הגרמני

העובדה שעם חתימתו בנירנברג הפך אלמוג כהן לשחקן הצעיר ביותר שיוצא לאירופה מליגת העל, כשרק כמה חודשים קודם לכן מונה לקפטן הצעיר בהיסטוריה של הליגה הבכירה בישראל כמה ימים לאחר שמלאו לו 21, עשויה לגרום לאנשים לחשוב שהקשר מבאר שבע הוא אחד שהכל בא לו בקלות. אלא שבפועל ההיפך הוא הנכון. "כלום לא בא לי כמובן מאליו", מבהיר הרכש הטרי של הקבוצה מבוואריה. "בגיל 17 כשהגעתי לנתניה אף אחד לא האמין שאני אגיע לאירופה, כולל אני. גם בגיל 19 כשכבר שיחקתי בהרכב אף אחד לא האמין שבגיל 21 אני אצא לאירופה, אפילו לא אבא שלי".

"לא הייתי בשום נבחרת עד לנבחרת הצעירה, שגם כדי להגיע אליה הייתי צריך לעבור הרבה מאוד", נזכר קפטן מכבי נתניה. "זומנתי רק אחרי יותר מ-15 משחקים בהרכב בליגת העל ושתי הופעות בגביע אופ"א. באותו זמן ראיתי שחקנים בלי הופעה אחת בבוגרים מקבלים זימון. עבדתי קשה בשביל להגיע להכל, בגלל זה עכשיו כשדברים מתחברים והחתימה באירופה הגיעה בקלות יחסית, זה הכי מתוק שיש".

כהן אמנם הגיע לנתניה מטוברוק כפוטנציאל גדול לפני ארבע שנים, אך ההתחלה הייתה לא פשוטה ורק במחזור ה-24 ערך בכורה כשנכנס כמחליף מול מכבי תל אביב בבלומפילד. ראובן עטר תפס אותו לשיחה קצרה לפני שנכנס והרגיע אותו. "אני מאמין בך ועומד מאחוריך, לא משנה מה תעשה יש לך גב ממני". הקשר הצעיר, שהחליף את זנו בונדאה ונכנס לחוליית קישור שכללה את תמיר כהן ומזואה אנסומבו, אמנם הציג יכולת פושרת, אך הרבה מוטיבציה ונחישות. "אם לא ראובן לא הייתי איפה שאני. לא האמנתי בעצמי כמו שהוא האמין בי", מודה כהן. "הוא נתן לי את האפשרות להתפתח מבלי לחשוש מכל טעות קטנה".

עד לסיום אותה עונה וגם בזו שאחריה, הפך כהן לשחקן משמעותי, אך מאוד אפור, ודבקה בו תדמית של גרזן. "אני אישית ידעתי שיש לו הרבה מעבר לזה והכל עניין של ניסיון וביטחון", משחזר ראובן עטר. "הוא אמנם היה ילד שנזרק למגרש של הגדולים, אבל באימונים ראו את הניצוצות כל הזמן. אמרתי לו שזה יגיע והוא רק צריך להאמין בעצמו ולהבשיל". כהן עצמו לא מתבייש להודות בכך. "בהתחלה הייתי בורח מהתקפות. הייתי מאבד המון כדורים. המשחק שלי התרכז בחטיפות כדור ולחפש לשחרר אותו כמה שיותר מהר לאחד הקשרים הבכירים. לא היה לי ביטחון".

"עכשיו אני שחקן אחר, כזה שמנסה לבנות, שכובש גולים, שרוב ההתקפות עוברות דרכו, שמסדר את המשחק של נתניה", מתגאה הקשר שחתום על שלושה שערים עד כה העונה. "ראיתי מה המגרעות שלי ועבדתי עליהן, יש לי גם פסיכולוג ספורט שעובד איתי הרבה על נושא איבודי הכדור הסתמיים. בהשוואה לשנה שעברה השתפרתי בצורה מדהימה. שנה שעברה הייתי מסיים משחק עם 7-8 איבודים והשנה יש לי בערך אחד או שניים. עכשיו אם אני לא מקבל את הכדור אני מרגיש שחסר לי משהו. פעם כשחטפתי כדור הרגשתי שעשיתי את העבודה".

אם עטר היה זה שנתן לקשר את הבמה והביטחון הראשוני, לותר מתיאוס היה זה שהפך אותו מקשר הורס לקבלן ההתקפות של נתניה. אבל גם שם, כמו ברוב הצמתים המרכזיים בחייו של כהן, ההתחלה הייתה קשה. "הוא היה ילד עם הרבה חוצפה כמו שאתם אומרים בעברית", נזכר המאמן הגרמני. "אבל הוא לא ידע לאן לנתב אותה". כהן עצמו דיפלומטי הרבה פחות. "ההתחלה עם מתיאוס הייתה קשה. אני ואיתי שכטר רבנו איתו על משמעת, לא הבנו מאיפה הוא מגיע עם הדרישות שלו".

עשרה מחזורים סבל מתיאוס את ההתנהגות של שני הילדים המועדפים של העיר, עד שהחליט כי נמאס לו. במחזור ה-11 מול קריית שמונה ספסל את הצמד וזכה בתמורה לשביתה איטלקית מהשניים במהלך החימום לפני המשחק. "אחרי מה שעשינו לו הוא לקח אותי לשיחה ומשם הכל השתנה", משחזר כהן את העלייה על דרך המלך. בעוד שכטר החליט להחריף את המאבק עם הגרמני, כהן הבין את מניעיו של המאמן. "הבנתי שהוא רק רוצה בטובתי והתחלתי לקחת את עצמי יותר ברצינות. הוא אמר לי שאם מהשיחה הזאת אני אקח את הביקורת בחיוב אני רק ארוויח, והוא צדק. הוא אחד שראה הכל בכדורגל, והבנתי שאם הוא אומר לי שאני צריך לעבוד כל יום ויום קשה ולהפסיק עם השטויות, זה כנראה מה שצריך להיות. הפסקתי להתנהג כמו ילד. לפני זה היה לי חשוב יותר ליהנות ולעשות צחוקים באימונים. מאז אני מגיע לאימונים נטו כדי לעבוד".

השינוי שעשה כהן לא נעלם מעיניו של מתיאוס, שמאז שעזב את נתניה השקיע מאמצים רבים כדי לעזור לכהן לצאת לאירופה ושיבח אותו תחת כל עץ רענן בגרמניה. "פתאום הוא ראה שאני מזכיר לו אותו, והתקרבנו מאוד", מסביר אלמוג את הקשר. "עכשיו הוא השווה אותי ליינס ירמיס. אני זוכר בתור ילד את גמר ליגת האלופות שלהם מול מנצ'סטר, הייתי בעדם. תמיד אהבתי כדורגל גרמני, אהדתי את באיירן של מתיאוס ואח"כ את לברקוזן של באלאק. ועכשיו אחרי ההשוואה ראיתי שוב את הגמר מ-99', היה לירמיס משחק כמעט מושלם. לא האמנתי שמישהו ששיחק איתו והתאמן איתו כל יום בכלל מזכיר אותי באותה נשימה".

כהן כבר התחיל ללמוד גרמנית ויודע אפילו לבקש הכוונות או למנות את ימי השבוע, אבל גם הוא יודע שמצפה לו תהליך ארוך בגרמניה. "אני בא לגרמניה רק בשביל לעבוד ולהשתדרג כל יום. יש שם את התנאים הכי טובים בעולם ואיכויות כדורגל הכי גבוהות בעולם. גרמנים זה גרמנים. אני מאמין שאני אעבור מה שעמרי כספי עבר. אני אעלה מסת גוף בקיץ בצורה משמעותית כמוהו. אפילו בחרתי את המספר 18 כי זה המספר שלו בסקרמנטו. בדרך כלל אני 8 אבל ראיתי שהוא לא פנוי אז בחרתי את המספר של כספי. ההצלחה שלו ב-NBA נתנה לי השראה. אני חולם להצליח בבונדסליגה כמוהו".

אלא שעדיין לא ברור האם נירנברג אכן תהיה בבונדסליגה, כשהיא נאבקת כעת על חייה ויתכן שכהן יגיע לליגה השנייה. אמנם בליגת המשנה לכהן יהיה קל יותר להשתלב בהרכב, אבל הוא מקווה כי הם יישארו בליגה הבכירה. "אני מאמין ביכולות שלי ומאמין שבעבודה קשה אני אוכל לשחק גם בליגה הראשונה. ראיתי כמה הם רוצים אותי והם מביאים אותי כדי לשחק שם. מינכן 1860 מהליגה השנייה היו חצי שנה במשא ומתן איתי, נירנברג החתימו אותי תוך שבוע ולא לחינם".

מאמן הקבוצה, דייטר הקינג, שוחח עם אלמוג כהן וסיפר לו כי הוא בונה עליו רבות. "הוא אמר לי שאני השחקן שחסר לו. הם מאוד טכניים ומניעים כדור, אבל חסר להם לוחמים במגרש. הוא אמר שחסר לו מישהו עם לב כמו שלי. אם הם ירדו כנראה שהמאמן יפוטר, למרות שגם אז אני לא מודאג ומאמין שאוכיח את עצמי למאמן החדש. המנהל המקצועי מרטין באדר אמר לי שהוא מאוד מרוצה שהוא הביא אותי, הוא אמר לתקשורת שאני הולך להיות שחקן חשוב. כל הקשרים האחוריים שלהם עוזבים את הקבוצה ואני מגיע כצעיר עם חוזה ארוך טווח".

"אני אגיע לשם קצת לפני גיל 22 ואסיים חוזה קצת לפני גיל 25, עד אז אני צריך להיות שחקן אחר לגמרי", מסמן כהן מטרות. "להיראות אחרת מבחינת ממדי הגוף, לשפר כל אלמנט במשחק. אם בגיל הזה אני ברמות האלה השמיים הם הגבול ואני בא לעבוד קשה. כרגע אני לא מסתכל מעבר ללהיות שחקן הרכב קבוע בנירנברג. אבל בלילה אני חולם על הפסגות הכי גבוהות. אני מתרכז קודם כל בלהצליח עם נירנברג, אולי להגיע איתם לאופ"א ושם אפילו עד לגמר".

שחקנים רבים עזבו את ישראל ושבו במהרה בתמורה לחוזה גבוה יותר, כהן לא מתכוון להיות עוד אחד בסטטיסטיקה. "אני לא מתכוון לחזור לישראל שנייה לפני סיום החוזה שלי, לא משנה מה יהיה. גם אם אני אשב ביציע שלוש שנים. אני אעבוד כל יום ויום כדי להוכיח את עצמי. לא משנה אם תבוא קבוצה ישראלית ותציע לי מיליון דולר יותר, אני לא חוזר. לא מעניין אותי הכסף. אני רוצה להיות באירופה עד גיל 33 לפחות. מכבי תל אביב הציעו לי סכום ענק ויכולתי להרוויח כרגע בארץ יותר מבגרמניה, אבל זה לא מעניין אותי. ההתקדמות שאני יכול לעשות בנירנברג זה משהו שאני לא יכול לעשות בארץ בשום קבוצה".

"אני יודע מה אני עושה", מכריז הקשר ונזכר בבריחה ההמונית מנתניה בקיץ, בריחה שבחר במודע לא להיות חלק ממנה. "הרבה אמרו לי שמחיפה או ממכבי ת"א יהיה לי יותר קל לצאת לאירופה, אבל אני ידעתי שאצא מנתניה כי הצבתי לעצמי מטרה. המטרה שלי הייתה לסיים את החוזה בנתניה ולצאת לאירופה, ואם הייתי במכבי חיפה הייתי מציב לעצמי מטרות שונות – קודם לקחת אליפות או שתיים ורק אז אירופה. המטרה שלי בנתניה הייתה להשתפר ולצאת לאירופה".

"אמרתי שאני לא אשחק בשום קבוצה בארץ חוץ מנתניה ועמדתי בזה. אני לא כמו הרבה שאומרים את זה סתם ולא מסתכלים לאחור ברגע שמגיעה הצעה. יכולתי ללכת לשחק בליגה הטורקית, או בהפועל באר שבע, או במכבי תל אביב או במכבי חיפה. אבל לקחתי בחשבון שעם כל הקושי שיש בקבוצה כשרוב הקבוצה צעירה – שפה נמדדים שחקנים גדולים. כשקשה. רק שחקן גדול יכול להוביל קבוצה כזאת. אם הייתי בינוני הקבוצה הייתה נראית לא טוב. אני רוצה להיות מנהיג וזה היה הזמן בו צריך להרים את כל החבר'ה ואני חושב שאנחנו עושים עונה מצוינת ומקווה שנהיה בפלייאוף העליון. זו תהיה עונה יותר גדולה מהעונה שסיימנו מקום שני אם נעשה את זה".

כהן אמנם יהפוך להיות ליגיונר בקרוב, אך למעשה עדיין לא לבש את המדים הלאומיים וגם למשחק מול רומניה, למרות היכולת הנהדרת שלו בליגה, אלי אוחנה בחר שלא להזמין אותו. "כמו בכל דבר, גם הנבחרת לא באה לי בקלות, בגלל זה כשאוזמן אליה זה יהיה יותר מתוק", אומר כהן . "לדוגמה, רק לפני כמה שנים בתור ילד הערצתי את גאטוסו", מספר מי שקרא לכלב שלו ג'נארו על שם הקשר האיטלקי שהוא המודל לחיקוי שלו. "וזה נשמע מצחיק, אבל עכשיו יכול להיות שתוך שנה אני אשחק מולו. זה לא כזה רחוק. לא האמנתי שאני אגיע לזה, אבל עכשיו אני כבר מאמין שהכל אפשרי".