קוץ ואליה בו

הדד ליין לביצוע טריידים ב-NBA יגיע רק מחר, כך שהיד עוד נטויה. ההספק כבר עכשיו לא הגיוני - גאסול בלייקרס, שאקיל בפיניקס ועכשיו ג'ייסון קיד בדאלאס. המשולש הושלם, המערב רשמית השתגע, מה שיקרה מעכשיו לא יהיה דומה לשום דבר שראינו לפני זה. בדרך גם מייק ביבי עבר לאטלנטה, ובלי קשר למה שיקרה ביומיים הקרובים מדובר באחת התקופות המעניינות והחשובות של השנים האחרונות.

לפני הטרייד עצמו, אי אפשר שלא להתייחס לבלגאן של השבוע האחרון סביב המעבר של קיד לדאלאס. ה-NBA ידוע בחוקי השכר שלו, שדורשים לפחות תואר ראשון בסטרנולוגיה מעשית כדי להבין אותם, אבל השבוע נדמה היה שלחוקים יש ליגה ולא להיפך. ניצול ציני של חוקים התרחש בפרשה הזאת בראש חוצות, בידיעת כולם ועם התרעה מראש, ולליגה לא אכפת. מבחינת סטרן ואנשי הכן שלו, אתה יכול להשתין מהמקפצה, רק אל תשכח להודיע תוך כדי שיורד גשם.

זה התחיל עם דווין ג'ורג'. שנים גרמו לנו להאמין שקובי בריאנט הוא השחקן היחיד בליגה עם סעיף שמאפשר לו לבטל טריידים שהוא מעורב בהם, אבל מסתבר שיש עוד כמה יחידי סגולה בדמות שחקנים שחתמו על חוזים לשנה אחת בקבוצה שלהם, ואם יעברו בטרייד יאבדו את זכויות לארי בירד שלהם (ממש בקיצור: האפשרות לחדש חוזה בקבוצה המקורית גם אם היא נמצאת מעבר לתקרת השכר). הדאגה של הליגה לזכויות לארי בירד מרשימה. אני בטוח שהוא מקבל פנסיה מצוינת, אבל את דווין ג'ורג' זה הדבר האחרון שעניין. אף אחד לא חשב לרגע שדאלאס תחתים אותו על חוזה נוסף. ובכלל, אם קבוצה מעבירה שחקן בטרייד, זה לא אומר שהיא בכל מקרה לא הייתה מעוניינת בו בהמשך?

ג'ורג', בכל מקרה, ניצל את הסעיף הזה כדי לטרפד טרייד בו הוא היה פיון קטנטן, למרות שלפני כן ביקש לעבור. אפשר להבין אותו: אף אחד לא רוצה לעבור לג'רזי, ועוד כדי לשחק חודשיים בקבוצה סתמית, שמנסה להתחיל בנייה מחדש וכנראה לא תיתן לו דקה. אבל אין סיבה שיהיה לו הכוח, שאמור להיות שמור ליחידים בדורם, לטרפד טרייד ענק. מה היה קורה אם הטרייד היה נחתם רגע לפני הדד ליין והוא היה מחריב אותו?

סיבוך נוסף נוצר בגלל ג'רי סטקהאוס, עוד אחד שהיה כלול בטרייד המקורי, שלא הבין את חוקי המשחק. בכל מקום היה כתוב שהוא הולך לקבל ביי-אאוט מהנטס ולחזור לדאלאס אחרי שלושים יום. זה מותר לפי החוקים וכבר בוצע בעבר. אבל ברגע שסטקהאוס עצמו הצהיר שזאת הכוונה שלו, הליגה התחילה לעשות בעיות ובדאלאס פחדו שלא יאפשרו לו לחזור. הסיבה לכך היא שסטק עלה למקפצה על שלט ענק שמספר על כוונותיו, וב-NBA מותר לחזור לקבוצה שלך חודש אחרי שהיא "העבירה" אותך בטרייד, אבל אסור להצהיר על זה מראש.

אחר כך הגיעה סאגת ואן הורן. האפשרות שדאלאס תחתים את ואן הורן (שפרש מעשית די מזמן אבל לא הודיע על כך רשמית), על חוזה לשלוש שנים עם אופציית שחרור אחרי שנה אחת, כדי שישמש כחוזה גמור בטרייד, עלתה עוד הרבה לפני הסיבוך האחרון. רוב הזמן מארק קיובן טען בתוקף שהוא לא מתכוון לעשות את זה. לא בגלל חוש מוסרי גבוה, חס וחלילה, אלא בגלל שזה אומר שהוא בעצם משלם משכורת נוספת (כי החוזה של ואן הורן בטרייד בא במקום חוזה קיים שהוא ימשיך לשלם). אבל הסיבוכים בטרייד המקורי שכנעו אותו ללכת על האופציה היקרה יותר.

אבל אל דאגה, את קברניטי הליגה לא עשו באצבע. עכשיו חשוב להם לוודא שואן הורן אכן עוזב את המשפחה שלו, ועולה על המטוס לג'רזי, כמו גם לשמוע את הסוכן שלו נשבע שבדיוק לפני יומיים הוא החליט שדווקא בא לו לנסות לחזור לשחק, ובמקרה היה שם טרייד שהתאים לתוכניות שלו. בדאלאס באמת פחדו שהטרייד הזה ייפול על זה שלואן הורן לא יבוא לעלות על המטוס. למזלם, שלושת מיליון הדולרים שהוא ירוויח על הטיסה הזאת שכנעו אותו.

זה עוד כלום ליד הסיפור של ארון מקי (בשביל זה תצטרכו לעקוב טוב), שבזמן שהלייקרס החתימה אותו על חוזה חזרה מפרישה, והעבירה אותו לממפיס כחלק מהטרייד של גאסול, הוא היה כבר עוזר מאמן בפילדלפיה. מקי נאלץ לעזוב את פילי ולעשות את עצמו מנסה לשקם את הקריירה בממפיס. הניסיון לשלוח בובה בדמותו נכשל, אבל במקרה של ואן הורן יש הרבה יותר סיכוי שאף אחד לא ישים לב. לא ברור למה סטרן נותן לקרקס הזה להימשך. ההיצמדות שלו לחוקים היבשים במקום לאפשר למנהלי הליגה גמישות והגיון בפרשנות שלהם מגוחכת ומגחיכה את ה-NBA. אולי אם יקרה משהו קיצוני, כמו חוק דבילי שידפוק את הסדרה הכי חשובה בפלייאוף, סטרן יתעורר (אה, רגע...).

ועכשיו נעבור לטרייד עצמו: דאלאס מקבלת בעיקר את ג'ייסון קיד ונותנת בעיקר את דווין האריס המשתפר ואת דסגאנה ג'ופ, שהיה יכול לעזור להם בפלייאוף הקרוב. לעומת פיניקס, שויתרה על שחקן שבכל מקרה רצה לעזוב, דאלאס נפרדת ממי שהיה אמור להיות הפוינט גארד שלה לעשור הקרוב. האריס שרד סיטואציה לא פשוטה כאשר מהרגע הראשון שלו שיחק בקונטנדרית. לאט לאט הוא הרוויח לעצמו דקות והוכיח את עצמו כשחקן שמתעלה בפלייאוף. השנה האריס ביצע את הפריצה שלו. הוא תפס באופן סופי את המקום בחמישייה והפך לכלי התקפי יעיל במיוחד, בנוסף ליכולת ההגנתית שלו, עליה הוא בנה את רוב המוניטין עד כה. הוא נחשב לשחקן שעוצר הכי טוב את טוני פארקר ובכלל מסתדר עם פוינט גארדים זריזים.

התפקיד של האריס כפארקר-סטופר, וכפוינט גארד נהדר שרק משתפר, היה מספיק לו כדי להפוך למנייה בלתי סחירה מבחינת דאלאס, כל עוד המאבס האמינו שהם בדרך הנכונה ושהמשימה העיקרית שלהם היא לחבר הכל בפלייאוף ולעבור את הספרס. אבל עם הזמן קיובן ואייברי ג'ונסון הבינו שיש להם בעייה מהותית יותר, ועם התחזקות שאר המערב הם פחדו לפספס את הרכבת ולהישאר מאחור. שורה של הפסדים במזרח, כולל הפסד לבוסטון בלי גארנט ותבוסות בדטרויט ובניו ג'רזי, תרמו להחלטה שהשינוי נדרש. דאלאס נראתה רע במשחקים האלה, היריבות התחילו ללמוד אותה וההתקפה נראתה שבלונית ותקועה.

השינוי שקיד יביא לדאלאס מהותי ומעניין לא פחות מזה של שאק בפיניקס. המאבס התבססו על בידודים ועל היתרון של השחקנים שלהם באחד על אחד. התוצאה הייתה משחק משעמם אבל מאוד אפקטיבי ומתאים לחומר הקיים. כמו במקרה של פיניקס, השיטה עבדה אבל רק עד גבול מסוים. לעומת פיניקס, התחושה במקרה של דאלאס הייתה שהבעייה היא יותר מנטאלית ממקצועית. קיד ישנה לחלוטין את הסגנון הזה. מקבוצה של בידודים דאלאס תהפוך לקבוצה של מנהל משחק וקלעים. הוא יסדר לאוסף הסקוררים שסביבו הרבה יותר מבטים פנויים מהרגיל, ויכניס מימד של משחק מעבר. היכולת שלו לקחת ריבאונד ולצאת מיד להתקפה, מכריחה את השחקנים סביבו לרוץ, ויש מי שירוץ איתו: הווארד ואדי ג'ונס יודעים את תפקיד שחקני הכנף במתפרצת, ונוביצקי וטרי יודעים להצטרף כטריילרים שזורקים שלשות.

בנוסף לשינוי המקצועי, בדאלאס בונים על אפקט פסיכולוגי סטייל גארנט. קיד יביא מנהיגות ורעב ואת המשהו הנוסף הזה שמביאים שחקנים גדולים באמת ולא ניתן להסביר ולכמת. יחד עם שאק בפיניקס, המשמעות של שינוי פסיכולוגי של שחקנים גדולים תעמוד בקיץ הזה למבחן רציני. אני מאמין גדול של השינוי הזה ובהחלט רואה את קיד מביא אותו לדאלאס.

החסרונות של קיד ידועים: הוא כבר בן 35 ודאלאס ויתרה עבורו על רכז צעיר ומבטיח. הקליעה שלו השנה בשפל של 36.6 אחוזים וההגנה שלו רחוקה משיאה. האריס וג'ופ היו שניים מהשחקנים החשובים ביותר בהגנה הקבוצתית של דאלאס, בעיקר בפלייאוף, והאפשרות שהפגיעה בהגנה תהיה גדולה מהצפוי בהחלט קיימת. מצד שני, קיד הוכיח בפלייאוף שעבר שהוא מסוגל להעלות את רמת ההגנה שלו מתי שצריך ולהנהיג קבוצת הגנה נהדרת. הוא גם שיפר באופן משמעותי את הקליעה בפוסט סיזן, הפגיז 2.8 שלשות ב-42 אחוזים והעמיד ממוצעים מטורפים של 14.6 נקודות ו-10.9 ריבאונדים ואסיסטים.

בשורה התחתונה, בדיוק כמו במקרה של פיניקס אני חושב שדאלאס עשתה צעד נכון כי הוא מחזק באופן משמעותי את הסיכוי שלה להתמודד על אליפות. התחושה שלי היא שקיד יגיע רעב ועם מוטיבציית שיא אחרי תקופה ארוכה בה החברים לקבוצה לא נתנו לו סיבה להתעלות (כן, וינס, אני מדבר אליך), וייתן תרומה מקצועית ופסיכולוגית שלא ניתן למדוד במספרים. דבר אחד בטוח: הולך להיות שמח במערב לפחות בשנה וחצי הקרובות.