בברצלונה מחכים לתוצאות האמת

שלושה ניצחונות גדולים היו לז'וזה מוריניו ביום הולדתו ה-48, אותו חגג ביום רביעי האחרון. באופן לא ממש מפתיע, זה שהתרחש על המגרש (0:1 בסביליה בחצי גמר הגביע), היה השולי מביניהם. 24 שעות קודם לכן הודיעה ריאל מדריד כי צירפה בהשאלה את החלוץ עמנואל אדבאיור ולמעשה נענתה לדרישתו של המאמן לפתור את המצוקה בהתקפה. גם זו הייתה החתמה ידועה מראש שלא הפילה אף אחד מהכסא. הרגע המשמעותי הגיע בנסיעה הקבוצתית לסביליה, אליה לא הצטרף המנהל המקצועי חורחה ולדאנו, בפעם הראשונה העונה. צירוף מקרים? ממש לא. מדובר בשינוי משמעותי במאזן הכוחות.

היו שאמרו כי הארגנטינאי היה עסוק בסגירת עסקת אדבאיור מול מנצ'סטר סיטי, אך בפועל המנכ"ל חוסה אנחל סאנצ'ז ניהל את המגעים, שכנע את האנגלים לרדת מהתעקשותם על מכירה בלבד וסגר דיל טוב מבחינה פיננסית. היעדרותו של ולדאנו הבהירה כי כרגע, כשהקבוצה עדיין מתמודדת על כל התארים, מוריניו זוכה לעדיפות מבחינת פלורנטינו פרז בעימות הנוכחי והמנהל המקצועי התבקש לקחת צעד אחורה. הרי הנשיא הביא את המאמן הטוב בעולם כדי שיוביל את המועדון לתואר ראשון מאז 2008 ולשלבי ההכרעה בליגת האלופות. אם לא הוא אז מי כן? בתום העונה דעתו עשויה להשתנות. מה שבטוח, כפי שהודיע מוריניו לשחקניו, רק אחד מהשניים יהיה במועדון בעונה הבאה.

אחד המאפיינים המרכזיים של ריאל מדריד בעידן פרז הוא ההתעקשות הבלתי מובנת ליצור משברים בכוח, גם כשהמצב המקצועי בהחלט טוב. ההיררכיה במועדון לא תמיד ברורה, יותר מדי אנשים מרשים לעצמם לצאת בהצהרות פומביות וכך מתנהל אחד המועדונים הגדולים בעולם בכמה נתיבים מקבילים. מוריניו, שהביע את מורת רוחו כאשר רומן אברמוביץ' הנחית מעליו בצ'לסי את אברהם גרנט וגם סיים בעקבות זאת את תפקידו בקבוצה, ידע הפעם לאן הוא נכנס. ולדאנו נחשב ליד ימינו של הנשיא פרז, אימן את הקבוצה בעבר ולא נחשב לחסיד גדול של מוריניו, עליו מתח ביקורת חריפה בעבר. אז מה הוביל לפיצוץ?

עם החתמתו קיבל מוריניו הבטחות כי בניגוד למאמנים הקודמים, הוא יזכה לסמכויות דומות לזה של מנג'ר באנגליה מפני שפרז האמין כי מדובר באיש היחיד שמסוגל לקטוע את השליטה של ברצלונה. אלא שאופציה כזו – לתת למאמן כל כך הרבה כוח – פשוט לא קיימת ב-DNA של ריאל מדריד המודרנית. גם אם רוצים ומדברים על כך. כבר בקיץ , כשעוד נדמה היה כי במועדון למדו מטעויות העבר ויאפשרו למוריניו להכתיב מדיניות מבחינה מקצועית, הפורטוגלי ביקש את בסטיאן שווינשטייגר והתפשר בסופו של דבר על סמי חדירה. לאחר מכן התחנן למגן שמאלי ונאלץ להישאר עם מרסלו. על צירופו של שוער שלישי לא היה כלל טעם לדבר.

בחודש שעבר, לאחר הניצחון על סביליה 0:1, מוריניו סיפק שואו במסיבת העיתונאים כששלף דף ובו 13 טעויות שיפוט, ובהמשך הודיע קבל עם ועדה: "אני לבד במערכה, אין לי תמיכה מההנהלה". 'המיוחד' נהנה מקשר טוב עם המנכ"ל סאנצ'ז, שהופך דומיננטי יותר ויותר, וכמובן לא יגיד מילה רעה על פרז. לכולם היה ברור כי האצבע המאשימה הופנתה לעברו של ולדאנו, שהביע לא אחת את הסתייגותו מהניסיונות החוזרים ונשנים של מוריניו להציג עצמו כקורבן. פרז, מצידו, הצהיר כי ולדאנו הוא הדמות המייצגת בצורה הטובה ביותר את ריאל מדריד, אך בארוחת חג המולד החגיגית של המועדון הושיב לצידו את מוריניו, באקט שכולו הבעת תמיכה פומבית באיש אשר מאחוריו עומד גם הקהל. את ולדאנו הוא הקריב, לפחות באופן זמני.

ולדאנו היה האיש שעמד מאחורי הבאתו של מנואל פלגריני. הוא גם נעמד על רגליו האחוריות כשהביקורות נגד הצ'יליאני עברו כל גבול, ובאפריל היה האחרון שניסה לשמור עליו. פרז כבר החליט זמן רב לפני כן להיפטר מהמאמן ולהביא במקומו את מוריניו, ואילו ולדאנו ידע שאחרי שנכשל עם פלגריני אין לו ברירה אלא לקבל את הדין. כמו בכל קרב בין שני אגואים עצומים, ולדאנו האלגנטי לא הסכים לשבת בחיבוק ידיים כשמוריניו מקטר ללא הפסקה, מתלונן על השופטים ומסתכסך עם מאמנים יריבים – בדיוק כפי שקרה לו באיטליה - ועדיין הופך ליקיר האוהדים בסנטיאגו ברנבאו.

התנגשות האגואים הזו יצרה חוסר אחידות וגרמה להוצאת מסרים סותרים, ששוב מבהירים עד כמה תפקיד המאמן בריאל מדריד שונה ממקומות אחרים. "ריאל החתימה מאמן אדיר, הבעיה היא שהוא גדול מדי עבור כמה אנשים במועדון", קבע גוטי, שנפרד בתחילת העונה מהבלאנקוס לטובת בשיקטאש הטורקית. "אין בריאל כבוד לתפקיד המאמן. דל בוסקה ופלגריני עשו דברים יפים, זה מוכח וגם האוהדים יודעים זאת, אבל ההחלטות לגביהם לא בהכרח היו קשורות לספורט".

השבתתו לתקופה ארוכה של גונזאלו היגואין טרפה את הקלפים וגרמה לכל הפצעים להיפתח. מוריניו נותר עם קארים בנזמה כחלוץ היחידי בסגל ודרש חיזוק, בהנהלה ענו כי אין למועדון אפשרות או רצון לצרף שחקנים בינואר. המאמן הפורטוגלי, שראה בבנזמה ירושה בלתי רצויה ובכל זאת נתן לו שלל הזדמנויות אותן פספס (עד השבוע האחרון), השאיר את הצרפתי על הספסל בצעד של התרסה. כשהופנתה שאלה לוולדאנו באשר להחתמת מספר 9 טבעי, השיב המנהל המקצועי: "יש לנו מספר 9, הבעיה שהוא יושב על הספסל".

למרות דבריו של ולדאנו, פעולות הסחיטה של מוריניו עשו את שלהן. אחרי הניצחון על מאיורקה הבהיר המאמן כי "אני מעביר דיווחים ישירים לנשיא פרז ולמנכ"ל סאנצ'ז, אני לא מדבר עם ולדאנו בנושא הרכש". מוריניו שם מבטחו בסאנצ'ז ואחרי נפילת עסקת החזרתו של רוד ואן ניסטלרוי – מועמד הפשרה עליו הסכים גם ולדאנו – שלחה המערכת מסר מרגיע למאמן עם החתמתו של אדבאיור.

בעוד ולדאנו ניסה לשדר עסקים כרגיל וטען כי לא קיימת מחלוקת בין השניים, מוריניו דאג להבהיר לו כי אינו רצוי בחדר ההלבשה בברנבאו או בזה של מתחם האימונים. "מה שחשוב כרגע זה לגרום למאמן להרגיש בנוח ולא ליצור עוד מתח", אמר ולדאנו הממודר ל'קאנאל +', אחרי שקיבל גם מפרז מסר כי עליו לקחת צעד אחורה. "אם לטובת המועדון צריך שאני אתפוס מרחק, כך יהיה". מוריניו, מצידו, שלח השבוע את עוזרו איטור קראנקה למסיבות העיתונאים לפני ואחרי משחק הגביע בסביליה, אבל עם התקשורת בפורטוגל הוא דווקא דיבר. "בריאל לא עובדים כמו שצריך במקום מפואר עם מטרה משותפת", אמר בראיון ל'או ז'וגו'. "תמיד ניצחתי בקרבות נגד יריבים מבחוץ, אבל אני לא בטוח שכאן אוכל לנצח בעימותים הפנימיים". כן, מוריניו מוביל אחרי ניצחונות בכמה קרבות, אבל המלחמה רחוקה מהכרעה.

ואולי הכל רק תירוץ? עיתוני קטלוניה טוענים כי מאחורי האמירות של מוריניו מסתתרת ההבנה כי אין לו את היכולת להחזיר את ההגמוניה בספרד למדריד. לדידם, החמישייה המוחצת בקלאסיקו גרמה לשינוי מחשבתי אצל המאמן החתום לשלוש שנים נוספות, והוא מנסה להכין את הקרקע לקראת עזיבה בסוף העונה באמתלה של חוסר יכולת לעבוד עם ההנהלה. אלא שמוריניו הוא לא הטיפוס שירשה שעזיבה שלו תוצג כהרמת ידיים, במיוחד כשאחת המטרות היחידות שנותרו לו כמאמן קבוצות הוא לזכות באליפות בספרד אחרי שעשה זאת באנגליה ואיטליה. הרי בברצלונה, שם הוא נחשב לאויב מושבע, לא יציעו לו משרה בעתיד. הסיכוי היחיד שלו להשלים את הסריה הוא בריאל.