אויב המדינה

"לנבחרת שלנו יש סיכוי אמיתי לזכות בגביע העולמי, בואו לא נהרוס את זה", כך אמר סוון גוראן אריקסון השבוע, לאחר ההודעה המשותפת שלו ושל ההתאחדות האנגלית, לפיה המאמן השבדי יסיים את חוזהו אחרי המונדיאל בגרמניה, שנתיים לפני המועד המקורי.

אבל למאמן הזר הראשון בתולדות הנבחרת האנגלית יש מטרה נוספת, דחופה ומוקדמת יותר מאשר הזכייה במונדיאל: הוא מנסה לשקם את תדמיתו בעיני הציבור באנגליה. זאת בעקבות פרשת השייח הסעודי של "ניוז אוף דה וורלד" שהכניסה אותו לבוץ עמוק. בקלטת שפורסמה הוא ליכלך על שחקנים בנבחרת, ניסה לשדל מיליונר לרכוש את אסטון וילה ולמנותו למאמן בחוזה עתק וחשף כי שלושה בעלי מועדונים בפרמייר ליג משתמשים בכספים לא חוקיים. לאריקסון חלק נכבד בסיטואציה הלא נעימה אליה הוא נקלע, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהמתיחה של העיתון מותחת עד לקצה את גבולות האתיקה העיתונאית. אבל את הנעשה אין להשיב: אחרי הפרסום, הכרסום בתדמיתו של אריקסון הושלם. מי שנתפש פעם כמושיע הוא היום על תקן אויב המדינה.

"כל הזמן השם שלי עולה כשקבוצות מפסידות. אבל אני מבטיח שכל עוד אנגליה משחקת אני מתרכז רק בה", אמר אריקסון בתגובה לפרסומים בפרשת השייח. אבל את המנטרה הזאת השבדי כבר לא יוכל למכור לאוהדים האנגלים. להם נמאס ממנו, בדיוק כמו שלו נמאס מהם. השבוע הוא גם אמר את זה בגלוי. "מה שקרה לי יכול לקרות רק במדינה הזו", אמר אריקסון לאחר שהחליט לתבוע את הצהובון. "אמנם עדיף שתהיה לך עבודה עם לחץ מאשר עבודה בלי לחץ, אבל לי כבר נמאס מההתעסקות בחיי הפרטיים. אנחנו צריכים לדבר על כדורגל, אבל לצערי זה קשה מאוד במדינה הזו".

אריקסון החל את דרכו באנגליה לפני חמש שנים והפך לאחד המאמנים הנערצים בתולדות הכדורגל האנגלי. הוא הצליח לאחות את השברים שהותיר אחריו קווין קיגן, שהתפטר בשנת 2000. השחקנים אמרו שהשמחה והביטחון חזרו אליהם, ושהחיבור עם המאמן פשוט מושלם. אחר כך החל הכירסום בתדמיתו, בעקבות פרשיות האהבים השונות שלו, ובשנתיים האחרונות הצליח השבדי להפוך את עצמו לאחד הטיפוסים השנואים בממלכה.

הציבור האנגלי מרגיש כבר זמן רב שהשבדי אינו מכבד את המשרה הנחשקת בה הוא מחזיק. ההתנהגות שלו מבזה, לתפישת רבים מהאוהדים, את מסורת "שלושת האריות" וטוהר הנבחרת הלאומית. אחרי הצילומים של פגישותיו במועדים שונים עם רומן אברמוביץ' ופיטר קניון מצ'לסי, כשעוד היה תחת חוזה כמאמן הנבחרת וטרם נחיתתו של ז'וזה מוריניו בסטמפורד ברידג', הגיע הרומן שקיים עם מזכירת ההתאחדות, שנחשף גם הוא על ידי "ניו אוף דה וורלד". הגילויים המסעירים בפרשת השייח הסעודי היו הקש ששבר את גב הגמל בעיני האנגלים, והפכו את אריקסון למושא ללעג במדורי הסאטירה בטלוויזיה ובעיתונות האנגלית.

כך למשל, אתר האינטרנט "DEAD BRAIN" פירסם כתבה סאטירית,
שיכולה ללמד מה התדמית של אריקסון בעיני האנגלים. הכתבה עוסקת בפליטת פה חדשה כביכול, שמסעירה את המדינה. הפעם פגע אריקסון בשמו הטוב של הלוויתן המפורסם, שנקלע למימי התמזה ומת במרכז העיר. "יכול להיות שזה קצת חבל", ענה כביכול אריקסון לכתב האתר. "אבל לא ממש אכפת לי מהלוויתן הזה. בשבדיה יש לנו המון לוויתנים מתים ואף אחד מהם לא כזה חשוב. הרבה לוויתנים מתים באוקיאנוס מדי יום, אתם מתנהגים בצורה מטופשת ונותנים לו יותר מדי חשיבות".

גם על המגרש, אריקסון לא מציג הישגים יוצאי דופן. השיא של אנגליה תחת אריקסון הגיע מוקדם יחסית, בניצחון האדיר במינכן 1:5 על הנבחרת הגרמנית במוקדמות מונדיאל 2002. הניצחון אמנם הותיר רושם עז, אבל הקסם מאותו לילה קריר פג כבר מזמן.

אחרי ההופעה הסבירה במונדיאל 2002, שהסתיים בהדחה מול ברזיל ברבע הגמר, ההיסטריה האריקסונית הגיעה לשיאים חדשים, כשבמשחק ההפסד 3:1 לאוסטרליה ב-2003 באפטון פארק הוא החליף את כל שחקני ההרכב במחצית. אחר כך הגיעה ההדחה ברבע גמר יורו 2004, כישלון שני ברציפות בטורניר גדול. בקמפיין האחרון, הנבחרת שלו אמנם סיימה במקום הראשון בסופו של דבר בבית המוקדם, אבל הציגה משחקים לא משכנעים, ביניהם התיקו באוסטריה וההפסד ההיסטורי בצפון אירלנד.

הביקורת נגד אריקסון מתעצמת נוכח העובדה שהסגל הנוכחי של הנבחרת הוא אחד המוכשרים, ואולי המוכשר אי פעם שצמח באנגליה. ג'ון טרי, סול קמפבל, אשלי קול, פרנק למפארד, סטיבן ג'רארד, ג'ו קול, דייויד בקהאם, מייקל אואן ו-ווין רוני הם כוכבי ענק ברמה עולמית, שאמורים לסחוב את אנגליה הכי רחוק שאפשר, למרות הנוכחות האימתנית של אלופת העולם ברזיל. "אני נותן לסוון את ההזדמנות לקחת את הנבחרת הטובה ביותר שהיתה לאנגליה מאז 1966 למונדיאל", אמר השבוע יו"ר ההתאחדות, בראין ברוויק. "בכך אני מצהיר שיש לי אמון מלא ביכולתו לעשות זאת".

ההצהרה הזאת מוזרה לאור התוצאות של אריקסון בקמפיינים תחת שרביטו (נכשל ביורו 2004 ומונדיאל 2002). צרפו לכך את חוסר האמון של הציבור, ותבינו מדוע אי קטיעת החוזה באופן מיידי נובעת בעיקר מחוזהו העצום של אריקסון, שיצריך פיצויים גבוהים במקרה של פיטורים מידיים. ההיסטוריה מלמדת שאריקסון נהנה מסבלנות שקודמיו לא זכו לה. החל מעידן בובי רובסון במונדיאל 90 ועד לימינו אנו, התחלפו טרי ונבלס, קווין קיגן, גלן הודל ומאמנים נוספים אחרי קמפיין אחד כושל. אריקסון שרד חמש שנים. במציאות התקשורתית האינטנסיבית של אנגליה, מדינה עמוסה בצהובונים, אולי גם הזמן תרם למיאוס ההדדי בין המאמן לאוהדים.

נכון לעכשיו, פחות מחצי שנה לפני המונדיאל, אין בשוק אף אלטרנטיבה הולמת. ההולנדי חוס הידינק, שנחשב למועמד המוביל להחליף את אריקסון, עובד באיינדהובן ובנבחרת אוסטרליה. גם בקרב המאמנים המקומיים אין מציאות גדולות. לשמות שהועלו, כמו סם אלרדייס מבולטון, סטיב מקלארן ממידלסבורו, וסטיוארט פירס ממנצ'סטר סיטי, אולי יש צליל רומנטי, אבל לאיש מהם אין את הרקורד והניסיון המתאימים. כל אלו הובילו להכרזת ההתאחדות כי אריקסון יקבל צ'אנס אחרון, ויסיים את עבודתו לאחר המונדיאל הקרוב.

בפרשת השייח הסעודי צוטט אריקסון כשהוא מלכלך על שחקני הנבחרת. הוא כינה כמה מהם עצלנים וחסרי כישרון, על מייקל אואן סיפר שהסיבה היחידה לחתימה שלו בניוקאסל היתה הכסף, והצהיר כי יצליח להביא את דייויד בקהאם לאסטון וילה בשיחת טלפון אחת. במילים אחרות, הוא סיבך לא רק את עצמו, ומעכשיו ייאלץ להתמודד עם הלחץ שנוצר בינו לבין שחקניו.

אריקסון,התעקש לטעון ששחקניו נותנים לו את מלוא הגיבוי. "את השחקנים שלי כל הסיפור הזה ממש לא מעניין", אמר השבדי. "דיברתי עם הרבה מהם ולא אכפת להם. דייויד בקהאם אפילו שלח לי הודעת טקסט עם שתי מילים בלבד: 'אני מצטער'".
אלא שההודעה ששיחרר אואן גילתה שחלקם נלחצו מהפרסומים: "אני לא מאוכזב בניוקאסל ואני מאוד מרוצה", מיהר להבהיר החלוץ. "יש לי פה הרבה חברים והאנשים פה מאוד נחמדים אלי".

לא רק את השחקנים הביך אריקסון. גם מאמן הקבוצה המדוברת, דייויד אולירי, חש פגוע. "לא יעלה על הדעת שמאמן לאומי ידבר על החלפת מאמן אחר בעודו בתפקיד", הגיב בלם העבר על דבריו של אריקסון. ויו"ר וויגאן סיכם במילים שמבהירות את מעמדו הנוכחי של אריקסון באנגליה: "סוון חייב ללכת. זו התנהגות לא הולמת, זה סקנדל ובושה".

אבל לא כולם באנגליה תומכים בהחלטת ההתאחדות להתיר את חוזהו של המאמן אחרי המונדיאל. חלק מהפרשנים טוענים כי ההחלטה היא כניעה ללחץ הציבורי. הקולות הללו נובעים מחשש שאנגליה המוכשרת תגיע למונדיאל עם מאמן שלא צריך להוכיח את עצמו כדי להבטיח את המשך העסקתו. מעבר לכך, ייתכן שלאריקסון לא תהיה מוטיבציה להילחם למען מדינה, שבחמש השנים האחרונות רק חיפשה להשמיצו ותלתה בו את כל תחלואיה. גם המשמעת עלולה להתרופף, שהרי עתידם המקצועי של השחקנים יהיה מונח אחרי המונדיאל כבר בידיים אחרות.

הסיוט הזה עוד לא הסתיים. סוף הפסוק יהיה ב-9 ביולי 2006, המועד בו מתקיים גמר המונדיאל, או קודם לכן, אם אנגליה לא תגיע לשלב הזה. בגרמניה נגלה מה יותר חזק: היכולות המקצועיות של אריקסון וכשרונם העילאי של שחקני אנגליה, או אדם שמחופש לשייח סעודי, שהפך את מאמנם לבדיחה.

נולד: 1948

1975 - אריקסון פורש מכדורגל אחרי ששיחק בקבוצה בליגה השניה בשבדיה.

1976 - מאמן את דגרופס מהליגה השלישית בשבדיה.

1979 - מתמנה למאמן גוטנבורג וזוכה בשני גביעים ואליפות.

1983 - מגיע לבנפיקה וזוכה בדאבל, מפסיד בגמר גביע אופ"א לאנדרלכט. שנה אחר כך זוכה באליפות נוספת.

1984 - מגיע לרומא וזוכה שנה אחר כך בגביע האיטלקי.

1987 - עובר לפיורנטינה.

1989 - חוזר לבנפיקה ומפסיד שנה אחר כך למילאן בגמר גביע אירופה.

1992 - מגיע לסמפדוריה.

1994 - זוכה בגביע האיטלקי.

1996 - חותם בבלקבורן אבל נאסר עליו לעבור לשם עד 1997 בגלל חוזה באיטליה. אריקסון מתחרט.

1997 - מצטרף ללאציו וזוכה שנה אחר כך בגביע האיטלקי ובסופר קאפ האיטלקי.

1999 - זוכה בגביע אירופה למחזיקות גביע אחרי ניצחון על מאיורקה.

2000 - זוכה עם לאציו באליפות איטליה, ובסוף אותה שנה חותם על חוזה של 5 שנים באנגליה והופך להיות המאמן הזר הראשון בתולדות הנבחרת האנגלית.

2003 - אריקסון נפגש עם בעלי צ'לסי, רומן אברמוביץ', אך מגדיר זאת כפגישה חברית. באותה שנה, לפני המשחק המכריע בטורקיה על העליה ליורו 2004, מתפוצצת פרשת הסמים של ריו פרדיננד. השחקן מושעה, אריקסון מפזר שמועות על התפטרות.

2004 - תמונה שלו עם מנכ"ל צ'לסי, פיטר קניון, מתפרסמת בעיתוני אנגליה.

מרץ 2004 - מאריך את חוזהו באנגליה בשנתיים נוספות.

יולי 2004 - "ניוז אוף דה וורלד" חושף רומן של אריקסון עם מזכירת ההתאחדות, פאריה אלאם.

ינואר 2006 - הצהובון "ניוז אוף דה וורלד" מטיס את אריקסון לדובאי שם הוא נפגש עם עיתונאי המתחה לשייח ערבי. אריקסון פותח את הפה.

ינואר 2006 - אריקסון מצהיר כי יעזוב את נבחרת אנגליה בתום המונדיאל, למרות חוזה עד 2008.