חילופי זוגות

עונת המלפפונים ב-NBA נמשכת, ומכיוון ששיא ההחתמות מאחורינו, הגיעה העת להתמקד בהחלפות המלפפונים. ההחתמות של אלטון ברנד בפילדלפיה וקורי מגטי בגולדן סטייט משאירות רק שתי קבוצות שיכולות להציע חוזים רציניים לשחקנים חופשיים מוגבלים - הקליפרס וממפיס (ורק הראשונה נראית בעלת מוטיבציה אמיתית לבצע הצעות מסוג זה). אם שאר הקבוצות רוצות להתחזק, הן יצטרכו לעשות זאת בעזרת טריידים. לכן, כשירות לקוראים ובעיקר לג'נרל מנג'רים בליגה, החלטנו בוואלה! ספורט להציג את חמשת הטריידים שצריכים לקרות בקיץ הזה. נא להוציא פנקסים ועטים.

הלייקרס יעבירו לסקרמנטו את אודום ויקבלו בתמורה את רון-רון ושחקן שישלים את המשכורות, כאשר המתאים ביותר הוא שאריף עבדול ראחים. גם אודום וגם ארטסט נמצאים בשנה האחרונה של החוזה שלהם, ומכיוון שאודום משתכר כ-14 מיליון לעומת 8 בלבד של ארטסט, נדרשת השלמה חוזית שתעמיד את החוזים במרחק של 25 אחוזים זה מזה, בהתאם לחוקי הליגה. יום לאחר שחשבתי על הטרייד הזה התברר שמדובר באופציה שהקבוצות אכן בודקות ברצינות, כך שאני שוקל לתבוע אותן על גניבת מחשבות.

למה זה טוב ללייקרס: כי הניסיון לשחק עם אודום, פאו גאסול ואנדרו ביינום לא הולך לעבוד. אודום איננו סמול פורוורד אמיתי, ויחד עם שני שחקני פנים נוספים הוא יגרום לפקק בצבע וישאיר את קובי כמעט בלי קלעי חוץ סביבו. בשלבים מסוימים בפלייאוף למאר דווקא הפתיע לטובה, אבל בגמר הוא הזכיר לפיל ג'קסון שקשה מאוד לסמוך עליו בעת צרה, הביצים שלו פשוט לא מספיק קשיחות. עושה רושם שהלייקרס גם כך לא מתכוונים להחתים אותו על הארכת חוזה, בין היתר מאחר שבשנה הבאה הם יצטרכו להחתים את ביינום על חוזה ארוך טווח, ולפיכך עדיף להם לא לאבד אותו ללא תמורה.

ארטסט הוא תמיד הימור, אבל במקרה של הלייקרס מדובר בהימור על השחקן שהכי חסר להם - סמול פורוורד, מומחה הגנה וקשוח. אוי, כמה שהוא קשוח. עם ארטסט החמישייה של הלייקרס תהיה הרבה יותר מאוזנת, והוא יוריד מקובי את רוב העול בהגנה. רוב הסיכויים שבשנים הקרובות הדרך לטבעת תעבור או דרך פול פירס או לברון ג'יימס, וארטסט הוא מהבודדים בליגה שיכול להתמודד עם השניים האלה. הזן מאסטר כבר עשה מהלך דומה כשהביא את דניס רודמן לשיקגו והצליח להפוך את השחקן הבעייתי לגורם חשוב ביותר בשושלת השנייה, ומותר להאמין שיעשה נפלאות דומות גם עם משוגע אחר. קבלת ההחלטות של ארטסט שונה מזו של שחקן ה-NBA הממוצע, ואם יצליח בלייקרס הוא עשוי להסכים להישאר תמורת חוזה יחסית נמוך. גם לא תשמעו אותו טוען שמדובר בקבוצה שלו, כשמספר 24 לצדו.

למה זה טוב לסקרמנטו: כי ארטסט כבר מזמן לא בתוכניות העתיד שלהם והם לא בשלו, וזה הצ'אנס האחרון להשיג תמורתו משהו. אודום סותם את החור בעמדת הפאוור פורוורד, ושיתוף הפעולה שלו עם בראד מילר, עוד שחקן פנים קבוצתי במיוחד, יכול להיות מוצלח. למשבצת של ארטסט ייכנס ג'ון סלמונס, שהיה מצוין בשנה שעברה כשעלה בחמישייה. הוויתור על שאריף ישאיר למלכים מספיק מקום כדי להציע לאודום חוזה טוב בקיץ הבא במקרה שהזיווג יצליח, ובמקרה הגרוע ביותר יתפנו להם 14 מיליון דולר בקיץ. בין כה וכה, הבעלים, האחים מאלוף, ישמחו להיפטר מהפגע רע התדמיתי בשם ארטסט, שאיכשהו יכול להפוך לגיבור קאלט בלה לה לנד.

כן, אני רציני לחלוטין. הקליפרס, כנראה, יגישו הצעות מעניינות על ג'וש סמית' ואמקה אוקפור, ואם ישיגו אחד מהשניים יש להם קבוצה. אבל אם לא, אין להם סיבה להחזיק את בארון דייויס. אני חצוי בקשר למעבר של ברנד לפילי - מצד אחד אין קבוצה שמגיע לה יותר להיות המרוויחה הגדולה של הקיץ, זו מתנה נהדרת לקבוצה שעשתה הכל נכון בשנתיים האחרונות. מצד שני, אחד השחקנים הנחמדים בליגה גרם לקבוצה שלו להבין שאם הם יחתימו את BD הוא יישאר, וגרם לחבר שלו להבין שאם הוא יחתום בקליפרס הוא יצטרף אליו - ואז דפק את כולם.

למה זה טוב לקליפרס: ללוזרים הנצחיים מלוס אנג'לס יש זכות מלאה לכעוס, זה שוב קורה להם. הפעם גם הגיע הזמן לשבור את הכלים. אם יש קבוצה שמותר לה להיות צינית השנה זו הקליפרס. היא באמת ניסתה, אבל אין לסגל הנוכחי כלים להגיע לפלייאוף בזמן הקרוב, וגם החתמה של מישהו כמו ג'וש צ'ילדרס לא תשנה את העובדה הזו. הבארון אומנם רוצה להישאר בקליפורניה בגלל עסקי הסרטים שלו, אבל קשה להאמין שהקליפרס במצבם הנוכחי זו הקבוצה בה הוא ירצה לבלות את העתיד הקרוב. רוב הסיכויים שהוא יחזור להפסיד 40 משחקים בעונה ויאבד עניין בכדורסל. עם כל הכבוד לעסקים מהצד, האם הוא יוכל יוותר על הזדמנות לשחק עם לברון ג'יימס?

אם הוא יסכים, אני לא רואה סיבה הגיונית למה לא כדאי לקליפרס לשלוח אותו לקליבלנד תמורת החוזה הגמור של וולי שצ'רביאק, ובקיץ הבא לקבל בחירה גבוהה ומספיק מקום להחתמה ענקית, אותה יוכלו לדחות לקיץ הגדול של 2010. הם לא יכולים להעביר את דיוויס לפני ה-15 לדצמבר (כי הוא רק חתם אצלם), כך שיהיה להם זמן לראות מה מי ומו לפני שהם מקבלים החלטה. ואם צריך תמריץ נוסף - הם יחזקו את אחת היריבות הגדולות של פילי בשנים הקרובות, וככה גם הם וגם הבארון יוכלו לנקום בברנד. אל תגידו לי שזה לא הולך להיות שיקול.

למה זה טוב לקליבלנד: ניקוי האורוות של הקאבס הצליח טוב מהצפוי. במצב העניינים הנוכחי, בקיץ 2010 המפורסם, בו קינג ג'יימס יכול להשתחרר מהחוזה, לא יהיה להם אף שחקן חתום. אף אחד. אז אם הם רוצים להשאיר את המלך, הגיע הזמן להפוך את החוזים הגמורים לשחקנים. בארון הוא תמיד הימור, אבל קליבלנד חייבת להמר, וגם כך יישאר להם מספיק מקום להימורים נוספים. בעזרת דלונטה ווסט ניתן יהיה להגביל את הדקות של דייויס בעונה הרגילה, ובפלייאוף תרוויח קליבלנד מנהיג, סקורר ומנהל משחק שיוריד המון (המון!) מהעול ההתקפי שיש על לברון. זה יהפוך את הקאבס לקבוצה פיזית במיוחד שקשה מאוד לשמור עליה, קבוצה שתוכל להסתכל לבוסטון בלבן של העיניים.

אולי הטרייד המתבקש של הקיץ. שתי קבוצות שמצאו עצמן עם צרכים מאוד ברורים ועם שחקנים שניתן לוותר עליהם. היינריך יגיע לגולדן סטייט והרינגטון לשיקגו, כאשר שני החוזים דומים (להיינריך יש חוזה ארוך בשנתיים).

למה זה טוב לשיקגו: קודם כל, כי אין לה מה לעשות עם היינריך מאז הבחירה בדרק רוז. הוא לא באמת שוטינג גארד, ולהחזיק רכז מחליף ממורמר ב-36.5 מליון דולר ל-4 שנים זה לא רעיון טוב. בנוסף, הרינגטון יספק מצרך נדיר אצל השוורים - שחקן פנים שקולע. בגולדן סטייט הוא אומנם השתתף בסגנון הצליפות מבחוץ, אבל זה לא אומר שהוא שכח לתפקד כשחקן פנים בקבוצה שזקוקה לנקודות בצבע. הוא גם משלים טוב את יואקים נואה, כי כל אחד עושה מה שהשני לא, ואם זה לא יעבוד בשנה הבאה הוא יהיה חוזה גמור, מה שיעזור לבולס לפנות מקום שהם יצטרכו בקיץ 2010 הגדול.

למה זה טוב לגולדן סטייט: כי הלוחמים חייבים מנהל משחק. אסור להם לתת למונטה אליס את תפקיד הפוינט גארד, הוא יתבזבז בו. בגולדן סטייט היינריך ימצא כמויות של כישרון התקפי שהוא לא רגיל אליהן, ולא יצטרך לספק יותר מדי נקודות בעצמו. נלסון בוודאי ישמח לקבל רכז טהור שגם יודע לשמור. הרינגטון לא ממש השתלב אצל הווריירס כפי שציפו, והעזיבה שלו תאפשר לנלי להכניס את ברנדון רייט ואנתוני רנדולף לעניינים, ולשחק עם הרכב נמוך בו סטיבן ג'קסון ומגטי הם הפורוורדים.

המגמה שלי של ויתור על שחקנים שרק הגיעו לקבוצות חדשות נמשכת. הפעם זהו ג'פרסון, שמתאים הרבה יותר ליוטה מאשר למילווקי, כאשר AK47 הוא בדיוק המקרה ההפוך. לשניהם חוזה בסדר גודל דומה לשלוש שנים, והם כמעט באותו הגיל, כך שאף קבוצה לא מפסידה באספקטים האלה.

למה זה טוב ליוטה: כי קירילנקו לא מצליח לבוא לידי ביטוי אצלם. בדומה לאודום, הוא לא סמול פורוורד אמיתי, ומשאיר את יוטה עם מעט מדי קליעה מבחוץ. הוא התקשה להביא לידי ביטוי את היכולות שלו בתפקיד בו הוא שיחק במדי הג'אז, וההתעקשות לא לבצע עליו טרייד בשנה שעברה הייתה טעות גדולה. ג'פרסון הוא בדיוק החוליה החסרה בחמישייה שלהם - סמול פורוורד קלאסי עם קליעה מבחוץ, יכולת טובה גם במשחק עומד וגם ברץ, יכולת להגיע לטבעת והגנה טובה. השילוב שלו עם דרון וויליאמס יהיה תאווה לעיניים, והמוטיבציה של RJ תהיה בשמיים, מאחר שמזמן לא שיחק בקבוצה ראויה. איתו יהפכו הג'אז לקונטנדרים.

למה זה טוב למילווקי: כי הם זקוקים נואשות לשחקן כמו קירילנקו. האנרגיות, האתלטיות והתרומה האדירה של AK להגנה הקבוצתית הם בדיוק הדברים שהיו חסרים למילווקי האנמית בשנים האחרונות. ג'פרסון איננו השחקן שיוציא אותם מהאנמיות, וגם כך הוא מגיע למילווקי בלי חשק. היכולת של קירי לתפקד כפאוור פורוורד תאפשר לבאקס להכניס לעניינים את הרוקי ג'ו אלכסנדר, ופתאום תהיה להם אתלטיות בעמדות הפורוורד. בדיוק כמו אצל יוטה, גם מילווקי תהפוך להרבה יותר מאוזנת בעקבות הטרייד הזה. הם לא צריכים עוד קלעי, הם צריכים שחקן שיגרום לאחרים לשמור.

הניקס מקיימים מכירת חיסול, במהלכה הם צפויים להיפטר כמעט מכל השחקנים בעלי החוזים הכבדים, בעיקר כדי לפנות מקום לקיץ 2010, שאפשר כבר לקרוא לו מיתולוגי. מבין השחקנים עם חוזים עד 2011 ומעלה, קרופורד הוא היחיד שעשוי להיות לו ערך אמיתי עבור קבוצות מסוימות. עבור זק רנדולף ואדי קרי דוני וולש צריך לקבל כל הצעה שכוללת חוזים עד שנתיים. אם הקליפרס, למשל, מציעים תמורת רנדולף את מובלי וטים תומאס, הוא חייב לקפוץ על המציאה. את החוזה הגמור האסטרונומי של סטפון מרבורי הייתי שומר לאמצע העונה, לשלב בו קבוצות שאיבדו עניין מתחילות לבצע מכירות חיסול ואפשר להשיג שחקנים כמו גאסול.

למה זה טוב לניקס: כי החוזה של קרופורד הוא עד 2011 ושל סטקהאוז עד 2010. זה כמעט כל מה שצריך לעניין אותם בשלב זה. בנוסף, בראה הוא פוינט גארד צעיר שהראה ניצוצות בסוף עונת הרוקי, בליגת הקיץ הקודמת ובמשחקי ההכנה, אבל בקבוצה כמו דאלאס אין לו סיכוי לקבל את הצ'אנס שמגיע לו. אולי אצל מייק ד'אנטוני הוא יתברר כגניבה. וולש אף יכול לקנות את שארית חוזהו של סטקהאוס, לחסוך לבוס שלו כמה דולרים ולאפשר לשוטינג גארד הוותיק לשוב לקבוצה שחושבת אליפות.

למה זה טוב לדאלאס: כי המאבס צריכים שוטינג גארד פותח אמיתי. ג'ייסון טרי הוא שחקן שישי קלאסי, סטק נראה כמו שחקן גמור בשנה שעברה, והבדיחה של אדי ג'ונס הפסיקה להצחיק בנובמבר. דאלאס עם ג'ייסון קיד היא קבוצה של עכשיו או לעולם לא, והיא חייבת תוספת כוח כדי להתמודד במערב הפרוע. הג'מאל יביא קליעה מבחוץ ויכולות של סקורר לקבוצה שדי התקשתה מבחינה התקפית בפלייאוף האחרון, ולמרות שמעולם לא שיחק בקבוצה טובה (אין לו הופעת פלייאוף אחת בשמונה עונות), והאחוזים שלו מחרידים, אבל עשוי להתברר כאחד השחקנים שיבצעו התאמה מוצלחת לקבוצה רצינית, ויתעלו במאני טיים. דאלאס חייבת לקחת צ'אנסים מהסוג הזה.