איך ישפיע אבי סטרול על העונה של מכבי תל אביב?

בעונת 2007/8 שלטו במכבי נתניה שתי קבוצות מרכזיות. האחת הורכבה מהשחקנים הצעירים והונהגה על ידי איתי שכטר, אלמוג כהן ושניר גואטה. בשנייה ניתן היה למצוא את הישראלים הוותיקים יותר ובראשם לירן שטראובר, דדי בן דיין וגולן חרמון. לא מדובר במחנאות במובן השלילי של המילה, אלא בקבוצות חברתיות שכל שחקן יכול היה למצוא בהן את מקומו. יותר נכון, כמעט כל שחקן. "אבי סטרול היה מהבודדים שלא השתייך לאף אחת מהקבוצות", נזכר השבוע גורם בנתניה. "למרות שהוא היה מגיע לאימונים כל יום ברכב עם שטראובר ובן דיין, הוא היה מנותק מהם. אדיש".

הסיפור הזה בא להמחיש את אופיו הסגור של סטרול, שהשפיע לא אחת על הקריירה שלו ברמה המקצועית והמנטאלית, החל ממנהיגות ונוכחות על המגרש וכלה בהתמודדות שלו עם משברים קבוצתיים. ובכל זאת, בשנים האחרונות ביסס סטרול את מעמדו כבלם השלישי של הנבחרת והקיץ. השקט והאפרוריות של לוקרן הבלגית, בה שיחק בשנתיים האחרונות, עשו טוב לטיפוס בסגנון של סטרול. החזרה למכבי תל אביב מציבה אותו בעמדה ממנה צמח – לצידו של בלם דומיננטי ומנהיג. סטרול אוטוטו בן 30. בוגר יותר ופיזי יותר, אבל ההצלחה שלו בקבוצת נעוריו תהיה תלויה במספר גורמים – הבלם שלצידו, האווירה הכללית בקבוצה והיכולת שלו להתמודד עם המשברים שיגיעו.

כשאמיליו פררה, המאמן האחרון שהדריך את סטרול בלוקרן, מתבקש על ידינו לאפיין את הבלם, הוא מסכים להגיד משפט אחד: "מדובר בבחור אינטליגנט עם הבנה טקטית טובה, אבל מנטאלית זה סיפור אחר". פררה אמנם עבד עם סטרול תקופה קצרה שארכה פחות מארבעה חודשים, אך המשפט שלו ממצה היטב את המהות של הבלם. על יתרונותיו ומגרעותיו.

בשנים האחרונות, סטרול נמשך לשקט. הוא עזב את מכבי תל אביב לאחר הפיאסקו של עונת הגלאקטיקוס, שהייתה איומה מבחינתו גם ברמה האישית. מיד לאחר מכן גזר על עצמו שתיקה תקשורתית מוחלטת של שנה אחת ובמקביל, הצליח לחזור לעצמו בחממה הרגועה מאוד של מכבי נתניה. אחרי שנתיים מוצלחות בקופסא, הגיע המעבר לבלגיה. בניגוד לישראלים אחרים כמו ורמוט, יצחקי ואפילו גולן, הזוהר, הכוכבות והערצה להם זוכה הכדורגלן בישראל, לא חסרו לטיפוס כמו סטרול. "אני אוהב את החיים בבלגיה כי הכל כאן יותר רגוע", אמר בעבר בראיון לתקשורת הבלגית. "במיוחד האוהדים פחות משוגעים. בישראל, כשהייתי הולך ברחוב, אנשים זרים היו קופצים עליי ואפילו מנשקים. אם הם לא מרוצים ממשהו, הם אומרים לך. הלחץ בישראל גדול יותר. כאן יש יותר כבוד. יש תרבות ספורט".

לוקרן היא עיר קרה, אפורה ומנותקת, אבל סטרול נהנה מהחיים בה. למקורביו בישראל נהג לספר כי הוא מרגיש שהחוויה האירופית מבגרת אותו. את זמנו הפנוי נהג לבלות בחברת בת זוגו, למד צרפתית והעשיר את עולמו התרבותי. מלכתחילה, סטרול לא יצא לאירופה במטרה להתקדם לקבוצה או ליגה בכירה יותר, אלא יותר בשביל החוויה, האתגר המקצועי והכסף הגדול.

גורם במכבי נתניה מחדד את הנקודה: "סטרול הוא אחד שלוקח את המשחק בפרופורציות, לטוב ולרע. כדורגל זה לא כל החיים שלו. הוא לא אחד שיהפוך למאמן אחרי הפרישה, אבל הוא בהחלט מבין שמדובר בפרנסה ונהנה מהכסף. מצד אחד, הוא לא אחד שנכנס למשברים גדולים, אבל כשהאווירה בקבוצה רעה, הוא מתנתק ואז זה בא לידי ביטוי גם ברמת המשחק שלו. כשהקבוצה רצה, הוא טוב מאוד. כשקשה, הוא נגרר ליכולת הירודה".

הדברים הללו קיבלו משנה תוקף בעונה שעברה. הבעיות החלו כבר בקיץ. המאמן הסרבי אלכסנדר ינקוביץ' התעלם בצורה הפגנתית מסטרול וגולן כשהוא מעדיף את השחקנים שלו. לנשיא המועדון, רוג'ר למברכט, אמר שהם אינם משקיעים באימונים ולכתבים הבלגים הסביר שהשניים לא מספיק טובים פיזית ומנטאלית. סטרול שותף בשני המחזורים הראשונים, אך את ההופעה השלישית רשם רק במחזור ה-11, אחרי פיטוריו של ינקוביץ'. אז, לוקרן כבר הייתה שקועה עמוק בירכתי הטבלה.

"לוקרן נבנתה במטרה להתברג בפלייאוף העליון, אבל ברגע שהתחילו הבעיות המצב הידרדר במהירות", מספר העיתונאי הבלגי מארק מרסי. "היו שם בעיות מקצועיות וחברתיות. הם החליפו שלושה מאמנים ושום דבר לא השתנה". לוקרן, עם סטרול ששב להרכב, הציגה יכולת עלובה במשך כל העונה ושרדה בליגה במחזור האחרון עם לא מעט עזרה מהיריבות. הקבוצה ספגה 54 שערים (לעומת 32 בלבד בעונת 2008/9 בה סטרול נבחר על ידי האוהדים לרכש המוצלח של השנה).

"סטרול הוא שחקן טוב עם איכויות, אבל לא אחד שמחזיק הגנה", מנתח מרסי. "הוא לא מנהיג ולא מוביל. אולי אחת הבעיות הייתה שלא שיחק לצידו בלם איכותי. אבל כשלקבוצה לא הלך, הוא לא היה השחקן שימשוך אותה קדימה או יעזור לה לצאת מהמשבר המתמשך. אתה צריך להבין שלוקרן זה מועדון שמתגאה, היסטורית, בהגנת ברזל. בעונה שעברה ההגנה שלהם הייתה קטסטרופלית ולא מאוזנת".

במבט כולל יותר, מוקדם לקבוע אם השנתיים בבלגיה הפכו את סטרול לבלם טוב יותר. קצב המשחק ורמת האימונים בבלגיה גבוהים בהרבה מישראל, אבל בגדול נראה שסטרול מצטרף לרשימה ארוכה של ישראלים שלא הותירו חותם משמעותי בבלגיה בשנים האחרונות. מרסי: "לסטרול יש את אותה הבעיה של רוב הישראלים. יש לכם שחקנים איכותיים עם יכולות, אבל בפועל רק אליניב ברדה באמת מצליח. לדעתי הנושא המנטאלי מונע מהם להביא את היכולת למגרש".

בחודש אפריל יצאו מנג'ר מכבי תל אביב אבי נמני, המנכ"ל עוזי שעיה ונציג הבעלים ג'ק אנגלידיס למסע קניות בבלגיה. הם הגיעו ללוקרן, קיבלו סיור מודרך במועדון וסגרו את עסקת רכישתם של יואב זיו וסטרול. בעוד הראשון סגר את תנאיו במהרה וחתם על חוזה, המגעים עם סטרול נמשכו שבועות ארוכים. במסגרת החיפושים אחר בלם ישראלי, סטרול קיבל עדיפות על פני זאב חיימוביץ' ותומר בן יוסף בשל הרצון לצרף שחקן שמזוהה עם המועדון וגם במסגרת משחקי הכוח המתמשכים מול הפועל תל אביב, שחשקה אף היא בשחקן. אלא שסטרול לא הסכים לוותר על כסף ובסופו של דבר הצטרף להכנות בשלב מאוחר, מה שניכר היטב על המגרש במשחקי פתיחת העונה.

למעשה, במכבי תל אביב סטרול חוזר לעמדה מוכרת ממנה עלה לגדולה. סטרול מפיק מעצמו יותר כאשר הוא משחק לצד בלם דומיננטי. בתחילת דרכו היה זה גדי ברומר, אחריו הגיע טל בן חיים (שאמנם צעיר מסטרול, אבל מנהיג באופיו) ובמכבי נתניה נהנה משיתוף פעולה מוצלח עם לואיס מרין השקט והמצוין. זאת, לעומת הציוות הלא מוצלח עם כריסטיאן גונזאלס הבינוני בעונת הגלאקטיקוס. "אבי עשה התקדמות גדולה מאז הימים ששיחקו יחד", טוען ברומר. "מעבר ליכולות, הוא מביא תוספת של אישיות. הוא אדם לויאלי שאשפר לסמוך עליו. שחקן מאוד אחראי. רואים שהוא התחזק באירופה, צבר ניסיון, הפלייסינג שלו במגרש השתפר. יחד עם ניבאלדו, יש למכבי צמד בלמים די טוב".

נראה כי ההצלחה של סטרול, בין היתר, תלויה גם בניבאלדו. בקבוצה מספרים שהברזילאי דומיננטי יותר, צועק באימונים, מכוון בעוד קולו של סטרול נשמע הרבה פחות. "לניבאלדו יש יותר נוכחות במגרש, אבל אם בתחילת הדרך אבי היה שקט ומופנם, דווקא בנקודה הזו הוא התקדם", מנתח ברומר ושומר על אופטימיות: "ראיתי אותו בגביע הטוטו שקט עם הכדור ולוקח מנהיגות בחלק האחורי. צמד בלמים צריך להיבנות יחד. זה לא מצריך משניהם להיות דומיננטיים, אלא להיות מתואמים ולחפות אחד על השני. אני חושב שבתכונות שלהם, סטרול וניבאלדו ישלימו אחד את השני".

הצמד סטרול את ניבאלדו יעמוד בפני משימה לא פשוטה הערב (חמישי) בגומלין מול אולימפיאקוס. אלא שגם הדחה מוקדמת בזירה האירופית, כמו שאמר נמני עצמו, לא תיתפס ככישלון לאור היריבה האיכותית. לעומת זאת, בכל הקשור לליגה, במכבי לא יסתפקו בפחות מאליפות. הציפיות מהפרויקט גבוהות והלחץ עוד יורגש היטב במהלך העונה. ארבע שנים אחרי כישלון הגלאקטיקוס, שגם גרם לפרידה בין הצדדים, מכבי תל אביב וסטרול עומדים למבחן משותף. מאז אותה קטסטרופה, הצהובים עברו משברים ומהפכות ניהוליות וכעת מקווים להוכיח למידה מטעויות העבר. מאז אותה קטסטרופה, סטרול התנתק והסתגר בתוך עצמו. השאלה היא: האם שני הצדדים מסוגלים לעמוד בלחץ?