ממלכת פנטזיה

מאזן בעונה שעברה: 57-25

סיימו את העונה: במקום ה-14 במערב.

אוסקר רוברטסון, מייקל ג'ורדן, לברון ג'יימס. כאשר אוהדי הקינגס רוצים להיות אופטימיים הם חושבים על שלושת השמות האלה, היחידים אי פעם שהגיעו בעונת הרוקי לפחות ל-20 נקודות, 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. היחידים, עד טייריק אוונס. הרוקי המצוין של סקרמנטו טייל לתואר רוקי העונה והצטרף למועדון ה-25-5-20 הכל כך מכובד הזה. השילוב בין כשרון לפיזיות הפך אותו לשחקן שקשה מאוד לעצור כבר בעונתו הראשונה ב-NBA ולתקווה הגדולה של הקינגס לעשור הקרוב.

הבשורות הטובות מכיוון הדראפט לא נגמרו באוונס. הרוקי האסיאתי עמרי כספי, שבחירתו במקום ה-23 התקבלה בחגיגות ספונטניות במדינתו הפרימיטיבית, התברר כאחת ההפתעות הנעימות של מחזור 09'. הוא הביא מוטיבציה, אנרגיות, תנועה בלתי פוסקת וקליעה לא צפויה מטווח השלוש, תחום בו כספי היה מהטובים ב-NBA בחודשיים הראשונים של העונה. היכולת הטובה הביאה את עמרי לנבחרת הרוקיז של האולסטאר, אך בחצי השני של העונה חלה ירידה משמעותית ביכולתו, פשוט כי נגמרו לו הכוחות בעומס המשחקים שהוא אינו רגיל אליו. חבל שהוא לא למד מהגמל שלו איך לשמור רזרבות.

אם כך, למרות 25 נצחונות והמקום ה-14 במערב, בסקרמנטו די מרוצים מהעונה האחרונה. במהלכה הם נפטרו מקווין מרטין שישב לאוונס על המשבצת. הטרייד המשולש הביא להם את קרל לאנדרי מיוסטון, שהתברר כסקורר לא פחות יעיל עם 18 נקודות ב-52 אחוזים מהשדה. כספי לא היה האושיה התל אביבית היחידה שהפתיעה לטובה בעונה החולפת, כאשר בנו אודריך שיחק טוב מאי פעם בחצי השני של העונה, כולל משחקים של 20 נקודות ו-17 אסיסטים וטריפל דאבל (הפסקה לבהייה במסך) ונראה כמו פוינט גארד לגיטימי ב-NBA. האכזבה העיקרית הגיעה מצידם של שני הגבוהים הצעירים - ג'ייסון תומפסון וספנסר הוז נתקעו במקום והתקשו לשמור על יציבות.

החבורה של פול ווסטפאל לא הייתה טובה במיוחד בשום דבר חוץ מריבאונד התקפה והייתה מתחת לממוצע ברוב הקטגוריות. לצד פתיחת עונה טובה וכמה רגעים יפים, הבולט בהם הוא חזרה מפיגור של 35 נקודות בשיקגו לנצחון, היו יותר מדי תקופות בהן אוונס קיבל מעט מדי עזרה ובעצמו הראה קבלת החלטות לקויה במאני טיים, מה שהוביל את הקינגס למאזן של 11 נצחונות בלבד ב-2010.

באו: דמרקוס קאזינס (רוקי, בחירה חמישית), סם דלמבר (בטרייד מפילדלפיה), חסן וויטסייד (רוקי, בחירה 33), אנטואן רייט (חופשי, מטורונטו), דרנל ג'קסון (בטרייד ממילווקי), פו ג'טר (מהפועל ירושלים), לותר הד (חופשי, מאינדיאנה), מרקוס לנדרי (חופשי, מהדי-ליג).

עזבו: ספנסר הוז ואנדראס נוצ'יוני (בטרייד לפילדלפיה), איימה יודוקה ושון מיי (שחקנים חופשיים), ג'ון ברוקמן (בטרייד למילווקי).

ג'אוף פטרי ממשיך להיות האיש החזק של הקינגס ומקבל ההחלטות העיקרי. אף אחד כבר לא מחשיב אותו לאחד מהמנהלים המוצלחים בליגה כמו בימים הטובים של הקבוצה לפני עשור, אך הוא עדיין נחשב לאחד הדראפטרים הטובים ביותר. אחרי הפגיעה בול עם טייריק, הוא ינסה להשלים צמד כוכבים עם דמרקוס קאזינס שהוא לקח בבחירה החמישית.

רוב הפרשנים מעריכים שמבחינת פוטנציאל קאזינס שני במחזור הזה רק לג'ון וול. השאלה היא אם יתחשק לו לממש את הפוטנציאל. הוא נראה כמו מכונת 20-10 בהתהוות, אבל עדיין לא ברור אם הוא נוטה לכיוון הזאק רנדולף או שהוא מתכנן להיות שחקן שלם יותר. בינתיים הוא לא רע במשחקי ההכנה אבל נוטה להסתבך בעבירות, וזאת בעייה בקבוצה שגם ככה נדיבה מדי עם הפאולים.

בבחירה השלישית של הסיבוב השני פטרי הוכיח שפניו לבניית קבוצה גבוהה, פיזית ובעלת אופי מפוקפק כשבחר את מומחה החסימות הלא מלוטש חסן וויטסייד. יש כאן אפסייד לא רע, בעיקר כשזוכרים ששחקן עם הגדרה דומה נבחר בבחירה השנייה של הסיבוב הראשון בשנה שעברה.

ואם זה לא הספיק, פטרי שלח את הוז ונוצ'יוני המאכזבים לפילדלפיה תמורת עוד מומחה הגנה, בלוקים וחוזים גמורים - סם דלמבר. שאר השינויים היו די קוסמטיים, הקוריוז השנתי הוא פו ג'טר שינסה לעשות פעמיים כי טוב עם רכזים שחלפו בארץ הקודש.

בעוד שעמדות הגארדים סגורות עם אודריך ואוונס, בשאר העמדות הכל פתוח. הצבע הולך להיות צפוף במיוחד בעונה הקרובה. קאזינס, תומפסון, לנדרי ודלמבר הם שחקני רוטציה טובים וגם וויטסייד שווה צ'אנס, כרגע שני האחרונים פצועים כך שקשה להעריך מי יפתח ומי יישכח. הצרות של ווסטפאל טובות - יש לו סקוררים (לנדרי וקאזינס), ריבאונדרים וחוסמים (כולם חוץ מלנדרי) ברמה גבוהה והוא יוכל להשתמש בהם בכל דרך אפשרית.

אותנו יותר מעניין הקרב על תפקיד הסמול פורוורד הפותח. זה משתנה בכל רגע. מרקוס לנדרי, האח של קארל, קיבל הזדמנות במשחקי ההכנה הראשונים ונעלם. אנטואן רייט נוסה על תקן מומחה ההגנה ודונטה גרין, שהגיע למחנה האימונים בעודף משקל אבל ירד מאז, הפך למוביל החדש. מה שבטוח - איך שזה נראה כרגע, כספי יעלה מהספסל. בסקרמנטו חוששים ששוב ייגמר לו האוויר וגם שוקלים להעדיף אותו בחמישייה השנייה כדי שייתן אנרגיות ויהיה מדי פעם גו-טו-גאי. עם פרנסיסקו גארסיה המגוון ומי שיישאר מהגבוהים, זאת צפויה להיות אחת החמישיות השניות הטובות בליגה.

לאחר שמתפזר העשן, עושה רושם שנבנתה בסקרמנטו קבוצה עם אפיונים ברורים מאוד. ימי הטוטאל בסקטבול של תחילת העשור שעבר חלפו ועברו, הקבוצה החדשה תתבסס על פיזיות, על גובה ועל כשרון של שני ילדים מאוד מוכשרים, שגם המשחק שלהם מתבסס לא מעט על פיזיות. לא תמיד זה יהיה נעים לעין, אבל זה בהחלט יכול להתברר כסגנון יעיל.

חמישייה: בנו אודריך, טייריק אוואנס, אנטואן רייט, קרל לנדרי/ג'ייסון תומפסון, דמרקוס קאזינס.

ספסל: פו ג'טר, לותר הד, פרנסיסקו גארסיה, עומרי כספי, מרקוס לנדרי, דונטה גרין, דרנל ג'קסון, תומפסון/לנדרי, סם דלמבר, חסן וויטסייד.

מאמן: פול ווסטפאל (שנה שנייה)

מועמד לפריצה:

העומק והמחסור בהיררכיה ברורה בעמדות 3-5 הופכות את הבחירה כאן להימור מוחלט, אז אני מהמר על ג'ייסון תומפסון. הוא היה במשבצת הזאת גם לפני שנה ואכזב ולאנדרי הנהדר יושב לו על העמדה, אבל מכיוון שאוואנס וקאזינס צפויים לספק הרבה נקודות בחמישייה, יכול להיות שווסטפאל יחזיר את לנדרי לתפקידו הקבוע כשחקן שישי ויאפשר לתומפסון המגוון יותר לקבל תפקיד חשוב. ואולי לא.

מועמד לדעיכה:

גם דלמבר היה במשבצת הזאת בעונה שעברה, אבל היכולת ההגנתית שלו השאירה אותו בחמישייה של פילי. כרגע הוא פצוע ורוטציית הגבוהים נראית טוב - קאזינס, תומפסון ולאנדרי משלימים אחד את השני והשלישי באופן מוצלח וכל אחד מהם שווה 30 דקות. לא בטוח שדלמבר נופל מהם כרגע, אבל עוד פחות בטוח שווסטפאל ירצה לסבך את שלישיית העתיד שלו בשביל לחזק את קמפיין החוזה החדש של דלמבר. מכיוון שגם וויטסייד בתמונה, לא יפתיע אותי אם הטהיטיאני יקבל בסופו של דבר ביי-אאוט.

אקס פקטור:

טייריק אוונס ודמרקוס קאזינס יכולים להתפתח לאחד מצמדי השחקן חוץ-שחקן פנים הטובים בעשור הקרוב ב-NBA, מבחינת כישרון בודדים מתקרבים אליהם. אבל בשניהם יש משהו מעורר חשש, שאולי מדובר בשחקנים של מספרים גדולים בקבוצות קטנות. לטייריק יש משהו שמזכיר את דווין וויד, אבל הוא יכול בקלות גם להתפתח לסוג של סטיב פרנסיס כזה שלא מסוגל להפוך את החברים לטובים יותר ולא עושה את קפיצת המדרגה הנוספת.

קאזינס נמצא בסיטואציה טובה בה הוא יוכל להיות מספר 2 מהרגע הראשון ולא יפילו עליו אחריות מוגזמת, אבל לשחקנים שמגיעים לליגה עם טענות על פגיעה בשריר החשק יש נטייה להוכיח את צדקת המוניטין המוקדם. במילים אחרות, כמו קבוצות רבות בליגה שאלת המפתח אצל סקרמנטו היא עד כמה הכוכבים שלה טובים, אך במקרה של הקינגס השאלה הזאת בוערת ומעניינת יותר בגלל הפוטנציאל שלהם להיות מצוינים.

התסריט האופטימי:

טייריק גורם לנו לבדוק לכמה סופמורים בהיסטוריה הייתה עונה של 7-7-25, קאזינס רוקי העונה עם ממוצע דאבל-דאבל, כספי לומד לשמור אישית וממשיך להתקדם, וההגנה הקבוצתית עובדת טוב מהצפוי. במערב הצפוף קשה לדמיין תסריט בו הילדים של ווסטפאל נכנסים לפלייאוף, אבל הם יכולים להיות אחת מהקבוצות שהיו נכנסות אם היו במזרח.

התסריט הפסימי:

טייריק ודמרקוס קולעים הרבה באחוזים רעים ומאמללים את כל האחרים, כספי נתקע במקום ושוב שופך לאגר בפברואר, ההגנה קורסת לחלוטין, האחים מאלוף מפסידים את הקבוצה במשחק פוקר לאוליגרך אוזבקי שלא מתעניין בכדורסל והופך את השחקנים לרועי צאן, פרט לעומרי כספי שאחראי על הכספים.

תחזית:

סקרמנטו אמורה להיות קבוצת התקפה די טובה וקבוצת הגנה די רעה. אין סיבה להניח שלא יהיה שיפור מהעונה שעברה, כי מדובר בקבוצה צעירה בתהליכי התחברות שהוסיפה שחקן פנים משמעותי, אבל פרט למינסוטה אין במערב קבוצה שעל הנייר נראית פחות טובה. בהנחה שאחת או שתיים מהן יהיו פחות טובות מהצפוי, קצת יותר מ-30 נצחונות יספיקו למקום 12-13 במערב.