שאלתי פעם את אלכס פרגוסון בפגישה שנערכה בינינו בהשתלמות מאמנים מה הוא מעדיף - קבוצה שעושה לחץ או מניעה את הכדור. הוא אמר לי משפט גדול: "'אני מעדיף קבוצה שולטת שמניעה את הכדור". ההסבר הוא פשוט. קבוצות גדולות עושות לחץ בהגנה טובה, אבל זה מתיש את השחקנים וקשה לעשות את זה לאורך זמן. לעומת זאת, קבוצות ששולטות בכדור עושות את זה לאורך זמן.
אלו בדיוק השאלות שיעסיקו את המאמנים ערב פתיחת שלב הנוקאאוט בליגת האלופות: לזהות את האלמנטים שיעשו עבורם את ההבדל. לדעתי, האידיאל בשלבים האלה הוא קבוצה מנוסה וטקטית שהיא גם טובה מבחינה התקפית, אבל הגורם הכי משמעותי בשלבי הנוקאאוט הוא מסורת. יש לה משקל חשוב. קבוצות גדולות ומנוסות תמיד מגיעות לשלבים המכריעים. קשה לראות קבוצות מהדרג השני מגיעות לרבע או לחצי גמר. אין להן את הניסיון ואת המאמן המתאים, ולא את השחקנים הנכונים. מה שמביא אותנו לנקודה הבאה.
לא תמיד תנאים כמו מסורת או סגנון באים לידי ביטוי, לכן יש משקל חשוב לשחקנים שעושים את ההבדל. השאלה היא באיזה כושר הם מגיעים במשחקים חשובים. רונאלדו במנצ'סטר ומסי והנרי בברצלונה אלו חלק מהדוגמאות. למנצ'סטר יונייטד, לדעתי, יש יתרון בתחום הזה. לכל הקבוצות יש שחקני הכרעה. אינטר וליברפול הרבה יותר פיזיות וטקטיות, אבל מנצ'סטר (גם טקטית) וברצלונה יותר איכותיות ואני חושב שמבין הקבוצות הללו למנצ'סטר יש שחקני הכרעה הכי טובים. אני מדבר על רוני, רונאלדו, טבס, גיגס וברבאטוב. פרגוסון עושה במנצ'סטר דברים מדהימים, משחק עם שחקנים כל כך איכותיים יחד, ההבנה טקטית שם מושלמת. הם הרשו לעצמם לזייף במהלך העונה כי האיכות גבוהה. אבל זהירות: עכשיו הם כבר לא מזייפים.
אל תפספס
איך נכנסים למומנטום מוקדם ושומרים עליו?
יונייטד, כאמור, מגיעה לשמינית הגמר כשהיא בשיאה, מה שמעלה שאלה חשובה בנושא הזה והיא נוגעת להרבה קבוצות מעניינות בשלב הזה. איך מביאים קבוצה לשיא בדיוק לחודשי המאני טיים? האם זה אפשרי? איך זה מתבצע? איך בונים את זה? מה ההבדל בין מאמן שהקבוצה שלו מתחילה להתחבר מהר מדי לבין מאמן שנהנה משיא הקבוצה רק בחודשים הנכונים? כמה מזה בשליטת המאמן וכמה ביד המקרה?
בעניין הזה יש כמה תפיסות. יש תפיסה שאומרת שעדיף להגיע לפתיחת עונה בכושר הטוב ביותר שאפשר, ובמומנטום הנכון לתת 'פוש' לכל העונה. בברצלונה החליטו להתחיל את העונה בצורה הכי חזקה שאפשר כדי להגיע לשיא בצורה מהירה, ולצבור מומנטום וביטחון בשלבים ראשונים של העונה. כושר המשחק והכושר אישי היה בשיא, אבל יכול להיות שבשלב מסוים זה יפגע בהם. קשה עדיין לדעת. במנצ'סטר, לעומת זאת, התחילו את העונה בהילוך לא הכי גבוה, ניצחו משחקים מסוימים ללא יכולת שיא ושמרו על עצמם בצמרת. פיזית, מבחינת כושר משחק, הרבה שחקנים לא הגיעו לשיא. יכול להיות שפרגוסון כל כך מנוסה, שהוא רוצה לשמור את השחקנים בכושר טוב בליגה, אבל גם להביא אותם לשיא ברגעים הנכונים. כעת, ברצלונה ויונייטד נאבקות בכמה חזיתות שונות, דרכן נדע אולי איזו תפיסת עולם נכונה יותר ומי תזכה בכמה תארים.
איך נחים ושומרים על פער קטן?
ליברפול היא דוגמה מצוינת בעניין הזה של מתי נכון להגיע לשיא. ליברפול עשתה שינוי העונה. הרבה שנים הם התחילו את העונה בליגה המקומית בצורה לא הכי טובה, לא מבחינה פיזית ולא מבחינת כושר משחק, והגיעו לשיא דווקא בסוף העונה. רפא בניטז מאמין ברוטציה, הוא נתן להרבה שחקנים מנוחה כדי להגיע טריים לשלבים המכריעים באירופה ולא עם כמות משחקים גדולה מאוד. אם ניקח בחשבון את כמות המשחקים בליגה האנגלית ובאירופה, נגיע ל-80 משחקים, כך שבניטז היה חייב את הרוטציה בכדי להגיע בכושר טוב לסוף העונה. התוצאות שהוא השיג בסוף העונה הן גם שהביאו אותו לאירופה שנה אחרי שנה.
העונה בניטז החליט לא הגזים בחילופים. ליברפול פתחה את העונה בצורה טובה, אבל צריך לראות איך השינוי הזה ישפיע עליה באירופה ובסוף העונה בליגה. בינתיים, ליברפול מתחילה לשלם בליגה מחיר על סגנון הפתיחה השונה שלה. אצל אינטר זה דומה ושונה. הם גם פתחו חזק את הליגה, אבל יותר מכוונים לאירופה. אינטר הביאה מאמן מנוסה באירופה כדי שיעשו קפיצת מדרגה מהצלחות בליגה המקומית להצלחות בזירה האירופית. גם לאינטר סגל רחב מאוד, שחקנים איכותיים, אבל קפיצת המדרגה שלהם צריכה להיות בהיבט המנטלי. בשביל זה הביאו את מוריניו.
לסיום, הגענו לריאל מדריד, שמגלמת עוד נקודה מעניינת באספקט הזה. קבוצות שמגיעות לשיא בשלבי העונה האחרונים, חייבות במקביל לשמור על פער סביר בליגה. לדעת לשחק עם השמיכה, כי אסור לתת לליגה לברוח. קבוצה שמקרטעת, נוצר אצלה לחץ. מנצ'סטר לא יכולה להרשות לעצמה לנוח ולהיות בפיגור עשר נקודות בליגה. היא תמיד צריכה להיות בעמדת זינוק, בעמדה לאליפות. אם כל מה שכתבתי מתחבר, קל למאמן לתמרן. אם לא, זה הופך את החיים לקשים מאוד.
לסיכום, נשאלת השאלה: איך משלבים נכון בין כמה מסגרות. לדעתי, הרוב בשליטת המאמן, אבל זה תלוי בתקופה. בשלבים הראשונים של שלב הבתים, אותם בדרך כלל רוב הגדולות עוברות, לקבוצה גדולה מספיק להיות בכושר של 60 עד 70 אחוז מהשיא. לא צריך את כל העוצמה כדי לעבור את שמינית הגמר. הבעיה נוצרת בשלבים המאוחרים יותר - רבע גמר, חצי גמר וגמר.