צילום ועריכת וידאו: נועם אשל, ברני ארדוב
מאז שמונה למאמן הנבחרת הלאומית, לואיס פרננדז מדבר אלינו דרך פילטרים, מתורגמנים, יועצים ושאר מתווכים, כשלא תמיד נשמע קולו האמיתי. בראיון לוואלה! ספורט הוא עונה לכל הביקורות שהופנו כנגדו.
"האנשים ברחוב נותנים לי הזדמנות, הם מבינים אותי. זה ההבדל בינם לביניכם, אנשי התקשורת", הוא פותח. "הם אומרים לי: 'תדבר כמו שאתה יודע, עם הידע שלך והדרך שלך לעשות את הדברים, ואל תקשיב, אל תנסה להבין ואל תקרא את מה שכותבים עליך'. הדבר שהכי חשוב כמקצוען זה להמשיך בדרך שלי, ולא לחשוב כל הזמן מי ומה יפגעו בי. אני מגן על עצמי, על העבודה שלי".
- אתה מרגיש שנתנו לך הזדמנות הוגנת כאן בארץ?
"נתנו לי הכל".
- גם הציבור וגם האנשים שלקחו אותך לתפקיד הזה?
"הציבור נתן לי הכל, ההתאחדות נתנה לי הכל. אליהם אין לי שום טענות, אבל אני מכיר את התקשורת בארץ, מכיר ומבין אותה טוב. אם רוצים לדבר איתי על כדורגל, אין בעיה, אבל יש דברים שאני לא מוכן לסבול. אם אומרים לי שיש אנשים שמאמנים, או שהיו פעם מאמנים, כמו שלמה שרף, שיש לי כבוד אליו, וכל מה שהוא עושה זה לשבת בתוכנית שלו בכל ערב ולדבר, גם לי יש תוכנית רדיו. צריך לדעת לתת כבוד לקולגות, לאנשים שהיו מאמנים או למי שמאמן כרגע. שלמה אימן את הנבחרת עשר שנים, היה לו הכל. היה לו בידיים את הדור הכי טוב של ישראל, 'דור הזהב'. אין לי מושג מה הוא עשה. למאמני קבוצות יש את הדרך שלהם, כל אחד עושה את שלו, אבל כשאתה מאמן נבחרת זה קצת אחרת, כך שאני לא יכול וזו לא העבודה שלי ללכת ולהעביר ביקורת על העבודה שעושים במועדונים.
פרננדז המשיך להתייחס לבעיות בנבחרת, ואמר: "צריכה להיות אחדות בין כולם, אבל אין אחדות סביב הנבחרת כי כל אחד חושב על המועדון שלו ועל הקבוצה שלו, זה לא צריך להיות כך".
- ואתה רואה את זה גם אצל השחקנים?
"לשחקנים יש חשק להשקיע, אבל יש איזה סוג של חלוקה בין שחקנים של הפועל לאלו של מכבי, אבל ככה זה, זה נורמלי".
על הטענות לפיהן מאמן ישראלי יכול היה להצליח יותר ממנו, הוא מוסיף: "'השחקן הישראלי צריך מאמן ישראלי', זה מה שאתה אומר לי? אבל בארבעים השנים האחרונות לא הגעתם לשום מקום, נכון? אז שימשיכו ככה. כשמישהו מגיע מבחוץ יש לפעמים בעיות של הבנה, בעיות של שפה, קשה להעביר את המסר שאתה רוצה להעביר, אבל בסופו של דבר מה שחשוב הן התוצאות. מאמן ישראלי תמיד יהיה מוגבל כי הוא מפחד מאנשים מסוימים, אולי מהתקשורת או אנשים אחרים מסביב. מאמן שמגיע מבחוץ מביא איתו צורת מחשבה אחרת. הוא מגיע בלי דעות קדומות, הוא רואה ובוחר מבלי להיות תלוי באף אחד.
"אף אחד ברחוב לא בא אליי בטענות"
- ואיך היחסים שלך עם יושב ראש ההתאחדות, אבי לוזון?
"מצוינים, יחסים מצוינים. הוא אדם עם המון תשוקה, ואני מאמן עם המון תשוקה. שנינו חיים ואוהבים כדורגל, הוא אוהב לנצח וגם אני כזה. עד היום לא הייתה לי איתו אף בעיה. בכל פעם שישבנו ודיברנו, הכל היה בסדר גמור. הוא זה שנתן לי לאמן את הנבחרת, הוא הגיע אליי עד לפריס כדי להציע לי את התפקיד. התשובה היחידה שלי לכך היא לעשות הכל כדי לעמוד בציפיות שלו. ברור שהוא היושב ראש והוא יכול לדבר, יש לו לפעמים מה להגיד. לפעמים אנחנו מסכימים ולפעמים לא, אבל ככה זה בחיים, אין בינינו שום בעיה".
- אבל בכמה הזדמנויות נראה היה שהוא מפנה אליך את הגב
"אתם בתקשורת אנשים מיוחדים. אתם אוהבים לשאול, לדבר, לבקש, לומר, לשנות. מה שהכי חשוב לי זה הציבור, האנשים ברחוב. כשאני נוסע על הקטנוע שלי, אף אחד ברחוב לא בא אליי בטענות. כולם איתי וכולם שמחים, ולגבי אבי - הוא אוהב לדבר וזה נורמלי".
- ומה קורה עם הפרשה של הקטארים?
"הכל בסדר, העניין בסדר גמור, אין עם זה שום בעיה כרגע".