וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פארק הרבעה

לירן שבתאי

22.3.2010 / 14:01

כשפארק הוסיף יכולת כיבוש במשחקים מכריעים, הוא הפך לכוכב ביונייטד. לירן שבתאי מסכם מחזור ובוחן את אשלי יאנג

כוס התה שלי

בעוד שחקני מנצ'סטר יונייטד רצו אחוזי אמוק, סחוטים מגשם ודמעות של אושר בקור המוסקבאי, קפץ על המעגל, באגביות כאילו היה סדרן מעונב, רטוב ורועד, ג'י סונג פארק. מאז פארק הפך מאחד שבגמר 2007-08 לבש חליפה, לכוכב בחולצה האדומה. באותה עונה פארק שותף בחצי הגמר מול ברצלונה והצליח לנטרל את מסי, אך הבעיה שלו הייתה מול השער. עונה חלפה והאיום הקוריאני התממש במשחקים הגדולים מול צ'לסי ומול ארסנל בחצי גמר האלופות. פארק, שאין זה סוד שיכולתו ההתקפית אינה מרהיבה, מצליח להביא את עצמו למשחקים גדולים גם בהיבט ההתקפי.

במחצית הראשונה מול ליברפול פארק החטיא בראש, אך ניתן להניח שהאימונים הרבים הביאו אותו לכבוש כמו נינג'ה את שער הניצחון. אתמול יונייטד המשיכה במערך הבריח שלה במשחקים גדולים – רוני בודד, שלושה קשרים, שניים דפנסיביים, כאשר הפעם פארק חופשי. גם חופשי לשמור על מי שבא לו. הוורסטיליות שלו משרתת נהדר מאמן ורסטילי כמו פרגוסון. מול ליברפול, פרגי הציב אותו בתפקיד שונה ולא התחרט. "ראינו היום את היכולת שלו להתרגל לתפקידים שונים עם תנועה פנטסטית בלי כדור והגנה מעולה", אבחן פרגי בסיום. "בזכות האינטליגנציה והמשמעת הפנטסטיים שלו, אני יודע שאיפה שאשים אותו אקבל תפוקה מלאה".

הטקטיקה היא דת עבור פארק. המרגל מדרום קוריאה הניע כדור בחוכמה, יצר התקפות, הסתובב באמצע, בצדדים, היכן שהמטרה נמצאת, קרי מוביל הכדור של ליברפול. כפי שנטרל את פירלו, מסי ועוד רבים וטובים, כך ג'רארד, מסצ'ראנו ואקווילאני חוסלו בידי 'הסוכן למשימות מיוחדות'. כשמוסיפים לכך גם שערים מכריעים, הרי לכם כוכב יונייטד ראוי וחשוב.

מייבש שיער

לברנלי ופיל בראון. בשבוע שעבר, אחרי ההפסד הביתי לארסנל בדקה ה-90 וההסתבכות מתחת לקו האדום, האל סיטי פיטרה את מאמנה השנוי במחלוקת, פיל בראון. "כשאתה מוכרח להתנצל בפני אישה כי שניים מבחוריך התקוטטו – סימן שמשהו לא בסדר במחנה שלך", ניתח כריס קמארה מ'סקיי ספורט', והתייחס להתקוטטות בין ג'ימי בולארד וניק בארמבי בשבוע שלפני המשחק.

האחראי להדחת בראון הוא היו"ר אדם פארסון. מבחינתו, הקבוצה היתה חייבת זעזוע כדי להישאר בליגה. "נתינת ההזדמנות לאיאן דאווי היא סוג של הימור", הודה פארסון אחרי חילופי המאמנים, קצת לפני סטירת ההשכמה שחטף מפורסמות. פולאן עוד כבש פעמיים להאל בפראטון פארק, "חמש דקות לסיום הטבלה נראתה חמודה להאל" כתב פול ג'ול מסקיי ספורט, "אבל אנחנו יודעים איך דברים יכולים להשתנות מהר".

ב-50 שניות טרגיות ממש, לפני תוספת הזמן, האל סיטי הפסידה לפורטסמות ויכול להיות שחרצה את גורלה. במקום להחזיק בכדור ולנשום אוויר שנחוץ להם כמו לאדם גוסס, הם ביצעו עבירה מסוכנת, התקפה אחר כך המגן גרסיה איבד כדור ליד הרחבה ובלהאדג' ניצל זאת כדי לבשל מהר את ה-2:3 של פורטסמות. כרגע, ה'אפטר אפקט' שפארסון רצה ליצור, נכשל.

עם שישה ניצחונות ב-51 משחקים וללא ניצחון חוץ יותר משנה, רבים סבורים שפיל בראון היה צריך לעוף מזמן. אולם עכשיו, כשם שמאמנים אינם מחליפים את השחקנים בתבוסות, כך גם בראון, שבזבז זמן בקיץ בניסיון להביא שחקנים כמו אואן ובובי זאמורה, היה צריך להישאר עם הדייסה שבישל. בשלב כזה של העונה, רק הוא יכול היה לנקות אותו.

סקאוט

כמו עם מלכות יופי, הגיע העת לבחון את התקדמותו של אשלי יאנג, שנה אחרי שזכה בתואר השחקן הצעיר הטוב בליגה. מול וולבס בשבת, יאנג הופיע בפעם ה-250 בקריירה הקצרה שלו. הוא התחיל בצד ימין, עבר לשמאל, שם במהלך מהיר וערמומי של שחקן פוקר בישל לקארו את השוויון של אסטון וילה. יאנג, שיודע לעוף בשני נתיבי המראה, זיגזג בין הצדדים במהירות ג'מייקנית (מאבא), ועם הטריקים המהנים שלו ובעיקר עם דיוק בהרמות שכל מנתח פלסטי היה חושק בו, יצר מצבים קורצים לקארו והסקי. לבסוף וילה המאכזבת סיימה ב-2:2 ביתי מול וולבס, ואשלי יאנג הראה איזה נשק התקפי מזוין גלום בו.

הבעיה איתו היא שחומרי הגלם עדיין אינם מנוצלים דיים. "גם אשלי יאנג יכול להיות אופציה טובה מאוד בנבחרת", טען מרטין אוניל בתום המשחק, אבל בשונה מחבריו ועמיתיו, השחקן שרשם אשתקד הישג חסר תקדים עם שלוש זכיות בתואר שחקן החודש בעונה אחת, נותר במקום. מילנר התחיל בצד וכיום מתפרסם מהגמישות הטקטית שלו. וולקוט, לנון ורייט פיליפס מהווים איום מתמיד על השער והם שודרגו והפכו לשחקני כנף מודרניים שנכנסים לקישור ומסכנים את השער.

יאנג תקוע באגפים, למעט הבלחות פה ושם. "אני עובד איתו יום – יום וזה כמו להוציא מים מן הסלע", הודה אוניל, "אך הוא שחקן סנסציוני עם לב של אריה", כדי לשחק בנבחרת צריך יותר מלהראות יפה. שכל חריף יותר, לב גדול יותר, והבנה טקטית גבוהה יותר עשויים להועיל.

מספרים

17.04.1976 – השנה שבה ברנלי ניצחה את ניוקאסל במשחק החוץ האחרון שלה בליגה הראשונה. עם נקודת חוץ אחת בלבד, כשנותרו לה עוד 3 משחקים בדרכים, ברנלי כנראה עם המפה לצ'מפיונשיפ.

15 – שערי ליגה כבש ססק פברגאס. האחרון, בניצחון 0:2 על ווסטהאם הפך אותו לקשר ששיגר הכי הרבה תותחים בארסנל. רובר פירס האגדי החזיק בשיא עם 14 כיבושים בשלוש עונות רצופות. הבמאי הספרדי הספיק ללמוד מהגל החדש של הצרפתים בלונדון. פסלון האוסקר קרוב מתמיד.

398 – דקות עברו מאז כבש סוטוריוס קירגיאקוס את שער החוץ האחרון לזכות ליברפול. בערך כמו הזמן שטורס ישב בחוץ. מעט מידי, מאוחר מידי. 5 דקות באולד טראפורד לקח להבין, שלפחות העונה, ליברפול זקוקה לטורס יותר מלג'רארד.

sheen-shitof

עוד בוואלה

פיטרו חוגגת יום הולדת עגול ואתם נהנים ממבצע של פעם ב-60 שנה

בשיתוף פיטרו

במחזור הבא

אפשר לומר שעונת פרמיירליג משולה לריצת מרתון. לדעת מומחים בתחום, כדי לנצח דרושה אסטרטגיה וטקטיקה של גנרל במלחמה. לחלק את הכוחות, לדעת מתי לתת את הספרינט והיכן לנוח. cשבוע הבא, שני אצנים תשושים ייפגשו בסטמפורד ברידג' – צ'לסי מול אסטון וילה.

בשבת, ממש בכניסה ל-100 מטר האחרונים בוילה פארק, לחניכיו של מרטין אוניל כבר לא הגיע חמצן למוח והם חילצו 2:2 מול וולבס. לקבוצות בפלוטון של הטופ 4 יש הרכבים כמעט שווים בכוחם. ההבדל בעומק, ואין זה סוד שהשמיכה של אוניל, מבחירה שלו, קצרה מדי. לאנצ'לוטי אין עומק בסגל, אלא תהום. אך לדאבונו, אסיין, בוסינגווה, צ'ך ואשלי קול פצועים. כמו תמיד, אחרי הדחה מליגת האלופות האטמוספרה מעל הברידג' כאוטית ואין תרופה מרה וגרועה יותר מ-1:1 בבלקבורן.

כעת צ'לסי אינה תלויה בעצמה, סיטואציה שאוליגרכים בדמות אברמוביץ' לא סובלים. לפי העיתונות בבריטניה אנצ'לוטי צריך להדק חגורות וכמוהו גם השחקנים המזדקנים בצ'לסי. כל דבר פרט לניצחון יהיה התמוטטות לפני קו הסיום.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully