שנה שנייה ברציפות שהחלוץ הטוב בעולם מגיע מאפריקה. אחרי סמואל אטו בעונה שעברה, נדמה כי דידייה דרוגבה ירש את הכתר, לפחות עד שהקמרוני יחלים. אם אתם מחפשים קשר נוסף בין השניים, הוא נמצא בתלות של צ'לסי העונה בדרוגבה. למרות הסגל יוצא הדופן באיכותו של מוריניו, צ'לסי תחזיק אצבעות שדידיה דרוגבה יהיה כשיר לחלוטין למשחק מול מנצ'סטר יונייטד.
19 שערים בכל המסגרות, כולל הגול המכריע ההוא בקאמפ נואו, זה לא דבר שצ'לסי יכולה להסתדר בלעדיו, במיוחד כאשר אנדריי שבצ'נקו מתקשה לנער מעליו את קשיי ההסתגלות לליגה החדשה ואת החלודה ועייפות החומר שהיתה מנת חלקו במונדיאל האחרון עם אוקראינה.
היום יש בירה על שמו של דרוגבה בחוף השנהב, מוריניו אומר עליו השכם וערב שבכושרו הנוכחי אין חלוץ שמשתווה אליו באירופה, אבל הדרך של החלוץ לנקודה בה הוא נמצא היום היתה ארוכה וכואבת. מעין הוכחה נוספת כי השחקנים הגדולים באמת באים בדרך כלל ממצוקה נוראה, מתוך ניסיון לצאת ולמצוא חיים ראויים יותר.
דרוגבה הגיע בגיל 5 מחוף השנהב לדוד שלו בצרפת, כדורגלן חובב בחבל בריטני. מדי יום הוא חצה את פאריס במטרו כדי להתאמן ולבנות את עצמו, מעביר חלק ניכר מזמנו בארוחות זולות במקדונלד. בנוסף, כשחקן בוסר בגיל העשרה, דרוגבה הירבה להיפצע ולעכב את ההתפתחות שלו. "הייתי נותן משחק טוב, ואז מרגיש כמו חרא", אמר פעם. "זאת לא דרך לפתח קריירה חזקה".
כמו לא מעט שחקנים אפריקאים באותה תקופה, דרוגבה היה חסר יסודות שהיו לכדורגלן האירופי. אבל דרוגבה מגלם בסיפורו את ניצחון הרצון לברוח המצוקה, על פני תנאי פתיחה קשים. מרק ווסטרלופ, שאימן את לה מאן, אותו מכנה דרוגבה 'אבי הרוחני', מספר: "להבדיל מהרבה שחקנים, דידיה דילג על שלב האקדמיה. זה יכול להיות חיסרון. דידייה התחיל לשחק באופן יומי רק בגיל 18. לא מזמן הלכתי לראות אותו נגד ווטפורד, והתרשמתי מההתקדמות שלו, מהצורה שהוא נע בלי כדור, מהכוח הפיזי. הוא נתן לי ולילדי חולצות".
"בלה מאן לקח לדידייה 4 שנים כדי שיוכל להתאמן מדי יום ולשחק מדי שבוע. הוא עבר זמנים קשים, והבעיות המשפחתיות שלו הקשו עליו. בהתחלה הוא גר עם דודו, אח"כ עם הוריו, לקח לו זמן להסתגל. הרבה קבוצות בצרפת תהו אם יש לו את זה. אבל דידייה חכם. כאשר אתה אומר לו משהו, בהתחלה הוא מתנגד, אח"כ הוא חושב מחדש. היתה לו המון אמביצייה. כאשר הוא התחיל להבין שהוא צריך לעבוד, הוא הצליח. הוא חלומו של מאמן, מאחר שהוא למד להקשיב. היום הוא משלים את מה שהחסיר".
גנגאן שמה את היד שלה על החלוץ שעזב את לה מאן בעקבות אביו הרוחני ובעונתו האחרונה בקבוצה, 2002/3, באה הפריצה עם 26 שערי ליגה. משם עבר למארסיי וכבש 43 שערים בכל המסגרות, 7 מהם בגביע אופ"א, מה שהלהיב את ז'וזה מוריניו, אז בפורטו. כשהוא הגיע לצ'לסי ממארסיי הרבה תהו האם תפקיד הסקורר בקבוצה הלחוצה של אברמוביץ' לא גדול עליו, אבל קצב ההתקדמות של דרוגבה נמשך. 30 שערים בעונה הראשונה, 31 בעונה השנייה, העונה יש לו כבר 19 בכל המסגרות.
כמעט כל הבלמים ששיחקו מולו מדברים על חלוץ שאין למדוד אותו רק בשערים, אלא יש לשים לב גם למהירות שלו, לחוזק, לחוכמה. ולו בגלל הדברים האלה דרוגבה שרד את המדיניות האכזרית של מוריניו לגבי חלוצים. קרספו ברח לאיטליה האהובה, גודיונסן לא התלהב מהסטטוס החדש שלו ועבר לברסה, קזמן ומוטו לא שרדו יותר מדי, קרלטון קול לא ממש השתלב, אבל דרוגבה תמיד נשאר.
בקיץ גם דרוגבה שקל לעזוב, לאיטליה או צרפת, הרבה בגלל בואו של שבצ'נקו, שהעמיד בספק את מקומו בהרכב של החלוץ מחוף השנהב. בסופו של דבר דרוגבה קיבל חוזה משופר לארבע שנים, אבל הסיפור המעניין ביותר מגיע מכיוונו של שבצ'נקו. בפועל, ההגעה של האוקראיני העירה את החלוץ. התחרות הקשה מאז שהגיע שבצ'נקו האיצה בדרוגבה להמשיך ולהתפתח, מחשש לאבד את מקומו.
במקביל, הוא נהנה מהנוכחות המאיימת של שבצ'נקו, שמושך אליו את ההגנה. שבצ'נקו כבר עזר לכמה חלוצים במילאן לפרוח על ידו, עיין-ערך אינזאגי. גם בצ'לסי מתפתחת לה זוגיות מנצחת, למרות ששבצ'נקו עדיין קהה. דרוגבה פורח ב-4:4:2 של מוריניו העונה, מוצא את השטח שלו לעקוץ. המעבר מ-4:3:3 הוריד ממנו את הלחץ כחלוץ יחיד במרכז.
בגיל 28, גיל מאוחר יחסית, לדרוגבה יש הערב הזדמנות נוספת לבסס את המעמד שהוא בנה. צ'לסי תלויה בו יותר מאי פעם, במשחק העונה הקשה באולד טראפורד. בקאמפ נואו הוא כבר כבש שער מכריע שסידר לכחולים שקט תעשייתי ומקום ראשון בבית, עכשיו שוב צריכים אותו. אבל גם אם זה לא יקרה, תדעו שלדרוגבה יש עדיין חוסרים להשלים על השנים הקשות ההן בצרפת. אם אביו אלברט אומר "שיש לו עוד הרבה שנים להשתפר", כנראה שהוא מבין מה בנו שומר עדיין בקנה.
אל תפספס
החלום של אמאורי נמשך (פאלרמו - אינטר, ראשון, 21:30)
גם באיטליה יש משחק אדיר. אינטר ופאלרמו ייפגשו לאחד ממשחקי העונה של הליגה האיטלקית, כשהנראזורי מועמדת ברורה לניצחון, אלא שדווקא שחקן מהצד השני ימשוך הרבה מתשומת הלב: אמאורי קרבאליו דה אוליביירה, אמאורי בקיצור, החלוץ הלוהט של פאלרמו, שמוביל אותה להצלחה אדירה.
אמאורי קרבאליו דה אוליביירה הגיע מברזיל לאירופה בגיל צעיר והחל את הקריירה בבלינזונה השוויצרית, בגיל 19. אחרי שנתיים עבר לנאפולי ומאז הוא שועט על הדשאים הירודים בארץ המגף. אחרי נאפולי הוא טייל לפיאצ'נזה ולמסינה, אבל רק אחרי שעבר לקייבו, לפני עונת 2003/4, החל לזרוח.
שתי העונות הראשונות של החלוץ בוורונה היו בינוניות, אבל לפני שנה כבר כבש 11 שערים והחל לעניין לא מעט קבוצות גדולות יותר. את העונה הזו עוד התחיל החלוץ בקייבו, והוא לקח חלק בכישלון של החמורים המעופפים להעפיל לשלב הבתים, ולמרות שכבש צמד, קבוצתו הודחה על ידי לבסקי סופיה הקיקיונית. אחרי ההדחה המשפילה, קייבו הסכימה למכור את הכוכב שלה, כשפאלרמו היא הזוכה ביהלום אחרי ששילמה כ-7 מיליון יורו.
את העונה הנוכחית אמאורי פתח בסערה, בדיוק כמו קבוצתו. הוא כבש 6 שערים ב-12 משחקי ליגה והפציעות של חלוצי ברצלונה הביאו לגל של שמועות אודות התעניינות גוברת והולכת של האימפריה הקטאלונית בברזילאי, כתחליף הולם לחאבייר סאביולה וסמואל אטו. למרות זאת, החלוץ נשאר נאמן ושפך אור חדש על הנושא: "ברצלונה באמת עקבו אחרי, אבל הם הגישו לי הצעה מגוחכת. הם רצו שאני אגיע אליהם ואהיה מושאל לקבוצה אחרת, ואם אוכיח את עצמי הם יחזירו אותי. עניתי שאני מעדיף להישאר בפאלרמו".
בד בבד נקשר אמאורי גם בשמה של מילאן, מוכת הגעגועים לאנדריי שבצ'נקו. מאמן פאלרמו, פרנצ'סקו גווידולין, שנהנה מאמאורי תקופה קצרה בלבד, טען שלא ישחררו: "אמאורי הוא חלוץ מצוין, אבל יש לו עוד נקודות לשיפור. אם מילאן תתעניין לגביו, הנשיא שלנו יגיד 'לא עכשיו', למרות שאולי בעתיד יהיה על מה לדבר".
גווידולין הוסיף והחמיא לשחקן: "אם הוא יעבוד על עצמו עוד בחלק הפיזי, אפשר יהיה להשוות אותו לדידייה דרוגבה, שהוא החלוץ הטוב באירופה כיום. אמאורי יכול להגיע לרמה הזו". מבט על השערים של אמאורי העונה מגלה חלוץ שבאמת יש לו הכל. שחקן חזק, שנהנה ממבנה גוף מרשים, כובש הרבה שערים בנגיחות ונהנה גם משליטה טובה בכדור.
אמאורי עשוי למצוא את עצמו מחוזר על ידי שתיים נוספות, ברמה הבינלאומית. החלוץ הגיש בקשה לקבלת אזרחות איטלקית, וההערכות הן שאם יזכה לקבלה, מאמן הנבחרת, רוברטו דונאדוני, יזמנו לאזורי. החלוץ לא מיהר לבקש את הדרכון האיטלקי וסירב להצעות כאלו במשך תקופה ארוכה, בגלל האמין בסיכוייו לשחק בסלסאו.
למרות זאת, לאחרונה הוא קיבל עצבים ולפני שהחליט להפוך לאיטלקי צוטט כאומר: "אם בנבחרת ברזיל לא מעריכים אותי, מה שקרה כשהייתי צעיר יותר, אני אשקול בכובד ראש לבקש דרכון איטלקי ולהצטרף לנבחרת איטליה". הכדור בידיים של דונגה, שבטוח יצפה בחלוץ משחק מול אינטר.
הנקמה של מוריינטס (ולנסיה - ריאל מדריד, ראשון, 20:00)
הערב תארח ולנסיה את ריאל מדריד במסטאייה. מלבד מפגש מרתק בין קבוצות שהתחרו רבות בשנים אחרונות על תואר האליפות בספרד, יהיה זה מפגש ראשון של פרננדו מוריינטס עם ריאל בקבוצתו ספרדית מאז עזב אותה, כשהוא לובש מדים של קבוצה ספרדית אחרת.
פרננדו מוריינטס, שחצה בשנה שעברה את גיל ה-30, שב העונה לארץ המטאדורים, לאחר שבילה כעונה וחצי בליברפול. החלוץ המצוין, שחבר לקבוצה הכתומה, פורח העונה עם 10 שערים ב-15 משחקים, ממוצע מדהים של 0.66 שער למשחק.
החלוץ המכונה "אל מורו" החל את הקריירה המקצוענית שלו באלבסטה בעונת 1993 ומאז עבר 5 קבוצות במהלך הקריירה. הדבר המרכזי אשר אפיין אותו לאורך השנים הוא דווקא חוסר ההכרה בפועלו. מוריינטס, למרות היותו סקורר אדיר עם כיבושים רבים בכל קבוצה בה שיחק ובכל מדינה, אף פעם לא נספר והוצב בשורה הראשונה עם החלוצים הגדולים של אירופה.
אולי כעת סוף סוף הוא יזכה להערכה המגיעה לו. הבעיה של מוריינטס לאורך השנים במדריד הייתה שהוא תמיד נבלע וחס בצלם של הכוכבים הגדולים שהובאו להתקפה. רצה הגורל ובשנת 2000 הגיע פלורנטינו פרז, מיהר לשלוף את פנקס הצ'קים והביא מכל הבא ליד כשהוא מתמקד בעיקר בגזרת ההתקפה. רונאלדו, מייקל אואן ואחרים הגיעו לברנבאו, אבל עם כל הכבוד, מוריינטס, למרות האפרוריות וחוסר ההילה, תמיד עשה את העבודה כשנדרש.
החלוץ הגבוה, שנולד בקאסרס, עבר אחרי שנתיים באלבסטה לריאל סראגוסה. גם שם שיחק שתי עונות כשבעונתו השנייה כבש 15 שערים ב-37 הופעות. ריאל מדריד לא יכלה להתעלם מהכשרון של החלוץ והוא הובא לברנבאו. במדריד שיחק שבע עונות בשתי קדנציות. בראשונה, בין השנים 97'-03' תמיד סיפק את הסחורה, אולם פעמים רבות זכה להיות מסופסל.
אחרי שש עונות מוצלחות בברנבאו ואחרי שרכש חבר נפש, את קפטן הקבוצה, ראול, הושאל למונאקו. בנסיכות הצרפתית הצליח מוריינטס להשכיח את האכזבה בריאל מדריד בעונה חלומית עם 19 שערים ב-40 הופעות. ריאל, ששוב לא יכלה להתכחש ליכולתו, השיבה אותו לזרועותיה, אולם הפעם לתקופה קצרה יותר, עד למועד חלון ההעברות בינואר, אז עבר החלוץ לקולוניה הספרדית שבנה רפא בניטז באנפילד, שם בילה כעונה וחצי.
למרות שלא התאים לסגנון האנגלי, גם שם כבש החלוץ בכל פעם שרק ניתנה לו ההזדמנות לעשות כן. בקיץ השכילה הקבוצה מעיר התפוזים להביאו אליה ולצרפו לחוד הקבוצה, שכולל את חלוץ נבחרת ספרד, דויד וייה (שייעדר הערב).
מוריינטס, שסוף סוף זוכה לקבל אשראי ללא תנאי ממאמנו, קיקה פלורס, נהנה מכל רגע ומוכיח בפעם המי יודע כמה שהוא חלוץ ענק. ביחד עם דויד וייה מרכיבים השניים צמד קטלני ומקפיצים את הקהל במסטאייה. לאחרונה הוא קיבל זימון ממאמן נבחרת ספרד, לואיס ארגונס. רק דבר אחד נשאר לו למרות הסנטינמטים: להוכיח לריאל כמה היא טעתה.