אני קלאודיו

"קניתי את לאציו כשכולם חגגו בהלוויה שלה, והחזרתי אותה לחיים ממצב של קומה", אמר קלאודיו לוטיטו ב-2004 עת רכש את המועדון וחרץ את גורלו בטרם העביר יום בתפקיד החדש. אוהדי לאציו מעולם לא סלחו לו על האמירה האומללה ששיקפה היטב את העתיד לבוא – חוזרים לתקופת הצנע. כך, בגלל משפט אחד, הפך האיש שרכש מועדון בקריסה כלכלית מהמושיע שהציל את לאציו מאבדון לאויב הציבור מספר אחת.

ומאז, הסכסוך בין לוטיטו, האיש ששערוריות לא מפסיקות לדבוק בו, לאוהדים רק הולך ומחריף. משבר האמון בין הנשיא לאוהדים הורס כל חלקה טובה אצל הביאנקוצ'לסטי. האולטראס של לאציו, האירידושיבילי הידועים לשמצה, שמו לעצמם למטרה להביא לסילוקו של הבעלים. לוטיטו מצידו, תורם לחוסר היציבות עם סדרה של החלטות ניהוליות מביכות ודיקטטוריות, ניהול כספים חסכני ביותר וציטוטים הזויים שמלבים את היצרים.

בינתיים, הספינה ממשיכה לשקוע וכל צד במלחמה עסוק בשלו. ההחלטות הניהוליות כלכליות של לוטיטו ובראשן, ההוראה לייבש את גוראן פאנדב וכריסטיאן לדסמה, הפכו את לאציו לקבוצה מרוסקת גם מבחינה מקצועית. עם 10 משחקים רצופים ללא ניצחון, מאמן שעסוק בלשמור על תדמיתו של הבעלים ושחקנים מתוסכלים שמחפשים קבוצה חדשה בינואר, לאציו נראית כמו אחת המועמדות לירידה. הבעיה היא שמרוב סכסוכים ומלחמות, לא נמצא האדם הפנוי שיתעורר לפני שיהיה מאוחר.

לאציו הייתה אחת הכוכבות הגדולות של עידן הבזבזנות בכדורגל האיטלקי החל מראשית שנות ה-90. הביאנקוצ'לסטי שפכו סכומי עתק על כוכבים כמו אלן בוקסיץ', מרסלו סאלאס, כריסטיאן ויירי, הרנן קרספו, חואן ורון, יאפ סתאם גייסקה מנדייטה ורבים אחרים. תחת הבעלים סרג'יו קראניוטי, שום סכום לא הרתיע את לאציו שהייתה אחת הפעילות בשוק השחקנים באירופה. ב-2004, עם התרסקותו הכלכלית של קראניוטי וקונצרן המזון 'צ'יריו', החובות שהצטברו לשחקנים, ספקים ורשויות המס איימו לחסל את לאציו. למשבצת הזו נכנס לוטיטו.

לוטיטו, 52, אוהד לאציו, הוא יזם שהחזיק מספר חברות בתחום הניקיון. בצעד ראשון בתפקיד הגיע הבעלים להסדר פריסת חובות בו נקבע כי לאציו תחזיר 140 מיליון יורו ב-23 השנים הקרובות. לוטיטו הבהיר מיד את המנטרה שלו לשיפור המצב הכלכלי: צמצום. הוא קבע תקרת שכר של 22 מיליון יורו לכל שחקני סגל ומעדיף לצרף שחקנים בהשאלה או בעסקאות בעלות משותפת לפני רכישתם. המדיניות החסכנית, שכמובן פגעה בלאציו בצד המקצועי, הכעיסה את האוהדים ופתחה את הסכסוך.

"אני נלחם לשנות את הגישה של שחקני הכדורגל. כשהצעתי את תקרת השכר, כולם צחקו עליי, עכשיו משנים את דעתם", אמר לוטיטו בעבר בראיון ל"איל מסג'רו". אלא שבקרב האוהדים לא מקבלים את הטיעון. בעוד בריאל מדריד, לדוגמה, מנסים להיחלץ מהחובות בעזרת השקעה מסיבית שמטרתה להגדיל את הרווחים דרך הצלחות ותארים, לוטיטו מכוון למקומות אחרים. "זכיתי בשני תארים בזכות הרעיונות שלי. אליפות רק מביאה נזק. לאציו מתעניינת בתחרויות אחרות ונמשיך להתקדם. הורדתי את עלויות השחקנים וכשיהיה לנו אצטדיון חדש, הרווחים יגדלו. נהיה מודל לחיקוי", אמר לאחרונה. המעבר לאצטדיון החדש וההתנתקות מהאולימפיקו המיושן המזוהה עם רומא הוא חלומו הרטוב של הבעלים, אלא שגם כאן הצליח לוטיטו להסתכסך עם הקהל. זאת, לאחר שנודע כי פומה עשויה לקנות את שם האצטדיון שתוכנן להיקרא "סטדיו דלה אקווילה" (אצטדיון הנשרים).

לשיאו הגיע הסכסוך בין הצדדים לפני כשלוש שנים. האירידושיבילי ניסו להריץ מהלך בו המועדון יירכש על ידי איש עסקים הונגרי שיוצג על ידי שחקן העבר ג'ורג'יו קינאליה. לימים התברר כי המאפיה הנפוליטנית, "הקאמורה", עמדה מאחורי ניסיון ההשתלטות. המעורבים, ביניהם ארבעה מראשי האוהדים, הועמדו לדין. לוטיטו גילה אז כי שכר מאבטחים שיגנו עליו מפני הקהל ועורר את זעמם של יושבי הקורבה נורד שמנהלים עד היום קמפיין בלתי פוסק נגד האיש.

לוטיטו אינו טלית שכולה תכלת. בעוד על ההיגיון הכלכלי שמאחורי החלטותיו אפשר להתווכח, הנשיא מקפיד להיקשר בשערוריות ולהתערב גם בנעשה בקבוצה מבחינה מקצועית. כזכור, לאציו הייתה אחת המעורבות בפרשת הקלצ'ופולי ולוטיטו הושעה לארבעה חודשים. בנוסף, הורשע הבעלים בהונאת מניות ונידון לשנתיים מאסר בפועל, אך באיטליה מעריכים כי כשיסתיים הליך הערעור, הנשיא יצליח לחמוק מעונש המאסר.

בינתיים, הפרשה האחרונה שמגיעה מכיוונו קושרה בצד המקצועי. לוטיטו הורה להקפיא את פעילותם של הכוכבים לדסמה ופאנדב, אחרי שאלה סירבו לחתום על הארכת חוזה. פאנדב, שחוזהו מסתיים בקיץ, דרש העלאה ונתקל בסירוב. לדסמה סירב להצעת המועדון לחוזה חדש וביקש לעזוב. לאחר ששינה את דעתו, הודיע לו לוטיטו כי הוא מושך את הצעתו. השניים הוצאו מהסגל, לא נרשמו למשחקים באירופה ולמעשה רק מתאמנים עם הקבוצה. הפגיעה המקצועית בסגל היא אנושה, אבל לוטיטו, בעידוד המאמן דווידה בלארדיני, ממשיך בשלו.

"יש החלטות שלא מתקבלות רק מנקודת מבט מקצועית ועליי לכבד זאת. מאמן צריך לקבל החלטות יחד עם המעסיק שלו. עוד נראה מי צודק ומי טועה", התבטא בלאדיני בעניין. המאמן, אגב, טען בעבר כי הוא זה שקיבל את ההחלטה, אך לאחרונה הודה כי לדסמה מתאמן למופת וראוי לחזור לסגל. לוטיטו, שממשיך לנהל הליכים משפטיים נגד השניים, מתקשה להבין על מה המהומה: "הם בודדו את עצמם מהקבוצה והמאמן החליט להסתדר בלעדיהם לאור חוסר השייכות שלהם. כדורגל מנצחים עם הראש והלב".

הסיפור הזה אינו חדש. בקיץ, נמכר לורנצו דה סילבסטרי לפיורנטינה. המגן הצעיר, שחקן בית שנחשב לאחד המבטיחים באיטליה, סירב לחתום על חוזה חדש ואולץ לעזוב. "אני רוצה להבהיר שלא עזבתי את לאציו בגלל המועדון, אלא בגלל הנשיא", אמר דה סילבסטרי לאחר שכונה על ידי לוטיטו שכיר חרב. סיפור הזוי נוסף מגיע מכיוונו של גוליילמו סטנדארדו. הבלם, שהגיש תביעת בוררות נגד המועדון וזכה, אולץ להתנצל בפומבי אם ברצונו לחזור לסגל. "היום אני מבין שקיבלתי עצה רעה לתבוע את המועדון. התנצלתי בפני הנשיא ואת הכסף שקיבלתי בתביעה תרמתי לצדקה. אני מבקש להתנצל בפני האוהדים ולהבטיח להם שאעשה הכל כדי ללבוש את החולצה של לאציו", פרסם הבלם הודעה רשמית ובמשחק הקרוב נגד נאפולי הוא יתלבש לראשונה העונה.

"לאציו נמצא במצב של בלבול טוטאלי, קבוצה שאיבדה את הזהות. רק בזכות (המאמן לשעבר) דליו רוסי, לוטיטו הוציא את המיטב מהשחקנים, אבל ההחלטה לייבש את לדסמה ופאנדב פשוט לא מובנת", אמר השבוע שחקן העבר רוברטו רמבאודי והיטיב לבטא את הנעשה במועדון. לאחר שזכתה בסופרקאפ האיטלקי ופתחה את העונה עם שני ניצחונות, לאציו השיגה חמש נקודות (ללא ניצחון) מ-10 המשחקים האחרונים תוך הצגת כדורגל אפאטי שהוריד אותה למקום ה-16. לאציו חסרה קשר התקפי יצירתי, סובלת מהגנה כבדה, אבל גרוע מכך, נראית כבויה וחסרת מעוף, מוטיבציה, הנהגה וזהות, מה שגורם להחלטה להתעלם מפאנדב ולדסמה להיראות הזויה עוד יותר.

בקיץ, הכסף הגדול הלך על רכישתם של מאורו זראטה ופרסלינו מטוזאלם. אלא שללא שחקן יצירתי לידו, זראטה מתקשה לבוא לידי ביטוי וסופג ביקורות על משחק אנוכי. גם הקשר הברזילאי מתגעגע לקשר יציב בדמותו של לדסמה שישחרר אותו למשימות התקפיות ויספק את השקט במרכז השדה. אחרי עונה בינונית מאוד בליגה, לאציו נחלשה מאוד ומתבססת על אוסף שחקנים בינוני במיוחד איתו קשה לצאת למלחמת הישרדות. גם האווירה החברתית בקבוצה רעה מאוד. השחקנים הבכירים, מוסלרה, זראטה ופוג'ה מעוניינים להתקדם ופוזלים לעבר מעבר בינואר. תומאסו רוקי, הקפטן והיחיד שמזוהה עם המועדון, איבד את מקומו בהרכב של בלארדיני ולא נראה כמסוגל לאחות את השברים.

בעוד כולם עסוקים במלחמות, פתרון לא נראה באופק. ערב המשחק נגד קליארי (1:0) לפני מספר שבועות הגיעו 200 אוהדים למתחם האימונים, זרקו חזיזים וניסו להעיר את השחקנים. אחרי עוד הפסד מביך, האוהדים שוב הפגינו את זעמם. כלפי לוטיטו כמובן. ערב היציאה לפגרה הוחלט במועדון על 'ריטירו' – מחנה אימון סגור תחת אבטחה כבדה וללא נוכחות קהל או תקשורת. "ברי המזל בילו את השבוע עם הנבחרות שלהם", נכתב ב"לה רפובליקה" בזלזול. אחרי ההסגר, לאציו תנסה לחזור למסלול במשחק החוץ בנאפולי. בישראל, המשחק הזה היה מוצא מטופס הטוטו.

ולמרות כל הבעיות, מעמדו של בלארדיני, אגב, יציב. באיטליה מדווחים שהנשיא יישאר נאמן לאדם היחיד במערכת שתמך בו בפומבי. גם האוהדים כבר לא דורשים את ראשו של המאמן. בסקר שנערך לאחרונה טענו 40 אחוז מהמשתתפים כי: "המאמן הוא לא הבעיה", בהתכוונם כמובן ללוטיטו שממשיך לבחוש בקלחת. "לאציו צריכה לזעזע את המערכת כדי לגרום לשחקנים לעבוד על המגרש. חשוב שיתעוררו שם ומהר", התבטא כוכב העבר בוקסיץ' בכאב, "לפני שיהיה מאוחר מדי".