אי שם במחזור הראשון של העונה הוכרע מאבק האליפות של הליגה הספרדית לעונת 2009/10. שערים של חואן מאטה ופאבלו הרננדז הקנו לוולנסיה ניצחון 0:2 על סביליה - הניצחון היחיד של הקבוצה בשמונה משחקים נגד אחת מארבע המדורגות הראשונות מלבדה - והבטיחו למעשה את המקום השלישי בליגה כבר בשבוע הפתיחה. כך הפסיד חוסה מריה דל נידו, נשיא סביליה, את מה שהוא היה הראשון לכנות "אליפות הליגה האחרת". זו שלא כוללת את ברצלונה וריאל מדריד.
על פערי הרמות בין שתי הגדולות לשאר חברות הליגה כבר דובר לא מעט, וכך גם על הסכם זכויות השידור הפרטי והגרנדיוזי שרק הרחיב את התהום שנוצרה בליגה. אולם כדאי לזכור שאותם תנאים מקדימים היו ידועים גם בעונה שעברה, והיא עדיין סיפקה יותר עניין במשחקי הליגה של הגדולות והביאה עימה כדורגל טוב יותר. הפער אז בין ריאל מדריד השנייה לסביליה השלישית עמד על שמונה נקודות, כשהעונה מוליכה ריאל על פני ולנסיה בהפרש עצום של 24 נקודות.
נכון, בארסה וריאל שברו העונה שיאי ניצחונות ונקודות וטאטאו כמעט כל יריבה שעמדה בדרכן, אך אין סיבה להפנות את האצבע המאשימה אך ורק כלפיהן. ההתבטלות המביכה של קבוצות הדרג השני העונה היא הנקודה הבעייתית מכולן. נקודה שהפכה את המאבק על שני הכרטיסים הנותרים לליגת האלופות (את האחד כבר הבטיחה ולנסיה, השני יגיע לידי סביליה או מאיורקה) לסוג של פארסה. אלו לא רק בארסה וריאל שקפצו העונה צעד נוסף קדימה, אלא גם המזדנבות שביצעו שני צעדים משמעותיים לאחור.
כאוס יצירתי
כמעט שלוש שנים חלפו מאז הופיעה ולנסיה בפעם האחרונה בליגת האלופות. זה היה ב-11 בדצמבר 2007, בתיקו המאופס בסטמפורד ברידג' מול צ'לסי של אברהם גרנט. מאז חלמו הלוס צ'ה לשוב לליגת האלופות, אבל אף אחד לא האמין שזה יהיה כל כך פשוט ובעיקר לא מרשים. עם שלל צרות כלכליות בשל הכישלון בהקמת האצטדיון החדש, פציעות למכביר והבנה כי בקיץ יצטרכו למכור את אחד הכוכבים הגדולים, אוהדי ולנסיה היו אמורים לחגוג כעת את הבטחת המקום השלישי. בפועל, הם עסוקים ברטינות מוצדקות לגבי סגנון המשחק של קבוצתם ולא בטוחים כי ההחלטה להאריך את חוזהו של המאמן אונאי אמרי אכן ראויה.
"עם כל הכבוד להתבססות במקום השלישי, חייבים להודות שוולנסיה נמצאת שם רק בגלל אוזלת היד של המתחרות שלה", טען הפרשן מיגל קניגראל ב'דיאריו'. "לאף אחת מהן לא הייתה עונה טובה באמת. ברצלונה וריאל מדריד התנתקו מיד לליגה משלהן, וכל השאר צלעו לעבר התואר המפוקפק של אלופת הליגה האחרת. האוהדים צריכים להיות מודאגים לקראת העתיד, הרי ברור שהקבוצה צריכה חיזוק ושיפור מאסיבי על מנת להצליח גם באירופה וגם בליגה. קשה להאמין ששוב כל היריבות יהיו כל כך חלשות".
אלא שהנהלת ולנסיה, חרף הטיעונים של קניגראל, מעדיפה לצבוע את הכל בוורוד. מבחינת מיקום, זו העונה הטובה ביותר של הקבוצה בארבע השנים האחרונות, והיעד הראשי חזרה לליגת האלופות נכבש מוקדם מהצפוי. סכסוכים בין המאמן לשחקנים? קנסות מדי שבוע? רוטציות מוזרות וכדורגל חסר חן? עזבו שטויות. ולנסיה דבקה בכאוס היצירתי שלה, כלל לא חושבת על היצמדות לגדולות ומאמינה שהדברים יסתדרו בעצמם.
לגמרי במקרה
"איך קבוצה יכולה להיות במקום הרביעי כשהיא ניצחה כל העונה רק שלוש פעמים בחוץ? איך היא יכולה להתייצב במקום המוליך לליגת האלופות כאשר שחקניה לא קיבלו משכורות מאז ינואר וחלוציה תוקפים זה את זה לאחר החמצה במהלך משחק?", תהה לאחרונה אדוארדו אלברז בטורו השבועי ב-ESPN. אלברז אמר בפומבי את מה שחשים רבים בספרד. הטוענות למקום בליגת האלופות לא ממש ראויות לכך, הן רק מנצלות את הסיטואציה המוזרה כדי לזנק קדימה בצורה לא מרשימה במיוחד.
סביליה קרטעה לאורך כל העונה, ויאריאל חוותה את טראומת פוסט פלגריני ואיכשהו התאוששה בזמן כדי לתפוס מקום באירופה ואתלטיקו מדריד היא פשוט אתלטיקו מדריד. מאיורקה ניצלה עד תום את מגרשה הביתי וזה העניק לה עדיפות על פני קבוצות כמו בילבאו, חטאפה ולה קורוניה שהפציעו בשיפולי הצמרת. במאיורקה אמנם משדרים התלהבות נוכח האפשרות להופיע על הבמה המרכזית של הכדורגל האירופי, אך בקרב ראשי הקבוצה כבר קיים חשש גדול מפני העתיד להתרחש.
לבעלים מתיו אלמאני, שהחזיר לעצמו את השליטה במועדון בתחילת העונה, לא היו תוכניות להעפיל לאירופה העונה, בטח לא לליגת האלופות. כעת, כשהאפשרות ריאלית מתמיד, הוא חושש מהאפשרות לשלם פרמיות מוגדלות ובטוח שמאיורקה במצבה הנוכחי לא יכולה להרשות לעצמה להגיע לליגת האלופות. אחרי ההצלחה הגדולה של העונה, המאמן גרגוריו מנזאנו דורש 2.2 מיליון יורו לעונה וככל הנראה ידריך בעונה הבאה את סביליה, עימה הוא ומאיורקה יתחרו בשני המחזורים שנותרו על המקום בצ'מפיונס. עוד מצב אבסורדי. מלבדו, 22 שחקני הסגל זכאים לפרמיות של 1,000 יורו עבור כל נקודה. משמע, עוד 1.3 מיליון יורו שלמועדון אין באמת את היכולת לשלם.
"למרות היוקרה וההכנסות הגבוהות הצפויות, העפלה לליגת האלופות עלולה למוטט את מאיורקה עוד לפני שההנהלה תזכה לראות רווח ראשון מהמפעל הנוצץ", הודה בפני עיתוני מאיורקה גורם בהנהלה. גם מבחינה מקצועית יש דאגות, כשאנשי האי מביטים לעבר הליגה השנייה ורואים שם קבוצות כמו בטיס, סלטה ויגו וריאל סוסיאדד שההגעה לליגת האלופות חזרה אליהן כבומרנג. כך קבוצה שרק רצתה להישאר עם הראש מעל המים, עשויה למצוא עצמה לגמרי במקרה בליגת האלופות ודווקא שם לטבוע סופית. פלא שסביליה זוכה לתמיכה רחבה במאבק על המקום הרביעי?
אשליה אופטית
בעשר השנים האחרונות 12 מועדונים שונים מהליגה הספרדית נהנו מההטבה הנקראת ליגת האלופות, לעומת שתיים אחרות באנגליה פרט לארבע הגדולות. לכאורה, מצב מעולה המעיד על האפשרויות המגוונות שמציעה הליגה הספרדית. אבל כשרואים שאף מועדון לא הצליח למנף עצמו בעקבות ההשתתפות במפעל הגדול, כפי שעשתה זאת למשל ליון בצרפת, מבינים עד כמה המקומות השלישי והרביעי הם בסך הכל אשליה.
דפורטיבו לה קורוניה הייתה בליגת האלופות ואף העפילה לחצי הגמר ב-2003/4. בתחילת העונה הקבוצה עשתה קולות של חזרה לצמרת הגבוהה, אבל הייתה זו אזעקת שווא. דפור צלעה קדימה בזמן שהאחרות עוד היו בשלבי ההתארגנות ונסוגה למקומה הטבעי ככל שחלף הזמן. עד לפני מספר שבועות הקבוצה הזו, שחווית הצפייה במשחקיה כבר הושוותה לצפייה בסרט ליטאי משנות ה-30, עוד נאבקה על מקום באירופה, לחרדתם של חובבי כדורגל רבים בספרד. "את תרגיל הקונוסים באימון אין מי שלא מכיר", ניסה להדגים אדוארדו אלברז ב-ESPN. "האם הצלחתם לעבור פעם את כולם? טוב, נו, זה באמת די קשה. אבל אם הצלחתם לעבור קונוס אחד לפחות, יש לכם מקום בסגל של דפורטיבו לה קורוניה. זו קבוצה שהשלתה את אוהדיה לגבי ליגת האלופות".
סביליה הייתה היחידה שהשתדרגה בזכות ההופעות באירופה, רק שאצלה מדובר על שתי הזכיות הרצופות בגביע אופ"א ולאו דווקא על ליגת האלופות. סביליה עוד יכולה לסיים את העונה הזו עם זכייה בגביע המלך והבטחת הכרטיס לצ'מפיונס, אך בכל מקרה מדובר בירידה לעומת המקום השלישי אשתקד והתקופה הפורייה תחת הדרכתו של חואנדה ראמוס. סביליה חוותה עוד הדחה מאכזבת בשלב שמינית גמר ליגת האלופות, דל נידו נאלץ לראשונה לפטר מאמן (מנולו חימנז) ואת הניצחון ההוא על ריאל מדריד שהציב אותם על האולימפוס בתחילת העונה לא ישכחו עוד זמן רב, זכר לנפילה הכואבת שבאה בעקבותיו.
לאחר פיטוריו של חימנז טענו בסביליה כי הדחתו הייתה צריכה להתבצע עוד בטרם נפתחה העונה. הקבוצה נראתה שבעה, המנהל המקצועי מונצ'י לא פגע ברכש כבעבר והצוות הרפואי לא השכיל להתמודד עם הפציעות המרובות שפקדו את השחקנים הבינלאומיים. למזלה של סביליה, לא רק היא נחלשה לעומת העונה שעברה אלא גם ויאריאל ואתלטיקו מדריד, שתיים מהמתחרות הטבעיות שלה. כך, למרות יכולת מאכזבת ואי מיצוי הפוטנציאל, "יהיה זה פשע אם סביליה לא תעפיל לליגת האלופות", כפי שכתב סיד לואו ב'גרדיאן'. ניצחון על ברצלונה בשבת לא רק יהפוך את היוצרות במאבק האליפות ויבסס את סביליה במקום הרביעי, אלא ישיב לאנדלוסים את הכבוד כיחידים שניצחו העונה גם את ריאל וגם את ברצלונה, ואולי אף יצור מציאות שונה במקצת לקראת העונה הבאה.
