סימן שאלה אחד גדול

מאזן בעונה שעברה: 29-53

סיימו את העונה שעברה: במקום הרביעי במערב בפוטו-פיניש, והפסד ליוטה בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

לעונת 2009/10 התייצבה דנבר בתור הקבוצה השנייה בטיבה במערב, זו שכמעט והדיחה את האלופה בגמר המערב של העונה שלפני כן. עם כרמלו המשתפר, צ'ונסי הבלתי נדלה, וצמד הגבוהים המתחדשים מרטין את ננה, נראה היה שהנאגטס נמצאים בקו עליה, בדרך להיות אחת הקבוצות המובילות בשנים הקרובות.

בהתחלה זה נראה היה טוב, כשדנבר פתחה את העונה עם 5 ניצחונות רצופים והמשיכה לרוץ בצמרת בלי להסתכל אחורה, בעיקר בזכות יכולת יוצאת מן הכלל של אנתוני ושל בילאפס, שבגיל 34 החליט לשבור את שיאיו האישיים בנקודת, שלשות, והליכות לקו העונשין. אלא שלקראת סוף העונה הגיע הבום הבלתי צפוי בדמותה של מחלת הסרטן שתקפה את המאמן ג'ורג' קארל, שהחל להחמיץ משחקים לטובת הטיפול במחלה.

מאותו רגע נכנסה הקבוצה למעין שוק, שעלה לה ב-11 הפסדים מתוך 21 המשחקים האחרונים, הידרדרות למקום הרביעי בקונפרנס, ומומנטום שלילי שהסתיים בהפסד ליוטה הבינונית. אם תרצו – הוכחה לכך שהיעדרו של מנהל משחק על הקווים עלולה להשפיע לא פחות מפציעה של אחד הכוכבים, ואולי אפילו סוג של תעודת כבוד עבור קארל, מאמן בעייתי שזכה ללא מעט השמצות לאורך הקריירה.

לסיכום, נראה שקיים סיכוי לא קטן שהעונה החולפת מהווה את סופו הבלתי צפוי של עידן. מה שרק לפני שנה נראה כמו צוות מנצח ל 3-4 השנים הבאות לפחות, נראה לפתע כמו פרויקט שאבד עליו הכלח. וככל שמתקדם הקיץ עושה רושם שהקבוצה הבאמת יפה שנבנתה בקולורדו, תלך מוקדם מהצפוי לפירוק מחדש, כשעתידה עומד כרגע על כרעיו של כוכב ילדותי שלא קיבל מספיק תשומת לב בקיץ.

באו: אל הרינגטון (שחקן חופשי, ניקס), שלדן וויליאמס (חופשי, בוסטון).

הלכו: ג'ואי גרהאם (קליבלנד), יוהאן פטרו (נטס)

האמת היא שלא אני ולא דנבר יודעים עדיין מה הם עשו בקיץ האחרון. בדנבר, כמו בישראל, גם בתחילת אוקטובר טרם ניתן לראות את סופו של הסיוט, רק שההבדל הוא שטרם הומצא המזגן שיצליח להשאיר את כרמלו אנתוני בדנבר האפורה.

הדילמה העומדת בפני הנהלת דנבר היא כזאת: מצד אחד, הכוכב שלהם חתום בקבוצה לשנה הקרובה, ומוקף בחומר שחקנים לא רע בכלל שבנסיבות מסוימות אפילו יוכל להחזיר את הקבוצה לצמרת הליגה. מצד שני, הם ראו עכשיו את קליבלנד וטורונטו נשארות בלי כלום, ואין דבר מבאס יותר מלתת את הנכס המוביל שלך ללא תמורה, אפילו אם את התשלום אתה מקבל בצורת אופציות ערטילאיות בשם דרק פייבורס.

אלא שהגיון לחוד ופנטזיות לחוד, ונכון לרגע זה נראה שכרמלו יפתח את העונה כנאגט, וההנהלה פשוט תנקוט בשיטת "אלוהים גדול" ותקווה שמלו יתקל באיזה חכם סיני עתיק באחד מרחובות העיר, והלה ישכנע אותו שקולורדו זה ה-מקום עבורו (ועל הדרך יביא לשם גם את פול, אמארה, וסנטה קלאוס).

עד לטוויסט של כרמלו נראה היה שדנבר נמצאת דווקא על המסלול הנכון להתאוששות. אל הרינגטון הוחתם במחיר סביר בהחלט על מנת לחזק את עמדה מספר 4 ולגבות את קניון מרטין הפצוע תמידית, ובתוספת שלדן וויליאמס הלא מאד גרוע, מציגה דנבר קו קדמי עבה מתמיד ומוכן לקראת עונה מפרכת נוספת.

ביחד עם צ'ונסי הבלתי נדלה, טיי לאוסון המבטיח, וג'יי אר סמית', שעשוי לעבור בטרייד בתמורה לפושע מועד פחות, נראה שהקבוצה מציבה דווקא בסיס לא רע על מנת לחזור ולקחת תפקיד מרכזי בצמרת המערב. למרבה הצער, מרבית הסיכויים הם שמתישהו במהלך העונה יישלח כרמלו לקבוצה אחרת, וישאיר אחריו ערימה של וטרנים מתוסכלים, בקבוצה שתשמש כתאומה הרוחנית של הקבאלירס.

חמישייה: צ'ונסי בילאפס, ארון אפללו, כרמלו אנתוני, קניון מרטין, ננה הילאריו

ספסל: טיי לאוסון, אנתוני קרטר, ג'יי אר סמית', רנלדו בלקמן, אל הרינגטון, שלדון וויליאמס, כריס אנדרסן.

מועמד לפריצה:

שלדן וויליאמס ידוע בעיקר בזכות היותו בעלה של קנדיס פרקר (האחות של), ובזכות היותו אחד מצמד הוויליאמסים הכושלים שאטלנטה בחרה הרבה יותר מדי גבוה בדראפט. העונה צפוי לקבל וויליאמס את הזדמנות חייו להוכיח שהוא קצת יותר מסתם אוהד שמן עם מקום ישיבה טוב מאד באצטדיון. פציעתו של קניון מרטין הותירה חלל פעור בעמדת הפאוור פורוורד, ומסיבה כלשהי הודיע ג'ורג' קארל כי הוא מתכנן להעלות את הרינגטון מהספסל ולהשתמש דווקא בשלדן בתור מספר 4 הפותח שלו. נותר רק לחכות ולראות האם ישכיל הפורוורד הכבד לנצל את הנס שנפל בחלקו, או שמא נראה אותו בעונה הבאה במדים הצהובים-סגולים של גבעת שמואל.

מועמד לדעיכה:

ומנס שמתחיל לנס שמסתיים: קניון מרטין הוא אחד השחקנים היחידים בהיסטוריה של הליגה שהצליח לחזור משני ניתוחי מיקרו-שבר בשתי הברכיים שלו – אחת הפציעות הקשות ביותר שיש בכדורסל, ולהמשיך לשמש כשחקן חמישייה לגיטימי בקבוצת צמרת. אלא שניתוח נוסף בברכו מעמיד בסימן שאלה את מועד חזרתו של הפורוורד למגרשים, שעה שהוא מצידו לא מראה יותר מדי נכונות לסכן את בריאותו הרופפת דווקא בעונת חוזה. מרבית הסיכויים הם שמרטין עוד ישחק כדורסל ב- NBA, אולם כל הסימנים מעידים על כך שימיו בתור שחקן חמישייה רלוונטי הגיעו לקיצם.

אקס פקטור:

רנדלו בלקמן עבד קשה הקיץ על הכדרור ביד שמאל והצהיר שבכוונתו...טוב די, האקס פקטור של דנבר, כפי שצוין כבר 15 פעמים בכתבה זו בלבד, הוא אך ורק כרמלו אנתוני, נכונותו לסיים בכבוד את העונה האחרונה בחוזה, או לחלופין יכולתה של ההנהלה להשיג טרייד איכותי בעבורו. האם יחליט כרמלו לנסות ולהוביל בכל הכח את דנבר לניסיון אחרון בהחלט לערער על ההגמוניה של הלייקרס? האם יוחלף בשחקנים שיוכלו לקחת את מקומו בשלד הנוכחי, או שאולי בכלל תלך הקבוצה על האופציה של פירוק והרכבה מחדש? התשובות לשאלות אלו יינתנו מתישהו בין עכשיו לבין תום תקופת ההעברות בפברואר.

התסריט האופטימי:

אופציה א: דנבר לא מצליחה למצוא טרייד ראוי בעבור אנתוני, שמקבל את העניין באופן בוגר ומחליט לסיים את העונה בטעם טוב. יחד עם עונת שיא נוספת של צ'ונסי, והפתעה נעימה בדמות שלדן וויליאמס שקולע סל, מצליחה הקבוצה לגרור את הלייקרס למשחק שביעי ומותח בגמר המערב, ותחת לחץ האוהדים חותם אנתוני לשנתיים נוספות. אופציה ב: הניקס מחליטים להתאבד על אנתוני ומעבירים בתמורתו את רנדולף, גלינארי ואוזובויקה. הבניה מחדש נראית פתאום הרבה יותר פשוטה משנדמה.

התסריט הפסימי:

אופציה א: דנבר לא מצליחה למצוא טרייד ראוי בעבור אנתוני, שמקבל את העניין בבגרות אופיינית ונפצע ל-20 משחקים. דנבר מסיימת את העונה במקום העשירי במערב ומאבדת בסוף השנה את אנתוני ללא תמורה. אופציה ב: סמוך למועד ההעברות מתגברת הפאניקה במשרדי ההנהלה של דנבר, וברגע של חולשה עונה המנג'ר אוג'ירי לטלפון אקראי ב"כן אני מסכים, רק תיקחו אותו כבר", רק כדי לגלות שהסכים לשלוח את אנתוני לאטלנטה בתמורה לאיחוד של הוויליאמסים + זאזא פאצ'וליה.

תחזית:

קטונתי מלחזות לאן תנשב לבסוף רוחו של כרמלו, אולם לפחות כרגע נראה שהכוכב של הנאגטס יסיים את העונה עם מדים של קבוצה אחרת. בין אם תשיג עבורו דנבר טרייד איכותי, ובין אם יישלח בתמורה לחלקי גופות, קשה להאמין שנראה את דנבר מדברת חזק בצמרת הגבוהה של המערב הצפוף, וסביר יותר שהיא תסיים את העונה עם כ-42 ניצחונות, ותתמודד על הזכות להיכנס לפלייאוף, אי שם באיזור מקומות 7-10.