מכללות: מתוק ומשגע

שני הסיבובים הראשונים של טורניר המכללות בסוף השבוע הקודם היו גדושים במשחקים מרתקים והפתעות גדולות, ובסוף השבוע הקרוב יתקדם הריקוד הגדול אל עבר השלבים המכריעים שלו, עם משחקי הסוויט סיקסטין (שמינית הגמר), שיתקיימו בימים בימי שישי ושבת לפנות בוקר, ומשחקי האליט אייט (רבע הגמר), שיתקיימו בימים ראשון ושני לפנות בוקר, בסיומם נדע מי יהיו ארבע העולות לפיינל פור, שייערך בסוף השבוע הבא באלמודום של סן אנטוניו. אז היו לנו כמה ימים להירגע מהדרמות שפתחו את החגיגה, והגיע הזמן לבדוק מה מחכה לנו במשחקים הקרובים.

צפון קרוליינה (1) – וושינגטון סטייט (4)

(הלילה שבין חמישי לשישי, 1:30, שידור ישיר ב-ESPN)

עד כה נראה כאילו צפון קרוליינה משחקת רק בשביל הפרוטוקול, ועם ממוצע של 110.5 נקודות למשחק בשני משחקיהם הראשונים בטורניר, הטאר הילס רק מחכים ליריבה שתאתגר אותם. כרגע הם המועמדים המובילים לאליפות, אבל האם כשיגיע המכשול הראשון הם ידעו להתמודד איתו או שיתפרקו? וושינגטון סטייט יכולה לעשות חיים קשים לטיי לאוסון ו-ווין אלינגטון בחוץ, אבל אין להם את הכלים להתמודד עם טיילר הנסברו, מרכוס גיניארד ודיון תומפסון בצבע. ארון ביינס האוסטרלי יתאמץ, אבל הוא פשוט לא טוב מספיק. אם דרק לואו וקייל וויבר יצליחו לשים את הכדור בסל לקוגארס יש סיכוי להחזיק מעמד מחצית שלמה מול צפון קרוליינה, לפני שתגיע הבריחה הגדולה.

טנסי (2) – לואיוויל (3)

(הלילה שבין חמישי לשישי, 4:00, שידור ישיר ב-ESPN)

איזה משחק זה הולך להיות. שתי קבוצות מאוד דומות שאוהבות ללחוץ על כל המגרש, לייצר איבודי כדור ולשתף הרבה שחקנים בהתקפה. טנסי חייבת משחק טוב של כריס לופטון, שבינתיים מאכזב מאוד בטורניר. שחקני הפנים, ווין צ'יזם וטיילר סמית', יצטרכו לעבוד קשה מול דייויד פאדג'ט, ארך קלארק ודרק קארקטר, אחת מהפרונט-קורטים הטובים במכללות. בגלל העומק המרשים של הקארדינלס, המתנדבים יצטרכו את כל הכלים שלהם בשיא. לואיוויל הפכפכה מאוד. כשזה עובד, הכדורסל שלהם הוא חוויה לאוהבי המשחק – פרגון, מסירות, הגנה דינמית ואינספור כלים בהתקפה. כשזה לא עובד, כולם מרימים אצבעות מאשימות. המשחק הזה ייפול על המאצ'-אפ שבקווים – ריק פיטינו מול ברוס פרל, שני מאמנים דומיננטיים שבנו קבוצות מאוד דומות, והניסיון של פיטינו נותן לואיוויל יתרון קטן.

יו.סי.אל.איי (1) – ווסטרן קנטאקי (12)

(הלילה שבין חמישי לשישי, 4:30)

אם כולם יהיו בריאים, ל-UCLA לא צריכות להיות בעיות. זה אחד ההרכבים השלמים במכללות – דארן קוליסון וראסל ווסטברוק מאחור, ג'וש שיפ ולוק רשארד 'מבה א-מוטה מהאמצע וקווין לאב, אולי הסנטר הטהור הטוב ביותר באמריקה, אליו להילטופרס (כמו לרוב המכללות) אין תשובה. ווסטרן קנטאקי, מבחינת כישרון ועומק, לא אמורה להיות אפילו קרובה במשחק הזה. פרט לקורטני לי, שחקן מדהים בפני עצמו, אין להם כלים. אבל אם, במקרה, הם יצליחו להישאר קרובים לאורך זמן והברוינס, כמו שקורה להם לפעמים, יאבדו את האינטנסיביות, לי יתמודד עם השמירה האגרסיבית והמגוונת שבן האולנד יציב מולו ושאר החברים ישחקו טוב – עזבו אתכם, זה לא יקרה.

קסבייר (3) – ווסט וירג'יניה (7)

(הלילה שבין חמישי לשישי, 1:00, שידור ישיר ב-METV)

ווסט וירג'יניה שימחה הרבה אנשים (כולל כמה כותבים כאן בוואלה!) כשהעיפה את דיוק בסיבוב שני, אבל קסבייר היא משוכה קשה בהרבה. אנשי ההרים עשו את כל הדברים הנכונים נגד הבלו דבילס - משחק חזק פנימה, ניצול של שני הכלים החשובים (משחק הפנים של ג'ו אלכסנדר והקליעה מבחוץ של אלכס רואף) ומשחק מעולה של ג'ו מאזולה מהספסל. מול ג'וש דאנקן וג'ייסון לאב יהיה לאלכסנדר הרבה יותר קשה. המוסקטרים עמוקים, מגוונים ושומרים טוב יותר, דרו לאבנדר מוכיח את עצמו כאחד מעושי המשחק החכמים במכללות, סטנלי בורל יעשה את המוות לגארדים ודרק בראון, סי ג'יי אנדרסון ודאנקן יכולים לקלוע בקלות. החבר'ה של בוב האגינס יילחמו, אבל קסבייר טובה יותר.

קנזס (1) – וילאנובה (12)

(הלילה שבין שישי לשבת, 4:30, שידור חוזר ב-ESPN בשבת ב-18:00)

וילאנובה, בעיני, היא ההפתעה הגדולה ביותר של הטורניר, אפילו יותר מדייוידסון. זו קבוצה צעירה ומאוד מוגבלת בתוך הצבע, שמשחקת הגנה חזקה ומבוססת על הגארדים – סקוטי ריינולדס (סופמור), קורי סטוקס וקורי פישר (פרשמנים). מבין שמונה קבוצות הביג איסט שהגיעו לטורניר וילאנובה היתה המדורגת הנמוכה ביותר, ועדיין היא אחת משלוש שהגיעו לסוויט סיקסטין. מנגד, לג'ייהוקס יש את ההתקפה העמוקה ביותר במכללות - כל שחקן מהשישייה המובילה יכול לקלוע בין 20 ל-30 נקודות בערב נתון, אבל הם יעדיפו חמישה שחקנים בדאבל פיגרס שיגרמו לכל הגנה לסובב את הראש בבהלה ולנסות להבין מאיפה הסל הבא יגיע. החיסרון היחיד של קנזס הוא הספסל. לביל סלף יש שבעה שחקנים בלבד ברוטציה, וכדי שבכלל יהיה להם סיכוי הויילדקאטס צריכים להשתמש בכל הספסל, לרוץ הרבה ולשחק פנימה, במסירות וחדירות, ולא להתפשר על התקפות קצרות וטיווחים מהשלוש.

וויסקונסין (3) – דייוידסון (10)

(הלילה שבין שישי לשבת, 1:00, שידור חוזר ב-ESPN בשבת ב-16:00)

וויסקונסין צריכה להיות זהירה. ההגנה של ג'ורג'טאון מוקמה ראשונה באמריקה, וויסקונסין היתה שלישית. דייוידסון חוררה את ג'ורג'טאון במחצית השנייה בסיבוב השני, וחזרה מ-17 הפרש בזכות סטפן קרי שהיה עצום עם 30 נקודות (אחרי שלקע 40 בסיבוב הראשון מול גונזאגה) וג'ייסון ריצ'ארדס, שהוביל את כל המכללות באסיסטים העונה). וויסקונסין מתגאה בהגנה חזקה והתקפה מאוזנת ונטולת כוכבים. העזיבה של אלנדו טאקר, שחקן השנה בביג 10 בשנה שעברה, רק רק חיברה את השחקנים. בריאן בוץ' מרביץ בפנים, טרבון יוז קולע מבחוץ, ההתקפה מפרגנת ובכלל, אם אתה לבן, גבוה ויודע לקחת ריבאונד בו ריאן ימצא מה לעשות איתך. הבעיות של דייוידסון היו הספסל האנמי והתלות שלה בקרי. אם וויסקונסין תצליח לשתק אותו, כמו ששיתקה את מייקל ביזלי במחצית השניה מול קנזס סטייט, היא תנצח.

ממפיס (1) – מישיגן סטייט (5)

(הלילה שבין שישי לשבת, 4:00)

ממפיס עברה הרבה השנה. היא שיחקה את לוח המשחקים הקשה ביותר בכל כדורסל המכללות, אבל בחודשיים האחרונים פגשה מדורגת אחת בלבד (טנסי), והפסידה. על הנייר היא חזקה יותר ממישיגן סטייט, אבל על המגרש הולכים להיות מאצ'אפים מסקרנים. המשמעותי ביותר יהיה בין דרו נייצל, הסיניור המעולה של הספרטנים, מול דרק רוז, הפרשמן המדובר של ממפיס. גם לראות את כריס דאגלס רוברטס מול ריימר מורגן תהיה חוויה גדולה. האיזון בבק-קורטים נותן לממפיס את היתרון בגלל משחק הפנים שלה. רוברט דוז'ייר הוא קלע מצוין אבל השחקן הדומיננטי ביותר על המגרש הוא ג'ואי דורסי – הביג בן של כדורסל המכללות. הטייגרס צריכים לקוות לא להגיע לקרב צמוד מקו העונשין - החולשה הגדולה ביותר שלהם, ואם מישיגן סטייט תצליח להישאר צמודה עד הסוף, היא יכולה לקחת את המשחק מהקו.

טקסס (2) – סטנפורד (3)

(הלילה שבין שישי לשבת, 2:00, שידור ישיר ב-METV)

איזה קרב ענק. שתי קבוצות שונות לחלוטין שגירדו ניצחונות בסיבוב הקודם. טקסס בנויה על שני הגארדים המצוינים – די ג'יי אוגוסטין ואיי ג'יי אברהמס, והרבה אתלטיות של הפורוורדים - דיימון ג'יימס וג'סטין מייסון. מה אין לה? ספסל וסנטר. הגבוה היחיד שלהם, קונר אצ'לי, מעדיף לקלוע משלוש. מאידך, סטנפורד בנויה על משחק הפנים של התאומים לופז. ברוק שוב הראה נגד מרקט איזה שחקן ענק הוא ואלמלא חולשה של רובין, המשחק היה יכול להראות אחרת. הקרדינל צריכים להקפיד על מה שהביא אותם עד הלום - התקפה שעוברת דרך הצבע, רצוי כמה שיותר קרוב לסל והגנה חזקה של מיץ' ג'ונסון ושאר הגארדים על קו השלוש. אם הקרדינל יצליחו להאט את הקרניים בהתקפה, כמו שמיאמי עשתה במחצית השנייה במשחק ביניהם, אני לא רואה מישהו שעוצר את הלופזים. סטנפורד תיקח בשיניים.