אולי בכל זאת, נמני

"הרבה מאמנים אמרו לי שיש לי חשיבה של ילד. אני דווקא חושב שאני ממושמע טקטית ומנסה לשחק בשביל הקהל. מאמנים מעריכים את היכולת שלי, אבל קשה להם להבין שהמשחק הוא בשביל הקהל", אמר בעבר איביצ'ה אילייב, במשפט שלמעשה מספר בצורה מושלמת את סיפורו של קשר הרכש של מכבי תל אביב. הסרבי הוא פנטזיסט חסר תקנה, שחקן מושלם באחד על אחד, אבל מצד שני, אותו משחק ילדותי, כהגדרתו, מנע מהקריירה שלו לנסוק למקומות רחוקים יותר.

רגע לפני גיל 30, אחרי ששיחק עם פרטיזן בליגת האלופות ועבר באיטליה, ביוון ובגרמניה, ימשיך אילייב את הקריירה שלו בליגת העל הישראלית. שני משחקים בגביע הטוטו הספיקו כדי להבליט את העליונות הטכנית שלו והגדילו את רף הציפיות. ללא הדרישות הטקטיות הנוקשות שמנעו ממנו להצליח בליגות אירופאיות בכירות יותר, לאילייב יש ברגליים את כל מה שדרוש כדי לשבות את ליבם של אוהדי מכבי תל אביב. אם רק אבי נמני ייתן למוח היצירתי של הקשר שלו להשתולל.

אילייב גדל בפרטיזן בלגרד והתחנך על ברכי הכדורגל ההתקפי. בעונת האחרונה במועדון, 2003/4, הגיע להישג הגדול בקריירה שלו. תחת הדרכתו של לותר מתיאוס, כבש אילייב את שער הניצחון בסנט ג'יימס פארק ששלח את פרטיזן וניוקאסל לפנדלים בקרב על ליגת האלופות. למרות שהחמיץ בדו קרב, פרטיזן השלימה את הסנסציה והדיחה את קבוצתו של סר בובי רובסון המנוח בדרך להופעה בשלב הבתים.

האופוריה בפרטיזן הייתה בשיאה, ולאחר שנודע שהקבוצה תפגוש את ריאל מדריד בשלב הבתים, הבטיח אילייב: "אפרוש מכדורגל אם לא אכניע את קסיאס". הבטחה שלא מומשה. בצד המקצועי, אילייב הרוויח שני זימונים לסגל הנבחרת, אבל הצליח לעצבן את מתיאוס וראשי פרטיזן. "ההתנהגות שלו על המגרש לא הייתה מקובלת. יש לו גישה רעה למשחק", התבטא המנהל הספורטיבי, ננאד בייקוביץ', אחרי הפסד ליגה מביך לסרטיד הקטנה. בייקבויץ' ומתיאוס לא אהבו את משחקו היהיר של אילייב, שמצידו מיהר להתנצל ולהסביר: "הייתי גרוע ואני מתנצל בפני המועדון, המאמן והאוהדים. אולי יש לי בעיה פסיכולוגית, אבל לא ארים ידיים".

התחנה הבאה של אילייב הייתה מסינה האיטלקית, כשגם שם חזרו הבעיות בראש. העונה הראשונה הייתה טובה, אך רווית החמצות. אילייב רשם 29 הופעות, בישל שערים רבים ונראה טוב, אבל רק במחזור ה-31 כבש הסרבי את שערו הראשון והיחיד בניצחון 0:1 על אודינזה. ב-22 באוקטובר 2005 נכנס אילייב לספרי ההיסטוריה של הכדורגל האיטלקי. הסרבי התחזה ברחבה וסחט פנדל במשחק הליגה נגד אסקולי. בהמשך השבוע הפך לשחקן הראשון בסרייה A שמורחק על ידי ההתאחדות בשל התחזות הרחבה, כשהושעה משלושה משחקים.

התקרית העיבה על מצב רוחו של אילייב, שביקש לעזוב. בינואר רכשה גנואה (אז בסרייה C) מחצית מכרטיסו וארבעה שערים של הקשר עזרו לגריפונה לעלות ליגה. אילייב חזר בעונת 2006/7 למסינה, אבל התקשה להסתדר עם המאמן ברונו ג'ורדנו. מערכת היחסים בין השניים הוגדרה כ"לא אידיאלית", ופגעה בדקות המשחק של הסרבי בעונתו האחרונה בארץ המגף.

"אילייב הוא פנטזיסט הניחן בטכניקה יוצאת מן הכלל ובכדרור משכר חושים, אך אינו חד באותה מידה בשלב הביצועי. הקסמים שלו לעיתים קרובות שלהבו את הקהל, אך חוסר ההמשכיות צלב אותו בעיני האוהדים של מסינה", סוכמה הקריירה של הסרבי בארץ המגף על ידי האתר "מסינה ספורטיבה". היכולת הטכנית הנדירה היא גם זו שהובילה את אילייב לתחנה הבאה שלו, פאוק סלוניקי היוונית.

הנשיא תודוריס זגוראקיס, שחקן העבר של בולוניה, זכר לאילייב חסד נעורים והביא אותו לסלוניקי כשהוא מבטיח לאוהדים שצירף את המנהיג הבא של הקבוצה. "תראו שמדובר בשחקן ברמה של אולימפיאקוס, פנאתינייקוס וא.א.ק. לאחד על אחד שלו אין מתחרים, המשחק שלו מלא פנטזיה, אבל הוא לא מספר 10 קלאסי, אלא טוב יותר בצד הימני של ההתקפה", העיד חברו הטוב, ולאדן איביץ', שמשחק עד היום בפאוק.

אלא שימים אחרי החתימה החליפה פאוק מאמן. פרננדו סנטוס לא האמין בסרבי, שלא התאים לשיטת המשחק שלו. אילייב הפך לשחקן ספסל, סבל מפציעות, אבל התחבר בצורה נפלאה לאוהדים: "אני רוצה להישאר כי פאוק היא הבית שלי. רק כאן הבנתי כמה אהבה אפשר לקבל מהקהל. אמנם לא עשינו עונה טובה, אבל אני בטוח שנוכל להשתפר". למרות הדברים הללו, חוזהו של אילייב לא הוארך והוא שוב נאלץ לנדוד.

גם באנרג'י קוטבוס הגרמנית באה לידי ביטוי הטכניקה המדהימה, לצד הבעיות בראש. אילייב רשם 28 הופעות, מתוכן 23 בהרכב, וכבש שער נדיר במבצע אישי מרהיב בניצחון 1:2 על ורדר ברמן. במחזורים האחרונים, בהם נלחמה קוטבוס על ההישארות, התמודד אילייב עם פציעה קלה ולא שיחק. בגרמניה ביקרו את השחקן, טענו שהראש שלו לא נמצא בכדורגל מאחר והוא מנהל מגעים עם האנובר. ערב משחקי המבחן נגד נירנברג, נשאל המאמן, בויאן פראשניקר, האם ישתף את הקשר וענה: "אני בספק. הוא טיפוס רגיש ולפעמים הראש שלו לא משתף פעולה".

חודש לפני יום הולדתו ה-30, צפוי אילייב לערוך את הופעת הבכורה שלו בליגת העל. מכבי תל אביב נראית כמו המקום המתאים ביותר להמשך הקריירה של הסרבי, שלא קיבל בקיץ הצעות אטרקטיביות במיוחד. העובדה שליגת העל אינה נחשבת לליגה טקטית או פיזית יתר על המידה תפורה על שחקן בדמותו של אילייב, במיוחד אחרי עונות ארוכות בתחתית הסריה A והבונדסליגה האגרסיביות. הקשיים שהיו לו בכיבוש שערים באיטליה וגרמניה אמורים למצוא פתרון מול ההגנות הישראליות והעליונות הטכנית שלו כבר באה היטב לידי ביטוי במשחקי גביע הטוטו האחרונים.

אבי נמני לא גיבש לעצמו עדיין פילוספיית אימון ברורה. קשה לסווג אותו כמאמן טקטי במיוחד, או בעל אוריינטציה התקפית או הגנתית. לנמני יש סגל עמוס בקשרים יצירתיים דוגמת ישראלביץ', שבחון ובוזגלו הפצוע, אבל אף אחד מהם הוא לא שחקן שיכול לשנות משחק בפעולה אחת, במסירה יצירתית או באחד הדריבלים המפורסמים שלו. נמני, שבעצמו היה שחקן יצירתי בעל אופי מיוחד, נראה כמועמד המושלם להתחבר לראש הבעייתי והרגיש של אילייב כשקווי הדמיון בין השניים ברורים.
בכלל, הבאתו של אילייב היא חלק ממגמה מבורכת שעוברת על הכדורגל הישראלי בקיץ. בדיוק כמו נמנייה ווצ'יצ'ביץ' מהפועל תל אביב, גם אילייב הוא מסוג השחקנים שקל יותר להביא ארצה בשל המשבר הכלכלי העולמי. שחקנים מזרח אירופאיים עם עבר עשיר באירופה, שהפכו לסחורה לא מבוקשת בקרב הקבוצות הקטנות של היבשת ומצד שני, מתבלטים בקלות בארץ במיוחד על רקע הליגה הגדולה והחלשה. עבור אותם שחקנים, ישראל אטרקטיבית יותר כלכלית מחזרה לליגות המזרח אירופאיות. עבורנו, מדובר בשחקנים שמעלים את רמת הזרים בליגה, ומחזירים אותנו לימי הזרים האיכותיים של שנות ה-90.