המירוץ למיליונר

זה חייב להיות שם עסיסי, שמתקשה להתגלגל על הלשון, כזה שלא יודעים איך לבטא או לכתוב אותו. עד היום איש לא יודע אם זה גאידמק, גיידמק או גיידאמק, רק יודעים שהוא קנה, זכה, הרס והלך. גם גומא אגייאר עונה על הקריטריונים, ובכלל נוצרה פה מסורת שאסור לשבור. אתה הרי לא רוצה שהתקשורת תתנפל עליך כבר מההתחלה, נכון? אז בחר שם ראוי.

הקבוצה חייבת בעלים עם שם פיקנטי, כמו של הרשעים מסרטי ג'יימס בונד. שניידר זה פשוט מדי, תראה איך הוא גמר, מצד שני, שים על הידיים של גולדהאר חתול לבן ותבין שיש לו סיכוי לשרוד בטירוף של קרית שלום. שמות כמו אוסים באלילוטוב או חזי ברברוסה הם דוגמה למה שאתה אמור לחפש. אם מתקשר אליך מיליארדר בשם ג'ו סמית' או משה לוי, תסביר לו בעדינות שמאפיית "הטבון והטמבון" כבר חתמה עם הקבוצה על חוזה אימוץ בלעדי ושידבר איתך עוד שנה. אגב, שם כמו בנג'מן ערוסי-קפלר לא יתאים – לצרף את שם המשפחה של האישה זה ליברלי מדי לענף, וארוך מדי לכותרות בעיתונים.

פני הקבוצה כפני הבעלים. אתה חייב לחפש אחד משני הטיפוסים הבאים: אישיות צבעונית וקפריזית על סף הגרוטסקית (דניאל יאמר, לדוגמה) שתמשוך אש ותייצר כותרות בכל פעם שיצמידו לה מיקרופון, או אדם מופנם, שקט ומרוחק שרק רוצה לתרום לחברה הישראלית דרך הכדורגל המקומי, מה שהופך אותו לפראייר לא נורמלי, אך גם למסתורי בעיני האוהדים והתקשורת (שניידר, לדוגמה). השילוב בין השניים הוא החלום הרטוב שלך (עיין ערך: גאידמק), כלומר מיליארדר שאיש אינו יודע באמת איך התעשר והוא חשוד תמידית כבעל אינטרס נוסף (נדל"ן או ריצה לפוליטיקה).

קח לדוגמה אחד שהתחיל ברגל ימין, אגייאר, שאמר כי עשה את הונו בזכות אלוהים ושמטרתו לבנות את בית המקדש השלישי. אדם מספיק מסובב, שמשפט קטן שלו שלח עוד כמה אוהדים לקנות מנוי בבית וגן. אם בטדי יזעמו על החורים של אבי ריקן באגף, תמיד אפשר יהיה לאיים כי כתב האישום על עישון מריחואנה יגרום לו לעזוב את המועדון הכה-יקר-ללבו. כיו"ר, אתה חייב בעלים שכזה, שיכול לייצר לך ספינים מכלום.

צבעוני או מופנם, אתה תהיה הנהנה העיקרי מהמהלך. רק חשוב שתפנים כי כלפי חוץ אתה כבר לא הדמות הדומיננטית במועדון. אם לא תפנים, תהפוך לסוג של דני לוי, ואתה לא רוצה לעולל זאת לעצמך. אם יהיה לך בעלים קפריזי, תמיד תחשב לאי של יציבות ושפיות בעיני האוהדים (קורנפיין); אם הבעלים החדש הוא טיפוס שקט, ישמעו רק אותך ואתה תצבור יותר כוח (בושינסקי). כששטרן חלובה יבקש לאכול איתך צהרים בארבע עיניים, תדע שאתה בכיוון הנכון.

אתה יכול לכתת רגליים ברוסיה ולדוג משם מישהו, אבל תחסוך לעצמך כאב ראש ותפוס טיסה לטורונטו. בקנדה מחכים עשרות יהודים עשירים שרק רוצים לשרוף את הכסף שלהם על הכדורגל הישראלי, בו כדי להיות מיליונר אתה חייב להתחיל כמיליארדר. לפני שאתה טס לאמריקה, ודא שיודעים שאתה בדרך לחתום עם רוכש, ועטוף את הנסיעה בערפל של שמות פיקנטיים כמו ברנארד טאפי, זכי רכיב או שון מקייטן. אם זה עבד ללוני הרציקוביץ', אין סיבה שזה לא יעבוד גם לך.

חשוב שהאדם שתיפגש איתו יהיה יהודי כשר למהדרין, רצוי כזה שחובש כיפה שחורה סטייל אלי ישי. אל תשכח שאוהדי הכדורגל הם מראה של החברה הישראלית הקסנופובית ולא מעניין אותם שה"שולחן ערוך" היחיד שהבעלים החדש שלהם מכיר הוא השולחן עמוס הקלמארי והשריפס במסעדת "מול ים". הקבוצה נראית כמו בית משוגעים? העיקר שיהודי "משלנו" מנהל אותה. אגב, אם במהלך החיפושים אחר רוכש למועדון דייויד פדרמן מתקשר ובמתק שפתיים מציע לשדך בינך לבין "חבר טוב", שיכול להפוך את הקבוצה שלך לאימפריה אירופית בסדר גודל בינוני, השב ב"לא תודה", ועמוד על המשמר כי מישהו בהנהלה חותר תחתיך.

הרושם הראשוני קריטי, ומחייב הכנה מדוקדקת. אל תשכח שיש לך עסק כושל, מחסן גרוטאות במסווה של קבוצת כדורגל, ואתה חייב למכור אותו למישהו, אחרת אתה תהיה זה שישלם ביוקר. מצאת יהודי-קנדי תזזיתי או מסתורי העונה לשם, נניח, עמרם יוהאנסון? תילמד אותו כדי שהפגישה ביניכם תניב חתימה. פרוט בלי בושה על הנימים הפטריוטיים-לאומיים-יהודים. הוא אוהב שירי ארץ ישראל? הענק לו דיסק של גבי ברלין שר יהורם גאון. יש לו אוסף מזכרות? שלוף בקבוק מלא חול צבעוני ממכתש רמון. שמעת שיש לו שאיפות פוליטיות גבוהות? רגע לפני כניסתך למשרדו ביים שיחה ודאג שהמילים הראשונות שישמע ממך הן "כן, ביבי, כן...אני אדבר איתך, אני נכנס עכשיו לפגישה". עשית חצי עבודה, הוא יבין שיש לו עסק עם מישהו רציני.

דחוף את המילה "ישראל" בכל משפט שאתה מוציא, וודא שהמילים "קהילה", “שליחות" ו"דו קיום" נקלטות באוזניו. תן לו את התחושה שהוא גואל ישראל, וכי במקום לתרום כסף להקמת בית חולים באשדוד או מכון לחקר הסרטן, הוא יקדם את החברה בישראל אך ורק אם יזרים מיליונים למחלקת הנוער של קבוצתך. אל תתבייש להציג תמונות של זאטוטים בנעלים קרועות ובגדים בלויים, ולומר שאסור להפקיר את העתיד של המדינה. אם חברות סלולר, יצרניות מזון ותעשיית הטקסטיל משתמשות בילדים כדי למכור משהו, גם לך מותר.

אנשי עסקים אוהבים להשקיע במשהו שיניב להם רווח כלשהו, פוליטי או חומרי. תבטיח לו שבעלות על הקבוצה היא מקפצה מובטחת לראשות מועצת מזכרת בתיה, ומשם הדרך ללשכת שר בממשלה היא משחק ילדים. במידה שיפקפק בדבריך, הצג לו את תמונתו של גאידמק מנופף להמון הירושלמי מתוך מכוניתו הפתוחה של ראש העיר. זה ישכנע.

כיסוי חובות המועדון יעלה לו 70 מיליון שקל? אל תיבהל, תגיד לו שאתה יודע שהוא מסוגל לעמוד בזה, אחרת לא היית נרגש כל כך לשמוע שהוא מתעניין במועדון (אז מה אם אתה פנית אליו, תתעלם מזוטות). חוץ מזה, הסיפוק האישי שיחוש אחרי שכספו חילץ מהפשע את ילדי שכונת נאות ניו מאליבו סטאר שווה את הכל. אם הוא עושה פרצוף, פתה אותו באחוזים ממגרשי האימונים של הקבוצה, וספר לו שהעירייה מייעדת את השטח לבניית מגדלי מגורים. אם הוא מהזן המפוקפק, לחש לו ששמעת שקבוצת כדורגל יכולה להיות מכבסת כספים נהדרת. זה יעבוד, הוא עוד יחשוב שהוא דפק אותך.

בקיצור, אל תיתן לו סדק דרכו יוכל לברוח. לכל שאלה הכן תשובה שבסופה יבין כי אם יחתום, יתווסף הרבה כסף לחשבונו וכבוד לשמו. את האותיות הקטנות תשאיר לאחר כך, העיקר שישלם עכשיו ובגדול.

אתה חייב להרים הפקה שתגרום לפראייר שקנה את הקבוצה שלך להרגיש כמו המשיח ולא כמו החמור הלבן. ודא שהאוהדים מרימים את נתב"ג בשירה, וסדר ילדים עם דגלים שיבקשו חתימה. רתום את ראש העיר למהלך, הוא ישמח לקבל את פני האיש שמשקיע בתושבים ומוריד ממנו מעט מהעול הכספי.

אם הבעלים קפריזי וסובל משיגעון גדלות, סגור איתו שיצהיר עם הנחיתה כי הוא הולך לארגן את פרגוסון כמאמן ואת הידינק כעוזרו. במידה שהוא חורג וחושף כי תוך שנתיים-שלוש הפועל מעלה אדומים תהיה באירופה, אל תעצור אותו, תן לו להתבטא וללמוד לבד את חוקי המשחק. במידה שהבעלים שקט ומרוחק ומעוניין לנהל הכל בשלט רחוק, ויקו חדד יכול להיות מוצלח כמנג'ר ולחסוך לך את הטרראם שיצרו מתיאוס או פרננדס.

ארגן מסיבת עיתונאים מפוארת במלון יוקרתי (הלו, תהיה רגוע, זה על חשבונו), פרגן לבעלים עם מצגת מחמיאה שסוקרת את פעילותו הרבה ותרומתו לקהילה, ואז תודה לעיתונאים, פנה לו את הבמה וצפה בתהליך הגסיסה שלו מתחיל לנגד עיניך.