הבאר של שבה

ב-13 באוגוסט 2006, 15:43 שעון אנגליה, קיבל פרנק למפארד קיבל כדור על קו מחצית המגרש באצטדיון המילניום, הביט קדימה ושיחרר מסירה ארוכה ונהדרת לכיוון רחבת ליברפול. אנדריי שבצ'נקו שבר את קו הנבדל האדום, עצר את הכדור על החזה, שלח בעיטה שטוחה לפינה השמאלית של פפה ריינה ורץ לחגוג.
עוד לפני ההילוך החוזר הראשון של השער פנו מצלמות הטלוויזיה האנגלית לכיוון יציע הכבוד, שם נראה רומן אברמוביץ' בחגיגה כמעט יוצאת דופן מבחינתו, כשהוא מניף את שני אגרופיו בשמחה ושולח חיוכים מאושרים לכל עבר. החבר הטוב הבקיע. לחלוץ האוקראיני היה זה משחקו הראשון במדי קבוצתו החדשה ושער השוויון בגביע מגן הקהילה היווה פתיחה חלומית לפרק חדש בקריירה, על אף שבמשחק עצמו ליברפול ניצחה 1:2.

1129 קילומטרים בכיוון דרום מזרחה מקרדיף, ההתלהבות הייתה פחותה בהרבה. אחרי השער שלו נישק שבה את חולצתו ובמילאנו לא ממש אהבו את מה שראו. החלוץ אמנם הכחיש ("החולצה היחידה שאני מנשק היא החולצה של הנבחרת"), אבל עם צילומי הטלוויזיה אי אפשר להתווכח וג'נארו גאטוסו, שנדרש לעניין, הסתפק ב"עדיף שאני לא אגיד באמת מה אני חושב על זה". מאמנו הקודם של האוקראיני, קרלו אנצ'לוטי, סיפק פרשנות: "נדמה כאילו הוא התאהב בקבוצה החדשה שלו מהר מידי".

ההתאהבות אכן הייתה מהירה. "צ'לסי היא קבוצה יפהפיה", אמר שבצ'נקו אחרי שחתם בצ'לסי, "היא בנויה היטב ומעל הכל יש לה אוהדים מיוחדים ומלאי תשוקה. אני רוצה לסיים כאן את הקריירה שלי". מאמן הקבוצה, ז'וזה מוריניו, היה כהרגלו הרבה יותר נחרץ ורומנטי: "היום זהו היום בו החלום הפך למציאות. מהרגע בו הגעתי לצ'לסי אנדריי היה השחקן אותו הכי רציתי בקבוצה".

שבצ'נקו התראיין בהרחבה לכל כלי התקשורת הגדולים באנגליה, ענה באריכות וסיפר על הרומן בינו לבין הרומן. אברמוביץ' כמובן. "פגשתי אותו במלון ארבע העונות במילאנו. במקרה הייתה לי פגישה במלון בדיוק כשרומן גם היה שם והוא שאל אותי אם הייתי רוצה להגיע לצ'לסי. באותו זמן בדיוק זכיתי עם מילאן בליגת האלופות ואמרתי לו שאין סיכוי אעזוב, אבל איחלתי לו הצלחה עם כל הפרויקט הזה של צ'לסי. עכשיו אנחנו מוכנים אחד לשני".

כשנשאל על התרשמותו הראשונית מהכדורגל האנגלי סיפר על כך שגילה שבפרמיירליג הקבוצות מחזיקות פחות בכדור מאשר באיטליה ושהבלמים לוחצים הרבה יותר על החלוצים. אז נדמה היה שהוא יתרגל במהירות לכדורגל האנגלי. ההתמודדות עם אותם בלמים לוחצים ופיזיים ועם מהירות המשחק? לא בעיה.

אלא שהזמן עבר באותה מהירות בה ממהרים בלמי הקבוצות הקטנות לשלוח את הכדורים הרחק לעבר החלוצים וקרלו אנצ'לוטי אכן צדק, ההתאהבות הייתה מהירה מדי. שבצ'נקו הפך לשחקן ברוטציה של מוריניו וגרוע מכך, לא כבש. סביר להניח שאם זה היה תלוי אך ורק בו, החלוץ האוקראיני היה נשאר בבית החם במילאנלו, המקום בו כבש בצרורות והפך לדעת רבים לחלוץ הטוב בעולם. אבל הגורל וג'יורג'יו ארמאני הפגישו אותו עם אישתו לעתיד ומשם הדברים נראו אחרת.

שבצ'נקו נהג לדגמן עבור ארמאני ושניהם אף פתחו במשותף שני בוטיקים בקייב. ב-2002 אירגן מעצב העל מסיבה בה פגש החלוץ את הדוגמנית האמריקאית, קריסטן פאזיק, לה נישא כעבור שנתיים. במילאנו היו שהאשימו את פאזיק ברצונו של האוקראיני לעזוב את איטליה. הדוגמנית, שנהגה לצאת למסעות קניות משותפים עם אשתו לשעבר של אברמוביץ', אירנה, ביקשה לילדיה חינוך במקום בו האנגלית היא שפת האם וסגן הנשיא של מילאן, אדריאנו גליאני, תיאר פעם את המעבר של שבצ'נקו לצ'לסי כ"ניצחונה של השפה האנגלית על השפה האיטלקית".

באיטליה ראו בנטישה של שבצ'נקו כמעט בגידה לאומית, בטח כשהשחקן הטוב ביותר בסריה A מעדיף את הליגה האנגלית. זמן קצר אחרי המעבר ללונדון 'גאזטה דלו ספורט' כבר חגג על החלוץ האוקראיני כשפירסם חלק מלוח הזמנים של הזוג שבצ'נקו בעיר מגוריהם החדשה, לוח זמנים שהיה מורכב ממשחקי גולף, מסעות קניות, הופעה של מדונה, צפיה במחזמר 'שיקגו' וארוחות במסעדות יוקרה. החיים היו טובים עבור החלוץ, אבל הקריירה דעכה ואיתה מצב הרוח לכדורגל.

שבצ'נקו כבש בעונה שעברה 14 שערים בכל המסגרות, הכמות הנמוכה ביותר מאז עלה לקבוצת הבוגרים של דינמו קייב בגיל 18. ממעמד של אחד מהשחקנים הטובים בעולם, הפך לעוד שחקן בצ'לסי כעבור כמה חודשים. אברהם גרנט, שבהתחלה דובר על כך שהגיע לצ'לסי במיוחד כדי לרכך את הקרקע הקשה עליה ניצב שבצ'נקו, כבר התמנה למאמן הקבוצה, אבל לא התרשם מספיק מהחלוץ האוקראיני וכמו מוריניו לפניו, ייעד לו תפקיד מפתח על הספסל, כשעל עמדת החלוץ הבודד משתלט ללא עוררין דידייה דרוגבה, החזק, הנחוש והקבוצתי.

כשהגיע לאנגליה סיפר שבצ'נקו לעיתונאים המקומיים: "לשחק בנבחרת זה דבר מאוד חשוב. זו המדינה שלי, אלו האנשים שלי, אלו שמכבדים אותי. כשאתה בנבחרת אתה משחק רק בשביל המדינה ובשביל האזרחים שלה, לא עבור שום דבר אחר. זו הסיבה לכך שזה כל כך חשוב". לפני שבועיים הדברים נשמעו דומים, אבל אחרת: "הכיף הכי גדול שלי הוא לשחק בנבחרת. בכל פעם שאני שם אני מטעין את הבטריות שלי, שמתרוקנות בלונדון. אני מאוד שמח כשאני מגיע הביתה ואני לא יכול לחכות כבר למשחקי הנבחרת הבאים". מדבר חשוב, לבישת המדים הלאומיים הפכו לכיף היחיד שהכדורגל עוד מספק לשבה הגדול.

אנדריי שבצ'נקו פרח בגיל צעיר. כשהיה בן 15 ראתה כל אוקראינה באחד מערוצי הטלוויזיה המסחריים את החלוץ הצעיר כובש בתיקו 2:2 מול הולנד במפגש בין נבחרות הנערים של המדינות. בגיל 18 כבר הפך לשחקן מן המניין בדינמו קייב הגדולה של אותן שנים ובשלוש השנים הראשונות שלו בקבוצה זכה עם האימפריה בשלושה דאבלים תוך כיבוש עשרות שערים. בליגת האלופות כבש במדיה 20 שערים כולל אותו שלושער מפורסם בקמפ נואו מול ברצלונה, במשחק בו הפך סופית לאחד מהשחקנים המבטיחים בכדורגל העולמי.

ואלרי לובאנובסקי האגדי הדביק לו את הכינוי "רונאלדו הלבן", ובדרך הכריח אותו להתאמן ללא סוף ולשתות נוזל על בסיס ניקוטין, מה שגרם לחלוץ לחלות למשך מספר ימים, אבל גם לוותר על עישון של כשתי קופסאות סיגריות ביום.

מילאן הייתה הראשונה לשים את ידה על היהלום, אבל באותה תקופה הרוסונרי כבר לא היו קבוצה של כוכבים. כשלצידו בחוד מטיה גראפיאדי האלמוני, אוליבר בירהוף המזדקן וחוסה מארי המאכזב, הנטל נפל על כתפיו כבר מהעונה הראשונה שלו באימפריה האיטלקית, בעונתו הראשונה מחוץ לאוקראינה, בעונתו הראשונה כזר בסריה A בגיל 23. שבצ'נקו התמודד, שבר את שיא הכיבושים לשחקן זר בעונתו הראשונה בליגה האיטלקית, זכה ליחס של אב מסילביו ברלוסקוני ולמרות שזכה בסקודטו רק בעונתו החמישית בקבוצה, הפך לשחקן הטוב ביותר שלה ושמר על ממוצע כיבשים של יותר משער בשני משחקים. אז עבר לצ'לסי.

לאחרונה הועלו ספקולציות אודות מעבר של החלוץ האוקראיני ל-MLS האמריקאית, בית האבות היוקרתי של הכדורגל העולמי. דיבורים בעלמא? לא בהכרח. ארצות הברית מלאה בדוברי אנגלית ובמגרשי גולף, המשחק אותו שבה כל כך אוהב (הוא ופאזיק התחתנו במגרש גולף בארצות הברית). אם החשק לא יחזור, ה-MLS יכולה להיות מקום מושלם לפרוש בו. מצד שני גם פאזיק הבינה את המצוקה בה נמצא בעלה ולקראת סוף העונה שעברה נתנה אוקיי לחזרה למקום בו הם חיו מספר שנים: "חשוב לי שאנדריי יהיה מאושר, הוא צריך לשחק איפה שטוב לו. הבית הוא איפה שהלב שלך נמצא, ואיטליה היא הבית שלנו יותר מלונדון".

אבל לפני שמדברים על מעבר לארצות הברית, או על חזרה לארץ המגף, לשבצ'נקו יש עוד הזדמנות להוכיח לכולם, כולל לעצמו, שהם טעו ולהפסיק להיות הבדיחה של האוהדים והפרשנים באנגליה. כשדידייה דרוגבה אמור להיעדר חודשיים בגלל פציעה ובגלל אליפות אפריקה, אברהם גרנט יהיה חייב לתת את המפתחות לחלוץ האוקראיני. במחזור הקודם הוא כבר כבש מול סנדרלנד וביום ראשון מגיע המבחן הגדול, משחק חוץ מול ארסנל.

לא מעט כדורגלנים אפריקאים הביעו בעבר את מורת רוחם מכך שאליפות אפריקה נערכת בינואר. הטיעון המוצדק שלהם היה שבזמן הזה הם עשויים לאבד את מקומם בקבוצותיהם האירופאיות לטובת שחקנים אחרים. דידייה דרוגבה, לעומת זאת, ייצא לטורניר בגאנה עם טאבו על המקום ב-11 של צ'לסי. לאנדריי שבצ'נקו יש הזדמנות בלתי חוזרת לשנות את זה ולמחוק את עובדת היותו של אותו שער מול ליברפול הרגע הגדול ביותר שלו בקבוצה.