לפעמים השאלות מלמדות הרבה יותר מהתשובות. קלאס יאן הונטלאר שולט בהולנדית, גרמנית ואנגלית, אבל לא אמר במסיבת העיתונאים הרבה. לעומת זאת השאלות של העיתונאים הגרמניים חשפו את עומק המשבר בשאלקה. "איך אתה משחק כל כך טוב בזמן שהקבוצה משחקת כל כך רע? האם הפועל היא הקבוצה הנכונה לשאלקה שתוציא אותה מהמשבר? האם אתה הונטלאר טוב יותר משאר השחקנים? מה המאמן אומר על דבריו של מצלדר שהקבוצה בבעיה קשה ולא משחקת טוב?".
הייאוש מוחשי בגלזנקירשן וברחובות האוהדים חוששים מהפסד מביך לקבוצה מליגה קיקיונית. תשובה אחידה אחת יש לכולם, עיתונאים, אוהדים ואנשי כדורגל גרמנים בנוגע לאחריות למצב. כולם ללא יוצא מהכלל מאשימים את המאמן פליקס מאגת ששחרר 15 שחקנים, הביא 14, והחליף את כל חוליית ההגנה. ההגנה הטובה בבונדסליגה הפכה להיות עקב האכילס של הקבוצה, ועיתונאים מקומיים מדברים בחשש על האיטיות וחוסר התיאום של ההגנה מול ההתקפה המהירה של הפועל תל אביב. "אף אחד בקבוצה לא יודע מה השני עושה", אמר עיתונאי מקומי בייאוש. האיש עובד בערוץ הטלוויזיה של שאלקה.
ביום של מטחי גשם ופרצי שמש, קשת כפולה ומושלמת התפרסה מעל האצטדיון הישן של שאלקה, שם קיימה הקבוצה את האימון המסכם מול מאות אוהדים וילדים נלהבים. אלא מפלס הדאגה טרם ירד. המשחק האחרון של שאלקה באצטדיון היה המשחק האחרון של עונת 2001. הפסד של באיירן מול המבורג היה מביא את האליפות לשאלקה וארבע דקות בתוך תוספת זמן, הודיעה רשת הטלוויזיה שסיקרה את המחזור על ניצחון המבורג.
ההמונים פרצו בחגיגות, ואז הבקיעה באיירן את שער השוויון שהביא לה אליפות דרמטית ושברון לב לדורות לאוהדי שאלקה. "טעמנו את טעם האכזבה והכישלון כאן לא פעם", אמר לי איש הטלוויזיה של שאלקה שנכח במשחק. "המצב כיום מדאיג מאוד, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לרדת ליגה".
אל תפספס
ריאליות אופטימית
הקשת בענן של שאלקה היא קלאס יאן הונטלאר. בדומה לעמיתיו ווסלי סניידר, אריאן רובן ועכשיו גם רפאל ואן דר וארט, גם הוא עבר בריאל מדריד, התקשה לקבל הזדמנויות ואחרי שהות מתסכלת במילאן, הוא מבקיע בקצב מסחרר במדי נבחרת הולנד ושאלקה. "אני זוכה לדקות משחק ולשחק זה הכי טוב", הוא אמר. "כולנו משחקים עכשיו במועדונים אחרים ויכולים להוכיח את עצמנו. רכשתי ניסיון בריאל ברמות הגבוהות ורכשתי את האמונה שאני מתאים לרמות האלו". הבעיה היא ששאלקה עדיין לא מציגה כדורגל של הרמות האלו.
כשהיא ממוקמת במקום ה-17 בזמן שהקבוצה השנואה של בורוסיה דורטמונד, במקום הראשון בליגה, האדומים שמגיעים מתל אביב הופכים מיד למטרה עבור שחקני שאלקה: לחלץ את הקבוצה מהמשבר. ראשוני אוהדי הפועל הגיעו לעיר בה שוכנת הקבוצה, עיר אפרורית, תעשייתית וחסרת ברק. הם התקשו להעביר את הזמן מעבר לביקור באצטדיון המרשים. האוהדים המנוסים יותר ויתרו על חווית השירה המהדהדת ביציעים ריקים מול השחקנים שערכו את האימון בארינה העצומה ויגיעו מחר מאמסטרדם ושאר ערים יותר אטרקטיביות. לפחות אותם אוהדים חלוצים הצליחו להשמיע את קולם. מחר באצטדיון מלא הם יתקשו להותיר חותמם.
במסיבת העיתונאים של הפועל תל אביב ניתן היה לחוש באופטימיות בעקבות הניצחון בדרבי, אבל גם בניסיון של המאמן אלי גוטמן להוריד את שחקניו לקרקע. "אין ספק שהדרבי נותן לנו דחיפה ושנראינו טוב, אבל זו אופרה שונה. מעבר למחויבות ומשמעת טקטית, כל אחד ואחד מהשחקנים יהיה חייב להיות מאוד מרוכז בתפקיד שלו. אין לנו זכות להיות באופוריה. שאלקה היא קבוצה עם שחקנים כמו ראול, הונטלאר, פרפאן וחוארדו, ואנחנו יודעים מול מי אנחנו מתמודדים".
המאמן אף התייחס לתחושה שעוברת באיצטדיון המפואר: "כל מי שנכנס לאצטדיון הזה בפעם הראשונה מתרגש. נביא את כל האלמנטים והשחקנים ישמרו על ריכוז בכל רגע נתון במשחק, כמאמן כדורגל יש בי אופטימיות". האופטימיות של הפועל מול החשש של שאלקה היא הסיפור ערב המשחק. הפעם זה יהיה הונטלאר מול ההגנה של הפועל, כחמישים אלף אוהדים גרמנים מול כאלפיים תל אביבים, אלופת ישראל מול סגנית אלופת גרמניה ואולי, מי יודע, ההתקפה המוכשרת של הפועל מול ההגנה האיומה של שאלקה.