כאב ראש מיוחד

בדקה ה-30 בברגמו ביצע מאמן אינטר ז'וזה מוריניו מהלך לא אופייני עבורו, כשהוציא את כריסטיאן קיבו הרומני והכניס במקומו את החלוץ ויקטור אובינה. באותה עת הראה לוח התוצאות 0:2 לאטאלנטה. שלוש דקות לאחר מכן ננעץ כדור שלישי ברשתו של ז'וליו סזאר. כולם הסכימו באשר למשחק הקטסטרופלי שהפגין קפטן נבחרת רומניה, אך רק מעטים הבחינו בסימני הייאוש שהגיעו מכיוונו של "המיוחד". מוריניו חולה השליטה הפקיר את משחק קבוצתו ליד המקרה החל מהדקה ה-30, משום שחש, לראשונה מאז שהגיע לאיטליה, משבר מתקרב.

"זה הזמן שלכם", פנה מוריניו לעיתונאים לאחר המשחק, שהסתיים בסופו של דבר בתוצאה 1:3 לזכות אטאלנטה. "אני אשתוק, ואתם תשתמשו בכל התארים האפשריים כדי לספר כמה גרועים היינו". אלא שהפורטוגלי לא שתק. כפי שהשתמש בקיבו (שזה עתה חזר מפציעה שהשביתה אותו למשך חודשיים תמימים) כשעיר לעזאזל המקצועי, בחר באיבן קורדובה כקורבן התקשורתי שלו. "זו בהחלט אשמתי שבלם בן 34, עם 15 שנות ניסיון, לא מסוגל להגיב לסיבוב של החלוץ ברחבה", ענה בסרקזם מוריניו כשנשאל על חלקו בהפסד, תוך כדי שהוא מוסיף לקורדובה בן ה-32 שנתיים על לא עוול בכפו, ומאשים אותו בשער שכבש סרג'יו פלוקארי מאטאלנטה.

זריקת האחריות מצד המאמן לכל כיוון פרט לזה שלו, לא נעצרה כאן. גם מאמני הכושר, האמונים על הצד הפיזיולוגי, נלכדו בכוונת. "אתם מדברים על בעיות פיזיות?", שאל מוריניו את העיתונאים, "אם יש כאלה, הן לא באשמתי. הקבוצה שלי צריכה להיות ערוכה לשלושה משחקים בשבוע. את ההשפלה הזו אני לא אשכח לעולם. מי שלא יילך בדרכי, יכול לעזוב".

ההתנערות של מוריניו הרגיזה את אוהדי הקבוצה ואת התקשורת שגם כך סולדת ממנו, אך מי שבאמת רתח הוא הנשיא מאסימו מוראטי, שבצעד יוצא דופן פתח חזית תקשורתית מול מאמנו. "אני לא חושב שאפשר לראות אינטר גרועה מזו", האשים מוראטי העצבני. "אני מכבד את הכנות של מוריניו, אבל הדברים שלו צריכים להיאמר בארבע עיניים ולא כשמיליונים מאזינים. איבן קורדובה הוא אלוף אמיתי, מבחינה אנושית ומקצועית כאחד. לא הוא האיש שצריך לקבל את המשיכה באוזן". ירח הדבש הסתיים.

אז מה באמת היה שם, באותו משחק בברגמו, שחשף במחצית השעה את כל החוליים מהם סובלת אינטר ואותם הצליחה להסתיר במהלך חצי עונה? הבעיה הראשית, עליה מצביעים כולם, היא בחוליה האחורית. ההתמודדות מול סרג'יו פלוקארי התזזיתי המחישה עד כמה משפיע חסרונו של וולטר סמואל. כן, דווקא הבלם הארגנטינאי, שמבלה בעיקר על שולחן הטיפולים בשנתיים האחרונות, הוא השחקן אליו מתגעגע מוריניו יותר מכל. השקט שהקרין ברבע גמר הגביע מול רומא (1:2) רק הוכיח את חשיבותו עבור הקבוצה.

מול אטאלנטה הציב מוריניו את ניקולאס בורדיסו ואיבן קורדובה במרכז ההגנה. שניהם היו אובדי עצות מול פלוקארי וכריסטיאנו דוני, כשקורדובה ננזף על ידי מאמנו ובורדיסו חוטף מקלחת קרה מהתקשורת ביום שאחרי. הציוות הזה במרכז ההגנה היה ברירת מחדל עבור מוריניו, שמנסה מאז החל חלון ההעברות להיפטר מבורדיסו וממרקו מטראצי הנשכח, ללא הצלחה. לכן קשה היה להבין את פשר שיבוצו של כריסטיאן קיבו – בלם ביומיום, מגן שמאלי בעתות משבר וקשר אחורי בנבחרת רומניה – דווקא באגף שמאל של הקישור. "אולי עם קיבו וקורדובה כצמד בלמים, זה היה נראה אחרת", תהו ב"לה רפובליקה". "באגף שמאל קיבו נראה פשוט מגוחך, אבל קשה להאשים אותו כשאינטר בכאוס. מלכתחילה הרעיון להציב אותו שם לא נראה טוב".

מאחורי הבחירה התמוהה של קיבו כשחקן קישור שמאלי, עמדה מחשבה די הגיונית. מוריניו לא הקל ראש ביריבה שמולו ומתוך ידיעה כי שני המגנים שלו – מייקון בימין ומקסוול בשמאל - מעדיפים לתקוף מאשר להגן, רצה לחפות עליהם עם תמיכה מהקישור. הביצוע היה הרבה פחות מוצלח, בעיקר אם נזכור כי נגיחת הרחקה לא מוצלחת של מקסוול הובילה לשער הראשון שספגה אינטר.

בכלל, מלבד מרכז ההגנה הבעייתי, בו נוסה העונה אפילו הקשר אסטבן קמביאסו, עמדות המגנים מדירות אף הן שינה מעיניו של המאמן הפורטוגלי. מוריניו, לאורך שנותיו כמאמן, האמין ברביעייה הגנתית אשר בצדה האחד יש מגן עם תכונות התקפיות ובצדה השני מן בלם במסווה של שחקן קו. מגן עם יכולות הגנתיות בולטות. כך היה עם פאולו פריירה ונונו ואלנטה בפורטו, ובהמשך עם אותו פריירה וגם עם וויליאם גאלאס בצ'לסי. באינטר, כל עוד שני הברזילאים – שחקנים שהתחנכו על ברכי המורשת המפוארת של ז'ורז'יניו ובראנקו, קאפו ורוברטו קרלוס – הם אלה שפותחים בהרכב, המטרה לא תושג במלואה. לא פלא, אם כן, שהשם החם שנקשר לאינטר במהלך חלון ההעברות של ינואר, הוא המגן של אסטודיאנטס, מרקוס אנג'לרי.

אם את הביקורת על משחק ההגנה מסייגים כולם בפציעות הרבות שפוקדות את הקבוצה, אזי בחלק ההתקפי אין תירוצים. מבט חטוף על כובשי השערים של אינטר בליגה, מגלה את הנתון הבא: זלאטן איברהימוביץ' מוליך עם 12 כיבושים ואחריו המגן מייקון עם 4. איפה הרנן קרספו, מה עם מריו באלוטלי ואדריאנו, ולאן נעלם הסופר-סאב חוליו קרוז? למוריניו הפתרונים.

המאמן הפורטוגלי שם את מבטחו בזלאטן, ובו בזמן כשל ביחסי האנוש מול שאר החלוצים שלו. קרספו המתוסכל הביע כבר באוקטובר חוסר שביעות רצון וטען כי "מוריניו הוא לא המאמן האידיאלי עבורי, אני מעדיף את קרלו אנצ'לוטי". מאז הוא דווקא מקבל יותר הזדמנויות, אך הקריירה שלו בדמדומים והתרומה שלו עבור אינטר מזערית. אצל באלוטלי ואדריאנו אלו בעיות התנהגות שיוצרות את החיכוכים עם המאמן, כשהאחרון עושה ביניהם תחלופה של הרכב-ספסל-יציע. אולי השער של אדריאנו מול רומא יעזור לו להתבסס כחלק אינטגרלי במערך של מוריניו. במקרה של חוליו קרוז, אחד השחקנים המצטיינים של אינטר בעידן רוברטו מנצ'יני, האשמה היא ככל הנראה אך ורק על המאמן שלא יודע להשתמש בו בתבונה. לא לחינם המנהל הספורטיבי מרקו בראנקה הציע לחלוץ המוערך הארכת חוזה עד 2011.

כך נותרת אינטר עם זלאטן, שחקן השנה באיטליה לשנת 2008 וגדול ככל שיהיה, כנשק ההתקפי היחיד שלה. "אין לזה תקדים בהיסטוריה של אינטר", כתב מריו סקונצ'רטי ב'קוריירה דלה סרה'. "אפשר לשמור מולם על שחקן אחד, הרי כל היתר עומדים ומסתכלים. חוץ מאיברהימוביץ', אף אחד לא תוקף. מוריניו הוא עדיין האופציה הטובה ביותר עבור אינטר, אבל יש לו הסברים לספק באשר לשיטת המשחק שלו".

כשסקונצ'רטי מדבר על שיטת המשחק, הוא מתכוון להעדפה של הפורטוגלי להציב שלישיית קישור כשלפניהם קיצוניים - דוגמת ריקרדו קווארסמה ומנסיני, שני שחקני הרכש הכושלים שהביא מוריניו בקיץ ועדיין לא תרמו שער או בישול בליגה - כגלגלי העזר של זלאטן. "השיטה השתנתה אצלו לפחות שלוש פעמים העונה ובשום אופן הוא לא אמר כי שקל זאת מחדש, שכן אז תהיה זו הודאה בטעות", המשיך הפרשן בטורו הנוקב. "אשתקד, בשלב זהה של העונה, אינטר של מנצ'יני הייתה עם שש נקודות יותר בקופתה, וזאת ללא מנסיני, קווארסמה וסוליי מונטארי". ואיך הגיב מוריניו לחיצים שהפנה נגדו סקונצ'רטי? פסל אותו בארוגנטיות האופיינית וטען כי "מדובר בחבר של מנצ'יני".

מוריניו ממשיך בשלו, ואפשר להבין אותו. הקבוצה אמנם לא משחקת כדורגל מלהיב ומועדת קצת יותר מהצפוי, אך היא עדיין מוליכה את הטבלה עם שלוש נקודות יתרון על פני יובנטוס, נמצאת בשמינית גמר ליגת האלופות וגם בחצי גמר הגביע האיטלקי. "זה לא סוף העולם", הזכיר מוריניו לשחקנים באחד האימונים שקדמו למשחק הגביע מול רומא. לאחר מכן אמר לאנשי התקשורת: "אם אני בבעיה, אז איך צריכים להרגיש 19 המאמנים אותם אני מקדים בטבלה?".

המאמן ממשיך לדרוש חיזוק ומקווה לנצל את חלון ההעברות הנוכחי המתקרב לסיומו, אם כי ראשי המועדון מחזיקים בדעה מנוגדת. מרקו בראנקה הספיק להתעמת עם מוריניו בנושא, וגם למוראטי היה מה לומר. "המאמן קיבל מאיתנו את מלוא התמיכה ועשה בעצמו את כל הבחירות לגבי הקבוצה, כולל בפגרת החורף. השקענו הרבה בקיץ, ולהיות שוב פעיליים בשוק ההעברות זה אבסורד", הודיע הנשיא. "אין יוצא ואין בא בינואר".

כעת, עם העידוד מהעלייה לחצי גמר הגביע, מנסים במועדון לחזור לתלם ולנסות להרגיע את הרוחות לקראת חודש פברואר, בסופו צפוי המפגש המסקרן הראשון מול מנצ'סטר יונייטד בליגת האלופות. גם מוריניו חרג ממנהגו ולא ייחס חשיבות לביקורת מצד מוראטי. "אני לא נפגע בקלות ולא נרתע מביקורת", הסביר. "מעולם לא הגבתי על דברים של הנשיא ואני גם לא מתכוון לעשות זאת. הוא הבוס ומותר לו לדבר עליי, אני מכבד אותו".

מוריניו מבין כי הרגעים אשר בפתחם הוא עומד כעת, הם אלה לשמם הובא לסן סירו. בעונה שעברה, נפילה רגעית מול ליברפול באלופות חיסלה לאינטר עונה שלמה (למרות עוד זכייה בסקודטו) וסימנה את סוף דרכו של מנצ'יני. לא מוראטי ולא מוריניו ירצו לראות את האדמה רועדת שנית.