הלחץ אוכל את בית"ר: לא שקט במועדון הירושלמי

באימון בית"ר ירושלים ביום חמישי האחרון נפצע דן איינבנדר הצעיר ויצא החוצה. המאמן אורי מלמיליאן קרא לשי חדד כדי שיחליפו בתרגול עם שחקני ההרכב, אבל מה שהיה יותר מעניין הוא שמרבית שחקני הקבוצה הרימו את הראש והסתכלו לכיוון דריו פרננדז לראות כיצד יגיב הארגנטיני. פרננדז כבר הבין בסוף השבוע שעבר שמבחינתו הסתיימו המשחקים וקיבל זאת כמקצוען, אך הדבר מאפיין לא מעט את האווירה החשדנית והמתוחה ששוררת בבית"ר לאחרונה. הן בעקבות התוצאות והן בעקבות העובדה שלקבוצה סגל גדול מאוד של שחקנים שמשאיר הרבה מאוד מתוסכלים וממורמרים על הספסל ואף מחוצה לו. כל החלטה מעוררת מתח, כל אירוע יוצר משמעות נסתרת.

סגל רחב זה דבר חיובי ולא פחות חשוב – חלקו הגדול הולך בביטחון אחרי הקו של מלמיליאן. עם זאת, לאחרונה נתגלו מספר סדקים בין המאמן לשחקנים ולמערכת, כשכל נקודה, כאמור, מעלה ספק. מלמיליאן, למשל, לא מסתיר את העובדה שאינו חסיד של השימוש בכלים המודרניים בכדורגל, קרי שימוש בוידאו וסטטיסטיקות ונתונים מיוחדים. שחקנים שעברו מאמנים שכן עשו זאת רואים זאת בצורה מוזרה ולעתים נראה להם שזה חסר. "מי שיגיד שלא חסר לו הוידאו וההתמקדות בדברים ספציפיים, הוא שקרן. זה לא שאורי לא מדבר, גם לפני בני יהודה הוא הזהיר מהמהירות של בלילי, מגלבאן וגם מעוד שחקן או שניים, אך מה שרואים בעין מפקס שחקנים. יכול להיות שהבעיה בשחקן הישראלי, אבל מי שמקבל הסבר כללי מבין בצורה כללית. אם לפני חיפה היינו יודעים מי זה סולליך הזה, אביתר ברוכיאן לא היה סובל כל כך".

בהמשך לכך, מלמיליאן גם לא התבייש לומר לאנשי בית"ר שהוא לא מעוניין במכשירים המודדים את המרחק שהשחקנים רצים, ואמר לכמה מהם: "מי שלא רואה בעין ומרגיש מה השחקנים שלו עושים, לא תעזור לו גם חללית. יכול להיות שגם לי יש מה ללמוד, אבל צריך להתעסק פה בלתת את התחת ולהביא נקודות ולא לחפש את זה בדברים שלא יועילו בשלב הזה".

מלמיליאן מנמק כמובן את מהלכיו ונשמע בטוח בדרכו, אך יש שחקנים שמוצאים ספק בכל דבר בסיטואציה הזו. לקראת המשחק מחר (שני, מול סכנין) הוא עדיין ממשיך להריץ את ההרכב שהפסיד לבני יהודה ומתכוון לרוץ איתו בתקופה הקרובה. לאנשים בקבוצה אמר כי "היו לי הרבה בעיות מתחילת העונה עם שחקנים וכושר, אבל זה שלא לקחנו נקודות לא יגרום לי לחזור אחורה בשביל ניצחון או שניים. לאבירם חסרות דקות משחק ואלברז וריקן עלו בהרכב בפעם הראשונה נגד בני יהודה. יכול להיות שלמשחק או שניים הקרובים עדיף היה שהם יתחילו מהספסל, אבל אני חושב קדימה להמשך העונה ולא יכול להרשות לעצמי לא להריץ אותם כי זה ההרכב הכי טוב שלי. סיכון? אמרתי כבר שאני לא מפחד והולך עם הדרך שלי".

נגד בני יהודה מלמיליאן התחיל להפנים שבכושר הקיים של מספר שחקנים הוא יתקשה לממש את הדרך שלו. שחקן בקבוצה סיפר כי "במחצית בבלומפילד אורי דיבר בהתלהבות ותקיפות ללחוץ על הכדור, לצאת קדימה ולגמור את המשחק בשער שני, אבל בפועל הדברים קרו בדיוק להיפך. גם בגלל המצב הפיזי שלנו. אבי ריקן לא יבקש ממנו לצאת, אבל מי שמכיר את אבי ריקן ואת הפציעה שהוא עבר יודע שהוא בקושי גומר מחצית. אותו דבר גם אלברז. לכן אולי אנחנו צריכים לשחק יותר מבוקר וטקטי ותוך כדי זה ניכנס לכושר. העובדה שאנחנו לא משחקים טקטי פוגעת, כי ההגנה מתקשה מול חלוצים מהירים והחברה הצעירים לא עומדים נכון והולכים לאיבוד בהתקפה מול הבלמים ששומרים עליהם".

שוב, לזכותו של מלמיליאן ייאמר שהוא לא מתבייש להודות במצב וגם ראוי למחמאות על היציבות וההתעקשות על הדרך. גם כשנשאל על הביקורות שספג על החילוף של עידן טל, המצטיין מול בני יהודה, אמר המאמן: "אם אני עושה טעות אני לא מתבייש בה. חשבתי אחרת, בדיעבד התברר שטעיתי. אבל בדיעבד זה תמיד הכי קל".

יכול להיות שכל הלחץ הזה משפיע לא מעט על בן הדוד, אבירם ברוכיאן. מספר 8 הנוכחי מנסה לקחת את כל הקבוצה עליו וייתכן כי העובדה שמקורבו מאמן את הקבוצה מביאה עליו לחץ ואובר מוטיבציה שמפריעים לקשר לתפקד. לחברים בקבוצה ששאלו אותו לגבי העומס על הברך אמר: "די עם הפציעה, הבעיה שלי זה רק דקות משחק וכל שבוע זה רק יילך וישתפר. לא שיחקתי תקופה וגם עכשיו אני מוריד עומס ומפסיד אימונים, אז ברור שאני לא אכנס לכושר שיא בעוד יומיים. אבל בעזרת דקות משחק זה יבוא. הפציעה קיימת אבל זה לא מה שמפריע אלא רק דקות משחק".

מי שיצא להגנתו של ברוכיאן היה ברק יצחקי: "אין לאף אחד זכות להעביר מלה אחת של ביקורת על ברוכיאן. גם על רגל אחת הוא יותר טוב מכל השחקנים של בית"ר. הוא יכול לעשות מצב לגול בכדור אחד, מה שלשחקנים אחרים יכול לקחת בעשר מסירות. מי שראה את המחצית הראשונה מול בני יהודה ראה הנעת כדור מסודרת וניסיון לסדר את המשחק של בית"ר. אבירם זה שחקן שכל מאמן צריך בכל רגע ובכל שנייה על המגרש".

ומה עם שאר השחקנים? אין ספק שהיקף הסגל יוצר המון מתח ועצבים בקבוצה. זה לא כל כך קשור למאמן או למצב המקצועי, אלא יותר לעובדה שלא מעט שחקנים נמצאים בשנה קריטית עבור הקריירה שלהם ולא יכולים להתייבש על הספסל. "בוא נהיה ריאליים", אומר אחד השחקנים, "יש לנו סגל גדול מדי ובמשחקונים הפנימיים ישנם שחקנים שאפילו לא משתלבים ב-22 ונעלבים. כך את ליאור ראובן שהתעמת עם עמית בן שושן. הוא הגיע כשלא הייתה קבוצה עם תחושה שהוא הולך להיות שחקן הרכב והיום הוא מחליף שלישי לעמדת המגן הימני. הוא יודע שהוא לא צפוי לשחק עד לינואר וזה ממש לא נעים. אף אחד לא מקנא בו. יש פה הרבה שחקנים שחושבים שמגיעות להם הרבה יותר דקות משחק, וכמו שזה נראה עכשיו אז בינואר יבקשו לעזוב לפחות שלושה-ארבעה שחקנים".

גם המאמן אורי מלמיליאן מודע לכך והוא מעוניין לשחרר מספר שחקנים בינואר ולהתחזק באחרים, אבל עד אז יש לו משחק מול סכנין. בבית"ר לא רוצים לחשוב על פחות משלוש נקודות, כי אחרת הכל יתפוצץ. "חייבים לנצח, אחרת כולנו נחטוף", אומר שחקן, "וזה כולל את אורי, איציק ואותנו. אם לא ננצח את סכנין יהיה כאן לחץ אטומי".