מחסום הדאבל של מכבי חיפה

12 אליפויות יש למכבי חיפה, אבל רק דאבל אחד. למכבי תל אביב, למשל, יש 14 אליפויות מאז קום המדינה, אבל חמישה דאבלים, חלקם מתקופות בהן הדאבל היה תואר נדיר בנוף. את ההסבר ליחס האליפויות-דאבלים של מכבי חיפה ניפק לאחרונה בלם העבר, רפי אוסמו, שטען כי קבוצה שנאבקת על כל התארים כבר למעלה מ-20 שנה, לא יכולה להגיע לכל משחק גורלי כמו גמר הגביע באותה דריכות. הפועל תל אביב, למשל, יריבת מכבי חיפה בגמר, לא נאבקת על האליפות בכל שנה. היא סובלת מעליות וירידות, ולכן כאשר היא כבר מגיעה לגמר, היא מתייחסת אליו כמו המשחק של חייה. וכך גם קבוצות אחרות. מכבי חיפה, לעומתן, רואה בגביע רק צ'ופר בין שלל אתגריה בכל עונה ועונה.

התוצאה: דאבל אחד בלבד. למרות העליונות המוחלטת שלה על הליגה בעשורים האחרונים, מכבי חיפה עשתה זאת רק ב-1990/1. אז היתה לה קבוצה צעירה, חצופה, רעבה, שגם נעזרה בהרחקה מוקדמת אצל היריבה בגמר הפועל פתח תקווה. האם זו הסיבה שמסבירה מדוע דווקא מכבי חיפה ההיא זכתה בדאבל? חזרנו לגיבורים משלוש קבוצות של מכבי חיפה שפספסו דאבל ממש על קו הגמר (בשאר האליפויות, חיפה הודחה לפני כן), כדי לבקש מהם טיפ איך החניכים של אלישע לוי יכולים לתקן זאת, ומה הלקח שלהם.

סיפור המקרה: מכבי חיפה זכתה באותה עונה באליפות עם אמציה לבקוביץ' על הקווים. זו לא היתה קבוצה מרשימה במיוחד, אבל היא פגשה בגמר הגביע את בית"ר ירושלים שסיימה בתחתית הליגה, והגיעה רעבה יותר להיפרד כמו שצריך מאורי מלמיליאן במשחקו האחרון בצהוב-שחור לפני המעבר למכבי תל אביב. בית"ר ניצחה בפנדלים, אחרי 3:3 בתום 120 דקות.

עופר מזרחי, מה הטיפ שלך למכבי חיפה הנוכחית, כדי שלא תחזור על הפספוס?

"זה ממש לא משנה אם באת אלוף לגמר. בסוף אתה עלול לפגוש קבוצה יותר רעבה ממך שתיתן קצת יותר ממך. אני זוכר קבוצות קטנות שטורפות את הדשא. אני לא אשכח את ההפסד באותה עונה. יש קבוצות אלופות שהיה להן קשה להביא את האקסטרה שכל כך צריך במשחקים האלה. יש שחקנים שמעצם הזכייה באליפות מרגישים שהם עשו את שלהם ובאים לא מספיק באטרף למשחק הגמר, וזה דבר שיכול מאוד להזיק לרצון לקחת דאבל. למרות שמכבי חיפה באמת באה עם מומנטום מצוין והיא פייבוריטית כרגע לזכות בגביע, להפועל תל אביב יש סגל לא פחות טוב שיכול ביום נתון לנצח את חיפה ובשל כך חיפה צריכה לשכוח מהזכייה באליפות ולהתייחס לגביע כסיכוי האחרון לזכות בתואר.

"אסור לשחקנים להתרפק על הזכייה באליפות וכל אחד חייב להביא אקסטרות למגרש בכדי לחזור הביתה עם הגביע. שוחחתי עם יניב קטן בימים האחרונים והבנתי שחיפה תגיע בטירוף למשחק מחר ורק עם הגישה הזו שצריך להשאיר הכל על המגרש ולא לחשוב מה היה לפני, הם יכולים לעשות זאת. אני זוכר שההפסד ההוא לבית"ר ב-1989 ישב לחלק מהשחקנים בראש כשלקחנו דאבל ב-1990/1 ולמרות שלא שיחקתי אז בגלל פציעה, הרגשתי את אנרגיות שהיו לפני המשחק וידעתי שנחזור עם הגביע".

סיפור המקרה: מכבי חיפה הגיעה לגמר הזה עם סגל שבקרוב מאוד יעלה אותה לליגת האלופות, סגל חלומי שכלל את יוסי בניון, ג'ובאני רוסו, ננאד פראליה, סגל שהעליונות שלו על הליגה היתה מוחלטת, עם תואר אליפות שני ברציפות. בגמר חיכתה לה מכבי תל אביב של ניר לוין, שגררה את מכבי חיפה המעט עייפה ובטוחה בניצחונה לפנדלים אחרי 0:0 בתום 120 דקות. את ההמשך אתם מכירים: הדאבל שוב חמק.

אבישי ז'אנו, מה הטיפ שלך למכבי חיפה הנוכחית, כדי שלא תחזור על הפספוס?

"מכבי חיפה חייבת להגיע מחר עם מטרה אחת ברורה: לשכוח את הליגה ולחשוב שמדובר בגמר ליגת האלופות, לא פחות מזה. גמר גביע מנצחים על אנרגיות. הגביע חייב להפוך למטרה היחידה והשחקנים חייבים אפילו ליום אחד לשכוח שהם זכו באליפות, כי זה לא מעניין מחר. יש תחושה כל העונה שאתה מתעסק רק בלזכות באליפות ואז יש איזו שהיא נפילת מתח אחרי כן והיא יכולה לסכן את חיפה בגמר הנוכחי. הפועל תל אביב תבוא למשחק בתחושה שהיא חייבת לקחת את הגביע כדי להפוך את העונה שלה להרבה יותר טובה.

"גם במשחק אז ב-2002, מכבי תל אביב רדפה אחרינו כל העונה בליגה וזה היה משחק שידענו שהם יתנו את הנשמה. השחקנים חייבים מהדקה הראשונה להסתער ולהתנפל על כל כדור כאילו זה התואר הראשון שהם לוקחים בקריירה, זו הדרך ואין אופציה אחרת. כמו שמכבי תל אביב נגדנו היתה יותר רעבה לגביע, כך גם הפועל תל אביב הנוכחית. אם היית טוב יותר כל העונה, זה לא אומר כלום לגבי משחק אחד ספציפי".

סיפור המקרה: מכבי חיפה הגיעה לגמר הזה כאלופה מפתיעה. אחרי שתי אליפויות רצופות, בית"ר של גאידמק פינתה את הבמה לטובת הקבוצה הצעירה של אלישע לוי. חיפה פגשה בגמר את אותה בית"ר – קבוצה לא לגמרי יציבה ביכולתה, אבל עם ראובן עטר על הקווים. זה היה גמר בין שתי קבוצות שוות כוחות, שבו הניסיון הכריע את הכף לטובת בית"ר (1:2) שרצתה לכפר על אובדן האליפות.

אלון חרזי, מה הטיפ שלך למכבי חיפה הנוכחית, כדי שלא תחזור על הפספוס?

"זה די אבסורד, אבל הקלישאה של הגביע לפיה כל דבר יכול לקרות בו כל כך נכונה. הרבה מאוד פעמים ראינו קבוצות, שגם אני הייתי חלק מהן, שהיו הרבה יותר טובות משאר הקבוצות בארץ ובכל זאת לא הצליחו לשים את ידיהן על הגביע. אסור להגיע למשחקים האלה במחשבה שיהיה בסדר, בביטחון שאנחנו הקבוצה הטובה יותר. לאורך הקריירה שלי הדבר היותר חשוב מבחינתי היה זכייה באליפות והגביע היה סוג של בונוס. זה לא אומר שלא הייתי מגיע לאותם משחקים במטרה לנצח, אבל חשיבות האליפות היתה גדולה יותר.

"היום, כשאני מסתכל על הדאבל בעונה הראשונה שלי במכבי חיפה ב-1991, אני באמת מבין את גודל ההישג. אז זה היה נראה לי משהו כל כך קל ולא הבנתי את עוצמתו. אחרי שידעתי מספיק אליפויות וגמרים, אני מבין כמה ההישג הזה נדיר וכמה צריך שהכול יתחבר בכדי לשחזר את ההצלחה הזו. בניגוד לשנים האחרונות, למכבי חיפה הנוכחית היה את הזמן לנוח מהליגה ולהיות בפוקוס על המטרה - זכייה בגביע. הגיע הזמן אחרי 20 שנה לעשות זאת שוב ולזכות בדאבל".