חמישיית השבוע ב-NBA: פיתרון לכל בעיה

הנאגטס במאזן 2:8 מאז הטרייד על כרמלו אנתוני, אוחזים במקום החמישי במערב ומסתמנים כסוס שחור מסקרן במאצ'-אפ אפשרי מול אוקלהומה. בין הקבוצות שדנבר ניצחה מאז פגרת האולסטאר: ממפיס, בוסטון וניצחונות חוץ בניו אורלינס ופורטלנד, כל זאת ללא דנילו גלינארי הפצוע מאז סוף פברואר ולאחרונה גם ללא ארון אפללו, שני שחקני חמישייה. מי שראוי לרוב הקרדיט הוא לאוסון הצעיר, שלא היה ספק כי הוא אבן יסוד בבנייה מחדש של הנאגטס, אבל החלפת צ'אונסי בילאפס בריימונד פלטון במסגרת המלו-טרייד, העלתה סימני שאלה לגבי חלוקת הדקות בין שני הפליימייקרים המוכשרים.

בינתיים לאוסון מקבל 32.5 דקות למשחק, בעוד פלטון מקבל 31.5 מהספסל, כך שאפילו אם זה נובע מהפציעות בדנבר, אפשר לראות שג'ורג' קארל לא מהסס לשלב את שני הרכזים יחדיו בקו האחורי, שהוא בין המהירים בליגה. ממוצעיו של לאוסון מתחילת החודש: 17.7 נקודות, 52% מהשדה, 1.7 שלשות ב-43.5%, 9.2 אסיסטים על 2.2 איבודים בלבד ו-2.2 חטיפות. עם יכולת קבלת החלטות נדירה במגרש הפתוח וגם בהתקפות עומדות, המספרים הללו בהחלט יכולים לייצג את המשך הקריירה של לאוסון, אם יישאר בריא.

מיאמי חוותה משבר ושברו ורוב תשומת הלב התחלקה בין לברון, שלא ויתר מספיק על הכדור ברגעי הקלאץ', לבין בוש שלא קיבל מספיק כדורים לטענתו. אז עם כל הכבוד לבוש שקיבל את מבוקשו ומספק את הסחורה ברצף הניצחונות הטרי של מיאמי, גם וויד מחזיק בלא מעט מניות: מול הלייקרס הוא סיפק 5-5-20, אומנם באחוזים גרועים אבל תוך כדי שהגביל את קובי בריאנט על 8 מ-21 מהשדה, עצר אותו ברגעי הקלאץ' והוסיף כמה סלים מכריעים. בניצחון על ממפיס וויד כבר קלע 28 ב-60% מהשדה מול טוני אלן, סטופר הגנתי שבנוי היטב להתמודדות עם השילוב כוח-אתלטיות-זריזות של וויד. אבל פלאש כנראה לקח אישית את הדיבורים הללו וחסם את אלן ארבע פעמים תוך 23 שניות, עם חסימה נוספת לקינוח על סם יאנג כעבור חצי דקה. נקמה נוספת הגיע מול הספרס, בדמות 29 נקודות, 9 ריבאונדים והגבלת ג'ינובילי לתשע זריקות בלבד. נותר לראות אם הלילה וויד ומיאמי ימשיכו את הרצף המוצלח מול תאבו ספולושה ואוקלהומה.

לעשות קופי אנד פייסט למילותיו של עומר דיקמן על איגודלה מלפני שבוע, או שעדיף לתת למספרים לדבר בשם עצמם? בשמונה משחקים מאז תחילת מרץ, איגודלה מעמיד שורה סטטיסטית מגוונת של 16 נקודות למשחק, 48% מהשדה, 80% מהעונשין, 6.8 ריבאונדים, 8 אסיסטים, 1.8 חטיפות, 0.8 חסימות והנתון הכי בולט מבחינתו – 1.8 שלשות בדיוק של 45.2%. שנעבור לדבר על הגנה? בניצחונות על אינדיאנה ובוסטון, איגודלה הגביל את דני גריינג'ר ופול פירס החזקים ממנו, ל-11 ו-7 זריקות בהתאמה. המאזן של פילדלפיה במרץ אומנם התייצב על 4:4 נכון לעכשיו, אבל הם עדיין ממוקמים די בבטחה במקום השביעי במזרח, במרחק משחק אחד בלבד מהניקס שלפניהם. תהיו בטוחים כי לואל דנג, פירס ולברון (18 נקודות, 37% מהשדה בשני מפגשים עם הסיקסרס העונה), יעדיפו לקבל את מטלת השמירה על דני גריינג'ר או על כרמלו אנתוני, מאשר להיות מטלת השמירה של איגודלה ולהקיז דם בהתקפה כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

כנראה שהאמפריז הריח את מרץ מאדנס באוויר ונזכר שהוא היה כוכב בקולג'ים. מאז הטרייד עבור דרון וויליאמס שפינה את המקום של דרק פייבורס בחמישייה, האמפריז חזר לפתוח, ולאחר שני משחקים בשביל החימום, הוא כבר לא יורד מסף ה-36 דקות ו-15 ריבאונדים למשחק. לא פחות מדהים מכך – הנטס יושבים על רצף של חמישה ניצחונות במרץ, האחרון על בוסטון. שניים מהניצחונות הללו היו ללא דרון וויליאמס, כך שגם לא ניתן לייחס את הגעתו בלבד לתצוגות של האמפריז בהתקפה. הוא נהנה מעונת פריצה עוד לפני כן, אבל הממוצעים שלו החודש בחמישה משחקים בינתיים, הם מעולם אחר: 16.8 נקודות, 60% מהשדה, 16.8 ריבאונדים (12.8 מהם בהגנה, נתון חשוב ביותר לצד ברוק לופז הרך), 1.8 חסימות ובצד השלילי, רק 57% מהעונשין ושלושה איבודים למשחק. עם שילוב של כוח, אתלטיות, קשיחות, טיימינג טוב ותנועה נהדרת עם הפנים לסל, האמפריז מסתמן בתור ביגמן אידיאלי הן לצד דרון והן לצד לופז. בכך הוא מוכיח טיימינג טוב גם ברמה העסקית, מכיוון שהחוזה שלו מסתיים בקיץ...

מאז שפרץ בעונתו השלישית, ביינום הספיק להיפצע באמצע ינואר, תחילת פברואר ואמצע מרץ, כשאותן פציעות גורמות לו פעם אחת לפספס את הפלייאוף ובפעמיים הבאות, לחזור בפלייאוף ולתרום את שלו למאמצי האליפות, אבל מבלי להרשים יותר מדי למעט הבלחות פה ושם. העונה יש תחושה שזה יהיה אחרת, אולי בגלל שביינום רשם את היעדרותו המסורתית מתחילת העונה וחזר באמצע דצמבר. הוא העמיד מספרים סולידיים בינואר-פברואר, אבל החודש הוא פשוט התפוצץ עם 12.6 נקודות למשחק, 64.2% מהשדה, 14.6 ריבאונדים (5 מהם בהתקפה!), 2.7 חסימות וכל זה לאורך 31 דקות בממוצע. שאיבות הריבאונדים של ביינום תרמו בין היתר לניצחונות חוץ משמעותיים בסן אנטוניו, אטלנטה ודאלאס, כשבאמצע הפסד בודד החודש למיאמי. בניצחון על אורלנדו שלשום, ביינום נאלץ להתמודד מול יריב במידותיו וקלע רק 3 מ-10 מול השמירה של דווייט הווארד. אבל הוא המשיך לספק את סחורת הקרשים, עם חלוקה נאה של 9 ריבאונדים בהגנה ו-9 בהתקפה, בנוסף להתמודדות ראויה מול סופרמן בצד ההגנתי. תחזית – אם הלייקרס לוקחים תריפיט, התרומה של ביינום למאמץ תהיה משמעותית בהרבה הפעם.

קווין מרטין, יוסטון רוקטס

אם ציינו את הפציעות של ביינום, אז הנה מרטין בדרך לסיים עונה בריאה כמעט לגמרי, עם החסרה של שני משחקים בלבד נכון לעכשיו. להזכירכם, בשלוש עונות האחרונות הוא שיחק 61, 51 ו-46 משחקים בלבד. אולי זאת הסיבה שהוא לא רגיל לכושר של 82 משחקים בעונה, כפי שניתן להסיק ממספרי הקליעה שלו החודש: 19.3 נקודות, 39% מהשדה, 33.3% מחוץ לקשת, 5.6 גיחות לעונשין בלבד. כולם שיאים שליליים שפוגעים בניסיון הקלוש של הרוקטס להשתחל לתמונת הפלייאוף. כאשר בוחנים את הקבוצות שמולן מרטין ויוסטון פישלו החודש – הקליפרס (4 מ-15 למרטין מהשדה) ופניקס (5 מ-16) – אפשר להבין למה בפלייאוף הם לא יהיו, קצת פחות ברור איך וינס קרטר ורנדי פוי עצרו את מרטין על אחוזי קליעה שכאלה.

מייקל ביזלי, מינסוטה טימברוולבס

חודש מרץ לא רע עובר על הזאבים, בסטנדרטים שלהם כמובן – בינתיים הם במאזן 5:3 שלילי ועם שני ניצחונות נוספים עד סוף החודש, הם ישברו את שיא הניצחונות שלהם לחודש העונה. מבחינת ביזלי המצב הפוך והוא ממשיך החודש במגמת ירידה באחוזי הקליעה שלו, שהחלה לאחר דצמבר המוצלח מבחינתו (48% מהשדה, 42% משלוש) בינואר המאכזב (42.8%, 30% בהתאמה) ופברואר המחריד (41.5%, 18.8% עם שתי זריקות בממוצע מחוץ לקשת!). אז נגיד לזכותו שמדגם פברואר אינו מייצג, משום שהוא נפצע באמצע ופספס חמישה משחקים. אבל מאז ביזלי החלים והיה לו זמן לאפס את הידית ועדיין, הוא קולע 39.2% מהשדה החודש כאחרון הגארדים השכונתיים. רק שמדובר בסמול פורוורד עם יתרון פיזי משמעותי מול רוב שומריו, לכן אין סיבה שעדיין 80% מנקודותיו של ביזלי יהיו מזריקות מבחוץ, במיוחד כשהוא בכושר קליעה כה מזעזע.