ללא תכלית בתחתית

מאזן בעונה שעברה: 48:34

סיימו את העונה: במקום ה-12 במזרח

את העונה החולפת של המילווקי באקס והתגובה שהגיעה בפוסט סיזן ניתן לסכם באמצעות אימרת השפר של הומר סימפסון: "ניסית את הכי טוב שלך. נכשלת בצורה מזעזעת. הלקח הוא – לעולם לא לנסות שוב". ואכן, אם יש משהו שנראה שהנהלת הקבוצה מנסה בכל כוחה לעשות בקיץ הזה, זה ליישם את הלקח הנ"ל, אבל לזה עוד נגיע בהמשך.

הסיפור שלנו מתחיל בדיוק לפני שנה. הבאקס, קבוצה כל כך זניחה עד שאף אחד אפילו לא טורח לספר עליה בדיחות, החליטה שלא עוד תשמש כמרבד עבור המזרח הבינוני, ולפיכך הביאה מניו ג'רזי את ריצ'רד ג'פרסון. יחד עם מייקל רד, אנדרו בוגוט, וצמד הצעירים המבטיחים צ'רלי וילנואבה-את-רמון סשנס, גיבשו הבאקס סגל ראוי לשמו שהיה אמור להתברג אי שם בחלקו התחתון של הטופ 8 המזרחי. אלא שאמור, כידוע, זה שם של דג, ואי לכך מייקל רד נפצע כעבור 33 משחקים, חברו לחמישייה אנדרו בוגוט שבק חיים בדיוק 3 משחקים לאחר מכן, וסקוט סקיילס, המאמן הקשוח בעל האוריינטציה ההגנתית, קבר את וילנואבה וסשנס על הספסל מתחת ללוק רידנאוור ולרוקי אלמוני עם השם המאוד ארוך והמאוד מוזר לוק רישאר מ'בה א מוטה, אולי בתקווה שאיזשהו סטנדאפיסט שמאס בקליפרס ישים אליהם לב. אפילו זה לא ממש קרה.

באו: האקים ווריק (שחקן חופשי, ממפיס), קורט תומאס (טרייד, סן אנטוניו), רוקו אוקיץ' (טרייד, טורונטו), קרלוס דלפינו (טרייד מטורונטו, שיחק בעונה שעברה בדינמו מוסקבה האיזורית), ברנדון ג'נינגס (דראפט), ארסן איילסובה (דראפט ישן).

הלכו: ריצ'רד ג'פרסון (טרייד, סן אנטוניו), צ'רלי וילנואבה (שחקן חופשי, דטרויט), רמון סשיונס (שחקן חופשי, מיניסוטה), קית' בוגנס (שחקן חופשי, סן אנטוניו).

ובכן, לאחר הכשלון הקולוסאלי של עונת 08/09 נפגשו הבעלים הקמצן של הבאקס, הרב קוהל, והמנג'ר האלמוני שלו ג'ון האמונד בבית קפה קטן בפאתי מילווקי. "תגיד לי משהו, ג'ון", פנה קוהל אל המנג'ר שלו תוך שהוא מבקש מהמלצר להביא לו קנקן מים מהברז. "שמונה שנים אנחנו משתרכים בתחתית הליגה בלי שאף אחד שם אלינו לב. פעם בכמה חודשים אני מוזמן לקוקטיילים אצל דיוויד סטרן ודופק לו ימבה בורקסים שאשתי מקפיאה. לא רוצים מאיתנו כלום, לא מצפים מאיתנו לכלום, החוזה הכי יקר שאנחנו משלמים זה של האפסנאי, השוק הסיני התחיל להכניס לנו כמה גרושים עכשיו, עם ה-יי הזה שהבאנו, אפילו קניתי טוסטר חדש. אז למה, בשם פרנסיסקו אלסון, היית חייב לשכנע אותי שהגיע הזמן לנסות לבנות קבוצה מנצחת? תן לי סיבה אחת טובה למה לא לזרוק אותך עכשיו לכל הרוחות ולהביא במקומך את אייזאה?"

ג'ון האמונד שנבהל מהצעקות הבלתי צפויות לקח שלוק לא זהיר מהמים ובלע שני גרעיני לימון. "תראה, הרב", פלט, "אתה יודע שאם תפטר אותי עכשיו תצטרך לשלם לי פיצויים, וכולם יודעים שזה דבר שאתה לא מוכן לעשות אף פעם. אפילו אחרי שגילית שרופא הקבוצה ד"ר וונדר הוא עיוור, השארת אותו בתפקיד. לעזאזל, אפילו את הסקאוט שהמליץ לנו לשלם 30 מיליון דולר לדן גדזודיץ' לא פיטרת!"

"נקודה טובה", השיב קוהל המאוכזב. "אז לפטר אותך אני לא יכול, אבל כדאי מאד שתתחיל לקצץ בהוצאות ולהחזיר את הקבוצה למצב שבו קיבלת אותה, לפני שאני קובע לך ניתוח אפנדציט אצל וונדר!"

אז האמונד שמע, נבהל, ויישם את מצוות אדוניו בהצטיינות יתרה. ראשון הלך ג'פרסון בר המזל, שנשלח בטרייד לסן אנטוניו והפך אותה שוב לקונטנדרית. בתמורה אליו הגיעו באמצעות קלנועית קורט תומאס בן ה-40, פבריציו אוברטו בן ה-50, וברוס בואן בן ה-60. כצפוי, בואן פרש, אוברטו נשלח בתמורה לאמיר ג'ונסון שהפך לרוקו אוקיץ', וקורט תומאס האומלל נשאר לבלות את דמדומי הקריירה בגיהינום של וויסקונסין. מרבית הפרשנים, שלא ידעו על אותה שיחה בין קוהל להאמונד, גרסו כי זהו מהלך סביר שנועד לפנות כסף כדי להחתים את שני השחקנים החופשיים המוגבלים של הקבוצה – וילנואבה וסשנס, על מנת לבנות על כתפיהם את קבוצת העתיד של המועדון.

אילו אכן זו היתה הסיבה אז ניחא, אלא שמיד לאחר העסקה הנ"ל מיהרה הנהלת הבאקס להודיע לוילנואבה שהוא מוזמן לקחת את ההצעה שקיבל מדטרויט, ולפנות את הבמה להאקים ווריק – שחקן רוטציה בינוני שנדחק מהסגל של ממפיס לטובת חתול. הגרנד פינאלה היה כמובן הפיאסקו סביב סשנס שבאופן מפתיע זכה הקיץ אך ורק להצעה בינונית של 4 מיליון לעונה מכיוון מיניסוטה, אלא שגם זה היה גדול על האמונד ושות' שויתרו על הרכז הצעיר הסופר מבטיח שלהם בתירוץ הקלוש שהם מעוניינים לתת את הדקות לברנדון ג'נינגס הרוקי, מאחר שכידוע, אין דבר שסקוט סקיילס אוהב יותר בעולם מרוקיז שלא עושים הגנה.

שלושה שבועות לפתיחת העונה וכמה החתמות בינוניות לאחר מכן, הסגל של מילווקי נראה כמו אחד הסגלים החלשים והפחות מבטיחים בליגה. שני הכוכבים – רד ובוגוט - מתאוששים מפציעות קשות ו-וודאי לא יבואו חדורי מוטיבציה לחזור למגרשים לאחר מכירת החיסול של הקיץ. שאר העמדות של הקבוצה הן בינוניות במקרה הטוב, ובלתי ראויות לליגת העל במקרה הפחות טוב. עם פורוורדים פותחים כמו ווריק ולוק רישאר מ'בה א מוטה, אפשר לסגור כבר עכשיו את הסיפור, ולחסוך לכולנו כאב ראש משועמם אחד ארוך.

חמישייה: לוק רידנאוור, מייקל רד, לוק רישאר מ'בה א מוטה, האקים ווריק, אנדרו בוגוט

ספסל: ברנדון ג'נינגס, רוקו אוקיץ', צ'רלי בל, קרלוס דלפינו, ג'ו אלכסנדר, ארסן איליאסובה, דן גדזוריץ', פרנסיסקו אלסון, קורט תומאס

מאמן: סקוט סקיילס (עונה שניה)

מועמד לפריצה:

על אף הוואקום המוחלט שיש במרבית העמדות וריבוי הצעירים בקבוצה, קשה להצביע על מועמד טבעי לפריצה. ברנדון ג'נינגס עלול לראות הרבה מאד ספסל מאחורי רידנאוור, חביבו של סקיילס; ג'ו אלכסנדר לא עשה כלום אשתקד ונראה כמו פלופ רציני, מ'בה א מוטה הוא שחקן הגנה בעיקר שימשיך בבינוניות של העונה שעברה, ו-ווריק הוא פאואר פורוורד שלא קוטף ריבאונדים, לא חוסם, ולא משחק כדורסל. הניצוץ היחידי בסגל נכון לעכשיו מגיע מכיוונו של ארסן איליאסובה הטורקי, שמצטרף למועדון אחרי אליפות אירופה פנטסטית בה העמיד בצל את חברו לנבחרת, הידו טורקגולו. מדובר בשחקן ורסטילי ואתלטי עם יד מבחוץ, ראיית משחק, ויכולת ריבאונד טובה למימדים שלו, או במילים אחרות: בדיוק השחקן שיקבל 7 דקות למשחק אצל סקוט סקיילס.

מועמד לדעיכה:

שני שחקני הכדורסל היחידים בקבוצה – מייקל רד ואנדרו בוגוט - ינסו לחזור העונה מפציעות קשות, מהסוג שנוטה להשפיע על המשך הקריירה של שחקנים. מבין שניהם, דווקא בוגוט הצעיר הוא זה שמדאיג אותי יותר. רק לפני שנתיים נתן הסנטר האוסטרלי עונת סופמור טובה מאד, שהשכיחה קצת את העובדה שנבחר לפני כריס פול ודרון וויליאמס בדראפט, ונראה כמו שחקן שיתפתח לסנטר מוביל בליגה בשנים הבאות. במידה ולא יתאושש העונה לחלוטין מניתוח הגב שעבר, עלולה הקריירה של בוגוט להיתקע כבר בגיל 24, ולהפוך אותו לשחקן שברירי של 50 משחקים לעונה ואת החוזה העצום עליו חתם בקיץ לארון הקבורה של הבאקס.

אקס פקטור:

רק לפני שנה נחשב ברנדון ג'נינגס לאחד הכשרונות הבולטים של המחזור שלו ולמועמד אפשרי להיבחר ראשון בדראפט 2009. אלא שמאז החליט הגארד הצעיר לצאת לאירופה במקום ללכת לקולג', ועונה בינונית מאוד במדי רומא ריסקה את המניה שלו משל היה אחד מהאחים ליהמן. עם זאת, בקבוצה של שחקנים אפורים וכשרונות מפוקפקים, ג'נינגס בולט בתור הפרוספקט היחיד עם פוטנציאל, קלוש ככל שיהיה, להפוך לכוכב. במידה וסקיילס יחליט (או יקבל הוראה) לקדם אותו על חשבון רידנאוור האנמי, ובמידה וג'נינגס עצמו יתגבר על העונה האחרונה באירופה, ייתכן ומילווקי תסיים את העונה עם איזשהו נצנוץ קלוש בקצה המנהרה.

תסריט אופטימי:

קנדה כובשת את וויסקונסין והופכת את הבאקס לקבוצת הוקי.

תסריט פסימי:

רד ובוגוט לא מצליחים או מעוניינים לחזור מהפציעות שלהם והקבוצה נאלצת לפתוח ב-45 משחקים עם חמישייה של לוק רידנאוור, צ'רלי בל, מ'בה א מוטה, ווריק ופוסטר של קארים שנשלף לאחר כבוד מהיכל התהילה המאוד מצומצם של הקבוצה. מילווקי שוברת שיא ומשיגה את המאזן הגרוע ביותר בתולדות הליגה עם 73 הפסדים ו-9 נצחונות בלבד, אחד מהם בגלל טעות הקלדה.

תחזית:

במידה וזה לא היה ברור מספיק מהכתבה, למילווקי יש אולי קצת עבר (רחוק), אבל אין לה שום הווה, ו-50 מיליון דולר בחוזים מובטחים לעונה הבאה אומרים שגם אם לברון ינחת נחיתת אונס במילווקי בזמן ששאר העולם ייחרב, הוא לא יוכל לחתום בקבוצה. עם שני כוכבים פצועים ונטולי מוטיבציה והצוות המסייע הכי חלש בליגה (אולי פרט למינסוטה), מילווקי הולכת לקראת עונה מיותרת לחלוטין אותה תבלה בקרקעית הליגה, כשמאזן של 62:20 יבטיח לה מקום טוב מאוד בהגרלת הלוטרי הבאה.