מסתבר שזו הקבוצה המבורדקת בעולם

מה שעובר בתקופה האחרונה על אחד המועדונים האהודים בעולם, בוקה ג'וניורס, זו קטסטרופה במלוא מובן המילה. אם לא די במשבר הפיננסי העמוק בו מצוי המועדון והיכולות הכלכליות המצומצמות ובכישלון המקצועי, הרי שכעת מתחוללת מלחמת גוג ומגוג בין כל גורם שקשור במישרין או בעקיפין למועדון ומחריבה כל חלקה טובה. בקבוצה עם מספר האוהדים הרב ביותר בארגנטינה ("50 אחוז ועוד אחד") כולם אוהבים לבחוש בקלחת. הרבה אנשים אוהבים להיות מעורבים במועדון פופולרי כמו בוקה. זה יכול להיות טוב לאחדים - כמו במקרה של מאוריציו מאקרי, שכיהן כנשיא המועדון בתקופה המוצלחת בין השנים 1996-2007 ונבחר אחר כך לראש עיריית בואנוס איירס, עבור המועדון עצמו זה תמיד רע כשהאנרכיה חוגגת.

על ההפקרות הניהולית הגדולה יכולים להעיד סיפורים רבים כפי שיובאו בהמשך, אבל דווקא זה הבא מוכיח עד כמה חוסר השליטה במועדון מוריד אותו לבירא עמיקתא. אחד האוהדים הפנאטיים והקולניים יותר והאחראי על הפעלת המזנונים ברחבי הבומבונרה, עומאר בוצ'אקרה, הגיע השבוע לאחד מאימוני הקבוצה לקראת פתיחת הקלאוסורה בסוף השבוע הקרוב. בוצ'קארה, שסלד ממינוי המאמן החדש, צעק בפני ההנהלה שהוא לא יחזיק מעמד יותר משלושה שבועות. אם לא די בכך אף התעמת עם השוער חאבייר גארסיה. "על מה אתה מסתכל?", סנט בו גארסיה באימון. בוצ'אקרה לא נשאר חייב כמובן וענה: "אם אתה רוצה לדבר איתי, צא החוצה", ונענה על ידי השוער: "מתי שאתה רוצה... אל תתעסק איתי". בוצ'אקרה מירר עד לא מכבר למנג'ר הפורש קרלוס ביאנצ'י את החיים וטען שבנו, מאורו, גונב שחקנים מהמועדון. בזמנו, ביאנצ'י לא הצליח להבין כיצד אותו אוהד קולני מושך בהרבה חוטים ואיך מאפשרים לאחד כזה להגיע עד דלתו. אף אחד לא מרהיב עוז להתייצב בפני בוצ'אקרה, ובבוקה, כפי שניתן להבין, כל ממזר מלך.

התפטרותו של המאמן אלפיו באסילה לפני כשבוע גרמה ללבה הרותחת שרחשה מתחת לפני השטח להתפוצץ באחת והכול קרס כמו מגדל קלפים. אנשי הצוות המקצועי יצאו נגד ההנהלה, ביאנצ'י הספיק גם להתפטר, ובתווך הוצבה בובה על כס האימון. באסילה עצמו לא יצא בגנות המועדון שהרים אותו לגדולה בקדנציה הקודמת שלו, אבל העוזר שלו חורחה ריבולסי, לא ממש שפע מחמאות, ובדבריו ("יש לי מספיק סמכות לדבר על בוקה") ביטא את רוח הדברים שגם באסילה חשב. "אנחנו", אמר רבולסי והתכוון לבאסילה ולו, כשהוא מפנה אצבע מאשימה להנהלה, "התעסקנו בכדורגל, בעוד אחרים לא. באסילה התפטר בעיקר בגלל הצביעות".

בין באסילה המאמן וביאנצ'י המנג'ר לא נרקם אף פעם סיפור אהבה, אולם שני הג'נטלמנים ידעו לא לדרוך האחד על אצבעות השני והצליחו להסתדר. עד ההפסד לריבר פלייט במשחק הכנה לעונה (3:1), אז יצאו דיווחים שגרסו כי באסילה צעק והשפיל את ביאנצ'י. עם זאת, ריבולסי, כמו הרבה אחרים שלא אוהדים את ביאנצ'י, מאמין שהוא צריך להיות ממשיך דרכו של באסילה. "אני חושב שביאנצ'י, המאמן הטוב בהיסטוריה של בוקה ביחד עם חואן קרלוס לורנצו (אימן ב-1976-9 ו-1987 - י.ב.), צריך להיות המאמן הבא".

אדם נוסף מהמחנה של באסילה, מאמן הכושר קרלוס דיבוס, הוסיף על הדברים: "אני תומך בדבריו של ריבלוסי. ביאנצ'י דיבר אחד בפה, אחד בלב. הדבר הרע ביותר במועדון שאין כבוד אחד לשני, והכול קשור לביאנצ'י. מה שעברנו בששת החודשים האחרונים לא היה נורמלי. היו שינויים דרמטיים בהנהלת המועדון בשנים האחרונות. פעם הדיאלוג היה יותר ישיר והיה אמון, שלא כמו היום כשיש תככים ומניפולציות. כעת אני מבין מה קרלוס איסצ'יה (המאמן הקודם לפני באסילה - י.ב.) עבר פה".

דיבוס, כמו ריבולסי, תומך בביאנצ'י לתפקיד האימון. "צריך להפריד בין ביאנצ'י המאמן לביאנצ'י האדם. הוא האיש הנכון עבור בוקה". מעניין לדעת האם השניים באמת רוצים את טובת בוקה או פשוט מייחלים לנפילתו של ביאנצ'י בתור מאמן, כשהכלים להצלחה דלים ביותר.

כשביאנצ'י מונה למנג'ר הוא הכריז שהוא לא יעבור לתפקיד המאמן ויהי מה. חרף לחצים רבים שהופעלו עליו עמד ביאנצ'י במילתו ולא נכנע. הנשיא חורחה אמור אמיל וההנהלה הציבו לו אולטימטום - לאמן או לעזוב - והוא ארז את חפציו, פחות משבוע לאחר באסילה. "ניסיתי לקדם את הקבוצה דרך תפקיד המנג'ר, אבל התוצאות לא הגיעו. לאור זאת, אני זז הצידה ונותן לקברניטי המועדון, שתמיד האמינו בי, להביא אותו אל עתיד טוב יותר". בסוף הטיל את הפצצה: "אני כלל לא שולל חזרה לבוקה. אעשה זאת בשמחה, אך עם המנהיגים שיבואו ולא עם אלו שנמצאים כעת". הנשיא עצמו נשמע דווקא נינוח: "הוא לא אכזב אותי. העזיבה שלו הייתה הדדית". לאחר מכן הצהיר אמיל שבמועדון מחפשים מנג'ר אחר כדי להעיד על כך שהתפקיד לא נתפר עבור ביאנצ'י, ולו בלבד.

לאחר ההתפטרות של באסילה, שבוע לפני תחילת העונה, בבוקה היו חייבים למנות מאמן מהר ככל האפשר. האופציה הראשונה שעלתה היא של האיש שעשה חיל בקבוצה ומשחק כיום בקולומבוס קרו האמריקאית, גיז'רמו בארו שלוטו. אלא ששלוטו מיאן להכניס עצמו למיטה חולה ללא הכנה ראויה, והסכים להגיע רק ביוני, לקראת הטורניר הבא, אז יהיה לו זמן לעבוד. המועמד השני היה דייגו קאניה. במועדון האמינו באיש שהוביל את טיגרה פעמיים לסגנות והביע לא פעם בעבר את רצונו העז לאמן את הקבוצה בה שיחק, אולם מועמדותו נפלה עקב התנגדותו של ריקלמה ששיחק עימו ולא הסתדר איתו, ובעיקר לאור העובדה שקאניה לא רצה להגיע לחצי שנה בלבד, עד יוני, אז יגיע שלוטו. הזמן אזל לבוקה, שמינתה לבסוף בובה על חוט - אבל אלבס - מאמן קבוצת המילואים בארבע השנים האחרונות. "הוא האיש הנכון", הצהיר אמיל קבל עם ועדה, "להוביל את בוקה בטורניר הבא", ועם המחמאה שלח רמז עבה מה יקרה בסיומו, כשכולם יודעים שאלבס הגיע לחצי שנה בלבד.

אפילו אלבס נשמע קצת מופתע, כשהגן על עצמו תחילה. "אני מתאים וראוי לקבוצה". כנראה שאחר כך התבלבל מגודל המעמד לגבי ההיררכיה שאמורה להיות. "השחקנים צריכים לסחוב את המועדון כלפי מעלה, אני אתן להם יד כמה שאוכל". עם זאת, מנה אלבס את הבעיה האמיתית של הקבוצה: "עיקר העבודה קשורה לאווירה ולביטחון בקבוצה. זה ברור שלשחקנים צריכה להיות הגישה הנכונה והתשוקה". המאמן החדש לא נקב בשמות, אולם גם הוא יודע שהפילוג ארוך הימים בין מחנה ריקלמה ומחנה פאלרמו חייב להיקטע. "אלך עם האמת שלי, שמות לא ישחקו. אני מכיר את השחקנים הוותיקים, נעבוד בעיקר על אמון ותקווה אחד בשני".

מינויו של אלבס ישהה, לפחות לתקופה של חצי שנה, את השינויים הדרמטיים שאותם רוצים לעשות במועדון ועליהם מדברים לא מעט זמן, כשגם המצב הכלכלי הרעוע לא מאפשר זאת בינתיים. אלבס לא יעלה למועדון כסף רב, ואם יפוטר או יתפטר הרי שהפיצויים שלו ייחסכו כי הוא יחזור לאמן את המילואים. אמיל הצהיר שבוקה מתכננת שידוד מערכות רציני ביוני, אך לא הזכיר שמות. בכך הוא אולי ניסה להמריץ את השחקנים כדי שיעבדו קשה יותר ויילחמו על המשך דרכם בקבוצה, אבל בבוקה של ההווה אמירה כזו פתחה בורסת הימורים לגבי השחקנים שיעזבו.

לא רק בתוך המועדון מבעבעת הקלחת, וגם מבחוץ שולחים אנשים רבים את ידם ובוחשים. מאקרי, ששימש כאמור כנשיא, אמר לאחרונה: "ריקלמה לא משמש דוגמה טובה", כשגם על ביאנצ'י הוא פתח פה: "הוא בזבוז בתור מנג'ר". הוארסיו פאלמיירי, אחד מראשי המועדון, נדהם: "אני לא מבין את ההתבטאויות של מאקרי. זה לא דבר שעושה טוב לבוקה". גם אורלנדו סלבסטריני, שהצהיר כי יתמודד בבחירות הבאות על הנשיאות, לא יכול היה לנצור את פיו. "זה תמוה שמנג'ר (ביאנצ'י) שמרוויח 450 אלף דולר לעונה אומר שאין כסף לחיזוק. אנחנו אוהבים את ביאנצ'י כמאמן, לא כמנג'ר שמשתכר הרבה כסף. אם בחדר ההלבשה אחד מלכלך על השני, זה גם מה שנראה על המגרש. בכל מועדון חייבת להיות מנהיגות והיררכיה, אחרת זה מה שקורה. אנחנו נשתלט על המועדון ונחזיר לו את היושרה".

"אנשים צריכים להבין שזוהי בוקה", ניסה הקפטן פאלרמו להסביר. 'אל לוקו', שמתכנן לפרוש מהמשחק בעוד שנה וחצי (בסיום עונת 2011) ואינו שולל את האפשרות שישחק עד אז בקבוצות אחרות, הוסיף: "המועדון הוא מעל הכול. אנחנו מחויבים להציג קבוצה תחרותית וחזות אחידה בחדר ההלבשה ועל המגרש".

לאור התקציב הדל יחסית של בוקה עקב חובות העתק, הצליחו במועדון להביא שני שחקנים בלבד, בינתיים. מתיאס חימנס מטיגרה וחסוס מנדז מרוסאריו סנטראל, כשהאחרון החל את הקריירה בריבר פלייט (2004-6). כדי להכשיר את השרץ, מיהר מנדז להצהיר: "שיחקתי מעט מאוד בריבר ואני לא מרגיש הזדהות עם המועדון". עידוד קטן יכולה לשאוב הקבוצה מכך שאולי פרננדו גאגו, קשר הקבוצה בעבר וריאל מדריד כיום, ישוב לשורותיה. גאגו מאוד רוצה, בעיקר כדי לקבל דקות ולהיות במונדיאל, בריאל כרגע לא מוכנים לשחרר, אולם קיים עדיין סיכוי שהוא ישוב.

רגע לפני פתיחת העונה אמר אחד המקורבים לקבוצה: "במחנה האימון קיבלנו הרושם שבוקה לא מוכנה לליגה. חסרים מספר שחקנים בעמדות מפתח ויש הרבה שחסרים יכולות טכניות, הכול נופל כרגע על פאלרמו וויטארי. בוקה צריכה לפחות חמישה או שישה שחקנים. לקברניטי הקבוצה אין כיום יכולת ביקורת עצמית".

כפי שזה נראה כעת, גם בבוקה לא מאמינים שהם יצליחו לחלץ דבר מהטורניר הקרוב, ונראה שהחליטו להקריבו למען העתיד. במועדון גדול כמו בוקה אסור שזה יקרה. צריך לקרות נס, לא פחות, כדי שהעונה הזאת לא תסתיים בעוד מפח נפש. דווקא בימים בהם היריבה העירונית השנואה עוברת סוג של מהפכה - כשהקיסר פסארלה נבחר לנשיא - ובקבוצה משכונת נונייז רואים אופק חדש, העניינים בבוקה נראים עגומים מתמיד. טוב, מה אפשר לצפות מקבוצה, גדולה ככל שתהיה, שממנה מאמן שהכינוי שלו הוא "עקום הרגליים"?