ילדה אסור, ילד מותר

הכדור מונח על הנקודה הלבנה, את השקט שלפני הבעיטה יכול להפר רק אלוהים. גמר גביע העולם בכדורגל נשים, סין נגד ארצות הברית. ברנדי צ'סטיין נושמת שתי נשימות כבדות, אגלי הזיעה מטפטפים על ריסיה ומאיימים לעוור את עיניה ברגע הקריטי הזה. היא מרגישה שהיא חייבת להביא לארצו של הדוד סם את הגביע.

צ'סטיין ממקדת את עיניה בעיני השוערת כמו חיה שמצאה את טרפה. היא לא מסתכלת ימינה ושמאלה לפני הבעיטה, כדי לא לתת לשוערת לנסות להמר לאן ייבעט הכדור. היא לוקחת מספר צעדים לאחור, לוקחת תנופה ומרוויחה עוד כמה שניות כדי להכניס את השוערת למתח. היא מתחילה לרוץ אל הכדור והקהל עוצר את נשימתו. היא בועטת את הכדור, והוא, מצידו, משתף פעולה ונכנס עמוק אל תוך הרשת. נדמה היה ששאגות הקהל הפכו לשריקה חזקה כל כך, שהקיפה את העולם בשמונים שניות. ברנדי החלה לרוץ על הדשא, הורידה את חולצתה, ונשארה בחזיית ספורט בלבד, מראה שלא יישכח שנים רבות.

סיפורים מרגשים כאלה, שמלמדים מה זה בעצם כדורגל עבור ספורטאי, קיימים בשפע על גברים, אבל צ'סטיין היא עוד הוכחה שכדורגל הוא סם החיים גם עבור לא מעט נשים. את הסיפורים המרגשים האלה עוטפת היסטוריה רחוקה. נשים שיחקו כדורגל כבר מהמאה ה-13, אבל משחקים מאורגנים מול קהל צופים נערכו לראשונה בסקוטלנד רק במאה ה-18. המשחקים הללו עוררו עניין רב, בין היתר מפני שנערכו בין נשים נשואות לרווקות.

ענף כדורגל הנשים עדיין נושם בכבדות לצד כדורגל הגברים, אך לעולם לא שכך, ובשנות ה – 50 של המאה ה – 20, פרש כנפיים והפך להיות פופולרי בכל העולם. מונדיאל הנשים הראשון בעולם נערך ב- 1991 והשתתפו בו כ-65 נבחרות לאומיות. בסוף אותו עשור, בשנת 1999, קמה לראשונה גם בישראל ליגת הכדורגל לנשים. עבור נשים רבות בישראל ומחוצה לה, כמו אצל הגברים, מדובר באותה חוויה, אותה תשוקה, אותה הגדרה קיומית שמנוסחת דרך משחק הכדורגל. השאלה היא מתי אנשים יבינו את זה.

אבל קצת לפני נשים וכדורגל, אני רוצה לספר על ילדה ו... כדור. כשחברותיי בנות ה-5 שיחקו בלהלביש את ברבי, אני למדתי להקפיץ את הכדור על הראש. הוריי לא הבינו למה הילדה שלהם, זו שהקפידו להלבישה באדום ולסרקה היטב עם קוקיות, מסרבת להיפרד מהדבר העגול הזה. בשבתות שבאו לטובה בשנים שלאחר מכן, זה התחיל בסטנגה של עשר בבוקר והסתיים בחמש על חמש של חמש בערב. ליד השער הונח טרנזיסטור קטן, שהכיר רק תכנית אחת, "שירים ושערים".

אהבה גדולה הייתה ביני לבין הכדור. אהבה חזקה, ללא תנאים וגבולות. הכדור היה לצידי גם בזמנים קשים יותר. כשהיה לי רע, לקחתי את הכדור ויצאתי למגרש. אך עם זאת תמיד הרגשתי כלואה בתוך אהבה אסורה. הייתי שונה. במגרש שיחקנו בדרך כלל תשעה בנים ו... אני. כילדה יחידה במגרש הרגשתי מיותרת. תחושת הניכור הציפה אותי. היו רגעים שרציתי לברוח הביתה, למקום שבו קיבלו אותי בכל מצב.

ניסיתי אפילו כמה פעמים להפסיק לשחק, אבל התשוקה לכדורגל ניצחה את הכל. במגרש רוב הזמן נלחמתי להצליח בשני דברים: האחד, שהבנים יקבלו אותי, השני - תמיד להשתפר, גם כדי שהבנים במגרש יקבלו אותי. הייתה לי זוגיות נפלאה עם הכדור ורציתי לצאת איתה החוצה ולצעוק: "אני באתי לשחק - ולשחק טוב!". הרומן האסור הזה היה חייב להפוך למותר, ויהי מה!

בשבת אחת הכל החל להשתנות. משחק חמש על חמש. נבחרתי אחרונה. שיחקתי בצד ימין. השמש קפחה עלי, ואני רצתי מצד לצד והתפללתי שהכדור יגיע אלי, אפילו בטעות. הכדור לא הגיע. בינתיים הרגשתי צמא גדול, על אף שהייתי בכושר מעולה. עצרתי וניגשתי הצידה אל בקבוק מיץ הפטל שלי. אף אחד לא שם לב שחסרתי במשחק. הרמתי את הבקבוק והתחלתי לשתות, כשבזווית העין ראיתי את הכדור הופך עורו לאדום מצל מיץ הפטל, בדרכו אליי. הנפתי את רגלי הימנית והבקבוק נשמט מידיי. הכדור "התלבש" על הרגל שלי, ואני הפצצתי את השער בבעיטת יעף.

דממה השתררה במגרש. אחרי כמה שניות, שנראו כמו נצח, נשמעה קריאה של אחד הבנים בקבוצה שלי: "אתם ראיתם את זה? בגלל זה אני בוחר אותה!". כולם היו בשוק. גם אני. אפילו שידעתי מה אני שווה, לא האמנתי שכך התמזל מזלי. מאותה שבת הפכתי לקמע של המגרש. חיכו לי בשבתות שאביא את המזל. כבר לא נבחרתי אחרונה, הוכחתי להם את יכולותיי. מאותו יום הייתי אחת מן המניין.

הרומן שלי עם הכדור, שהחל כרומן אסור, הפך עם השנים למותר ולגיטימי בעיניי ובעיני רבים. מותר לקוות שאחרי שקראתם את הסיפור שלי ולמדתם על המקרה של צ'סטיין, תתייחסו באותה הבנה גם לקבוצות הנשים בישראל, שמקבצות בתוכן לא מעט נשים שמחפשות להגדיר את עצמן ואהבתן דרך המשחק הזה.

בימים הקרובים ישראל תארח לראשונה שלוש קבוצות במסגרת קדם גביע אירופה לאלופות בכדורגל נשים, בו תייצג אותנו אלופת המדינה בחמש השנים האחרונות, מכבי חולון. המשחק הראשון ייערך מחר (חמישי, 17.00) באצטדיון העירוני של חולון נגד א.א.ק מקפריסין. המשחק השני ייערך באצטדיון טדי (שבת) נגד קלוז' מרומניה, והמשחק השלישי אף הוא יהיה בטדי (שלישי) נגד ספרטק פראג מצ'כיה.

מכבי חולון מדורגת במקום ה– 20 מתוך כ– 60 קבוצות המשתתפות בטורניר. הקבוצה, אותה מאמן מאיר נחמיאס, אמנם מייצגת את חולון, אך משחקות בה שחקניות מכל רחבי הארץ. פרט לרצף האליפויות היחיד במינו, מתבלטת הקבוצה גם בייצוג הגדול ביותר של נציגות בנבחרת הלאומית.

הפופולריות העולה של הכדורגל הנשי גרמה לאוהבי כדורגל רבים לראות שגם הוא מתאפיין בעוצמה פיזית גדולה, מהירות, זריזות, בטכניקה טובה ובהתלהבות. גאוותן הגדולה ביותר של שחקניות מכבי חולון בטורניר הקרוב תהיה לייצג את המדינה, ושמחתן הגדולה ביותר תהיה לראות קהל רב שיגיע לעודד אותן ולהבין באמת מאיפה זה מגיע.