מחממים את הפרקט: סן אנטוניו ספרס

חודש עמוס עבר עליכם ועלינו, כשסקרנו את כל קבוצות ה-NBA, על יתרונותיהן, חסרונותיהן ותחזיותיהן. האחרונה תהיה כנראה הראשונה: האלופה מסן אנטוניו, שבנתה שושלת סביב טים דאנקן וגרג פופוביץ'. סוכנויות ההימורים מציעות יחס של 2.85 דולר על כל דולר למי שמהמר על אליפות של הספרס (לעומת 5 ל-1 של מיאמי ו-7 ל-1 של אינדיאנה), שזה בערך כמו ללכת על ניצחון של מכבי חיפה מול בני סכנין. מה שנקרא באנקר.

מה עשו בעונה שעברה:

מה עשו? אליפות, זה מה שעשו. דאנקן החמיץ 16 משחקי עונה רגילה ופיניקס פתחה פער גדול, אבל בסוף הספרס סיימו במקום השני במערב, פינו מדרכם את דנבר בסיבוב הראשון 1:4, התקשו מול סיאטל בשני לפני שגמרו ב-2:4, טחנו את הסאנס בגמר האיזורי 1:4 עם משחק ריצה מפתיע, וסיימו את המרתון בן שבעת המשחקים מול הפיסטונס כאלופים בפעם השלישית בשבע שנים. אכן, זו הייתה דרך מצויינת לאחות את השברים בלב, אחרי אותו סל משוגע של דרק פישר בפלייאוף 2003/4.

באו:

מייקל פינלי, ניק ואן אקסל ופבריסו אוברטו

הלכו:

דווין בראון

חמישייה:

טוני פארקר, מאנו ג'ינובילי, ברוס בואן, טים דאנקן ונאצר מוחמד

ספסל:

רוברט הורי, ואן אקסל, פינלי, אוברטו, ברנט בארי, בנו אודריך וראשו נסטרוביץ'

מאמן: גרג פופוביץ'

קשה למצוא דברים רעים להגיד על קבוצה, שמוכיחה שהיא הכי טובה בעולם, ואז יש לה החוצפה להוסיף שלושה שחקנים שנופלים בדיוק במקומות שבהם היא עוד היתה איכשהו חלשה. כמו שעשה במדי דאלאס מול הספרס ב-2003, ואן אקסל ינוח כל העונה כדי לתת דקות פלייאוף התקפיות ומלאות ווינריות, בדיוק כשהידיים של פארקר יתחילו לרעוד וכשאודריך יתקשה לעבור את החצי; פינלי יביא את הידית כדי לחלץ את הפלונטרים בהתקפה של קואץ' פופ; ואוברטו הארגנטינאי ישלים את העבודה שהחל מוחמד, יקבור את ראשו נסטרוביץ' סופית על הספסל, וישכיח את הפאדיחה (הנדירה) שעשו הספרס כשהחתימו את האיטריה הסלובנית על חוזה ארוך טווח.

היו שניסו למצוא (או שמא להמציא?) צרות בגן עדן, בגלל שפינלי, ובעיקר ואן אקסל, אולי לא יסכימו לקבל את התפקיד המוקטן שצפוי להם, אבל כנראה שהם לא עשו שיעורי בית על המועדון המצליח בספורט האמריקאי. לראיה, בעוד קבוצות הליגה בנו משלחות מפוארות שלבשו את מיטב מחלצותיהם בדרכם לביתו של פינלי בשיקגו על מנת לפתות אותו לחתום אצלם, הספרס הסתפקו בכרטיס טיסה אחד לפופוביץ', שישב מול הגארד הוותיק ואמר לו שהוא יהיה בורג חשוב בקבוצה, אבל לא הבטיח לו דקות משחק רבות מדי. ומה עשה פינלי? ויתר על מקום בחמישייה במינסוטה ופיניקס (וגם על לא מעט כסף) כדי להיות שחקן שישי-שביעי בסן אנטוניו. זה אומר הכל. הדינמיקה הקבוצתית של הספרס, שבה המאמן מתייחס באותה צורה לאחרון הרול פליירס כמו לכוכבים הגדולים שלו, כבר תעשה את העבודה.

השורה התחתונה היא שמדובר בסגל הכי טוב שאי פעם היה לספרס, ואחד הסגלים המרשימים שנבנו בעידן תקרת השכר. דאנקן ימשיך להיות הציר של הקבוצה, שהכל מתחיל ממנו. עם זאת, תהליך העברת המושכות לג'ינובילי יימשך, כשהדקות של הביג פונדמנטל יילכו ויירדו (רק 33.4 בממוצע בעונה שעברה), הכל כדי שהברכיים והקרסוליים יהיו מוכנות לעונה האמיתית, אי שם במאי ויוני. מאנו, מצידו, לא יפסיק לשגע את ההגנות ולתרום בכל האספקטים של המשחק, בעוד פארקר ינסה למצוא איזושהי יציבות בגיל 23, כי זה הדבר היחידי שמונע ממנו להיות אחד הרכזים הטובים בליגה. את שאר הנתונים יש לו.

ברוס בואן שוב יתמודד על תואר שחקן ההגנה של העונה (תואר שנגזל ממנו אשתקד) ויעצבן את הקלעים שמולו, בעוד מוחמד ישלים את החמישייה עם נוכחות פיזית ויעילה מתחת לסלים. הורי יחכה שיעירו אותו לפלייאוף, בארי יקווה להשתלב קצת יותר העונה, ואודריך יקבל מחמאות מהקואץ' פה ושם.

בטח לא ידעתם ש:

לדאנקן ישנה מוטיבציה מיוחדת לזכות העונה באליפות, שכן זו תהיה הרביעית שלו. זה ישאיר לו אצבע אחת פחות משאקיל אוניל לתכשיטים אמיתיים.

מטרות:

מה כבר יכולה לצפות מעצמה קבוצה אלופה שרק הלכה והתחזקה?

תסריט אופטימי:

דאנקן בקו הבריאות, ג'ינובילי ממשיך מהיכן שהפסיק בפלייאוף אשתקד, פינלי צולף מהספסל, ואן אקסל משגע את ההגנות, והורי קם לתחייה בזמן האמת בדרך לטבעת שביעית במספר. הספרס מקבלים מקום של כבוד ליד הבולס של ג'ורדן, הלייקרס של מג'יק והסלטיקס של בירד כאחת האלופות הגדולות ביותר אי פעם.

תסריט פסימי:

בפלייאוף הקרוב דאנקן מתחליף קידומת, הגוף שלו מתחיל להישחק, והכימיה הקבוצתית מתקלקלת עם התוספות החדשות. הורי נשאר על שש טבעות בעוד שאקיל עולה לארבע. קובי בריאנט לא מבזבז זמן, ומתקשר אל הדיזל לברך.

גזר הדין:

בעונה שעברה הלכתי כל הדרך עם הספרס, והם לא איכזבו. גמר מול שאקיל יהיה קרב קלאסי על האליפות הרביעית, אבל מי שתמתח את הספרס בגמר (לפני שתפסיד) תהיה אינדיאנה.