אתה תהיה ג'ורדן

סנטר, 2.08, תיכון לייק אוסווגו באורגון

קווין לאב הוא בלי ספק הביג-מן הטוב ביותר במחזור. הוא לוחם אגרסיבי מתחת לסלים בתפיסת עמדה מתחת לסל או סגירה לריבאונד, אך עם זאת יש לו ידיים רכות וקליעה כמעט אוטומטית מחצי מרחק. משחק הפוסט שלו הוא כבר היום ברמת NBA, וכשלכל זה מתווספת יכולת מסירה נפלאה וטווח קליעה שמגיע עד קשת השלוש, אפשר להגדיר אותו כחבילה המושלמת.

לאב מתגורר באיזור פורטלנד בחוף המערבי והוא בנו של סטן לאב, ששיחק בעבר במכללת אורגון ואחר כך תקופה קצרה ב-NBA (בין השאר בלייקרס עם ג'רי ווסט ופט ריילי), ואחיינו של מייק לאב שהיה חבר בלהקת הביץ' בויז (עובדה שקווין מנסה להצניע), לכן ההנחה הרווחת בסביבתו היתה שהוא יבחר לשחק בקולג' בחוף המערבי. מי שסירב לקבל את ההנחה הזו היה רוי וויליאמס, מאמנה של צפון קרוליינה, שחיזר במרץ אחרי הכוכב הצעיר. לאב כבר היה בדרך לצ'אפל היל אבל בסופו של דבר (בין היתר בגלל סכסוך עם חברת נייקי שהיא המלבישה של שחקני צפון קרוליינה) בחר לשחק ב-UCLA. לאב סיפר שבן האולנד, מאמן UCLA, כמעט בכה מאושר כשהוא הודיע לו על ההתחייבות לברוינס.

בקמפוס של UCLA בווסטווד מיד התחילו להשוות אותו לביל וולטון, סנטר העבר של המכללה שידוע בתור שחקן הפנים עם יסודות הכדורסל הטובים ביותר אי פעם (וגם בתור אחד האנשים הכי מעצבנים בהיסטוריה של המין האנושי, אבל זה לא קשור). ההשוואות האלה מחמיאות ללאב קצת יותר מדי, ורוב הפרשנים מעדיפים להשוות אותו לאלטון ברנד, שגם זה לא רע בכלל. בעוד שבקולג' צפויה לו כמעט בוודאות קריירה מזהירה, לגבי ההצלחה שלו ב-NBA התחזיות פחות מבטיחות. רוב הסיכויים הם שהאתלטיות הבינונית והרגליים הקצת-איטיות שלו ימנעו ממנו להפוך לכוכב במקצוענים. בנוסף יש לו כבר היסטוריה של מספר ניתוחי ברכיים, שבוודאי לא תורמת להערכות האופטימיות. אבל כל זה לא הפריע לאוהדי הברוינס להכתיר אותו כשלישי בשושלת של קארים עבדול ג'אבר וביל וולטון. אפשר להגיד שהציפיות גבוהות.

סמול פורוורד, 2.04, תיכון סאות' מדפורד באורגון

מאז פרישתו לפני כ-14 שנים מחפשים אוהדי הכדורסל האמריקאים נואשות אחרי יורש ראוי ללארי בירד. היורש אמור להיות סמול-פורוורד בהיר עור, שיהיה גם מנהל משחק וגם סקורר דומיננטי, ואם אפשר שיהיה מאיזו עיירה נידחת. גם שיער בלונדיני לא יזיק, ואולי אפילו איזו פלומת שפם. העיקר שיהיה כמה שיותר דומה ללארי לג'נד. עד היום כל כוכב מכללות שנפל למשבצת הזו – מטום גוגליוטה דרך קית' ואן הורן ועד מייק דאנליבי ג'וניור, לא עמד בציפיות במקצוענים. הקיץ, כשאדם מוריסון עזב את מכללת גונזאגה לטובת ה-NBA בשאיפה לא להיות השם הבא ברשימה הלא כל כך מפוארת הזו, התפנתה בעולם המכללות משבצת "התקווה הלבנה הגדולה". למשבצת הזאת אמור להיכנס קייל סינגלר כבר בשנתו הראשונה בקולג'.

לזכותו של סינגלר ייאמר שהשחקן שהוא מעריץ ומנסה לחקות דווקא מצליח לא רע ב-NBA – קוראים לו דירק נוביצקי. סינגלר כל כך מזכיר את אלילו בצורת המשחק עד שבמשחקי החוץ של קבוצתו שבהם אוהדי הקבוצות היריבות לא ידעו איך קוראים לילד הזה שמכסח להם את הצורה הם פשוט קראו לו "דירק", בתוספת כמה קריאות גנאי.

בקרב הפרשנים הוא נחשב לשחקן הכי שלם במחזור. אחד שמשחק את המשחק בצורה הנכונה, עם IQ כדורסל גבוה מאוד וקריאת משחק מצויינת. יש לו טאץ' נהדר בקליעה, שיכולה להגיע גם מחוץ לקשת וגם עם הגב לסל. גם דאבל טים לא ממש יעיל מולו, כי הוא תמיד יודע למצוא את השחקן הפנוי. בהגנה הוא קורא תמיד כמה מהלכים מראש ומשיג חטיפות בצרורות. חכמת המשחק שלו מאפשרת לו להשיג הרבה ריבאונדים ונקודות מתחת לסל במשחקי תיכון, אבל כדי להתמודד מתחת לסלים ברמות הגבוהות יותר הוא יצטרך להוסיף כמה שרירים וגם קצת 'רוע'.

לסינגלר לא חסרים שורשים ספורטיביים במשפחה. שני הוריו שיחקו במכללת אורגון סטייט – אביו בקבוצת הפוטבול ואמו בקבוצת הכדורסל, ויש לו דודים ובני דודים משני הצדדים ששיחקו כמעט בכל מכללה בצפון-מערב ארה"ב. כשהוא לא משחק כדורסל הוא מתפקד גם כקוורטרבק הפותח של נבחרת הפוטבול של התיכון שלו במדפורד, תפקיד שעליו הוא כנראה ייאלץ לוותר בשנתו האחרונה בתיכון מחשש לפציעה שתסכן את קריירת הכדורסל שלו.

עם כל הלו"ז הצפוף הזה, בנוסף ללימודים (כן, הוא גם תלמיד מצטיין למקרה שתהיתם) הוא עוד לא מצא זמן לבחור לאיזו מכללה ללכת. הרשימה המצומצמת שלו כוללת את דיוק, צפון קרוליינה, UCLA, קנזס, וושינגטון ואריזונה, וכל אחת מהן כבר פתחה במסע שיכנועים כדי להביא אותו אליה. בביקור שלו בקמפוס של דיוק בשנה שעברה ששבסקי סידר לו מקום מאחורי הספסל למשחק מול מיאמי שבו ג'יי ג'יי רדיק שבר את שיא הנקודות של ג'וני דאוקינס. בדורהאם מקווים שזה עשה עליו רושם. ב-UCLA מצידם מנסים להשתמש במגויס הטרי שלהם וחברו הטוב קווין לאב, ששיחק עם ומול סינגלר בכמה טורנירים באורגון, כדי לפתות אותו להגיע לווסטווד. סינגלר מקשיב בינתיים לכולם, ואפשר לסמוך עליו שהוא יקבל את ההחלטה רק אחרי מחשבה רצינית. בראיון השנה הוא נשאל אילו שלושה דברים הוא ייקח איתו לאי בודד וענה: "סירה, אוכל, ועוד אוכל". זה מה שנקרא בחור מעשי.

גארד, 1.90, תיכון סיינט מרי בפיניקס

הרבה פרשנים בפיניקס הכריזו השנה שג'רד ביילס הוא השחקן הטוב ביותר שצמח בעיר מעולם. הקביעה הזו גררה אחריה לא מעט ציפיות, בהתחשב בעובדה שלבחור שהחזיק בתואר הזה עד השנה קוראים מייק ביבי והוא לא סתם כיכב בתיכון בפיניקס אלא גם שיחק באוניברסיטת אריזונה הסמוכה והוביל אותה כבר בשנתו הראשונה לאליפות המכללות.

לביילס יש את כל הנתונים על מנת לעמוד בציפיות הגבוהות ממנו. הוא קלעי בחסד, עם יכולת ליצור לעצמו מצבי קליעה, חודר מצויין ומוסר לא רע. לפעמים שמתחשק לו הוא גם שומר חזק ומוריד ריבאונדים, אבל זה כבר תלוי במצב רוח.

ביילס נבחר לחמישיית התיכוניסטים המצטיינים במדינה כבר כשהיה בכיתה ט', ולמרות שבכיתה י' שבר את היד בנחיתה מניסיון הטבעה כושל והחמיץ את רוב השנה הוא עדיין היה רשום בפנקסים של כל המאמנים הבכירים בעולם המכללות. בקיץ שעבר רבים מהם התחילו לחזר אחריו. הוא קיבל הצעות מקנזס, ג'ורג'יה טק, צפון קרוליינה, וושינגטון וטקסס, אבל לכאורה ההחלטה שעמדה בפניו היתה קלה מאוד – במרחק שעה וחצי נסיעה מהבית שלו נמצאת אוניברסיטת אריזונה – שהמאמן שלה – לוט אולסון – נחשב למומחה בגידול רכזי NBA. חוץ מביבי עברו אצלו בין היתר גם ג'ייסון טרי, גילברט ארינאס ודיימון סטודומאייר.

בנובמבר האחרון, כשהוא עדיין בתחילת כיתה י"א, ביילס כינס מסיבת עיתונאים והכריז בחגיגיות שהוא מתחייב לאריזונה. הוא מיד קיבל הילה של גיבור מקומי, אך במקביל מכללות נוספות (בעיקר טקסס) המשיכו לנסות לגייס אותו והפעילו עליו לחצים לשנות את בחירתו. אחרי כמה חודשים ביילס הבין שהבחירה שלו היתה קצת נמהרת, ובתחילת יוני הוא הודיע שהוא מבטל את ההתחייבות שלו לאריזונה על מנת לשקול מחדש את כל האופציות שלו. באותו רגע הוא הפך לאויב הציבור מספר אחת בפיניקס.

לוט אולסון, שאחרי ההתחייבות של ביילס ויתר על החתמת שאר הגארדים הבכירים שהיו על הכוונת שלו כדי לא ליצור בעיה של דקות משחק לביילס, נותר במצב מאוד בעייתי כיוון שרבים מהם כבר התחייבו למכללות אחרות באותה תקופה. חמור מכך, העובדה שביילס וויתר על משחק באריזונה למרות הקרבה הגיאוגרפית ולמרות המוניטין של אולסון עם רכזים גרמה לאנשים בטוסון לחשוש שהם עומדים לסבול מסינדרום שון מיי.

לפני ארבע שנים עמד שון מיי, שחקן התיכונים המצטיין במדינת אינדיאנה, במצב דומה. כל המכללות הכי טובות רדפו אחריו, וממש ליד הבית שלו עמדה אחת האוניברסיטאות המפוארות ביותר בארה"ב – אוניברסיטת אינדיאנה. למיי היו עוד כמה סיבות לבחור לשחק קל"ב – הוא גדל בעיר בלומינגטון במרחק הליכה מהקמפוס של האוניברסיטה, והיו לו גם קשרים משפחתיים לקבוצת הכדורסל של המכללה – אביו, סקוט מיי, היה השחקן המצטיין של הפיינל פור בשנת 1976 שבו זכו ההוז'רס של בובי נייט באליפות אחרי עונה שלמה ללא הפסד (הישג שאף קבוצה לא הצליחה לשחזר מאז), ואחיו הבכור סקוט ג'וניור שיחק גם הוא במכללה והגיע איתה עד לגמר הפיינל פור באותה עונה שבה שון סיים את לימודי בתיכון. כל עולם הכדורסל הניח שגם הבן הצעיר במשפחה יבחר לשחק באינדיאנה, אבל שון (אחרי שיחה ארוכה עם בובי נייט, המאמן האגדי של אינדיאנה שנזרק מהקבוצה שנה וחצי קודם לכן) הדהים את כולם כשהכריז שהוא הולך דווקא לצפון קרוליינה.

לכאורה כל מה שההוז'רס הפסידו הוא שחקן אחד, אבל פתאום אינדיאנה נעשתה מקום שלא פופולרי ללכת אליו. הדעה הרווחת היתה שאם אפילו שון מיי שהיה כזה באנקר ללכת לאינדיאנה וויתר עליה, כנראה שמשהו באמת רקוב בממלכת בלומינגטון. כל הכוכבים הצעירים של המדינה – שידועה בטירוף שלה לכדורסל תיכונים - בחרו במכללות אחרות. רודני קארני הלך לממפיס. ג'וש מקרוברטס בחר בדיוק. דומיניק ג'יימס הלך למרקט, ואז הגיע המכה הקשה מכולן – גרג אודן, הגבוה הדומיננטי ביותר שגדל באמריקה מאז טים דאנקן, ששיחק בתיכון באינדיאנפוליס וסומן כ'זה שיושיע את המכללה', וויתר גם הוא על ההוז'רס. אודן בחר באוהיו סטייט ולקח איתו לקולומבוס גם את חברו והרכז שלו מהתיכון מייק קונלי, שדורג גם הוא כאחד הבכירים במחזור.

מאז ההחלטה של מיי הכיוון של אינדיאנה הוא אחד – למטה. בכל שנה מספר הניצחונות יורד, במקביל לעלייה במספר הניצחונות של צפון קרוליינה. לפני שנה ההוז'רס אפילו לא העפילו לטורניר המכללות בעוד שהטאר הילס זכו באליפות כששון מיי נבחר לשחקן המצטיין של הפיינל פור – 29 שנים אחרי שאבא שלו עשה זאת. היום אפילו אוניברסיטת פרדו הקטנה מצפון המדינה מצליחה יותר בגיוס שחקנים בתוך המדינה מאינדיאנה. בשנה שעברה ההוז'רס כבר היו כל כך נואשים שהם אפילו שקלו למנות כמאמן את גיבור האליפות של 81', אחד בשם איזייה תומאס. את מה שהיה קורה אם זה היה מתממש ניתן רק לנחש.

למזלו של אולסון, מקרה שון מיי לא חזר על עצמו עם ביילס. אחרי שלקח לעצמו את הקיץ לשקול מחדש את האפשרויות העומדות בפניו, הוא הודיע שהוא שב ומתחייב לאריזונה, ושהפעם זה סופי. ביילס בילה חלק מהקיץ עם נבחרת ארה"ב באליפות העולם לנוער, ולדבריו הקושי בריחוק מהבית בתקופה הזאת היה גורם מרכזי בהחלטה שלו לשחק בקולג' קרוב לבית. לטובת כל מי שחושב עכשיו "נו, גם בטקסס הוא לא היה כל כך רחוק מהבית", אני רק אציין שאליפות העולם לנוער התקיימה בסן אנטוניו. לא בדיוק אנטרקטיקה.

ועכשיו, אחרי סאגה מעייפת שבסופה בחר באריזונה כברירת מחדל, מה שלא נותן לו יותר מדי נקודות בקרב הקהל בטוסון, ואחרי שסחט במהלך טורנירי הקיץ האחרון הרבה השוואות לקובי בראיינט (יותר על היחס לחבריו לקבוצה מאשר על היכולות על הפרקט) – יש על ג'רד ביילס אפילו יותר לחץ מתמיד.