כרטיס חאבייר: האם מסצ'ראנו הוא אוברייטד או יהלום נסתר?

בתחילת דרכו כמאמן נבחרת ארגנטינה חזר והדגיש דייגו מראדונה פעמים רבות שהשחקן הבטוח היחיד בהרכב שלו הוא חאבייר מסצ'ראנו. "מסצ'ראנו ועוד 10", היה מצהיר דייגו מעל כל במה. לאחר מכן הוסיף לרשימת הבאנקרים את לאונל מסי ויונאס גוטיירז, אבל מסצ'ה נשאר כל העת מספר 1 של מראדונה, שאף העביר את סרט הקפטן לידיו והסביר את הבחירה בו: "אני רוצה שהוא יהיה הקפטן בגלל שהוא השחקן הארגנטינאי הקרוב ביותר לראייתי כיצד אמור להיות שחקן נבחרת - להזיע עבור החולצה, להילחם ולהקריב, להיות מקצוען, להיות קרוב לחבריך לקבוצה. הוא יהיה הקפטן".

ואכן מסצ'ראנו בן ה-26 הוביל את ארגנטינה במונדיאל כקפטן. הכישלון הצורב בדרום אפריקה נפל בעיקר על כתפיהם של מסי והמאמן. האתרוג של מראדונה, מסצ'ה, פחות נתפס כאחראי לאחד הביזיונות הגדולים ביותר של הנבחרת עם התבוסה לגרמניה ברבע הגמר. שמו של האיש שהיה אמור להנהיג אותה מהקישור האחורי לא הועלה כאחד האחראיים הראשיים למחדל. תוסיפו שלוש שנים וחצי בליברפול ללא אף תואר (למסצ'ה תואר אליפות בארגנטינה ובברזיל) ותקבלו שחקן שייתכן שזוכה להכרה גדולה יותר מכפי שמגיע לו. ימים ספורים לאחר המעבר לברצלונה שווה להתעכב ולהבין מדוע עולם הכדורגל רוחש למסצ'ראנו הערכה כה רבה והאם היא בכלל מוצדקת.

לחובתו של מסצ'ראנו, המכונה גם הצ'יף הקטן, ניתן לזקוף את ההתנהלות המבישה בתקופה האחרונה מול ליברפול. מאז קיץ 2009 הבהיר מסצ'ה לראשי הקבוצה האדומה שהוא מעוניין לעזוב. העונה, כשהבין שיציאתו מהמועדון מתעכבת, עבר להתנהג בצורה מבזה. הוא לא ענה לטלפונים של המנג'ר החדש של הקבוצה רוי הודג'סון שחיזר אחריו ורצה לשוחח עימו כדי ללבן את העניינים. השיא היה כשמסצ'ה סירב בכל תוקף לנסוע למשחק החוץ במנצ'סטר נגד סיטי.

לזכותו ייאמר שהוא נותן הכל על כר הדשא. חרף רצונו העז לעזוב הוא נראה טוב מאוד ובעיקר מחויב במשחק הליגה הראשון נגד ארסנל באנפילד. ליברפול שיחקה ב-10 שחקנים 46 דקות לאחר הרחקתו של ג'ו קול, ומסצ'ראנו שרף שטחים רבים כדי לעזור לליברפול לסיים בתיקו, לאחר שהתותחנים כבשו את השוויון רק בתוספת הזמן. למרות החיכוכים ביניהם בקיץ, הודג'סון, אולי בניסיון אחרון להשאירו באנפילד, החמיא לקשר כשאמר עליו לאחר המשחק: "הוא שחקן יוצא מן הכלל, אחד הטובים בעולם בתפקיד שלו".

רק לאחר שעזב באופן סופי לברצלונה, הצהיר המנג'ר האנגלי שאחת הסיבות לעזיבת מסצ'ראנו היא חוסר נכונותו לשחק העונה עם הקבוצה בליגה האירופית. הארגנטינאי לא נותר חייב ואמר בתגובה: "הוא משקר, הוא יודע בדיוק את האמת. לא אומר זאת כעת, אבל הרבה שקרים נאמרו עליי בזמן האחרון ובקרוב אגיב על כולם".

לאחר עזיבתו של מסצ'ראנו פרסם העיתון "דיילי מירור" כתבה שכותרתה: "10 דברים שלמדנו על חאבייר מסצ'ראנו מהתקופה שלו באנגליה". הסעיף הראשון ציטט שיחה בין אוהדי ווסטהאם, שגיחכו עליו כשאמרו: "הוא לא היידן מאלינס" (קשר אחורי ששיחק עימו בפטישים – י.ב.). באמירה זו יש עדות לגבי ההערכה המופרזת שמסצ'ה מקבל. בסעיף אחר נכתב מה אוהדי ליברפול חשבו עליו: "הוא לא סטיבן ג'רארד". מנגד, אותם אוהדים אדומים בחרו בו לאיש המשחק של הקבוצה בגמר ליגת האלופות ב-2007, בהפסד 2:1 למילאן, כשלושה חודשים בלבד לאחר שהצטרף לקבוצה מווסטהאם.

תהייה נוספת שהועלתה באותה כתבה ב"מירור" היא לגבי אופי המשחק שלו, בין אם אלו ההצגות המוגזמות וכן המשחק החזק על גבול הברוטאלי והאלים, ולראייה העובדה שבעונה הקודמת צבר כמות רבה של כרטיסים (שבעה צהובים ושני אדומים). כמו כן, מסצ'ראנו מאבד את הרסן לעתים והפיוז הקצר שלו משתחרר דבר שהופך אותו לבלתי צפוי. התקרית הידועה ביותר לשמצה שלו מאנגליה הייתה ב-23 במרץ 2008 כשבמשחקו הראשון באולד טראפורד נגד מנצ'סטר יונייטד ספג אדום (שני כרטיסים צהובים, השני טיפשי במיוחד על מחאה נגד השופט) והשאיר את ליברפול ב-10 שחקנים במשחק היוקרתי ביותר בכדורגל האנגלי.

מצד שני, צ'אבי אלונסו, יריבו כיום מריאל מדריד וחברו מהעבר המשותף בליברפול, דווקא העיד אחרת: "הוא משחק כמו שחקן בן 30, חושב בראש קר וצלול, מנתח כל רגע ומהלך". גם ג'ונתן נורת'קרופט מה"טיימס" התרשם מסגנון משחקו: "הוא דומה מאוד לקלוד מאקללה מבחינת הגודל ואיך ששניהם משתמשים בשכלם על המגרש, הם מאוד מרוכזים".

אחת הסיבות המרכזיות כנראה לעזיבתו היא העובדה כי ההתאקלמות שלו ושל משפחתו באנגליה לא הייתה טובה. זה לא סוד ששחקנים דרום אמריקאיים רבים מרגישים אאוט-סיידרים במדינות אירופה הקרות אם זה בגלל האקלים, השפה, התרבות ומנהגי המקום. קרלוס טבז הוא דוגמה מובהקת לכך. "קשה לו עם האנגלית", העיד אלונסו על מסצ'ה, "אך על המגרש צריך לדבר עם הרגליים וזאת הוא עושה מצוין". אגב, עם כל הקשיחות שהוא מפגין, נראה שמי שלובשת את המכנסים בבית היא אשתו. לפי התקשורת, כבר ביוני אשתקד עזבה פרננדה את אנגליה עם ילדתם המשותפת וכשהיא בהריון ושבה לדרום אמריקה. היא זו שלחצה עליו לעבור לשחק בספרד ואף איימה עליו בגירושין.

מנגד, יש שמעידים שמסצ'ראנו משתלב מהר מאוד ומתאים את עצמו הן מבחינה מקצועית והן מבחינה חברתית. חורחה סולארי, אחד מגדולי שחקני ארגנטינה בכל הזמנים, אמר: "הוא אינטליגנטי ומסתגל במהירות לכל דבר שהמאמן דורש ממנו לעשות. הוא הקשר האחורי הארגנטינאי הטוב ביותר ב-30-40 השנים האחרונות, אפילו יותר מפרננדו רדונדו. הוא מכסה הרבה מאוד שטח, עושה הגנה בצורה יוצאת מן הכלל, בעיקר באחד על אחד, הוא גם תוקף ויש לו טכניקה טובה". חורחה ולדאנו, המנהל המקצועי של ריאל, הוסיף עליו כשזה עוד היה בליברפול: "הוא כנראה הקשר האחורי הטוב ביותר בעולם, כשהוא על המגרש המאמן יכול לישון בשקט".

אגב, לפני מספר שנים מסצ'ה היה מועמד מוביל להגיע לריאל. "הוא היה מוכר מאוד בספרד כשהוא היה בן 19-20, ריאל רצתה אותו והוא היה אמור להיות המחליף של מאקללה שעבר לצ'לסי", האיר אלונסו, "אולם שתי החברות (GSA ו-MSI) שהחזיקו בכרטיס השחקן שלו החליטו להעבירו מריבר פלייט לקורינתיאנס הברזילאית".

מי שעוד רצה מאוד להביאו לאינטר הוא המנג'ר הקודם שלו רפא בניטז. למאמן הספרדי היה חיבור טוב מאוד עם הארגנטינאי, שדיברו באותה שפה. בניטז הביא את מסצ'ראנו לליברפול וראה בו בורג מרכזי, לצד סטיבי ג'י ופרננדו טורס. הספרדי היה זה שאמר על מסצ'ה ביטוי שנחרת: "מפלצת של שחקן". אלא שהצ'יף הקטן, שאף למד איטלקית במהלך המונדיאל ואף אוחז בדרכון איטלקי, חתם לבסוף לארבע שנים במועדון הקטלאני עם סעיף יציאה בגובה של 74 מיליון יורו.

בין אם גווארדיולה בונה על מסצ'ראנו להרכב ובין אם לאו, החלטתה של בארסה להביאו התקבלה בצורה חיובית מאוד ברחבי ספרד, חרף מגרעותיו. המאמן הקטלאני, שהיה מן הסתם בסוד העניינים לגבי החתמת הקשר וידע שהוא זה שיגיע לקאמפ נואו, אמר טרם החתימה: "אם יגיע לכאן קשר אחורי, הצורך של הקבוצה יושלם ואני אהיה מרוצה".

בספרד מאמינים שמסצ'ראנו יספק את מה שבארסה צריכה בקישור האחורי וייתן מלחמה בריאה לסרחיו בוסקטס על מקום בהרכב. גם מסצ'ראנו עצמו מודע למעמדו החדש: "זה יהיה מטופש לחשוב שאשחק כל משחק", אמר. "צריך לכבד את השחקנים שנמצאים כאן ועושים עבודה טובה וזכו בכל תואר אפשרי. בעמדה בה אני משחק נמצאים שלושה אלופי עולם. זה יהיה כבוד בשבילי ללמוד מהם ולצמוח כשחקן".

מחד, מסצ'ה, שהובא כתחליף ליא יא טורה שעבר למנצ'סטר סיטי, לא מביא עימו הרבה אגו, ובארסה בהחלט הקלה על עצמה את העבודה (כמו גם עם ההחלפה של זלאטן איברהימוביץ' בדויד וייה) במועדון בו המרקם החברתי הוא עניין מוביל. השאלה הגדולה היא האם מסצ'ראנו, שהגיע כברירת מחדל לאחר שדרכו של ססק פברגאס לקבוצה לא נסללה, יספק את הערך מוסף שכולם ציפו מפברגאס להביא לקבוצה שעל פניה נראית מושלמת, עוד לפני ההגעה של מסצ'ה. חבר אחר, חאבייר סביולה, שגם שיחק בברצלונה בעבר, יודע את התשובה עם תחילת העונה: "הוא מנהיג. יש לו הרבה אופי ואישיות של ווינר. מבחינה הגנתית הוא נותן המון ולעולם לא מוותר, הוא תמיד נותן את הכל על המגרש. הוא ייתן הרבה מאוד לבארסה".