קבוצה בהמתנה

באו: גרג אודן (בחירה ראשונה בדראפט), צ'אנינג פריי (בטרייד מניו יורק), סטיב בלייק (שחקן חופשי, מדנבר), ג'יימס ג'ונס (בטרייד מפיניקס), ג'וש מקרוברטס (בחירה 37 בדראפט), טוריאן גרין (בחירה 52 בדראפט).

הלכו: זאק רנדולף, פרד ג'ונס ודן דיקאו (בטרייד לניו-יורק), ג'מאל מגלור (שחקן חופשי, עבר לניו ג'רזי), אימה אודוקה (שחקן חופשי, עבר לסן אנטוניו).

חמישייה: ג'ארט ג'ק, ברנדון רוי, טראוויס אאוטלו, צ'אנינג פריי, למרקוס אולדריג'.

ספסל: בלייק, גרין, סרחיו רודריגז, מארטל וובסטר, ג'ונס, דריוס מיילס, מקרוברטס, רייף לפרנץ, ג'ואל פריזבילה.

מאמן: נייט מקמילן (עונה שלישית בקבוצה).

מאזן בעונה שעברה: 32 ניצחונות, 50 הפסדים.

אליפויות:1 (1977).

רגשות האוהד הממוצע בפורטלנד נעים כמו ברכבת הרים כבר מספר שנים. לפני מספר שנים היתה להם קבוצה מוכשרת, פרועה ומטורפת תרתי משמע. דיימון סטודמאייר, ראשיד וואלאס, זאק רנדולף, רובן פטרסון, בונזי וולס ועוד – כנופיה שלא הייתה מביישת את פורעי החוק ומחפשי הזהב באזור פורטלנד לפני כמאה שנה. אבל עם השנים מספר הניצחונות צנח, הקהל הפסיק להתחבר לקבוצה והבלייזרס החליטו לנקות את האורוות. הכוכבים הסוררים נשלחו אחד אחרי השני למחוזות רחוקים, ובערב הדראפט של 2006 הגיע דני איינג' הסימפטי לעזרתה של פורטלנד, והציע לה הצעה נדיבה - תנו את סבסטיאן טלפייר הלא יציב ולא יעיל, וקחו את הבחירה השביעית בדראפט. אחרי שהחליפו עם מינסוטה את הבחירה תמורת הבחירה השישית, הנחיתו הבלייזרס את ברנדון רוי בעיר.

למרות שפציעה בעקב השביתה אותו לחודש שלם בתחילת העונה, הצליח רוי לזכות בקלות בתואר רוקי השנה, כשהוא רושם ממוצעים של 17 נקודות, 4.5 אסיסטים ו-4 ריבאונדים למשחק. הוא הצליח להפוך מיידית למנהיג של הבלייזרס הצעירים, והאפיל גם על למרקוס אולדריג', הרוקי שנבחר במקום השני באותו דראפט, שהראה בעצמו כמה ניצוצות של גדולה וסיים את חצי העונה השניה בצורה מרשימה מאוד.

אבל לפורטלנד בכל זאת היה סגל צעיר מאוד וחסר נסיון שהתקשה מאוד מול אריות המערב. למזלם יצא זאק רנדולף מעונה כושלת לעונת קריירה (23.6 נקודות ו-10 ריבאונדים למשחק) ופשוט החזיק את הקבוצה הצעירה על כתפיו לאורך רוב העונה. מבחינה התקפית, לא היו שום כלים אחרים לפורטלנד מלבד רנדולף ורוי, והיא דורגה בתחתית הדירוג בליגה התקפית והגנתית. הסגל הדל הצריך פתרונות יצירתיים, כמו אימה אודוקה שהוקפץ לחמישייה לפרקים והתגלה כשומר מעולה. העונה הסתיימה בקול ענות חלושה עם 32 ניצחונות, אך חשוב לזכור שבמערב זה לא עניין של מה בכך. יותר מכך, העונה "הנקייה" החזירה את הקהל למגרש וחיברה אותו מחדש לקבוצה. ביחד עם הסגל הצעיר והמבטיח העתיד נראה ורוד.

אבל העתיד הפך להיות הרבה יותר ורוד מהתחזיות בסוף מאי, כשפורטלנד זכתה כנגד כל הסיכויים בבחירה הראשונה בדראפט 2007, ועימה בזכות לבחור את סנטר העתיד של הליגה. גרג אודן סומן כבר בתיכון כמי שיחזיר את הכבוד האבוד לעמדת הסנטר ב-NBA מהרגע בו יגיע לליגה, ואחרי שנה אחת בלבד במכללת אוהיו סטייט, בה הוביל את הבאקאייז עד לגמר המכללות למרות ששיחק לאורך כל העונה עם גבס על ידו הימנית, הוא הפך באחת לפנים של הבלייזרס לעשור הקרוב.

העובדה שמדובר בנוסף לחיית כדורסל גם בבחור נחמד וצנוע השתלבה נהדר בתכנית הניקיון של פורטלנד, ועל מנת שאודן הצעיר לא יושפע אפילו לרגע מתרבות העבר של הקבוצה, מיהר הג'נרל מנג'ר קווין פריצ'ארד לשלוח את רנדולף הבעייתי לניקס, ובתמורה קיבל את צ'אנינג פריי, שאיכזב מעט בעונתו השניה אחרי עונת רוקי מבטיחה מאוד בניו יורק, וסטיב פרנסיס, שאת חוזהו מיהר פריצ'ארד להתיר תמורת 31 מיליון דולר, שהרי כל המטרה של המהלך היתה לנטרל את ההשפעות השליליות על הקבוצה (אלמנט שפרנסיס מבין בו דבר או שניים).

לפני כחודש אזל לפתע המזל הטוב של הבלייזרס, כשהתברר שאודן ייאלץ לדחות את עונת הרוקי שלו בשנה שלמה, ולעבור ניתוח ארתרוסקופיה בברכו. כתוצאה מכך זנחו בפורטלנד את חלומות הפלייאוף ופנו לעוד עונת מעבר, בה יריץ המאמן נייט מקמילן את הצעירים שלו כמה שיותר וייתן להם להשתפשף. כמות הכשרון העצום תקבל תיעול חיובי בערבים מסוימים, אך ברור שיהיו גם ערבים שייראו קטסטרופה. זה שכר הלימוד שיהיה על פורטלנד לשלם.

אולדריג' יזוז לסנטר במקום אודן ופריי צפוי לראות הרבה דקות משחק העונה בעמדת הפאואר פורוורד. כאיום התקפי נוסף הגיע ג'יימס ג'ונס, שששוחרר מפניקס במסגרת צמצום ההוצאות הכללי של הסאנס. על מרטל וובסטר, שלא עשה הרבה בשנתיים הראשונות שלו בליגה, בונים שייתן יד טובה מבחוץ, ולפחות על פי משחקי קדם העונה נראה שיש בו משהו. הבלייזרס יקוו לתרומה גם מדריוס "איש הגומי" מיילס שבגיל 25 הוא כבר מבוגר מ-10 שחקנים אחרים בסגל. את עמדת הרכז יתפוס ג'ארט ג'ק, שהוכיח שהוא מסוגל לנווט את המשחק בעונה הקודמת. סרחיו רודריגז בעל העין העקומה יחכה לו באגף, והרוקי טוריאן גרין, שהיה בורג מרכזי בפלורידה, אלופת המכללות בשנתיים האחרונות, ינסה לגנוב כמה דקות.

מועמד לפריצה: אחרי שנבחר בתחתית הסיבוב הראשון ב-2003, טראוויס אאוטלו לא ראה הרבה את המגרש מאז. בחצי העונה האחרונה הוא התחיל לתת את התחושה שמשהו זז, והעונה, עם הסגל הדליל של פורטלנד שיספק לו לא מעט הזדמנויות, הוא יקבל את הצ'אנס האחרון להוכיח את עצמו.

מועמד לדעיכה: גם העונה ימשיך רייף לפרנץ לומר בכל בוקר תפילת הודיה למארק קיובן, שנתן לו חוזה שסידר לו את החיים ובמקביל מירר אותם לקבוצות בהן הוא שיחק מאז. אליו יצטרף ג'ואל פריזבילה, ה-"ונילה גורילה", שכבר קיבל שתי הזדמנויות לתפוס את עמדת הסנטר הפותח, וגילה שפשוט אין לו את זה. העונה הוא ימשיך לדשדש ואולי ייתן לאולדריג' כמה דקות מנוחה פה ושם.

תסריט אופטימי: 32-35 ניצחונות. האמת? קשה לראות את זה קורה. אולי אם רנדולף היה נשאר אפשר היה להגיע לזה. אבל אין רנדולף.

תסריט פסימי: 22-25 ניצחונות. במערב אין כל חדש, והחיים תמיד קשים. בפורטלנד יצפו בעיניים כלות בקווין דוראנט מחורר רשתות בסיאטל ויחכו לעונה הבאה. רוי כאופציה יחידה בהתקפה יעבור שחיקה מואצת, ואולדריג' ייקבר עם פריי בפנים. לא מראה יפה. במזרח אולי מגיעים ככה ל-28-30, במערב 22-25 ניצחונות.

תחזית: 26-28 ניצחונות. חשוב לזכור שיש כמות כשרון עצומה בפורטלנד, שחלקה יכול להשלח בטרייד עבור מישהו שיכול לתרום כאן ועכשיו.ואם לא – זכרו שאתם צופים בהולדתה של אחת מקבוצות הענק של העשור הבא. גם זה משהו...