סוף שבוע רגוע

פגרת האולסטאר מגיעה בזמן. שחקנים נופלים בשבועות האחרונים כמו זבובים, ואולי כדאי לליגה להקדים מעט את הפגרונת. לגבי סוף שבוע האולסטאר עצמו - תלוי באיזה מצב רוח הוא תופס אתכם. לי, למשל, ממש לא ברור בשביל מה צריך אולסטאר כשכבר יש משחקים של הניקס. לעצרי (אבל לפי התוצאות של סקר וואלה! NBA, לשמחתכם), דיוויד שטרן חושב אחרת, לכן מיטב כשרונות ה-NBA מתכנסים ברגעים אלו בפיניקס כדי לעשות את עצמם משחקים כדורסל.

כמו תמיד, יהיו כמה סיפורים שעל הנייר נראים מעניינים ובפועל לא יקרה איתם שום דבר מיוחד, כי מדובר באולסטאר. בעצם, השנה יש מפגש אחד שיכול להיות מעניין באמת, אבל אליו נגיע אחר כך. כי בשביל לקבל את חווית האולסטאר השלמה מומלץ לעבור בסדר כרונולוגי על כל אחד מהאירועים המתוכננים ולצחוק על כולם.

משום מה, על השטות הזאת אף אחד לא מדבר. אבל כנראה שבצדק. כל מיני שחקני עבר, קומיקאים, שחקניות הווה ונציגים בולטים מ-כן, אנחנו עדיין צריכים לסבול אותם-ההארלם גלובטרוטרס שיחקו כדורסל ויאכלו המבורגר אמריקאי חסר טעם בכל טיים אאוט. תרבות ספורט היא לא מילה גסה. בסופו של המשחק גרף הוויד ריסיבר של הדאלאס קאובויז, טרל אוונס, את תואר ה-MVP עם 17 נקודות בניצחון המזרח.

ההיילייט של יום שישי היה המפגש בין שחקני השנה הראשונה לשנייה, או במילים אחרות - לקחו את השחקנים של אוקלהומה סיטי חילקו אותם בין שתי קבוצות. באופן מסורתי, הרוקיס לא עומדים באתגר וחוטפים על הראש משחקני השנה השנייה תוך כדי שהם לוקחים קצת יותר מדי ברצינות את הכלל שקובע שאסור לשמור בשום מצב. השנה זה נראה אחרת, למרות שהתוצאה זהה.

הנבחרת שהעמידו שחקני השנה הראשונה עמוקה וטובה יותר מזו של שחקני השנה השנייה, ועוד נשארו להם לא מעט שחקנים חבר'ה טובים בחוץ (כמו קווין לאב, ג'ייסון תומפסון ומריו צ'אלמרס, למשל). מי שהיה אחראי בלעדית לשמירת המסורת של שליטת הסופמורס היה ה-MVP קווין דוראנט, ששבר את שיאי הקליעה של המשחק עם 46 נקודות. קשה להגיד שבשקלול היכולות שלו, הכושר בו הוא נמצא ורמת ההגנות במשחק הזה זה מפתיע, אבל לאור העובדה שקלע 30 במחצית השנייה וסחב את חבריו מפיגור 12 לניצחון נאה ולא פשוט כלל, מגיעות לו מילים טובות. חברו ל-OKC ולסופמורס, ג'ף גרין, טען שהקאמבק החל כאשר רכז התאנדר ראסל ווסטברוק בחר לדבר איתו טראש כשנבחרת הרוקיס הוליכה. הוא בטח ישמע על זה עוד לא מעט באימונים, ואנחנו נזכה לראות את דוראנט במשחק של הגדולים כבר בשנה הבאה.

בשיא הרצינות, יש דבר כזה. לא רק זה, בשישי יש להם תחרות כשרונות משלהם. למי שלא מכיר, מדובר בסוג של ליגת מילואים של ה-NBA, שם משחקים שחקנים שתקוותם הגדולה היא לשבת יום אחד בקצה הספסל של אורלנדו. יש שם כמה שמות מוכרים יחסית כמו לוק ג'קסון, רונלד דופרי ומרכוס וויליאמס, שאמור היה לפרוץ בגולדן סטייט כמחליף של בארון דייויס. איפה הוא ואיפה הבארון? אהמ, רק אחד מהם נמצא באולסטאר. ההבדל העיקרי בין המשחק הזה למשחק בין מכבי חיפה היט להפועל גליל עליון/גלבוע וויזארדס בעוד שנתיים הוא שבליגת העל יכריחו אותם לשתף גם שני לבנים.

בתחרות הזו יוצרים קבוצה המורכבת משחקן NBA, שחקן עבר ושחקנית WNBA שצריכים לקלוע מכל מיני מקומות במגרש, והלהיט הוא זריקה מהחצי. סן אנטוניו תשלח את טים דאנקן ודיוויד רובינסון שיחזרו לשתף פעולה יחד עם אחת, בקי האמון. דטרויט אחראית לנקודה הישראלית עם אהרון אפללו, הניקס ישלחו את סטפון מרבורי לכל שלוש הקטגוריות.

1. תחרות הכישורים - בשנים האחרונות נכנסה התחרות הזו לעניין, בה פוינט גארדים עוברים מסלול בו הם צריכים לכדרר, למסור, לזרוק ולקפוץ לתוך חישוק בוער. סטיב נאש היה תותח בזה, גם דווין וויד, הפעם דווין האריס וטוני פארקר אמורים לככב. המנצח יזכה באווה לונגוריה.

2. תחרות השלשות - ג'ייסון קאפונו ינסה לשמור על התואר היחיד שאמריקאי לבן מסוגל לזכות בו כרגע, כאשר מולו יתמודדו חמישה אמריקאים פחות לבנים, מהם דקוואן קוק עושה קולות של בעל סיכוי גבוה להרוס לקאפונו את החיים. ולאן נעלמה היד הרכה של האירופאים?

3. תחרות ההטבעות - אם יש משהו שאני זוכר מהאולסטאר של השנה שעברה זה את דוויט הווארד במדי סופרמן. התדמית היתה יותר מרשימה מהדאנקים עצמם, אבל זה לא הפריע לו לזכות. אז גם הפעם נקבל מנה גדושה של נסיונות למשוך תשומת לב, טריקים שמנסים להסוות חוסר יכולת לחדש משהו אמיתי בתחום הדאנק, היעדרות של המטביעים הגדולים באמת והתלהבות מזויפת מכל דאנק מוצלח. דוויטי יחזור כדי לשמור על התואר מול נייט רובינסון הגמד, ג'יי אר סמית' המשוגע ובחירת הקהל רודי פרננדז.

4. חיובים - כן, יש לנו תחרות חדשה העונה לשם האמריקאי H-O-R-S-E ואצלנו ידועה בעיקר כחיובים, המשחק ששיחקנו כשנגמר לנו החשק מכדורסל כשהיינו קטנים. שלושה משתתפים ינסו לקלוע ממקומות משונים כדי שהבאים אחריהם יחטיאו. לאחר מכן יתקיים משחק מחבואים בהשתתפות שאקיל אוניל ו-1 2 3 דג מלוח בכיכובו של יאו מינג.

למי שלא נרדם, הגענו למנה העיקרית. במוקד המפגש בין המזרח למערב יעמוד המפגש המחודש בין פיל ג'קסון, שיאמן את המערב לקובי בריאנט ושאקיל אוניל שייצגו אותו. הקאמבאק של הדיזל הכניס אותו לאולסטאר והפגיש אותו עם הצמד שבפעם האחרונה בה נפגש איתו זה נגמר בשלוש אליפויות ופיצוץ ענק. אם יש סיכוי שמשהו מעניין באמת יקרה בסופשבוע הזה, הדינמיקה המשולשת הזו יכולה לספק זאת. מה למשל? אולי הזן מאסטר ייקח טיים אאוט במיוחד כדי להקריא את שיר הראפ ששאקיל שר על קובי, בתגובה שאקיל יקרא קטעים מהספר של ג'קסון על הממבה, מה שיגרום לקובי לקלוע 30 נקודות ב-4 דקות.

במזרח יהיה לא פחות מעניין. לברון ג'יימס, מו וויליאמס ומייק בראון ייפגשו שם לראשונה מאז יום רביעי. לברון וקובי יכולים להפוך את זה לקרב אישי של למי יש גדול יותר, אבל גם הם כבר מבינים שלאף אחד לא אכפת ממי מנצח באולסטאר. היחיד במזרח שיכול ליצור בלגאן הוא קווין גארנט, שבטח ינסה להטריף את השחקנים סביבו, להוכיח שהוא גדול על טים דאנקן ולתת קטנות לכל שחקן לבן שייקרה בדרכו. בסוף, כמו תמיד, איזה דני גריינג'ר יגנוב את ההצגה עם 12 שלשות.