצה הזאת לא סתם כבויה - היא מפוררת.

החטא הקדמון של בירנבוים התרחש עוד בקיץ. הוא לא חשב שמאמן מצוין כמו גודס, שלמד את היורוליג ואת המערכת במשך שנתיים, יכול לסייע לו, ובחר בשני עוזרים צעירים וחסרי ניסיון. ירושלים, שרצתה דווקא את אפי, הבינה אתמול שהרוויחה את המאמן הטוב מבין השניים. מכבי, לעומת זאת, הפסידה מחליף פוטנציאלי למאמנה הכושל, שיהיה מוכן לקידום ברגע שיגיעו דאנקים עד נפש. והרגע הזה הולך וקרב.