שמונה חודשים לשריקת הפתיחה של מונדיאל 2010 ורגע לפני סיום טורניר המוקדמות, זה זמן מצוין לעצור ולבחון מי המועמדות לזכות בגביע העולמי הראשון שיוענק על אדמת אפריקה. אלופת העולם איטליה משדרת לאות מאז חגגה ב-2006, גרמניה והולנד חסרות אבק כוכבים, ארגנטינה המסובכת טרם הבטיחה את מקומה בדרום אפריקה וקשה להאמין שסוס שחור יצטרף למאבק ואף יוכתר בסופו כמנצח המפתיע. מה שמשאיר אותנו עם ברזיל, ספרד ואנגליה - שלוש טוענות לכתר שכבר הבטיחו את מקומן במונדיאל ועשו זאת בצורה מרשימה - על יתרונותיהן, חסרונותיהן וכוכביהן.
הגנה
ברזיל:
השינוי המרכזי בסלסאו של השנים האחרונות טמון בחלק האחורי. לאורך השנים ידעה ברזיל פנטזיסטים למכביר, אך לדונגה יש את הזכות ליהנות גם משחקני הגנה ראויים. היציבות מתחילה בין הקורות, שם השתלט על העמדה ז'וליו סזאר הנפלא, שבדרום אמריקה כבר קיבל את ההכרה כשוער הטוב בעולם. "פעם שחקני ההגנה בברזיל היו אוטמטית עם הפנים קדימה והשוער היה מופקר, אבל עליי שומרים והעבודה הופכת קלה יותר", הסביר סזאר את השינוי והודה כי הוא "אוהב את השיטה של דונגה". במרכז ההגנה לא חסרים שומרי סף לסזאר, ודונגה רשאי להתלבט בין בלמים כמו אלכס ולואיזאו שמהווים גם נשק התקפי, לבין ז'ואן, מירנדה וטיאגו סילבה הסולידיים, שמאפשרים ללוסיו לצאת קדימה כאוות נפשו.
את היתרון הממשי בעומק של ברזיל לעומת הנבחרות האחרות ניתן לראות בעמדות המגינים. "בשנתיים האחרונות, כשעולה שאלה באשר לזהות המגן הימני הטוב בעולם, התשובה נעה בין מייקון לדני אלבס", התגאו ב'ז'ורנל דה ברזיל'. לדונגה יש את הפריבלגיה לתמרן, אם כי נראה שאחרי גביע הקונפדרציות מייקון יצר לעצמו עדיפות ברורה. בצד שמאל, בעמדה שהייתה שייכת בלעדית לרוברטו קרלוס, יש אינפלציה של מתחרים. אנדרה סנטוס, התגלית הברזילאית בקונפדרציות, נחשב לפייבוריט של דונגה. אחריו נמצאים שמות כמו פליפה, מרסלו, מקסוול וקלבר שעשויים להצטרף.
ספרד:
ככל הנראה החוליה הבעייתית של אלופת אירופה, באופן יחסי כמובן. אמנם איקר קסיאס מפקד על ההגנה ומספק הצלות מרהיבות כהרגלו כשהוא נדרש לכך, קרלס פויול נלחם כארי, סרחיו ראמוס המגוון שועט בצד ימין וסותם חורים בעמדות אחרות במידת הצורך וז'ראר פיקה ממשיך להתקדם בצעדי ענק, אבל לנבחרת ספרד חסר עומק איכותי. קרלוס מארצ'נה, חואניטו וראול אלביול טרם נתנו סיבה להאמין שהם מסוגלים לתפקד בשקט במקרה של היעדרות אחד העוגנים, וכך אין לוויסנטה דל בוסקה את הגיבוי האולטימטיבי.
סימני השאלה מתרבים כשמביטים לעבר האגפים. עמדת המגן הימני שייכת בלעדית לראמוס, אך במקרה של פציעה שלו יועבר לאגף אחד הבלמים, שכן המחליף הטבעי אלברו ארבלואה בדרך כלל פצוע ואילו אנדוני איראולה מבילבאו הוא בעצם קשר בינוני. ז'ואן קאפדבילה הוא הבחירה המועדפת על דל בוסקה בשמאל, אבל המגן של ויאריאל איבד ממהירותו והגנה אף פעם לא הייתה הצד החזק שלו. אנטוניו לופז ופרננדו נבארו איכזבו במדים הלאומיים, ובכך גרמו לדל בוסקה לזמן את נאצ'ו מונריאל האלמוני מאוסאסונה. המאמן המשופם יכול רק לקנא בקולגה מברזיל, שדרך קבע משאיר מחוץ לסגל שני מגנים שמאליים שמככבים בליגה הספרדית.
אנגליה:
המוח הטקטי של פאביו קאפלו והנוכחות של ג'ון טרי וריו פרדיננד. מה עוד אפשר לבקש? אז זהו, שאפשר. אנגליה בהחלט מציגה את מרכז ההגנה הטוב בנמצא, עם תחליפים טובים על הספסל כמו מתיו אפסון, ג'ולאון לסקוט ואחרים, וגם באגף השמאלי יש לה את אשלי קול, מהמצטיינים בתפקיד בעשור האחרון בכדורגל העולמי, עם מחליף בדמותו של ווין ברידג'. על העמדה המקבילה בימין מתחרים מיקה ריצ'רדס הצעיר שדעך מעט אחרי הפריצה הגדולה, וגלן ג'ונסון האפקטיבי התקפית-אך בעייתי הגנתית.
כל אלה מתחברים נהדר לשיטה של המאמן האיטלקי ומאזנים זה את זה, אבל אין להם את הגב של התחנה האחרונה. אין שוער בשער. מי יהיה זה שיקבל את המפתחות בזמן אמת? בן פוסטר וסקוט קארסון לא ענו על הציפיות שתלו בהם בצעירותם, פול רובינסון פיספס את הכדור אבל בעט בדלי, ג'ו הארט צעיר מדי ודייויד ג'יימס יהיה בן 40. הבחירה המתבקשת תהיה ברוברט גרין, שוערה של ווסטהאם. נכון, לא מדובר בפיגורה עם יכולות עילאיות מסוגם של קסיאס ובופון, אך גרין נמצא בגיל המתאים (29), יציב מספיק והיחיד שמתבלט בהיצע הבינוני.
קישור
ברזיל:
הדוגמה הטובה ביותר לכוח של דונגה ולעובדה כי אצלו, בניגוד גמור למראדונה, אין לאף אחד מקום בטוח בהרכב. בתחילת הדרך של המאמן הצעיר לרונאלדיניו היה טאבו בין ה-11. היום אפילו קאקה יכול להישאר בחוץ. דונגה, כמו קודמיו בתפקיד, מאמין בקשרים האחורים האפורים - בני דמותו וממשיכי דרכם של מאזיניו וסזאר סאמפיו - מה שאומר כי ז'ילברטו סילבה או קלברסון יאיישו בוודאות את אחת העמדות במרכז המגרש, ולצידם ישחק פליפה מלו, בן טיפוחיו של המאמן. ז'וסואה, הרננס, רמירס ולוקאס עשויים להילקח בחשבון כמחליפים.
בקישור הקדמי קאקה נותן לברזיל את המימד היצירתי שמשאיר מעט נאמנות למקורות ומשדרג אותה לנבחרת על, ואלאנו יצר לעצמו עדיפות בזכות העבודה הטקטית באגף ימין והתרומה במצבים הנייחים. גם כאן יכולות להגיע הפתעות בהמשך, אולי מצידו של דייגו מיובנטוס ואולי שוב משחקני הליגה הברזילאית אחריהם עוקב דונגה בקביעות. דייגו סוזה, הפליימייקר הנפלא של פלמייראס, מאיים להיות התגלית הבינלאומית הבאה של המאמן. רונאלדיניו עדיין נלקח בחשבון, אולם פרשנים בברזיל טוענים כי "החזרתו להרכב לקראת המונדיאל עלולה לערער את מעמדו של קאקה ואת ההיררכיה שנוצרה".
ספרד:
"אלה שחקנים שונים מבחינה טכנית ומנטלית ממה שאנחנו מכירים. לאף אחד לא קל לשחק מול נבחרת כזו, כל כך דומיננטית במרכז השדה", את הדברים הללו אמר פאביו קאפלו, שגם לו בנבחרת אנגליה יש קישור מצוין, אם כי חסר את הגיוון שיש לדל בוסקה. צ'אבי, אנדרס אינייסטה, ססק פברגאס וצ'אבי אלונסו מתוך הרביעייה האטרקטיבית רק שניים צפויים לקבל את חולצת ההרכב של אלופת אירופה, כשעליהם צפוי לסוכך מאחור המתאזרח מרכוס סנה, אם יצליח להתגבר על הפציעות החוזרות.
בנוסף, לספרד יש שחקני אגף נפלאים שהופכים את הנבחרת לוורסטילית עוד יותר, כזו שמוכנה למפגשים מול נבחרות שאוטמות את מרכז הרחבה באותה מידה בה היא מוכנה לנבחרות שמאפשרות מרחב מחייה. צמד הקיצוניים של ולנסיה, חואן מאטה ודויד סילבה המהירים והמלהיבים, נמצאים כיום בכושר הטוב מבין שחקני האגף (ובל נשכח את חסוס נבאס החרדתי שעשוי להצטרף), אבל דל בוסקה אוהב מאוד את סנטי קאסורלה ואלברט ריירה המשקיענים. "יש לנו קישור לא רע בכלל, לא?", תהה אלברו ארבלואה לפני גביע הקונפדרציות כשחיוך על פניו. אין ספק, חוליית הקישור הטובה בעולם.
אנגליה:
אם יש חלק עליו קאפלו יכול לסמוך בעיניים עצומות זהו הקישור. הניצחון המזהיר 1:5 מול קרואטיה - אותה נבחרת גאה שהשפילה את אנגליה בביקורה הקודם בוומבלי - הציב סימן קריאה גדול לצד ההנחה הזו. גארת' בארי נכנס היטב לתפקיד הפועל השחור של קאפלו, למפארד התחיל לתת את התפוקה שהוא מייצר כבר שנים בצ'לסי, הרבה בזכות השיפור בתיאום עם סטיבן ג'ארד שהוסט שמאלה. ובימין זה יכול להיות ארון לנון שהבריק מול הקרואטים בוומבלי, או תיאו וולקוט שכיכב בניצחון על החבורה של ביליץ' בזאגרב. לקאפלו לא חסרות אופציות נוספות במרכז המגרש כמו מייקל קאריק המצוין ואוון הארגריבס (אם ייפרד לרגע משולחן הטיפולים), וכן שחקני אגף כמו אשלי יאנג, שון רייט פיליפס או אפילו ג'יימס מילנר המשתפר.
לאנגלים יש אפשרות ללחוץ את הנעת הכדור של היריבה עם למפארד וג'רארד, לנטרל את עושי המשחק באמצעות בארי ולהכאיב במתפרצות עם קיצוני הסופה התורן שמאייש את האגף הימני (הדברים לא אמורים לגבי דייויד בקהאם). "קאפלו יצר איזון, שיפר את המשמעת ונתן ביטחון ללמפארד וג'רארד, כאשר עבודתם של בארי ולנון לא פחות חשובה", קבע בריאן רובסון, קפטן נבחרת אנגליה בעבר, בטורו ב'דיילי מייל'. על פניו, העוצמה במרכז המגרש היא זו שנותנת לאנגליה עדיפות על נבחרות רבות כרגע ומכסה בעיות במקומות אחרים.
התקפה
ברזיל:
"את ההבדל בין ארגנטינה לברזיל ראינו במשחק בין השתיים משני צידי המגרש. לברזיל יש שוער דומיננטי, ומקדימה יש לה סקורר מדופלם שרואה לנגד עיניו רק את השער. כך צריך להיראות חלוץ קדמי - זה מספר 9 קלאסי". דברי השבח הללו לא נכתבו בברזיל אלא בארגנטינה, שם קיבלו כמובן בצורה קשה את ההפסד 3:1 ברוסאריו ליריבה המרה, אולם לא הפסיקו להתפעל מיכולתו של לואיס פביאנו. חלוצה המחונן של סביליה היה מלך שערי גביע הקונפדרציות, מוביל את טבלת המבקיעים בבית המוקדמות הדרום אמריקאי ונותן לדונגה תפוקה מדי משחק. רוביניו אמנם חוסה בצילו לאחרונה ואיבד מעט ממעמדו בנבחרת, אבל עם גיבוי של פאטו הצעיר, אדריאנו האימתני ונילמאר, לא חסרים לברזיל מבקיעים.
ספרד:
את יורו 2008 לקח לואיס אראגונס עם שיטת משחק שכללה חלוץ אחד וקישור מעובה ומלא ברק. דל בוסקה, לעומתו, מאמין גדול ב-4-4-2, כשאצלו פרננדו טורס חובר לדויד וייה ויחד הם מייצרים חוד שיכול לתקוף מהאוויר או מהיבשה, משמאל או מימין - מכונות שערים אוטומטיות שמטילות מורא על כל הגנה. וייה, שבעת הצורך עובר לאגפים ומפנה שטחים לשחקני הקו השני, נותן לטורס להרגיש למעשה כחלוץ מרכזי יחיד כפי שהתרגל לשחק בליברפול. להיות עם ולהרגיש בלי. דני גוויזה ופרננדו יורנטה מסוגלים גם הם לתרום את חלקם, אם כי עיקר העול יונח על כתפי הצמד המוביל.
אנגליה:
ווין רוני, ווין רוני ועוד פעם ווין רוני. גם קאפלו יודע שאין עוד מלבדו, ומתוך הבנה שמדובר בחלוץ היחיד בסגל שלו ששייך לטופ העולמי התאים עבורו את השיטה. כך הפך מלך השערים של הקמפיין האירופי משמעותי עבור נבחרת אנגליה עוד יותר מאשר במנצ'סטר יונייטד. רוני נהנה לשחק אצל קאפלו, מחייך כל העת ועושה את העבודה. "חלוצים נשפטים על פי כמות השערים שלהם, אז עכשיו טוענים שאני במיטבי בנבחרת", אמר רוני ל'טלגרף', "אבל אני יכול להמשיך ולהשתפר". לצד רוני התחלפו שחקנים רבים לאורך טורניר המוקדמות - אמיל האסקי, מייקל אואן, ג'רמיין דפו או פיטר קראוץ' - אבל כל תרומה מהם תהיה בבחינת בונוס עצום עבור נבחרת שלושת האריות.
סיכום ביניים
הגיוון הספרדי מהקישור ומעלה מעניק לאלופת אירופה יתרון קל על פני העומק הברזילאי והעוצמה האנגלית. אבל חכו לחלק ב' של הכתבה, שתתפרסם בסוף השבוע. אולי משהו ישתנה.