קרני שור

עברו כל כך מעט חודשים מאז שכל כך הרבה פרשנים הספידו את רפאל נדאל, שחזר צנום במיוחד מפגרה כפוייה בת חודשיים. הגדילו לעשות אותם פרשנים בחודש ינואר האחרון, כשנדאל יצא לפגרה נוספת, הפעם בת חודש, אחרי שלא הצליח להגן על תארו באליפות אוסטרליה הפתוחה ופרש ברבע הגמר מול אנדי מארי. זו שוב הייתה אחת משתי הברכיים הבעייתיות שהכניעה אותו, אותן דלקות גידים טורדניות שתוקפות אותו עוד משנת 2005.

רפאל נדאל רגיל לשחק עם כאבים חזקים כבר חמש שנים - הוא אמנם לא אוהב לדבר על זה, אבל מעולם לא הסתיר זאת. הכאבים נובעים אולי מעומס יתר באימוני הכושר, ואולי מעומס יתר בלוח התחרויות, אבל נראה שהשור ממאיורקה מצליח פשוט לחיות עם זה. קשה להאמין שמצבו הפיזי ישתפר בעתיד הרחוק, אבל הוא פשוט סוחב את זה, וזה מה שכל כך מרשים אצלו לאחרונה, לא פחות משלושת טורנירי המאסטרס על חימר בהם זכה ברצף, והיה לטניסאי הראשון שעשה זאת.

רפאל נדאל רגיל לשחק עם כאבים בברכיים, אבל נראה שהכאבים החזקים יותר נמצאים במקום יותר גבוה בגוף. הם קשורים לאותו הפסד אכזרי מול רובין סודרלינג ברולאן גארוס 2009, ההפסד שקטע את רצף הניצחונות של מלך החימר ושלח אותו לנוח בבית. הם קשורים לעובדה שרוג'ר פדרר הצליח למצוא את הכלים כדי לנצח אותו על חימר בשנה שעברה, והם בעיקר נובעים מהעובדה שמחוץ לספרד, התחילו לספור אותו פחות ופחות בחודשים האחרונים.

עכשיו הוא דוהר על משטחי החימר באירופה כדי לרפא את הכאבים. זה התחיל עם המשככים הזמניים שקיבל במונטה קרלו, רומא ומדריד, אבל את הסם האמיתי שיחזיר אותו להיי הוא יוכל לקבל רק במקום אחד, באצטדיון פיליפ שאטרייה בפריז שבו הוא אמור להחזיר לעצמו את תואר החימר החשוב בעולם. רק אז תחזור הנירוונה, ולאיזה שור מזיזים הכאבים אם הוא הצליח לגבור על המטאדור?

אז אולי במדינות טניס מסוימות התחילו לזלזל ברפאל נדאל עד לאביב האחרון, אבל בספרד הוא נשאר אותו גיבור, שזוכה למעמד של כוכב כדורגל מברצלונה או ריאל מדריד לפחות. המיליונים שהוא מרוויח מפרסומות המשיכו לזרום, ההופעה שלו בקליפ של שאקירה לצד השמועות על רומן עם הזמרת הקולומביאנית רק תרמו לאזכורים מרובים שלו בתקשורת, ולא זו של הספורט, והעובדה שכריסטיאנו רונאלדו וראול מגיעים לחדר ההלבשה שלו כדי לאחל לו בהצלחה לפני משחקים רק ממחישה עד כמה מעמדו איתן. חוץ מזה, כבר מדברים על זה שאצטדיון מספר 3 בקומפלקס הטניס היוקרתי במדריד יקרא בקרוב על שמו של רפאל נדאל, לצד אצטדיוני מנולו סנטנה וארנצ'ה סאנצ'ז. אלו הן ככל הנראה כמה סיבות טובות לכך שברגע שנדאל החזיר לעצמו את הקילוגרמים (בשרירים) שאיבד בשנה האחרונה, ואת הכושר הפיזי שחזר להשתפר בהדרגה, הוא פשוט חזר להיות אותו נדאל של פעם, זה שכיכב עד לאותם הפסדים מול רוג'ר פדרר ורובין סודרלינג באביב 2009.

השנה הוא כבר מחזיק במאזן של 0:15 על החימר, עם שלושה תארים ענקיים וניצחון גדול על פדרר בגמר טורניר מדריד. ולחשוב שמאז הקאמבק שלו באוגוסט ועד לפתיחת עונת החימר הנוכחית, הוא לא הצליח להשיג ניצחון מול טניסאים המדורגים 8 בעולם ומעלה. צריך לזכור דבר פשוט, גם אם נדאל עדיין סוחב פציעות בברכיים, הוא יכול להסתדר על החימר הרך - כשזה יגיע למשטחים הקשים כבר תהיה לו בעיה גדולה יותר, וכאן מצבו הפיזי יעמוד במבחן הגדול. בכל מקרה, נדאל של היום כבר לא לוקח סיכונים, וההוכחה לכך היא שבעונה הנוכחית הוא ביטל את השתתפותו בשני טורנירים בהם היה אמור להתייצב ברוטרדאם ובברצלונה, והעדיף לתת לברכיים לנוח.

ביום שני הקרוב יחל רפאל נדאל את דרכו ברולאן גארוס, בשאיפה לזכות בתואר חמישי על החימר הפריזאי ובגרנד סלאם שביעי בקריירה. כמו שזה נראה לפי עונת החימר הנוכחית, קשה להאמין שמישהו בטורניר יוכל לסכן אותו, למרות שגם אחרי מסע כל כך מרשים בשלושת הטורנירים בהם השתתף, אפשר למצוא כמה נקודות תורפה. רוג'ר פדרר עדיין נחשב לשחקן החימר מספר 2 בעולם והוא הראשון שצריך לנצל אותן, אבל בשנה שעברה למדנו שיש עוד כמה שיכולים לעשות את זה.

מי שבונה על סנסציה כזאת צריך לצפות במשחקיו של נדאל מול דויד פרר, ארנסטס גולביס וניקולס אלמגרו בעונה הנוכחית. במקרים מסויימים ראינו פגיעה בחבטות ההגשה הראשונות של נדאל, זכר לתקופת ההחלמה שלו, וברגע שהוא נכנס למצוקה הוא מאפשר ליריביו להפוך להרבה יותר אגרסיביים ולשבור אותו. כך קרה מול ניקולס אלמגרו. יש גם שחקנים, כמו רובין סודרלינג למשל, שיודעים איך לצאת ממתקפת הטופ-ספינים של נדאל על ידי שחרור בק-הנדים שטוחים שמקשים עליו להמשיך עם החבטות המסובבות העוצמתיות. דווקא פדרר, למרות הבק-הנד המצוין שלו (באופן כללי), נחשב בעיני פרשנים רבים כמי שיש לו פחות כלים להתמודד נגד נדאל על חימר. נובאק דג'וקוביץ' וניקולאי דוידנקו נחשבים לשניים שדווקא יכולים, אלא שהראשון נמצא בתקופה רעה ופיטר את מאמנו והשני פרש מהרולאן גארוס בגלל פציעה.

העניין הוא פשוט, מי שיצליח להוציא את רפאל נדאל מהמשחק שלו, יוכל אולי לעקוץ. מצד שני מדובר במשחקים של חמש מערכות, כך שיש לא מעט הזדמנויות לחזור לתלם ולתקן. אם כי נדאל מוכר אמנם כבעל כושר גופני מצוין אבל קשה להעריך את כושרו הגופני הנוכחי במשחקים ארוכים. מה שבטוח, אם נדאל ישחק את המשחק שלו בפריז, אף אחד לא יוכל לנצח אותו, כי אין שום שחקן בעולם שחובט כמוהו ואפילו לא קרוב לזה.

הנה סיפור שממחיש את העניין הזה - חוקר הטניס האמריקאי ג'ון יאנדל בדק את איכות הטופ-ספין בחבטות הפור-הנד של נדאל לעומת טניסאים אחרים בעזרת תוכנה מיוחדת, והגיע לממצאים הבאים. בעוד ששחקנים כמו פיט סמפראס ואנדרה אגאסי חבטו כדורים של 1,900 סיבובים לדקה, רוג'ר פדרר התעלה עליהם עם חבטות של 2,700 סיבובים לדקה, אבל נדאל התעלה מעל כולם עם חבטות שהגיעו ל-4,900 סיבובים לדקה ו-3,200 בממוצע. מדובר בנתון מדהים, שהרבה שחקנים טניס מודעים לו ורועדים על המגרש כשהם פוגשים את נדאל על החימר.

עכשיו, כשהוא שוב נראה צעיר ורענן, אין שום סיבה שרפאל נדאל לא יחגוג את יום הולדתו ה-24 בארמון מחימר שאותו נטש בדיוק ביום הולדתו הקודם.