השאירו את הכרטיס לאליפות בבית

"חבר'ה, קווין לא משחק בפלייאוף. אני לא עונה לשאלות על קווין גארנט", אמר מאמן בוסטון סלטיקס, דוק ריברס, אחרי עוד ניסיון נואש של העיתונאים למצוא הסבר להפסד קבוצתו לשיקגו בולס במשחק הראשון של הפלייאוף. "קווין הלך, והוא לא חוזר. החבר'ה במדים צריכים לשחק, זה תלוי בהם", הוסיף המאמן. למרות הפאניקה מקולו של ריברס, בוסטון עדיין לא צריכה להילחץ מהסדרה מול שיקגו. הבולס נזקקו למשחק שיא של דרק רוז וקליעות קלאץ' בהארכה של (המקלדת כמעט מתנגדת לכתוב את השם הזה אחרי צמד המילים הללו) טיירוס תומאס וגם ל-1 מ-12 של ריי אלן מהשדה, שהתאמץ, ועשה עבודה טובה, תסכימו, בלחקות את היכולת שלו מסדרת חצי גמר המזרח אשתקד מול קליבלנד (כולל 0 נקודות במשחק הראשון).

העניין הוא שהבעיות שנחשפו במשחק הראשון ללא גארנט צפויות רק להתעצם ככל שהסלטיקס יתקדמו במהלך הפלייאוף, עד שייעצרו בסופו של דבר – וזה יקרה, לצערכם או שלא, ללא תואר. הכל מוכן, אם כן, למאץ'-אפ עליו חולם דייויד סטרן בלילות (הכנס תיאוריית קונספירציה כאן) בין קובי ללברון בגמר ה-NBA. נכון, רבים מאיתנו חולמים יחד עם סטרן על המאבק בין שני השחקנים הטובים והמפורסמים עלי אדמות, אבל ודאות היא לעולם לא גורם חיובי בפלייאוף, ואחרי שהפציעה של מאנו ג'ינובילי הוציאה את סן אנטוניו מהמירוץ נותרנו עם אפשרות אחת לגמר – לברון/קובי, קובי/לברון, או אודום/ורז'או. בוסטון, ככה או ככה, לא תהיה שם.

כך שעכשיו נותרנו עם השאלה, מתי תודח האלופה המכהנת? ואיך בדיוק זה יקרה? האם כבר בשבוע הבא, מול הבולס הצעירים? או בחצי הגמר, מול דוויט הווארד והמג'יק, או אולי בכלל, כנגד רוב התחזיות כרגע, מול קינג ג'יימס ופרשיו בגמר המזרח? במהלך העונה שיחקו הסלטיקס 4 פעמים מול אורלנדו, כשהמאזן בין שתי הקבוצות עומד על 2:2. בשני הניצחונות של הירוקים שתי הקבוצות שיחקו בסגל מלא (כולל ג'אמיר נלסון באורלנדו), ובהפסד הראשון גארנט לא שיחק. בשני הוא היה בסופו של הקאמבק הכושל שלו וסיים עם 4 נקודות ב-16 דקות.

את ההבדל שגארנט עושה ניתן להבין תוך הצצה במספרים של הווארד כשהקבוצות נפגשו: בשני הפסדי המג'יק קלע סופרמן 12.5 נק' בממוצע ב-41 אחוז מהשדה (לעומת 57 אחוזים עונתיים), בעוד שבניצחונות הפציץ 21 נקודות עם 18 ריבאונדים למשחק. זה לא שגארנט שמר על הווארד, אלא שקיי.ג'י. הוא אחד משחקני ההגנה העוזרים הטובים ביותר בהיסטוריה של המשחק. היכולת שלו לצאת לדאבל טים בתזמון המושלם או פשוט לעמוד באיזור שמונע מהשחקן להיכנס אליו עשו את החיים של הווארד קשים, וזה חתיכת אנדרסטיימנט. הנוכחות של גארנט על המגרש איפשרה לקנדריק פרקינס לשמור את סופרמן יותר קרוב ויותר חזק - הוא ידע שיש מי שמחפה עליו במקרה והווארד עובר אותו.

ואם אנחנו רוצים להסתכל על התמונה היותר גדולה, ההגנה של הסלטיקס עם גארנט מאפשרת 100.8 נקודות למאה החזקות כדור (מס' 1 בליגה) לעומת 109.6 נק' בלעדיו. כל הקטגוריות ההגנתיות של הסלטיקס סובלות ללא גארנט – אחוזי קליעה לשתיים ולשלוש (המומחיות של המג'יק) של היריבות משתפרים, הסלטיקס מאפשרים יותר כדורים חוזרים בהתקפה, והיריבה מאבדת פחות כדורים. דווקא הפער בתחום האיבודים הוא הגדול ביותר, למרות שקיי.ג'י הוא לא מומחה לחטיפות. כנראה שזה קורה משום שאיתו, חבריו לקבוצה מרגישים בטוחים יותר להסתכן בחטיפות, הודות לעזרה המצוינת שהוא נותן.

האינטנסיביות שלו מקרינה על החברים לקבוצה וגורמת להם לעשות עוד צעד בהגנה, עוד ניסיון חטיפה, עוד מלחמה על כדור חופשי. ומה עם הריבאונד? במשחק האחרון הבולס לקחו 53 ריבאונדים מול 43 של הסלטיקס. ג'ואקים נואה הראה דומיננטיות על הקרשים מתחילת המשחק וסיים עם 17 ריבאונדים, 2 פחות מכל הקו הקדמי של בוסטון, המורכב מקנדריק פרקינס, גלן דייויס וליאון פו. מול משאבת הריבאונדים שנקראת דוויט הווארד (וגם מרצין גורטאט, שמתגלה ככוח לא מבוטל מתחת לסלים) הם בוודאי יתקשו עוד יותר.

עניין נוסף הוא החדירות לסל. הידו טורקוגלו ורשארד לואיס לא ממש יחששו למצוא דרכם לצבע בידיעה שהביג טיקט לא נמצא שם, כפי שעשה דרק רוז המצוין פעם אחר פעם, ללא תגובה שחקני הפנים של הסלטיקס. עם כל הכבוד למשחק הנהדר של רוז, אני לא רואה את גארנט מאפשר לזה לקרות. וזה מוביל אותנו לעוד תחום אחריות עליו מופקד קיי.ג'י: הכבוד. אין הרבה שחקנים שלוקחים קשה יותר הפסד מאשר גארנט. זה לא תמיד עוזר לו ולא תורם ליכולת הקלאץ' שלו (את זה הוא משאיר בעיקר לפירס ואלן), אבל שאיזה פישר בלי הבעה על הפנים יקלע על האלופה 36 נקודות?! הבן אדם נתן אגרוף לרוקי מהקבוצה שלו שעבר אותו באימון לפני העונה, למען השם! אצל גארנט אין דברים כאלה.

נאמר שהסלטיקס הצליחו לעבור את המג'יק – בזכות יתרון הביתיות, בזכות נס משמים, בזכות סטפון מארבורי, או, ואם יש לכם כסף תשימו אותו כאן - בזכות העובדה שהם אלופים. הגורם הזה מעט נחלש אחרי ההפסד האחרון, אך עשוי לשוב במהלך הסדרה. אסור לזלזל בשקט של שחקני אלופה ברגעים מכריעים מול קונטנדרית לחוצה, שרואה את הניצחון בא ואז חומק ממנה. הבולס עשו לא מעט טעויות בסיום המשחק, גם בהתקפה עם איבודי כדור וזריקות בעייתיות של בן גורדון וג'ון סלמונס וגם בהגנה, כשאפשרו לרייג'ון רונדו לקחת ריבאונד התקפה חשוב. ואם פירס היה קולע את זריקת העונשין שלו, סביר להניח שהבולס היו מקבלים את המחמאות, אך נותרים ללא הנקודות.

אפשר היה לראות את הלחץ על פני השוורים הצעירים (מלבד דרק רוז, שמגדיר מחדש את המונח "פני פוקר"), ואם לקפוץ שוב הלאה, הרי שהמג'יק עדיין לא הוכיחו ווינריות בשום פלייאוף. בנוסף, העובדה שהשחקן הכי טוב של אורלנדו קולע ב-60 אחוז מהעונשין מרתיעה אותם מלחלק לו כדורים ברגעים המכריעים של המשחק. טורקוגלו הוא ה-איש בדקות האלה, ולמרות היותו שחקן קלאץ' מצוין, לא בטוח שהוא יכול לנצח את הסלטיקס לבדו. אז אחרי שבעה משחקים מתישים מול אורלנדו מגיעה בוסטון לסדרה מול קליבלנד, שניצחה את אטלנטה בחמישה משחקים.

בקליבלנד יש רק שחקן אחד בעל משמעות, ואתם יודעים מי הוא. הבעיה היא שאין אף אחד בעולם שיכול לשמור את לברון ג'יימס אחד על אחד, בטח לא אצל הסלטיקס, בטח אחרי שג'יימס פוזי הלך. פירס אולי יכול להקשות על לברון, כפי ששמר על קובי בגמר אשתקד, אך ג'יימס פיזי יותר מבריאנט והמאבק ביניהם יבוא על חשבון ההתקפה של "האמת" ובסופו של דבר לברון ייצא עם ידו על העליונה. ללא שחקן מחפה (גארנט אולי?), קשה לראות איך פירס בן ה-31 עוצר את לברון לאורך סדרה של 7 משחקים וללא יתרון ביתיות. בצד השני, ההגנה החונקת של הקאבס (בראשות שחקן ההגנה המשתפר של העונה – כן, ניחשתם את זה - לברון ג'יימס) תתיש את הסגל המקוצר של הסלטיקס ותדיח אותה ב-6 משחקים.

אם לסיים בנימה מעט יותר אופטימית, הרי שההתקפה של הסלטיקס משתפרת ללא גארנט, עם 115.2 נקודות למאה החזקות כדור לעומת 111.4 איתו. פירס ורונדו מעלים את התפוקה ההתקפית שלהם ללא הביג טיקט וגם ליאון פו מראה את הארסנל ההתקפי שלו עם חדירות ומשחק מתחת לסל, אבל בפלייאוף ההגנה מדברת - וללא שחקן ההגנה הכי טוב, כנראה שניאלץ להיפרד מהסלטיקס בגמר המזרח. הצד החיובי בכל הסיפור – כי אנחנו בכל זאת אופטימיים - הוא שהאגו של בוסטון יישאר שלם. הם יוכלו להגיד שהפסידו בגלל חסרונו של גארנט ובעונה הבאה (במידה והכרטיס הגדול יחלים, והפעם באמת), היריבות תתחיל מאפס. ככה זה: עם הווה בינוני, צריך להתחיל להתעסק בעתיד.