קודם כל, ברצוני להודות לחברים גייטס וטומלינסון שעזרו לי לקבל העלאה במשכורת מוואלה (הערת העורך: יאללה, יאללה, גם תרנגול ממושקף מוצא גרגר. אמרנו העלאה באוקטובר, לא הזכרנו באיזו שנה).
ועכשיו אפשר לעבור לשאלות של היום:
במצב של היום, האם סינסינטי יכולה לעבור את הקולטס בדרך לסופרבול?
הזמן: 22 בינואר. המקום: ה-RCA באינדיאנאפוליס. האירוע: גמר ה-AFC. הקולטס, שבוע אחרי ששוב העיפו את דנבר מהפלייאוף (הפעם 28:41) מופתעים לקבל את סינסינטי, שבעצמה מופתעת למצוא את עצמה בשלב הזה.
הליין הוא + 8.5 לטובת הקולטס, שהפסידו רק פעם אחת העונה (כמובן שבפוקסבורו, אלא איפה חשבתם?) מאנינג מסיים עם ארבעה טאצ'דאונים אבל גם עם שלוש חטיפות, והבנגאלס מנצחים 28:34. ההימור הזה אולי נשמע מטורף, אבל בעצם גם להזכיר את הבנגאלס והסופרבול באותו משפט נראה קצת לא הגיוני מאז תחילת שנות ה-90. עכשיו בואו נראה למה אם הן ייפגשו זה גם יקרה ככה במציאות.
קודם כל, מדובר בשאלה מעניינת. מאד. האמת, לפני תחילת העונה נתקלתי באוהד חדש של הספורט הנפלא הזה, שלא כל כך מצא קבוצה לאהוד, וביקש שיציעו לו הצעות על קבוצות אטרקטיביות (נשמע מוזר, כי קשה ביותר "לבחור" קבוצה מראש, אבל זה מה שהוא רצה). בסיומו של התהליך הוא נשאר עם 2 אופציות - הקולטס והבנגאלס. הוא החליט לבחור בקולטס, כי אמרו לו שיש להם יותר סיכוי לקחת אליפות. אני אמרתי לו שיילך על הבנגאלס בלי לחשוב פעמיים. אף אחת לא תיקח אליפות, ומסינסי הוא ייהנה הרבה יותר.
עכשיו, בתור מי שהימר עליהם כהפתעת העונה עוד לפני שהעונה התחילה, אני לא אמור להיות מופתע, אבל אני כן. כי ההגנה נראית יותר טוב ממה שחשבתי, וזאת היתה החולייה החסרה שלהם. השאלה היחידה שנשארה פתוחה לגבי הקבוצה הזאת היא עניין האופי, וזה שהם ניצחו השבוע בשיניים משחק שעל הנייר היה אמור להיות קל ובמציאות הפך לקרב חפירות עיקש, וגם התגברו בדרך על פציעות, הוא סימן מאד חיובי לגבי האופי של הנמרים הבנגאלים.
בחזרה לשאלה - נכון להיום, יש לכאורה הרבה קווי דמיון בין שתי הקבוצות, במיוחד בהתקפה. קוורטרבק עם יד שמסוגל להשיג הרבה יארדים, ומהר. רסיברים גדולים וחזקים שיודעים היטב את המלאכה. ראנינג בק איכותי.
אבל יש שני הבדלים מאד מהותיים בין 2 הקבוצות הללו. החבר'ה מסינסינטי צעירים, אנרגטיים ומתלהבים ועושים הרבה עבירות. אינדיאנפוליס היא קבוצה שכמעט לא עושה עבירות. למעשה, סה"כ יש לאינדי 17 עבירות בארבעה משחקים. יש רק שתי קבוצות יותר ממושמעות ממנה, ושתיהן רק עם שלושה משחקים. הבנגלאס לא מבינים את זה כל-כך, רק במשחק נגד הוויקינגס היו להם 17 עבירות... מה שלא מנע מהם לדרוס ב-29 הפרש, תוך שהם מחזיקים בכדור 17 דקות יותר מהחברים של קולפפר.
מה שמוביל אותנו לנקודה השנייה. התקפת הבנגאלס מחזיקה בכדור תשע דקות ו-20 שניות יותר מהיריב. התקפה הקולטס? דקה ו-40 פחות מהיריב. קבוצה אחת עושה שימוש כולל בכל הכלים שלה בהתקפה, והשנייה חיה ומתה על היד של פייטון מאנינג. נכון שדרייבים קצרים יכולים להוציא את האוויר מהמפרשים של ההגנה שממול, אבל דרייבים ארוכים יכולים להוציא את האוויר מהריאות של ההגנה שממול, וגם בתור בונוס יש לך את מאנינג מתקרר על הקווים.
וההנחה היא שככל שהעונה תתקדם, מספר העבירות ייקטן, כי זה תחום שבו אני סומך על מרווין לואיס (עוד יתרון חשוב יש לנמרים על הסייחים באיש שעל הקווים) שיחנך את הקבוצה שלו. מה שמשאיר אותנו עם השאלה - האם אחת מההגנות מסוגלת בכלל לעצור את אחת הקבוצות. בכל זאת, שבפלייאוף ההגנה מנצחת.
גם פה מדובר בשתי פילוסופיות משחק שונות. הקולטס הולכים על לחץ חזק על הקוורטרבק שיקל על הלחץ מהקורנרים הפחות מנוסים שלהם, בזמן שהבנגאלס מאמינים באינסטינקטים, במהירות ובהימורים בהגנה.
בכל מקרה, עדיין קשה לדעת אם ההגנה של אחת מהקבוצות היא על אמת. אבל יש לשער ששתיהן ייתקלו בקשיים לעצור התקפות רציניות. לכן אני צופה מפייטון משחק של 4 טאצ'דאונם שיענישו את ההגנה המהמרת שמולו, אבל גם שני אינטרספשנים בזמן המשחק, ועוד אחד אחרון בסיום בזריקת ייאוש. כי בסופו של דבר, פייטון מאנינג הוא לוזר אמיתי.
האם בראיין ביליק צריך ללכת הביתה אחרי שלא הצליח לבנות התקפה ראויה בבולטימור?
איזה אנטי-קליימקס, אחרי שתי קבוצות עם כל כך הרבה ניצוצות, פתאום לקבל את הבולטימור רייבנס, שם התקפה היא מילה גסה במיוחד. בכלל איזו מין שאלה מוזרה? תשאלו את בייליס ופמבלטון - בבולטימור אסור לתקוף.
אבל, מסתבר שדווקא בריאן ביליק לא שמע על החוק הזה. אתם יודעים כמה בחירות היו לבולטימור בשנתיים האחרונות? 15. ארבע הלכו על שחקני הגנה (שלושה ליינבקרים ותאקל הגנתי אחד). 10 הלכו על ההתקפה, מתוכם ארבע על רסיברים, והבחירה ה-15 ניתנה בטרייד על עוד רסיבר. אני חושב שאפשר לקרוא לזה איזו שהיא הודאה קלה שיש קצת בעיות בהתקפה.
עכשיו, בוא נראה מה החברים הטובים עשו שם. טוב, נחסוך לכם. כלום. דארלינג + קלארנס מור + דרק אבני שכבר לא בליגה + קווין ג'ונסון שהגיע בטרייד לא עשו ב-2004 כלום. נאדה. זילץ'.61 תפיסות. 671 יארד. זה ביחד, שווה לכלום. תפוקה שלא מתחרה במה שנתן ברנדון סטוקלי לבד בשנה שעברה (68 תפיסות ל-1077 יארדים). ואם אתם שואלים מה עושה פה הרסיבר שהשלישי של אינדיאנאפוליס, זה בגלל שהוא היה השחקן השני שביליק בחר, בדראפט הראשון שלו במדי בולטימור, קצת אחרי כריס מקאליסטר, שהיה בחירה קצת יותר מוצלחת.
נכון, לא פייר להשוות לרסיבר של מאנינג. אז בואו נסתכל על טרוויס טיילור. הוא היה בחירת סיבוב ראשון שנה אחרי שסטוקלי הגיע, ובמשך 5 שנים לא עשה הרבה בבולטימור. העונה הכי טובה שלו היתה ב-2002. אתם יודעים כמה הוא תפס? 61 תפיסות ל-869 יארד. השנה, במינסוטה, באחת העונות הכי גרועות של קולפפר, הוא עדיין בדרך לשיאי קריירה. ומה שהכי חשוב זה שטיילור השנה במינסוטה גילה לנו שהוא יודע לתפוס את הכדור לא רע בכלל.
אז אולי הבעיה היא לא בתופסים? זאת אומרת, רובם לא בדיוק יתחרו עם ג'רי רייס על אחד השיאים שלו (גם לא סטוקלי, יש סיבה שהוא רק הרסיבר השלישי ושרק בשנת השיא של מאנינג הוא סוף סוף נראה באמת תותח). אבל אולי, הבעיה העיקרית נעוצה במקום אחר?
ולפני שתקפצו ותגידו קייל בולר, אני אגיד לכם שזה לא חוכמה. ברור שקייל בולר הוא לא קוורטרבק, אפילו לא קרוב, והוא לא יוביל את התקפת בולטימור לשום מקום טוב. אבל הוא לא בא לבולטימור בעצמו. יש מישהו שבחר אותו. אותו, ועוד 10 קוורטרבקים אחרים בשבע השנים שלו בבולטימור. אז נכון שזה לא פשוט למצוא פרנצ'ייז קוורטרבק, אבל אפילו חיקוי עלוב לא ממש מצאו שם. היה את טרנט דילפר שביקשו ממנו רק לא להפסיד, וזה הצליח עד הסופרבול. בתמורה הם חתכו אותו. כעת הם ממשיכים לחפש קוורטרבק עד היום.
אז רסיברים לא יודעים למצוא שם. גם לא קוורטרבקים. מזל שהם עשו טרייד עם אטלנטה, שנתן להם את הבחירה החמישית ב-2000, ומזל שסינסינטי הלכו על .... פיטר ווריק בבחירה הרביעית, אז הם זכו בג'מאל לואיס. במידה מסויימת, אפשר לומר שגם בטייט אנד הם זכו בשחקן טוב בפוטנציה, טוד היפ. רק שמרוב שהיפ פצוע, אין לי מושג אם הוא באמת טוב. אני רק יודע שהוא שביר כמעט כמו הקוורטרבק לשעבר של הג'טס, פני משהו.
ברור שביליק לא בוחר את השחקנים לבד, ויש לו גם GM מאד פעיל, אבל אף אחד לא יפטר את המנכ"ל. וכל כך מעט הצלחות בכל כך הרבה נסיונות חייבות להיעצר אצל מישהו. והמישהו הזה הוא בראיין ביליק. אלא שלא בגלל זה הוא יפוטר.
הבעיה מתחילה להיות חמורה, כשמרוב לחץ למצוא שחקנים שימסרו או יתפסו את הכדור (שמונה בחירות בשנתיים האחרונות על רסיברים או קוורטרבקים), לא זוכרים לתחזק את החלק שהביא אותם לשם. והכישלון (היחסי כמובן, זאת עדיין בולטימור) בהגנת המסירה, הוא בסופו של דבר מה שיעלה לביליק במשרתו. אף אחד לא זוכר איזו התקפה הוא בנה לפני שנים במינסוטה, אבל ברגע שההגנה מתחילה לפשל, על זה אפילו דטקטיב מאנץ' לא יסלח, ומדובר כידוע באדם רגוע, שלו שתמיד מאמין בבני אדם.