תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 46:36
סיימו את העונה: במקום התשיעי במזרח
העונה החולפת החלה בטרייד ששלח את סמל הקבוצה בדימוס, ג'רמיין אוניל, לטורונטו. אלא שבאופן לא לגמרי מפתיע, תחילתה האמיתית לא היתה מרנינה במיוחד, ואחרי שהפסידו ב-11 מתוך 15 המשחקים שלהם בחודש דצמבר, הפייסרס פחות או יותר בילו את המשך העונה בעצלתיים, נעים בין הפסד מאכזב להפסד ש-נו-ממילא-אין-מהם-ציפיות. הסגל כמעט ולא השתנה מאז אותם טריידים של תחילת העונה, כשג'מאל טינסלי הנורא עבר מלא לשחק ולא להתאמן עם הקבוצה, ללא להיות חלק ממנה אי שם בפברואר (שמועות מספרות שבימים אלה הוא נבחן במכבי אחי נצרת). מייק דאנליבי, שדווקא כן הוכיח שהוא מסוגל להיות שחקן לא רע בליגה הזאת, נפצע ושיחק 14 משחקים בלבד בעונה שעברה.
עם או בלי קשר, אינדיאנה השיגה רק חודש אחד עם יותר ניצחונות מהפסדים, וזה פחות או יותר אומר הכל. למעשה, זו היתה העונה שלישית ברציפות שהפייסרס מסיימים במקום התשיעי במזרח; מאזניהם בעונות אלה 35, 36 ו-36 ניצחונות. דני גריינג'ר, שבכל אחת מארבע עונותיו בליגה העלה את ממוצע הנקודות שלו ביותר מ-5 למשחק, התכבד בפרס השחקן המתקדם, הפעם הראשונה שהפרס הזה ניתן על מפעל חיים. טרוי מרפי נתן בשקט עונה טובה (כמעט כל מה שקורה באינדיאנה קורה בשקט) והרוקי רוי היברט, שהרבה חשדו בו כבאסט, התחיל לעלות בחמישייה באמצע העונה. גם הרוקי השני של הקבוצה, ברנדון ראש, הראה ניצוצות של ממש, וב-13 המשחקים האחרונים של העונה הוא ירד מספרות כפולות רק פעם אחת. תקראו לזה ואקום; אינדיאנה מעדיפה להתייחס לזה כאל עתיד.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: ארל ווטסון (שחקן חופשי, אוקלהומה סיטי), דאנטיי ג'ונס (שחקן חופשי, דנבר), טיילר הנסברו (דראפט), סולומון ג'ונס (שחקן חופשי, אטלנטה), לות'ר הד (שחקן חופשי, מיאמי), איי ג'יי פרייס (דראפט)
הלכו: ג'ארט ג'ק (שחקן חופשי, טורונטו), מארקיז דניאלס (שחקן חופשי, בוסטון), סטיבן גראהם (שחקן חופשי), מייסיאו באסטון (שחקן חופשי)
לא ממש ברור מה עושים שם, באינדיאנה. האם הם מכוונים לבינוניות המוחלטת? ג'ארט ג'ק ומארקיז דניאלס הוחלפו בארל ווטסון ודאנטיי ג'ונס. רוצים לשחק ב'מצא את ההבדלים'? אפילו ההחתמה של סולומון ג'ונס נראית כמו פיצוי על אובדן מייסיאו באסטון. האם הפייסרס היו כל כך מרוצים ממודל הקבוצה של השנה שעברה שהם מנסים כעת לשכפל אותו? ברנדון ראש המוכשר, לדוגמא, מביא לשולחן הגנה ושלשות. לא רע, אה? ובכן, בשביל הגנה הפייסרס החתימו הקיץ את ג'ונס ובשביל השלשות את לות'ר הד. מדוע ראש צריך להילחם על דקות עם דנאטיי ג'ונס - שחקן ותיק, יקר ועם תקרה נמוכה משלו?
וזה לא נפסק כאן, כמובן. טיילר הנסברו יהיה שחקן לא רע בליגה הזאת, בזה אין שאלה. אבל האם הוא שונה מהותית מג'ף פוסטר? האם יש לו פוטנציאל גבוה משל טרוי מרפי? הנרטיב פשוט וברור: באינדיאנה פשוט לא ממש אוהבים לקחת סיכונים. החדשות הטובות? הם חסינים לפציעות יותר מכל קבוצה בליגה. החדשות הרעות? זה לא ממש משנה.
מה מי מו
חמישייה: טי ג'יי פורד, מייק דאנליבי, דני גריינג'ר, טרוי מרפי, רוי היברט
ספסל: טראוויס דיינר, ארל ווטסון, לות'ר הד, ברנדון ראש, דאנטיי ג'ונס, איי ג'יי פרייס, ג'וש מקרוברטס, סולומון ג'ונס, טיילר הנסברו, ג'ף פוסטר
מאמן: ג'ים אובריאן (עונה שלישית)
מועמד לפריצה:
על אף הדריכה המעט מטופשת על העמדה שלו, ניתן את הכבוד לברנדון ראש, בעיקר כי אין אף מועמד אחר הפייסרס פשוט עמוסים בוותיקים בינוניים. את מעלותיו של השוטינג גארד המוכשר מנינו כבר מוקדם יותר, והפוטנציאל שלו ידוע לכל. כל שנותר כעת הוא להמשיך להשתפר, וכרגע, נדמה שאין ספק: אם ראש יצליח לפלס לו מקום לחמישייה דרך דאנליבי וג'ונס, ייתכן והמועדון יגלה סוף סוף את סקנד גארד העתיד שלו.
מועמד לדעיכה:
מייק דאנליבי חוזר מפציעה ולא ברור באיזה כושר ובאיזה סטאטוס. בשנה שלפני הפציעה שיחק את הכדורסל הטוב ביותר שלו, וכרגע זה ממש לא מובן מאליו שיהיה מסוגל לשחזר את אותה יכולת. עמדתו הטבעית היא 3, בה משחק דני גריינג'ר, הכוכב היחיד בקבוצה, עובדה שצפויה להסיט את דאנליבי לעמדה מספר 2, בה יתחרה על דקות מול ראש וג'ונס, שניהם שחקני הגנה טובים ממנו בהרבה, ואצל מאמן שמעריך הגנה כמו ג'ים אובריאן, זה עשוי להיות משמעותי.
אקס פקטור:
בגדול, כפי שכבר הבנתם, אינדיאנה היא קבוצה בינונית עם הרבה שחקנים אפורים שלא יכולים להשפיע יותר מדי לחיוב או לשלילה. אלא שבתוך כל החבורה הזאת יש יוצא דופן אחד, וזהו דני גריינג'ר. כפי שכבר ציינו בתחילת הכתבה, הפורוורד הנהדר העלה את ממוצע הנקודות שלו ביותר מ-5 בכל עונה. עלייה דומה העונה תהפוך אותו למלך הסלים, אבל חשוב מכך: תבסס אותו כסופרסטאר אמיתי. הקבוצה הזאת הולכת לאן שגריינג'ר ייקח אותה. בגיל 26 ספק אם יש לו עוד הרבה מרווח לשיפור, אבל לאור מגמת העבר, בהחלט יש מקום לתקווה. אם גריינג'ר לא ימשיך בטיפוסו המטאורי לפייסרס אין תוחלת, וזה בכלל לא משנה מה יעשו השחקנים האחרים.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי:
דני גריינג'ר איכשהו מצליח להמשיך להשתפר ונבחר לחמישיית האולסטאר. נס רפואי מוכרז כאשר טי ג'יי פורד ומייק דאנליבי מסיימים את העונה ללא פגע. ברנדון ראש ורוי היברט מתבססים כשחקני חמישייה לגיטימיים, וכל החבורה הזאת מצעידה יחדיו את הפייסרס למאזן חיובי, וסוף סוף בחזרה אל הפלייאוף, לראשונה מאז 2006.
תסריט פסימי:
גריינג'ר נעצר ונעשה לעוד סקורר של קבוצות קטנות. פורד ו-ווטסון לא מצליחים להרכיב ביניהם רכז סביר אחד. טיילר הנסברו, ג'ף פוסטר, טראוויס דיינר וג'ף פוסטר משתזפים קצת יותר מדי ומועפים בטרייד. אינדיאנה מגמגמת, אבל הכבוד של המועדון לא מאפשר לה להתרסק לחלוטין. זה נגמר באיזור ה-30 נצחונות ועונה אבודה נוספת.
תחזית:
התבוססות בבינוניות. לפייסרס אמנם הרבה שחקנים שמשחקים נכון, אבל לא בהכרח משחקים טוב. לפחות לא מספיק טוב. למרות זאת, האינטלגציה של השחקנים תעזור למועדון להימנע מתהומות התחתית ועשויים אפילו לעזור לו לגנוב מקום בפלייאוף, בסופו של דבר זה יהיה אינדיאנה כמו אינדיאנה של השנים האחרונות: הקבוצה ההיא, סימפטית לעתים, שלא באמת מרגשת אף אחד. ובמספרים: 35-40 ניצחונות ומקום 8-10 במזרח.