מספרי מזל

בין שלל הפרויקטים שערכו מדורי הספורט לרגל פתיחת העונה, לא נמצא אחד שהימר על מכבי חיפה כזו שתסיים כאלופת 2008/09. דיברו על בית"ר ירושלים, הזכירו את מכבי תל אביב המתחדשת, ורק יעקב שחר, למרות הלחשושים על עונת בנייה שתהווה בסיס לבאה אחריה, המשיך לחזור על המנטרה אותה לומד כל שחקן שעוטה על גופו את החולצה הירוקה: "מכבי חיפה לא מוותרת על שום תואר".

שחר ידע על מה הוא מדבר. הנשיא הריח את העתיד להתרחש בליגה – אם כי לבטח לא האמין שזה יגיע כל כך מוקדם - ולכן גם לא נלחץ מהתחרות שסיפקו לו האוליגרכים ומשנתיים נטולות תואר. עכשיו כולם יכולים להודות, מעל לכל ספק, שמכבי חיפה היא קבוצת העשור. זוהי אליפות שישית של הירוקים בשנות האלפיים, ו-11 בסך הכל, כאשר כולן הושגו ב-25 השנים האחרונות.

על אף ההישג והסיכוי להשלים דאבל ביום שלישי, העונה הזו לא תיזכר כאחת הגדולות של חיפה מבחינה סטטיסטית. לעומת האליפויות הקודמות, הקבוצה הנוכחית מחזיקה בממוצע כיבוש השערים הדל ביותר, שעומד על 1.5 למשחק. גם קצב צבירת הנקודות לא מרשים - 2.06 נק' למשחק ואחוזי הצלחה העומדים על 70% - רביעית מהסוף מבין האלופות בירוק. את התמונה הלא מרשימה משלימים שישה ניצחונות דחוקים של 0:1, שהם כמעט שליש מכלל הניצחונות של הקבוצה העונה (19).

אבל השבועיים האחרונים צבעו את העונה בוורוד עבור האוהדים, חרף התקופות האפרוריות הרבות. מלבד היכולת הנהדרת במשחק העונה, גם נאחס נתניה נשבר. אחרי ההדחה מהגביע בעונה שעברה וצמד הפסדי הליגה לחבורה הנוכחית של לותר מתיאוס, חיפה העפילה לגמר על חשבון הנתנייתים וגם חגגה אליפות בחצר ביתם. בכך נמנע ממכבי נתניה להפוך לראשונה בהיסטוריה שלוקחת מחיפה את כל תשע הנקודות במפגשי הליגה.

בעונתו הראשונה כמאמן מכבי חיפה, הלך אלישע לוי בדרכם של קודמיו לתפקיד וזכה בתואר האליפות. היציבות של המועדון בתקופת נשיאותו של יעקב שחר, איפשרה למאמנים ליהנות מבסיס איתן ולרשום הישגים אישיים. שלמה שרף (1983/84), אמציה לבקוביץ' (1988/89), אברהם גרנט (2000/01) ורוני לוי (2003/04), ציינו גם הם זכייה באליפות כבר בעונת הבכורה שלהם על הקווים בקרית אליעזר.

דבר אחד שיכול לזקוף אלישע לוי לזכותו הבלעדית, הוא המאזן בשליש האחרון של העונה. כשנותר מחזור אחד לסיום, חיפה עדיין בלתי מנוצחת. אם תחזיק מעמד גם מול בית"ר ירושלים, תהיה זו הפעם השנייה בה הקבוצה לא מפסידה בחלקה המסיים של העונה. קרדיט גדול לעובדה זו יש לייחס למאזן ההגנתי, שכן לחיפה ההגנה הטובה בליגה עם 23 ספיגות בלבד (ממוצע של 0.7 למשחק), כולל 15 משחקים ללא שער חובה.

מבחינת כיבושים, כאמור, למאמן אין יותר מדי במה להתגאות בעונה הזו. בפילוח על פי דקות, נגלה שאת רוב שעריה הבקיעה חיפה במחצית השנייה (27 מתוך 48) כש-12 מהם הובקעו בין הדקות 46 ל-60. דווקא השער החשוב ביותר העונה, זה שכבש יניב קטן לרשת הפועל תל אביב במשחק העונה, נפל דקה אחת לאחר מכן.

אם מנסים לחפש את ציוני הדרך של השחקנים בירוק, חייבים לתת את הכבוד ולהתחיל באלון חרזי. המגן הוותיק שבר בחודש שעבר את שיא ההופעות בכל הזמנים בליגה, שעמד עד אז על 519 הופעות שציינו גידי דמתי ורפי כהן, ודקה אחת בגמר גביע המדינה תאפשר לו לחלוף על פני אברהם אבוקרט ולהיות שיאן המועדון בהופעות בגביע עם 64.

באותה הזדמנות ירצה חרזי לעשות היסטוריה באיצטדיון רמת גן ולרשום דאבל שני, שכן הוא השריד היחיד מהדאבל הראשון של המועדון שהושג בעונת 1990/91. האליפות השמינית של חרזי במדי הירוקים מהכרמל (זכה באחת נוספת עם בית"ר ירושלים) מיצבה אותו כשחקן המבוגר ביותר שזכה באליפות במדי מכבי חיפה – בן 38 ושלושה חודשים.

כמו חרזי, גם השוער ניר דוידוביץ' הוסיף מספר שורות לדף שלו בדברי הימים של מכבי חיפה. דוידוביץ' בן ה-32 נכנס לרשימת עשרת המתמידים בתולדות הקבוצה, כאשר חצה את רף 300 ההופעות והיה לשוער הראשון שעושה זאת, ובנוסף הגדיל את יתרונו בפסגת עצירות הפנדלים, כשהעלה את מאזנו ל-23 הדיפות מהנקודה הלבנה.

לדוידוביץ', שלאורך כל הקריירה נשאר בחיפה, זוהי אליפות שישית במועדון, כמו לקפטן יניב קטן, שהצטרף אף הוא בתחילת העונה לעשרת המתמידים. בנוסף, מחליפו של השוער הוותיק, אמיר אדרי, נכנס גם הוא לספרי ההיסטוריה בזכות ארבעה משחקי בכורה עם 100 אחוזי הצלחה. עכשיו אדרי, כמו שאר הצעירים שזכו להיות שותפים לראשונה לזכייה בתואר, ינסו לרשת מבית"ר ירושלים גם את הגביע.